גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההייטק הישראלי לא נקי מהתערבות ממשלתית, אך הצלחתו לא קשורה לכך

מלחמת הקרדיטים על הצלחת ענף ההייטק הישראלי נמצאת בעיצומה: האם הענף מצליח בזכות הטבות כאלו או אחרות שקיבל מהמדינה, או שאי ההתערבות שלה היא שאיפשרה את השגשוג ● בהשוואה לתחומים אחרים, קשה להתעלם מההתערבות הממשלתית המינימלית לעומת ההצלחה העולמית האדירה

הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock
הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

הצלחת ההייטק בישראל עושה רושם של עובדה מוגמרת. גם אם חלק ניכר מההשקעות יתבררו כ"בועה", התעשייה תצמח שנית כפי שכבר עשתה בעבר. זה הוביל למעין "קרב קרדיטים" במסגרתו תומכי מעורבות ממשלתית שואפים להצביע על התפקיד של הממשלה בצמיחת ההייטק, ותומכי השוק החופשי מעדיפים להדגיש את החירות הרגולטורית האדירה שניתנה להייטק.

אני שייך לקבוצה השנייה, ובעיני ההייטק חייב את עיקר הצלחתו לכך שממשלות ישראל לדורותיהן החליטו לא להתערב בענף ולאפשר לו לצמוח בזכות תכנון פרטי, השקעות פרטיות ורווח פרטי.

הטענות לטובת ההתערבות הממשלתית מתחלקות, בערך, לשתיים: האחת אומרת שהממשלה סייעה להייטק בזכות תוכניות השקעה ממשלתיות, סבסודים ועידוד מכוון. השנייה אומרת שההייטק צמח ב"חממת 8200", כלומר בזכות השקעה צבאית. זה כמובן מהדהד את הטענה הרחבה יותר, שרבות מהטכנולוגיות שאנחנו משתמשים בהן, מקורן הקדום בהשקעה צבאית ולא ביוזמה פרטית.

הסיוע שקיבלו התעשיות האחרות

נתחיל מהתוכניות הממשלתיות שנעשו בכוונה. באופן כללי, אין ענף אחד במשק הישראלי, בעבר ובהווה, שלא היה ניסיון ממשלתי לסייע לו. דמיינו למשל שלא ההייטק היה הופך להצלחה עולמית מסחררת בישראל, אלא דווקא תעשייה כבדה כלשהי. אז היו אומרים: הנה! בזכות ההשקעה הממשלתית הענף מצליח. והאמת היא שבמקרה כזה היה לטוענים הרבה יותר קייס, מכיוון שממשלות ישראל השקיעו בתעשייה הכבדה פי כמה מאשר בהייטק: בהטבות מס נרחבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, בהקצאת מקומות יעודיים (כולל מועצות תעשייתיות בשליטתם!), בקרן לחילוץ מפעלים במצוקה ובכלל בעידוד ממשלתי נרחב מקום המדינה ועד היום.

זאת מתוך אידאולוגיה לחסל את התעשייה הפיננסית ה"גלותית" לטובת תעשייה "יצרנית". הממשלה לא הייתה יכולה אפילו לדמיין שעיקר היצוא של ישראל יהיה שירותי טכנולוגיה.

למעשה, לתקופה מסוימת היה נדמה שההשקעה בתעשייה משתלמת: חברת "טבע" שקיבלה הטבות ענק ייצאה תרופות, העסיקה עובדים בפריפריה ונדמתה כסמל ההצלחה הישראלית. אלא שמסתבר ש"טבע" הייתה בעיקר בלון: היא איבדה 80% משוויה בין 2016 ל-2017, ולא הצליחה להתאושש מהמשבר.

לא רק זה, לא ראינו שאת "טבע" החליפו עשרות חברות אחרות שהפכו בתורן להצלחה עולמית מסחררת. זה בדיוק מה שקרה בהייטק הישראלי אחרי משבר הדוט קום, בלי שום תכנון או הכוונה ממשלתית. זאת בניגוד לתעשייה הכבדה, שהושקע בה הרבה יותר.

ספציפית, בשנות ה-90, שהיוו את ראשית צמיחת ההייטק, הסיוע להייטק דרך המדען הראשי עמד על מאות מיליונים, ולתעשייה הכבדה - על מיליארדים. אם זה היה הופך את ישראל למעצמת תעשייה כבדה, הייתי אומר בבירור - האסטרטגיה הממשלתית הייתה הצלחה כבירה.

אלא שדווקא לא הילד הבכור אלא הילד הצעיר הוא זה שהצליח. למעשה, דמיינו רגע שבמקום חוק עידוד השקעות הון שנותן הטבות מס מסחררות לחברות ספציפיות, היינו מורידים את מס חברות בישראל ל-15% לכולם.

כך, ההייטק הישראלי היה במקום אפילו טוב יותר ממה שהוא היום. אפילו תוכנית "יוזמה" המפורסמת לא התבססה על תכנון ממשלתי, אלא על סבסוד השקעות של קרנות הון סיכון לפי בחירתן. והדבר הגדול ביותר - כאשר התוכנית הפכה ללא רלוונטית, היא בוטלה. אין הרבה דוגמאות כאלה.

צה"ל משקיע בביטחון, לא בהייטק

וכאן אנחנו מגיעים לטענה השנייה, לגבי הסיוע הצבאי. גם כאן, צה"ל משקיע ומכשיר כוח אדם בתחומים נרחבים מאוד, ואילו כל אחד אחר מהם היה מצליח בצורה כל כך ניכרת - מייד היו קמים חובבי ההתערבות הממשלתית, טופחים על חזה-עצמם, ומכריזים שהכל בזכות ההשקעה הצבאית.

בכך, מדובר בטיעון בלתי ניתן להבסה - לא משנה מה יצליח ובזכות מה, תימצא ההשקעה הצבאית האזרחית שאפשר לתת לה מדליה על כך.

בכל מקרה, מה שחשוב לזכור לגבי השקעה צבאית זה שהיא נועדת לצרכים צבאיים. אין אף ענף טכנולוגי שנפתח בצה"ל מתוך מחשבה על השלכותיו העתידיות על תעשיית ההייטק האזרחית. הכל נעשה מתוך מחשבה על הצרכים המבצעיים והאיומים הביטחוניים שישראל נדרשת להם.

כך שגם אם צודקים מי שאומרים שההייטק הישראלי צמח בזכות צה"ל, הרי גילינו שההשקעה הממשלתית הטובה ביותר היא זו שנעשתה בטעות, לצרכים אחרים לחלוטין. זו לא טענה לטובת השקעה ממשלתית, אלא בעיקר לטובת המשך המצב הקיים של השקעה באתגרים הביטחוניים של ישראל. אם תצא מזה אחר כך תעשייה אזרחית? עוד יותר טוב.

אלא שגם הטיעון הזה חלש למדי, בהתחשב בכך שעיקר צמיחת ההייטק התרחשה דווקא כאשר הצבא והתעשיות הביטחוניות כמעסיק דומיננטי ומשקיע ראשי נסוגו. בין שנת 1990 ל-2000, ההוצאה הביטחונית כשיעור מהתוצר צנחה מ-10% ל-5.8%. זו כנראה הייתה התקופה בה ההוצאות הביטחוניות הצטמצמו בצורה הניכרת ביותר, ולהשוואה, ההוצאה הביטחונית היום (20 שנה אח"כ) עומדת על 4.4% מהתוצר.

כלומר, דווקא כשהנוכחות הצבאית הצטמצמה, תעשיית ההייטק החלה לפרוח. ענף הביטחון שאב לתוכו כמויות אדירות של כוח אדם מוכשר, ורק כשזה השתחרר לשוק הפרטי - היינו עדים לזינוק האדיר בתעשיית ההייטק בישראל.

תמיד אפשר לטעון שכוח האדם המוכשר הוכשר בענפי הביטחון והוא חייב להם את הצלחתו, אבל זה מתעלם מהעלות האלטנרנטיבית - אולי אותן שנות ניסיון בשוק הפרטי היו מניבות תוצאות דומות, או אפילו טובות יותר? כמובן שאי אפשר לדעת, וכל טיעון לכאן או לכאן הוא בגדר ספקולציה. מה שאנחנו יודעים בוודאות, הוא שכאשר השוק הפרטי הצליח "להניח את ידו" על אותם אנשים, התעשייה פרחה.

השוק הפרטי ניצח, בענק

אבל כל אלו בסך הכל טיעוני נגד לטיעונים בדבר המעורבות הממשלתית כגורם שהזניק את תעשיית ההייטק. אני טענתי משהו גדול הרבה יותר - שדווקא חוסר המעורבות הממשלתית הוא זה שאפשר לתעשיית ההייטק לצמוח.

כאן צריך להסתכל לא על מה שיש, אלא על מה שאין. בהייטק, בניגוד לענפים רבים אחרים במשק, יש מעט מאוד (עד כדי אפס) רגולציה. אין רישיון לעסוק במקצוע, וכל אחד יכול להיכנס לתעשייה בלי אף גילדה. אין מגבלה על מכירה לחברות זרות, אין מגבלות שכר ביזאריות כמו בחברות פיננסיות (ידעתם שישראל היא המדינה היחידה בעולם שמטילה כאלה?) ואין מגבלות ביטחוניות על העסקה של יוצאי צבא בניגוד למקומות אחרים במגזר הציבורי.

אין ספק בעיני שהממשלה הייתה רוצה לשלוט יותר על התחום, ומכון התקנים בוודאי רעב לקבוע סטנדרטים לארכיטקטורה של תוכנה. אבל מכיוון שהתחום טכנולוגי, מורכב ומתפתח במהירות שיא - הפקידים והפוליטיקאים פשוט לא מספיקים להתערב ו"לתכנן" בצורה הרסנית. השוק הפרטי ניצח, בענק.

בעוד קשה להכחיש שהייתה הוצאה ממשלתית בתחום הטכנולוגי, במגוון אפיקים - זה נכון עבור כמעט כל ענף ותעשייה שנבחר. אבל דווקא ההייטק הפך למה שהוא, וענפים שהושקע בהם הרבה יותר - דווקא לא. השאלה המשמעותית והמרכזית היא במה שונה ההייטק מענפים אחרים בכלכלה הישראלית, וכאן בדיוק נכנסת ההסתמכות האדירה על השוק החופשי: בתכנון, בהשקעה, במימון, ברווחים ובלקוחות.

אי אפשר להגיד שההייטק "טהור" מהתערבות ומימון ממשלתי, כי בעולם של היום מילולית אין דבר כזה. אבל ביחס לתחומים אחרים, קשה להכחיש את ההצלחה של ההתערבות הממשלתית המדודה והזהירה והחופש שנתנו להייטק להמציא, ליזום וליצור.

עוד כתבות

תקרת הפטור על שכר הדירה עולה / צילום: Shutterstock

המס על שכר הדירה מתעדכן. מי ייהנה ומה המשמעות לשוכרים?

בתחילת חודש ינואר עלתה תקרת הפטור ממס למשכירי דירה ל-5,196 שקלים ● ההעלאה מאפשרת למשכירי הדירות להעלות את שכר הדירה בקלות יחסית בלי להסתבך בתשלום מס 

אלי בז'רנו, מנכ''ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C / צילום: ביטוסי בעמ

"כולם מסביב אמרו לי 'הביטקוין מת, אתה מבזבז את הזמן שלך'. אבל מי שצחק עלינו בעבר, היום רוצה להצטרף"

אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C, ראשון לציון ● בן 42, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בחולון ● החברה מעסיקה 15 עובדים ● "כשהתחלנו הצעתי לעורך הדין שלנו לקחת שכר-טרחה בביטקוין. היום הוא אומר שאם היה מסכים, היום הוא לא היה צריך לעבוד יותר" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

סניף של בנק לאומי בתל אביב / צילום: איל יצהר

כך הפכה מניית בנק לאומי לבעלת השווי הגבוה ביותר בבורסה של תל אביב

הדומיננטיות של הבנקים בולטת במדד הדגל של הבורסה – ת"א 35, עם 4 נציגות בין עשר החברות הגדולות בבורסה המקומית ● מ-26 בדצמבר נייס איבדה 15% ובמקביל לאומי עלתה ב-9%

רון תומר , נשיא התאחדות התעשיינים / צילום: איל יצהר

מחיר האומיקרון לשוק העבודה: 5 מיליון ימי מחלה אבודים בחודש אחד

בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי גם אחרי קיצור הבידוד ל-5 ימים, המעסיקים ישלמו בגל האומיקרון כ-2 מיליארד שקל בחודש על ימי מחלה לעובדים שנדבקו ● כעת הם עתרו לבג"ץ בדרישה שהמדינה תשתתף בתשלום למאומתים ללא תסמינים, אבל באוצר צפויים להתנגד

קרן אופק / צילום: רמי זרנגר

ועד העובדים של פרטנר דורש מינוי נציג בדירקטוריון

בנוסף לבונוס, העובדים מעוניינים שבדומה לסלקום ולבזק, אבי גבאי יאפשר נציג שלהם בדירקטוריון פרטנר ■ בנוסף דורשים העובדים להיכנס עימם למו"מ מיידי עוד לפני השלמת העסקה להעברת השליטה בחברה

המגפה גררה שינויים, המדדים לקחו בחשבון / צילום: כדיה לוי

למרות הביקורות והתחושה הציבורית - מדד המחירים לצרכן משקף את המציאות

על רקע הטענות כי שיטת חישוב האינפלציה אינה מספקת תמונה מהימנה של עליית המחירים, בכיר בבנק ישראל מסביר: "בלמ"ס לקחו בחשבון את שינויי הצריכה בקורונה, הנתונים מייצגים את המחירים" ● לטענתו, הציבור מרגיש אחרת בעיקר כי התרגל לאינפלציה יציבה

שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

בדרך לרעידת אדמה במגדל: שופט העליון לשעבר מלצר יחליף את שלמה אליהו בתפקיד היו"ר

בעל השליטה בחברת הביטוח פורש מהתפקיד אך ימשיך לכהן כדירקטור בחברה ● דירקטוריון מגדל אחזקות יתכנס מחר לאשר את המהלך ● אליהו רשם לאחרונה רווחים מההשקעה במגדל, אחרי שנים ארוכות שבהן היה מופסד על ההשקעה

אבנר מימון, ESET ישראל / צילום: מושיק ברין

בעלי ESET ישראל, רונן מואס, מסיים את תפקידו כמנכ"ל החברה. זה המחליף

חברת ההפצה קומסקיור, הנציגה והמפיצה של ESET בישראל, יצרנית האנטי וירוס Nod32 ו-ESET Internet Security - מחליפה את העומד בראשה אחרי שנים של יציבות ● אבנר מימון נכנס לתפקיד עם ניסיון מחברות כמו אסם, יישום וחברת קאבאו ● "נתמקד בהרחבה של ערכי הליבה", אמר בתגובה על המינוי החדש

ניר שוורץ מעיד בבית המשפט / צילום: יוסי זמיר

משפט נתניהו: "אי-אפשר ללטף אדם בחדר החקירה על-מנת שייתן גרסה"

ברקע המגעים להסדר טיעון, התחדש היום משפטו של רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ועוה"ד בעז בן-צור וז'ק חן המשיכו בחקירתו של ניר שוורץ, חוקר המשטרה של עד המדינה ניר חפץ ● בין היתר אמר שוורץ בעדותו: "חקירה היא לא דבר נעים. אי אפשר לעשות את זה באמצעות ליטופים וחיבוקים" ● בהמשך עלה להעיד חוקר המשטרה יניב פלג, שחקר גם הוא את חפץ בזמנו

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המחיר האישי כבד, אבל הסדר הטיעון עם נתניהו נחוץ למדינת ישראל

האם הסדר הטיעון הנרקם טוב לבנימין נתניהו, ועד כמה הוא טוב ליועמ"ש אביחי מנדלבליט? ● איש לא ימחא למנדלבליט כפיים על ההסדר - לא אלה ששבו לכנותו "היועץ המשפחתי", ולא חסידי נתניהו שלעולם לא יסלחו לו על שלשיטתם הפיל והשפיל את ראש הממשלה שלהם ● אבל למדינת ישראל - ההסדר טוב, ואפילו מאוד

נפתלי בנט ויאיר לפיד / צילום: אמיל סלמן-הארץ

השלכות הסדר הטיעון, אם ייחתם, על המערכת הפוליטית

עוד לפני שנחתמה, עסקת הטיעון המתגבשת בתיקי נתניהו מזעזעת את המערכת הפוליטית ● בקואליציה מתחילים לחשב מסלול מחדש, ובכירי הליכוד מתחילים להתחמם על הקווים

חברת מטא / צילום: Shutterstock, Michael Vi

חברות הביג הטק מתכוננות לגל של רגולציה

שלא כמו בעבר, הפעם המבט הבוחן על התעשייה עלול להשפיע על השורה התחתונה בדוחות

היכל המשפט בת''א. בסופו של דבר הוחלט על המשך מעצרו של הגבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

בעקבות חשיפת גלובס: כתב אישום חמור נגד הגבר שאיים לרצוח את בת זוגו לשעבר ושוחרר למעצר בית

כתב אישום חמור הוגש נגד גבר מהרצליה, שתקף את בת זוגו לשעבר ואיים עליה פעמים רבות ● הפרשה עלתה לכותרות לאחר שנחשף בגלובס כי בימ"ש השלום בת"א החליט לשחרר את הגבר למעצר בית - חרף איומים ברורים ברצח וחרף הפרת צו הרחקה ● כתב האישום מתאר איומים קשים וקיצוניים, ביניהם איום ברצח המתלוננת, בתה הקטינה ועורך הדין שמייצג אותה

ענת אטלס, מנהלת חטיבת אסטרטגיה ופיתוח עסקי במגדל / צילום: ניקי וסטפהל

מינוי ראשון לשגיא יוגב במגדל: ענת אטלס תנהל את חטיבת האסטרטגיה והדיגיטל

אטלס תגיע למגדל אחרי יותר מ-16 שנים בהראל ותהיה אחראית גם על עולם הדאטה והפיתוח העסקי • היא עבדה יחד עם יוגב בהראל בעת שהיה מנהל חטיבת הביטוח הכללי ו תחליף את ערן צימרמן שביקש לאחרונה לסיים את תפקידו

נשיא טורקיה ארדואן / צילום: Shutterstock, Mr. Claret Red

הלירה הטורקית בצלילה חופשית. איך הישראלים מרוויחים מזה?

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מוביל במדינה ניסוי כלכלי מסוכן: במקום להעלות ריבית כדי לעצור את האינפלציה הגואה, הוא דווקא מוריד אותה עוד ועוד ● בשנה החולפת, הלירה הטורקית איבדה 44% מערכה לעומת הדולר ומיליוני טורקים ירדו אל מתחת לקו העוני ● עוד תופעה שצוברת תאוצה היא המרת המשכורת לביטקוין ולזהב ● והישראלים? הם דווקא נהנים מכל המצב ● האזינו 

פרופ' אמנון שעשוע, מנכ''ל מובילאיי, בתערוכת CES / צילום: אינטל

הדרך להנפקה עוברת בתערוכה: כך מנסה מובילאיי לשכנע שהיא שווה עשרות מיליארדים

תערוכת CES הייתה תחנה חשובה בדרכה של החברה להנפקה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי ● כיצד מתכוונת מובילאיי לשכנע קרנות ענק ובתי השקעות שהיא שווה פי עשרה מאשר בהנפקה הקודמת? ● ומדוע זה מאיים עבור הרבה חברות אוטוטק צעירות?

בני גנץ נואם במליאה, הערב / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

למרות תמיכת רע"ם: חוק הגיוס נפל

54 בעד, 54 נגד: חוק הגיוס נפל בקריאה ראשונה, לאחר שח"כ ג'ידא רינאווי זועבי ממרצ הצביעה נגדו ונגד המשמעת הקואליציונית ● לפי החוק, יעודכנו יעדי הגיוס בקרב החברה החרדית ויוצב יעד עלייה שנתי והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי עמידה בו ● ביום רביעי הקרוב הקואליציה תניח את הצעת חוק הגיוס מחדש עם בקשה לפטור מחובת הנחה

רותם סלע בקמפיין בנק דיסקונט / צילום: צילום מסך

האם כשהפרזנטורים מייצרים שיח ברשת, זה בהכרח מספיק למותג?

בשלושת הקמפיינים שהתברגו החודש במדד הפרסומות המדוברות מככבים פרזנטורים שהתפתח סביבם שיח ציבורי - אך לא תמיד לטובה ● השיא נרשם במקרה של רותם סלע ודיסקונט, כאשר כמחצית מהשיח עסק בתביעה בינה לבין טורנדו והסרת תמונותיה בשלטי פרסום בערים חרדיות

הבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; פועלים ולאומי ירדו 2%, פלוריסטם וביומיט זינקו

מדד ת"א 35 נסחר בירידה של 0.3%, מדד ת"א 90 מחק את העלייה שרשם ● כלכלת סין התרחבה ב-8.1% בשנת 2021, נמוך מהצפי לצמיחה של 8.4% ● היום לא יתקיים מסחר בניו יורק לרגל "יום מרטין לותר קינג"

פרופ' גילי רגב יוחאי, מובילת המחקר / צילום: איליה מלינקוב

מחקר הסרולוגיה של שיבא: המנה הרביעית פחות יעילה נגד אומיקרון

רמת הנוגדנים לאחר החיסון הרביעי חוזרת לרמתה לאחר החיסון השלישי ואף יותר, אך הנוגדנים הללו לא מותאמים לוריאנט ● גובר הסיכוי לפיתוח חיסון ייעודי