גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההייטק הישראלי לא נקי מהתערבות ממשלתית, אך הצלחתו לא קשורה לכך

מלחמת הקרדיטים על הצלחת ענף ההייטק הישראלי נמצאת בעיצומה: האם הענף מצליח בזכות הטבות כאלו או אחרות שקיבל מהמדינה, או שאי ההתערבות שלה היא שאיפשרה את השגשוג ● בהשוואה לתחומים אחרים, קשה להתעלם מההתערבות הממשלתית המינימלית לעומת ההצלחה העולמית האדירה

הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock
הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

הצלחת ההייטק בישראל עושה רושם של עובדה מוגמרת. גם אם חלק ניכר מההשקעות יתבררו כ"בועה", התעשייה תצמח שנית כפי שכבר עשתה בעבר. זה הוביל למעין "קרב קרדיטים" במסגרתו תומכי מעורבות ממשלתית שואפים להצביע על התפקיד של הממשלה בצמיחת ההייטק, ותומכי השוק החופשי מעדיפים להדגיש את החירות הרגולטורית האדירה שניתנה להייטק.

אני שייך לקבוצה השנייה, ובעיני ההייטק חייב את עיקר הצלחתו לכך שממשלות ישראל לדורותיהן החליטו לא להתערב בענף ולאפשר לו לצמוח בזכות תכנון פרטי, השקעות פרטיות ורווח פרטי.

הטענות לטובת ההתערבות הממשלתית מתחלקות, בערך, לשתיים: האחת אומרת שהממשלה סייעה להייטק בזכות תוכניות השקעה ממשלתיות, סבסודים ועידוד מכוון. השנייה אומרת שההייטק צמח ב"חממת 8200", כלומר בזכות השקעה צבאית. זה כמובן מהדהד את הטענה הרחבה יותר, שרבות מהטכנולוגיות שאנחנו משתמשים בהן, מקורן הקדום בהשקעה צבאית ולא ביוזמה פרטית.

הסיוע שקיבלו התעשיות האחרות

נתחיל מהתוכניות הממשלתיות שנעשו בכוונה. באופן כללי, אין ענף אחד במשק הישראלי, בעבר ובהווה, שלא היה ניסיון ממשלתי לסייע לו. דמיינו למשל שלא ההייטק היה הופך להצלחה עולמית מסחררת בישראל, אלא דווקא תעשייה כבדה כלשהי. אז היו אומרים: הנה! בזכות ההשקעה הממשלתית הענף מצליח. והאמת היא שבמקרה כזה היה לטוענים הרבה יותר קייס, מכיוון שממשלות ישראל השקיעו בתעשייה הכבדה פי כמה מאשר בהייטק: בהטבות מס נרחבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, בהקצאת מקומות יעודיים (כולל מועצות תעשייתיות בשליטתם!), בקרן לחילוץ מפעלים במצוקה ובכלל בעידוד ממשלתי נרחב מקום המדינה ועד היום.

זאת מתוך אידאולוגיה לחסל את התעשייה הפיננסית ה"גלותית" לטובת תעשייה "יצרנית". הממשלה לא הייתה יכולה אפילו לדמיין שעיקר היצוא של ישראל יהיה שירותי טכנולוגיה.

למעשה, לתקופה מסוימת היה נדמה שההשקעה בתעשייה משתלמת: חברת "טבע" שקיבלה הטבות ענק ייצאה תרופות, העסיקה עובדים בפריפריה ונדמתה כסמל ההצלחה הישראלית. אלא שמסתבר ש"טבע" הייתה בעיקר בלון: היא איבדה 80% משוויה בין 2016 ל-2017, ולא הצליחה להתאושש מהמשבר.

לא רק זה, לא ראינו שאת "טבע" החליפו עשרות חברות אחרות שהפכו בתורן להצלחה עולמית מסחררת. זה בדיוק מה שקרה בהייטק הישראלי אחרי משבר הדוט קום, בלי שום תכנון או הכוונה ממשלתית. זאת בניגוד לתעשייה הכבדה, שהושקע בה הרבה יותר.

ספציפית, בשנות ה-90, שהיוו את ראשית צמיחת ההייטק, הסיוע להייטק דרך המדען הראשי עמד על מאות מיליונים, ולתעשייה הכבדה - על מיליארדים. אם זה היה הופך את ישראל למעצמת תעשייה כבדה, הייתי אומר בבירור - האסטרטגיה הממשלתית הייתה הצלחה כבירה.

אלא שדווקא לא הילד הבכור אלא הילד הצעיר הוא זה שהצליח. למעשה, דמיינו רגע שבמקום חוק עידוד השקעות הון שנותן הטבות מס מסחררות לחברות ספציפיות, היינו מורידים את מס חברות בישראל ל-15% לכולם.

כך, ההייטק הישראלי היה במקום אפילו טוב יותר ממה שהוא היום. אפילו תוכנית "יוזמה" המפורסמת לא התבססה על תכנון ממשלתי, אלא על סבסוד השקעות של קרנות הון סיכון לפי בחירתן. והדבר הגדול ביותר - כאשר התוכנית הפכה ללא רלוונטית, היא בוטלה. אין הרבה דוגמאות כאלה.

צה"ל משקיע בביטחון, לא בהייטק

וכאן אנחנו מגיעים לטענה השנייה, לגבי הסיוע הצבאי. גם כאן, צה"ל משקיע ומכשיר כוח אדם בתחומים נרחבים מאוד, ואילו כל אחד אחר מהם היה מצליח בצורה כל כך ניכרת - מייד היו קמים חובבי ההתערבות הממשלתית, טופחים על חזה-עצמם, ומכריזים שהכל בזכות ההשקעה הצבאית.

בכך, מדובר בטיעון בלתי ניתן להבסה - לא משנה מה יצליח ובזכות מה, תימצא ההשקעה הצבאית האזרחית שאפשר לתת לה מדליה על כך.

בכל מקרה, מה שחשוב לזכור לגבי השקעה צבאית זה שהיא נועדת לצרכים צבאיים. אין אף ענף טכנולוגי שנפתח בצה"ל מתוך מחשבה על השלכותיו העתידיות על תעשיית ההייטק האזרחית. הכל נעשה מתוך מחשבה על הצרכים המבצעיים והאיומים הביטחוניים שישראל נדרשת להם.

כך שגם אם צודקים מי שאומרים שההייטק הישראלי צמח בזכות צה"ל, הרי גילינו שההשקעה הממשלתית הטובה ביותר היא זו שנעשתה בטעות, לצרכים אחרים לחלוטין. זו לא טענה לטובת השקעה ממשלתית, אלא בעיקר לטובת המשך המצב הקיים של השקעה באתגרים הביטחוניים של ישראל. אם תצא מזה אחר כך תעשייה אזרחית? עוד יותר טוב.

אלא שגם הטיעון הזה חלש למדי, בהתחשב בכך שעיקר צמיחת ההייטק התרחשה דווקא כאשר הצבא והתעשיות הביטחוניות כמעסיק דומיננטי ומשקיע ראשי נסוגו. בין שנת 1990 ל-2000, ההוצאה הביטחונית כשיעור מהתוצר צנחה מ-10% ל-5.8%. זו כנראה הייתה התקופה בה ההוצאות הביטחוניות הצטמצמו בצורה הניכרת ביותר, ולהשוואה, ההוצאה הביטחונית היום (20 שנה אח"כ) עומדת על 4.4% מהתוצר.

כלומר, דווקא כשהנוכחות הצבאית הצטמצמה, תעשיית ההייטק החלה לפרוח. ענף הביטחון שאב לתוכו כמויות אדירות של כוח אדם מוכשר, ורק כשזה השתחרר לשוק הפרטי - היינו עדים לזינוק האדיר בתעשיית ההייטק בישראל.

תמיד אפשר לטעון שכוח האדם המוכשר הוכשר בענפי הביטחון והוא חייב להם את הצלחתו, אבל זה מתעלם מהעלות האלטנרנטיבית - אולי אותן שנות ניסיון בשוק הפרטי היו מניבות תוצאות דומות, או אפילו טובות יותר? כמובן שאי אפשר לדעת, וכל טיעון לכאן או לכאן הוא בגדר ספקולציה. מה שאנחנו יודעים בוודאות, הוא שכאשר השוק הפרטי הצליח "להניח את ידו" על אותם אנשים, התעשייה פרחה.

השוק הפרטי ניצח, בענק

אבל כל אלו בסך הכל טיעוני נגד לטיעונים בדבר המעורבות הממשלתית כגורם שהזניק את תעשיית ההייטק. אני טענתי משהו גדול הרבה יותר - שדווקא חוסר המעורבות הממשלתית הוא זה שאפשר לתעשיית ההייטק לצמוח.

כאן צריך להסתכל לא על מה שיש, אלא על מה שאין. בהייטק, בניגוד לענפים רבים אחרים במשק, יש מעט מאוד (עד כדי אפס) רגולציה. אין רישיון לעסוק במקצוע, וכל אחד יכול להיכנס לתעשייה בלי אף גילדה. אין מגבלה על מכירה לחברות זרות, אין מגבלות שכר ביזאריות כמו בחברות פיננסיות (ידעתם שישראל היא המדינה היחידה בעולם שמטילה כאלה?) ואין מגבלות ביטחוניות על העסקה של יוצאי צבא בניגוד למקומות אחרים במגזר הציבורי.

אין ספק בעיני שהממשלה הייתה רוצה לשלוט יותר על התחום, ומכון התקנים בוודאי רעב לקבוע סטנדרטים לארכיטקטורה של תוכנה. אבל מכיוון שהתחום טכנולוגי, מורכב ומתפתח במהירות שיא - הפקידים והפוליטיקאים פשוט לא מספיקים להתערב ו"לתכנן" בצורה הרסנית. השוק הפרטי ניצח, בענק.

בעוד קשה להכחיש שהייתה הוצאה ממשלתית בתחום הטכנולוגי, במגוון אפיקים - זה נכון עבור כמעט כל ענף ותעשייה שנבחר. אבל דווקא ההייטק הפך למה שהוא, וענפים שהושקע בהם הרבה יותר - דווקא לא. השאלה המשמעותית והמרכזית היא במה שונה ההייטק מענפים אחרים בכלכלה הישראלית, וכאן בדיוק נכנסת ההסתמכות האדירה על השוק החופשי: בתכנון, בהשקעה, במימון, ברווחים ובלקוחות.

אי אפשר להגיד שההייטק "טהור" מהתערבות ומימון ממשלתי, כי בעולם של היום מילולית אין דבר כזה. אבל ביחס לתחומים אחרים, קשה להכחיש את ההצלחה של ההתערבות הממשלתית המדודה והזהירה והחופש שנתנו להייטק להמציא, ליזום וליצור.

עוד כתבות

שבתאי קמחי, מייסד טרק מרקט, בסניף כפר סבא החדש / צילום: פז פטל

רשת הטיולים טרק מרקט מתרחבת בהשקעה של 16 מיליון שקל

עד סוף השנה תכלול רשת הטיולים, שהוקמה ב-2020, 10 סניפים, מתוכם שמונה הוקמו ויוקמו השנה בהשקעה של 16 מיליון שקל ● טרק מרקט מוכרת מותגים בינלאומיים של תיקים, אוהלים, ציוד לקמפינג וביגוד לנשים ולגברים

נתי סיידוף, בעל השליטה בקבוצת שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

מכה לשיכון ובינוי: הוגדרה כגורם ריכוזי במשק

חברת הנדל"ן הוכללה ברשימת הגורמים הריכוזיים, לאחר שמחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של הקבוצה חצו בשנת הכספים 2021 את הרף להגדרתן כריאליות משמעותיות ● גם בית ההשקעות מור הצטרף לרשימה

שדה התעופה רמון / צילום: Shutterstock

מהפכה קטנה: תושבי הרשות הפלסטינית יוכלו להמריא לחו"ל מישראל

עד כה, תושבי הרשות הפלסטינית שרצו להמריא לחו"ל נאלצו להמריא מעמאן, אליה הגיעו דרך מעברי הגבול היבשתיים ● הטיסות, שימריאו משדה התעופה רמון אל אנטליה, ובהמשך גם לאיסטנבול, יופעלו ע"י חברת התעופה הטורקית אטלס בתדירות של שתי טיסות בשבוע

הקלפי של מפלגת העבודה בראשון לציון / צילום: תמונה פרטית

בלי מערך הסעות ועם אלפי מתפקדים: הדילים שיכריעו איך תיראה רשימת הליכוד

מתפקדי הליכוד צפויים להכריע היום מי יהיו כרבע מחברי הכנסת הבאה ● במהלך היום צפויים אלפי מתפקדי התעשייה האווירית וההסתדרות לצאת ולהצביע בפקודתו של ח"כ חיים כץ, ברכביהם הפרטיים, במהלך יום העבודה ● מוקד כוח נוסף שאינו הסתדרותי אך מאורגן להפליא הוא קבוצת "הקבליסטים" בליכוד

מנכ''ל ריסקיפייד עידו גל בטקס פתיחת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: CRC MEDIA

ריסקיפייד משפרת את התחזית השנתית ומצפה להאיץ את הדרך לרווחיות

חברת הפינטק הישראלית, שהונפקה בשנה שעברה ואיבדה מאז 74% מערכה, הציגה צמיחה בהכנסות הרבעוניות ועברה ל-EBITDA שלילי ● המנכ"ל עידו גל: "העסק המשיך לצמוח, תפסנו נתחי שוק וגדלנו. ההישג אפילו יותר מרשים בסביבה המאקרו-כלכלית המאתגרת"

דניאל ספיר, מנכ''ל סלקום / צילום: איל יצהר

הישראלים טסו לחו"ל והקפיצו את הכנסות סלקום

הכנסות סלקום ברבעון השני הסתכמו ב-1.069 מיליארד שקל ● הסלולר חוזר לצמוח, אבל הטלוויזיה נשחקת ביחס לרבעון הקודם

מספר חברי הכנסת שנבחרו בפריימריז

רוב חברי הכנסת לא נבחרים בפריימריז

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: בשנות ה-90 הפריימריז היו בשיא, ואז הליכוד שינו את שיטת הבחירות שלהם ● הליכוד חזרו לקיים פריימריז ב-2009, אבל ברוב המוחלט של השנים, רוב חברי הכנסת לא נבחרו בפריימריז

עפרה שטראוס, ציון בלס, גיורא בר דעה / צילום: שי יחזקל, סיון פרג', איל יצהר

מאחורי הקלעים של הטלטלה בשטראוס: למה פורש המנכ"ל ומי היורש המיועד

גורמים בענף מעריכים כי סיום כהונתו של גיורא בר דעה סוכם מראש, ללא קשר למשבר מפעל הממתקים ● המועמדים להחליפו צמחו בתוך החברה, כשהמוביל ביניהם הוא ציון בלס, העומד בראש חברת הקפה ● היעד האסטרטגי: הרחבת הפעילויות בארה"ב ופיתוח שווקים חדשים

אבישי אברהמי, מנכ''ל WIX / צילום: שלומי יוסף

מיזם הטלוויזיה החדש ומבוסס הפרסומות של מנכ"ל וויקס

מיזם click.tv מנסה לשכפל מודלים מהעולם המציעים ערוצים פתוחים לצפייה דרך האינטרנט בנוסף לתוכן בינלאומי ● התכנים מוצעים בחינם בתמורה לפרסומות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ירד 1.2%; למונייד זינקה12%, איירון סורס נפלה 11%

מדד דאו ג'ונס נסוג 0.2%, ומדד S&P 500 נחלש 0.4% ● בנעילה באירופה: מדד דאקס ירד 1.1%, פוטסי 100 התקדם 0.1%, וקאק 40 נסוג 0.5% ● הנפט נחלש, והזהב התקדם ● לייבפרסון קרסה 24%

אילון מאסק בביקור במפעל טסלה, גרמניה / צילום: Associated Press, Patrick Pleul

אילון מאסק מכר מניות טסלה בשווי של 6.8 מיליארד דולר

מנכ"ל טסלה מכר כ-7.9 מיליון מניות של החברה מיד לאחר הפגישה השנתית עם המשקיעים בתחילת החודש ● זו הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה מאסק מוכר החזקות

סטארט-אפ המשלוחים Deliverider / צילום: Deliverider

השלב הבא באונליין: להזמין מוצרים ב-10 שקלים בלי לשלם על משלוח

הסטארט-אפ דליבריידר מציע לעסקים קטנים לשתף פעולה עם אתרי האיקומרס החזקים, ולצרף את מוצריהם למשלוחים קיימים ללא עלות נוספת ● לדברי המייסד עידו רז, "מצאנו שמוצרים במחיר נמוך מציגים את יחס ההמרה הגבוה ביותר" ● החברה נמצאת במגעים עם שופרסל

עבודות בכביש / צילום: שלומי יוסף

התנועה לאיכות השלטון: חשש לניגוד עניינים במכרז של נתיבי ישראל

התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועמ"שית ולרשות החברות בחשש לניגוד עניינים במכרז שמוערך ב-600 מיליון שקל להחלפת גופי תאורה ● בתנועה טוענים כי בעלי עניין בחברה המייצרת תאורה חכמה ומספקת מוצרים לזוכה במכרז לקחו חלק מרכזי בניסוח התנאים ● נתיבי ישראל: "הטענות נבחנו וטופלו בצורה מקצועית ועניינית. אז, כמו גם היום, מדובר על טענות בהן כלום ושום דבר"

ניר זוהר, נשיא וויקס / צילום: שלומי יוסף

וויקס הפתיעה עם הפסד מצומצם; הכריזה רשמית על תוכנית התייעלות

ענקית ההייטק הישראלית, שאתמול נודע שתפטר 100 עובדים, פרסמה את דוחותיה לרבעון השני והציגה תוכנית לצמצום הוצאות שתחסוך לה 150 מיליון דולר בשנה ● נשיא החברה ניר זוהר: "כשהחברה צומחת והכלכלה מאפשרת, פחות זהירים או מחושבים. בתקופות של משבר הדבר היותר אחראי זה להסתכל על הדברים האלה"

תחום האגריטק מניע את החקלאות העולמית קדימה והופך אותה לחכמה ואוטומטית יותר / צילום: Shutterstock

אגריטק בצמיחה: החקלאות החכמה תניב פירות גם בבורסה

תהליכים דמוגרפיים ובראשם התארכות תוחלת החיים, בשילוב עם המלחמה באירופה שמאיימת על הביטחון התזונתי בחלקים נרחבים בעולם, מביאים לייעול מואץ בייצור המזון ● כל אלה מניחים יסודות שוק חזקים להמשך צמיחת סקטור האגריטק, שצפוי לצמוח ב-11% בשנה ולהגיע ל-36 מיליארד דולר ב-2030

הסכמים לחלוקת רכוש שאינם מביאים בחשבון תשלומי מס עתידיים עלולים לגרום לחוסר שוויון מהותי בין בני הזוג / אילוסטרציה: Unsplash, Wil Seaman

מתגרשים? היזהרו ממלכודות מיסוי מקרקעין

הסכמים לחלוקת רכוש שאינם מביאים בחשבון תשלומי מס עתידיים עלולים לגרום לחוסר שוויון מהותי בין בני הזוג ● איך ניתן להימנע מכך? מומחים לדיני משפחה ולמיסוי מקרקעין מסבירים

פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות קלות באירופה; החוזים בניו יורק יציבים לקראת נתוני האינפלציה

קצב האינפלציה השנתי בסין עלה ל-2.7%, העלייה של מדד המחירים ליצרן התמתנה ● הביטקוין מאבד כ-4%, גם האת'ריום צונח ● בורסת הקריפטו קוינבייס דיווחה אמש על הפסד עצום; הלילה דיסני תפרסם דוחות ● ריסקיפייד העלתה את תחזית ההכנסות השנתית, טאבולה הפחיתה את שלה

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

יציבות בת"א; דלתא מותגים צונחת ב-5% אחרי הדוחות, ברן מזנקת

ירידות באסיה ובאירופה, החוזים בוול סטריט יציבים; המשקיעים דרוכים לקראת נתוני האינפלציה בארה"ב היום ● בזק פרסמה דוחות, בארה"ב דיסני תדווח הלילה ● ירידות בשוק הקריפטו

עומס תנועה בתל אביב / צילום: כדיה לוי

מחקר של הטכניון: הישראלים נשארים בבית בגלל הייאוש מהפקקים והאוטובוסים

החוקרים מצאו כי אזרחים רבים בארץ נמנעים מנסיעות מבעוד מועד, אפילו אם הם בדרכם לרופא או לביקור משפחתי ● התופעה ניכרת בעיקר אצל מי שאינם משתמשים ברכב פרטי, והנפגעים העיקריים הם אוכלוסיות מוחלשות שנאלצות לוותר על נסיעות

נגיד הבנק המרכזי  של אנגליה, אנדרו ביילי / צילום: Associated Press, Dan Kitwood

מקרה המבחן הבריטי: שש העלאות ריבית לא עזרו למתן את האינפלציה

בריטניה מספקת הצצה לאפשרות שהעלאות הריבית לא יצליחו להוריד במהירות אינפלציה: שש עליות ריבית מצד הבנק המרכזי של אנגליה לא בלמו את האינפלציה שצפויה לזנק לפי התחזיות מ־9.4% ל־13% עד סוף השנה ● ובעוד שבוריס ג'ונסון אורז את חפציו, הדלפות מכיוונה של ליז טראס, המועמדת המובילה להחליפו, רומזות שיש תכנון לשנות את יעדי האינפלציה כדי לעודד צמיחה