גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההייטק הישראלי לא נקי מהתערבות ממשלתית, אך הצלחתו לא קשורה לכך

מלחמת הקרדיטים על הצלחת ענף ההייטק הישראלי נמצאת בעיצומה: האם הענף מצליח בזכות הטבות כאלו או אחרות שקיבל מהמדינה, או שאי ההתערבות שלה היא שאיפשרה את השגשוג ● בהשוואה לתחומים אחרים, קשה להתעלם מההתערבות הממשלתית המינימלית לעומת ההצלחה העולמית האדירה

הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock
הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

הצלחת ההייטק בישראל עושה רושם של עובדה מוגמרת. גם אם חלק ניכר מההשקעות יתבררו כ"בועה", התעשייה תצמח שנית כפי שכבר עשתה בעבר. זה הוביל למעין "קרב קרדיטים" במסגרתו תומכי מעורבות ממשלתית שואפים להצביע על התפקיד של הממשלה בצמיחת ההייטק, ותומכי השוק החופשי מעדיפים להדגיש את החירות הרגולטורית האדירה שניתנה להייטק.

אני שייך לקבוצה השנייה, ובעיני ההייטק חייב את עיקר הצלחתו לכך שממשלות ישראל לדורותיהן החליטו לא להתערב בענף ולאפשר לו לצמוח בזכות תכנון פרטי, השקעות פרטיות ורווח פרטי.

הטענות לטובת ההתערבות הממשלתית מתחלקות, בערך, לשתיים: האחת אומרת שהממשלה סייעה להייטק בזכות תוכניות השקעה ממשלתיות, סבסודים ועידוד מכוון. השנייה אומרת שההייטק צמח ב"חממת 8200", כלומר בזכות השקעה צבאית. זה כמובן מהדהד את הטענה הרחבה יותר, שרבות מהטכנולוגיות שאנחנו משתמשים בהן, מקורן הקדום בהשקעה צבאית ולא ביוזמה פרטית.

הסיוע שקיבלו התעשיות האחרות

נתחיל מהתוכניות הממשלתיות שנעשו בכוונה. באופן כללי, אין ענף אחד במשק הישראלי, בעבר ובהווה, שלא היה ניסיון ממשלתי לסייע לו. דמיינו למשל שלא ההייטק היה הופך להצלחה עולמית מסחררת בישראל, אלא דווקא תעשייה כבדה כלשהי. אז היו אומרים: הנה! בזכות ההשקעה הממשלתית הענף מצליח. והאמת היא שבמקרה כזה היה לטוענים הרבה יותר קייס, מכיוון שממשלות ישראל השקיעו בתעשייה הכבדה פי כמה מאשר בהייטק: בהטבות מס נרחבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, בהקצאת מקומות יעודיים (כולל מועצות תעשייתיות בשליטתם!), בקרן לחילוץ מפעלים במצוקה ובכלל בעידוד ממשלתי נרחב מקום המדינה ועד היום.

זאת מתוך אידאולוגיה לחסל את התעשייה הפיננסית ה"גלותית" לטובת תעשייה "יצרנית". הממשלה לא הייתה יכולה אפילו לדמיין שעיקר היצוא של ישראל יהיה שירותי טכנולוגיה.

למעשה, לתקופה מסוימת היה נדמה שההשקעה בתעשייה משתלמת: חברת "טבע" שקיבלה הטבות ענק ייצאה תרופות, העסיקה עובדים בפריפריה ונדמתה כסמל ההצלחה הישראלית. אלא שמסתבר ש"טבע" הייתה בעיקר בלון: היא איבדה 80% משוויה בין 2016 ל-2017, ולא הצליחה להתאושש מהמשבר.

לא רק זה, לא ראינו שאת "טבע" החליפו עשרות חברות אחרות שהפכו בתורן להצלחה עולמית מסחררת. זה בדיוק מה שקרה בהייטק הישראלי אחרי משבר הדוט קום, בלי שום תכנון או הכוונה ממשלתית. זאת בניגוד לתעשייה הכבדה, שהושקע בה הרבה יותר.

ספציפית, בשנות ה-90, שהיוו את ראשית צמיחת ההייטק, הסיוע להייטק דרך המדען הראשי עמד על מאות מיליונים, ולתעשייה הכבדה - על מיליארדים. אם זה היה הופך את ישראל למעצמת תעשייה כבדה, הייתי אומר בבירור - האסטרטגיה הממשלתית הייתה הצלחה כבירה.

אלא שדווקא לא הילד הבכור אלא הילד הצעיר הוא זה שהצליח. למעשה, דמיינו רגע שבמקום חוק עידוד השקעות הון שנותן הטבות מס מסחררות לחברות ספציפיות, היינו מורידים את מס חברות בישראל ל-15% לכולם.

כך, ההייטק הישראלי היה במקום אפילו טוב יותר ממה שהוא היום. אפילו תוכנית "יוזמה" המפורסמת לא התבססה על תכנון ממשלתי, אלא על סבסוד השקעות של קרנות הון סיכון לפי בחירתן. והדבר הגדול ביותר - כאשר התוכנית הפכה ללא רלוונטית, היא בוטלה. אין הרבה דוגמאות כאלה.

צה"ל משקיע בביטחון, לא בהייטק

וכאן אנחנו מגיעים לטענה השנייה, לגבי הסיוע הצבאי. גם כאן, צה"ל משקיע ומכשיר כוח אדם בתחומים נרחבים מאוד, ואילו כל אחד אחר מהם היה מצליח בצורה כל כך ניכרת - מייד היו קמים חובבי ההתערבות הממשלתית, טופחים על חזה-עצמם, ומכריזים שהכל בזכות ההשקעה הצבאית.

בכך, מדובר בטיעון בלתי ניתן להבסה - לא משנה מה יצליח ובזכות מה, תימצא ההשקעה הצבאית האזרחית שאפשר לתת לה מדליה על כך.

בכל מקרה, מה שחשוב לזכור לגבי השקעה צבאית זה שהיא נועדת לצרכים צבאיים. אין אף ענף טכנולוגי שנפתח בצה"ל מתוך מחשבה על השלכותיו העתידיות על תעשיית ההייטק האזרחית. הכל נעשה מתוך מחשבה על הצרכים המבצעיים והאיומים הביטחוניים שישראל נדרשת להם.

כך שגם אם צודקים מי שאומרים שההייטק הישראלי צמח בזכות צה"ל, הרי גילינו שההשקעה הממשלתית הטובה ביותר היא זו שנעשתה בטעות, לצרכים אחרים לחלוטין. זו לא טענה לטובת השקעה ממשלתית, אלא בעיקר לטובת המשך המצב הקיים של השקעה באתגרים הביטחוניים של ישראל. אם תצא מזה אחר כך תעשייה אזרחית? עוד יותר טוב.

אלא שגם הטיעון הזה חלש למדי, בהתחשב בכך שעיקר צמיחת ההייטק התרחשה דווקא כאשר הצבא והתעשיות הביטחוניות כמעסיק דומיננטי ומשקיע ראשי נסוגו. בין שנת 1990 ל-2000, ההוצאה הביטחונית כשיעור מהתוצר צנחה מ-10% ל-5.8%. זו כנראה הייתה התקופה בה ההוצאות הביטחוניות הצטמצמו בצורה הניכרת ביותר, ולהשוואה, ההוצאה הביטחונית היום (20 שנה אח"כ) עומדת על 4.4% מהתוצר.

כלומר, דווקא כשהנוכחות הצבאית הצטמצמה, תעשיית ההייטק החלה לפרוח. ענף הביטחון שאב לתוכו כמויות אדירות של כוח אדם מוכשר, ורק כשזה השתחרר לשוק הפרטי - היינו עדים לזינוק האדיר בתעשיית ההייטק בישראל.

תמיד אפשר לטעון שכוח האדם המוכשר הוכשר בענפי הביטחון והוא חייב להם את הצלחתו, אבל זה מתעלם מהעלות האלטנרנטיבית - אולי אותן שנות ניסיון בשוק הפרטי היו מניבות תוצאות דומות, או אפילו טובות יותר? כמובן שאי אפשר לדעת, וכל טיעון לכאן או לכאן הוא בגדר ספקולציה. מה שאנחנו יודעים בוודאות, הוא שכאשר השוק הפרטי הצליח "להניח את ידו" על אותם אנשים, התעשייה פרחה.

השוק הפרטי ניצח, בענק

אבל כל אלו בסך הכל טיעוני נגד לטיעונים בדבר המעורבות הממשלתית כגורם שהזניק את תעשיית ההייטק. אני טענתי משהו גדול הרבה יותר - שדווקא חוסר המעורבות הממשלתית הוא זה שאפשר לתעשיית ההייטק לצמוח.

כאן צריך להסתכל לא על מה שיש, אלא על מה שאין. בהייטק, בניגוד לענפים רבים אחרים במשק, יש מעט מאוד (עד כדי אפס) רגולציה. אין רישיון לעסוק במקצוע, וכל אחד יכול להיכנס לתעשייה בלי אף גילדה. אין מגבלה על מכירה לחברות זרות, אין מגבלות שכר ביזאריות כמו בחברות פיננסיות (ידעתם שישראל היא המדינה היחידה בעולם שמטילה כאלה?) ואין מגבלות ביטחוניות על העסקה של יוצאי צבא בניגוד למקומות אחרים במגזר הציבורי.

אין ספק בעיני שהממשלה הייתה רוצה לשלוט יותר על התחום, ומכון התקנים בוודאי רעב לקבוע סטנדרטים לארכיטקטורה של תוכנה. אבל מכיוון שהתחום טכנולוגי, מורכב ומתפתח במהירות שיא - הפקידים והפוליטיקאים פשוט לא מספיקים להתערב ו"לתכנן" בצורה הרסנית. השוק הפרטי ניצח, בענק.

בעוד קשה להכחיש שהייתה הוצאה ממשלתית בתחום הטכנולוגי, במגוון אפיקים - זה נכון עבור כמעט כל ענף ותעשייה שנבחר. אבל דווקא ההייטק הפך למה שהוא, וענפים שהושקע בהם הרבה יותר - דווקא לא. השאלה המשמעותית והמרכזית היא במה שונה ההייטק מענפים אחרים בכלכלה הישראלית, וכאן בדיוק נכנסת ההסתמכות האדירה על השוק החופשי: בתכנון, בהשקעה, במימון, ברווחים ובלקוחות.

אי אפשר להגיד שההייטק "טהור" מהתערבות ומימון ממשלתי, כי בעולם של היום מילולית אין דבר כזה. אבל ביחס לתחומים אחרים, קשה להכחיש את ההצלחה של ההתערבות הממשלתית המדודה והזהירה והחופש שנתנו להייטק להמציא, ליזום וליצור.

עוד כתבות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023