גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אחרי הסגר הראשון התרסקנו. היו לנו חודשיים קשוחים, כי אנשים רצו בירה ובתי קפה ולא להתנדב"

בת אל אסולין, מייסדת ומנכ"לית סאנדו ● בת 40, נשואה ואם לחמישה, מתגוררת בניר עציון ● בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת חיפה, את רוב הקריירה עשתה בצילום וסטיילינג, ובארגון "ערי חינוך" ● "המטרה שלי היא לעשות מהפכה בתפיסה של המרחב החקלאי הגלובלי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

בת אל אסולין, מייסדת ומנכ''לית סאנדו / צילום: יח''צ
בת אל אסולין, מייסדת ומנכ''לית סאנדו / צילום: יח''צ

בת אל אסולין, מייסדת ומנכ"לית חברת סאנדו, המקשרת בין חקלאים למתנדבים, הייתה בחודש החמישי להריון החמישי שלה, כשפגשה את יואל זילברמן, מנכ"ל השומר החדש. "התאהבתי בעשייה ובערכים של הארגון - אהבת הארץ, אומץ אזרחי וערבות הדדית", היא מספרת, וכנראה שזה היה הדדי כי הם מיד התחילו לעבוד יחד. "בחודש השמיני נסעתי לכנסת לגייס כספים ממשלתיים", היא מוסיפה. אחרי חופשת הלידה כבר מונתה כמשנה למנכ"ל, ואחראית על קשרי ממשל.

תוך כדי העבודה המשותפת נולד הרעיון להקים מיזם טכנולוגי שיפתור את מצוקת כוח האדם בחקלאות - לחבר ישירות בין חקלאים למתנדבים באמצעות אפליקציה. "נצמדתי למנטורים, כמו יובל סמט, מנכ"ל רייסאפ, והוא שלח אותי לדבר עם החקלאים - לעשות טסטים", מספרת אסולין. "80% מהם היו בהתנגדות מלאה, אבל היו שני בני 30 שאמרו שאם הדור הצעיר רוצה להתחבר לאדמה, יש פעולות שלא צריכות הרבה הכשרה, כמו קטיף אבוקדו למשל. וככה יצאנו לדרך: עשינו 3,500 טסטים עם 90 חקלאים מכל הארץ, שדרך הווטסאפ אמרו לי מה הם צריכים".

אסולין וזילברמן הבינו שאי אפשר להתבסס על ווטס-אפ וצריך מערכת רצינית, והקימו את סאנדו באפריל 2019. הם גייסו כ-2 מיליון דולר מאנג'ל, וכיום הם מעסיקים 12 עובדים. "גילינו שחקלאי רוצה מערכת מאופיינת שמדברת 'חקלאית', כלומר קצר וענייני, ועם כפתורים גדולים. גילינו גם שהמתנדבים מחפשים חוויה, ולא סתם לקטוף ולשתול. לפי זה יצרנו קטגוריות, גם לבני 50 פלוס, כך שכל אחד ימצא מה שטוב לו בשטח.

"לכל חקלאי יש דף פרופיל שבו הוא מעלה את הפרטים שלו - מיהו, מה הוא מגדל, כמה ידיים עובדות הוא צריך, באיזה תאריכים, ואיזה פסיליטיז הוא נותן בתמורה. המתנדב נכנס לאפליקציה ובוחר לפי מיקום במפה או לפי קטגוריות. יש גם אפשרות שהמתנדבים מבקשים לבוא ליום גיבוש, ואז חקלאי 'מושך אותם' אליו".

בבורד של סאנדו יושבים זילברן (היו"ר), מייקל אייזנברג מקרן אלף והיועצת האסטרטגית סיגל וידמן. "מייקל וסיגל מבנים לי את הידע המקצועי, איך מקימים סטארט-אפ", מספרת אסולין. "מייקל אמר לי לחשוב עם איזו חוויה אנשים ייצאו מסאנדו, וזה לקח אותי ללמידה מטורפת של אבחון מוטיבציות - מה המוטיבציה של אנשים להגיע, מי המשתמשים שלי. גיליתי מנעד רחב. היו כאלה שחיפשו לטייל בארץ, להכיר פנויים-פנויות וכן הלאה. הוא גם נתן לי משימה לפתח מודל, ולהבין האם סאנדו תצליח בגלל ישראל או שאפשר לשכפל לארה"ב ולאירופה.

"כשחפרנו, מצאנו שבעיית כוח האדם בחקלאות היא לא רק מקומית, אלא גלובלית - בארה"ב, למשל, יש הפסדים של 15 מיליארד דולר רק מהמחסור בכוח אדם בחקלאות. 30% מהפרי והירק בקליפורניה נשארים בשדה, ולא נקטפים, כי אין מספיק ויזות. הייתי אמורה להיות במרץ 2021 על טיסה לארה"ב כדי להתרחב שם, אבל זה לא קרה בגלל הקורונה".

התפרצות הקורונה סיפקה לכם הרבה עבודה.
"הקורונה זה יום הכיפור של החקלאים. המעברים של הפלסטינים היו סגורים, עובדים זרים לא הגיעו. הפרי הבשיל, והחקלאים נתקעו בלי ידיים עובדות. מצד שני, בחקלאות לא צריך ידע מקדים, רק שתי ידיים ורצון טוב. בין המתנדבים היו גם רופאי שיניים וטייסי אל על, אנשים שהיו רגילים לעשייה. אם יום התנדבות ממוצע נמשך 4-5 שעות, פתאום אנשים באו ל-8-9 שעות כי הם לא רצו לחזור הביתה. הייתה חגיגה בשטח, במרחב פתוח. היו כאלה שעשו פיקניק בשטח והחקלאים התבאסו, אבל לא הרבה. היו חקלאים שאמרו 'הצלתם לי 50% מהתוצרת'.

"בקורונה גם קיבלנו הרבה מיילים מאנשים שרצו לקנות ישירות מהחקלאים, ולעומת זאת הייתה חקלאית שפנתה אליי ואמרה 'יש לי 75 טון תמרים לשווק'. שאלתי אותה למה היא באה אליי, והיא ענתה 'כי יש לך 52 אלף איש שהורידו את האפליקציה'. אגב, מתוכם 40 אלף הגיעו לשטח פיזית להתנדב".

ומה קרה אחרי הסגר הראשון?
"התרסקנו. היו לנו חודשיים קשוחים, כי אחרי הסגר אנשים רצו בירה ובתי קפה. רצו חיים נורמליים, ולא להתנדב. החקלאים דיווחו שאנשים לא באים. זה עשה לי כאב בטן, הרגשנו את הירידה הדרמטית, והבנו שצריך לנשום עמוק ולראות איך מייצרים שגרה.

"בחודש הראשון לא הוצאתי כסף על שיווק, כי אחרי שדיברתי עם המתנדבים הבנתי שאין טעם, ושאני צריכה לזכות את החקלאים על החודש הזה. התחלנו לייצר פעילויות כמו 'אמץ חקלאי', כדי שזה יהיה פאן, עבדנו מאוד קשה כדי שזה יתייצב, וזה קרה בקיץ".

בספטמבר נכנס כיוון חדש: ימי גיבוש לעובדים. "פנו אליי, למשל, מחברת השקעות ומחברת הייטק, אנשים שהתנדבו עצמאית ואז רצו להביא את העובדים מהחברה שלהם. תחשבי גם שבקורונה גייסו עובדים בזום, בלי ממש להכיר אותם, אז ביקשו מאיתנו לעשות להם ימי גיבוש, ושאחרי זה החקלאי יכין להם ארוחה. הבנו שאנשים רוצים גישה למרחב החקלאי כחלק מתרבות הפנאי שלהם.

"הבנו שהצעד הבא שלנו זה לייצר פלטפורמה שמנגישה לעירוניים את המרחב החקלאי. בשלב ראשון אנחנו לוקחים את אחת הערים הגדולות בארץ. נמפה את החקלאים שנמצאים סביבה באמצעים טכנולוגיים, ונאפשר לתושבים לקנות תוצרת שנקטפה במיוחד בשבילם. במקום שהחסה תעבור כל כך הרבה גלגולים בכבישים, היא תיקטף בלילה ותגיע אלייך בבוקר. אפשר יהיה להכיר את החקלאים, וגם להתנדב אצלם, או לעשות פעילות תיירותית חווייתית".

החקלאים משתפים פעולה?
"הוותיקים מאוד חוששים, והצעירים רוצים את זה. הדרך לשכנע היא סיפורי הצלחה - אחרי שהם רואים שאצל השכן זה עובד, הם באים. הפחד הכי גדול של חקלאי זה שיקטפו לא בזמן, ושימשכו לו צינורות. הוא בחרדות על כל עץ ועץ. אבל ברגע שמדייקים את הדברים, ונניח קובעים שיעבדו עד 10 אנשים בשורה, זה בסדר".

מה הקושי הכי גדול שלך?
"ההתנדנדות בין זה שפעם אחת יש הצפה של מתנדבים, ופעם אחרת יש ביקוש חקלאי ומתנדבים לא רוצים להגיע. עד היום אנחנו מתמודדים עם זה שיש 'עונות מתנדבים' ו'עונות חקלאים', והאתגר הוא לפצות על הפער. דרך אחת היא לייצר 'משתמשים חוזרים', כלומר לפצח למי ניתן לגרום לחזור שוב. דרך שנייה היא להבין את מי מעניין להגיע מתי, לעבוד על הפילוח. למשל, חברות וארגונים יוצאים הכי הרבה לשטח בדצמבר".

עד היום, מודל הרווח של סאנדו היה מבוסס על תשלום חודשי של החקלאים. "כרגע יש 560 חקלאים, וכל אחד פעיל בעונה שלו. המטרה היא להתרחב מעבר לגבולות ישראל. עכשיו אנחנו עומדים לשנות את המודל, זה יהיה סאנדו 2.0".

מה הטעות הגדולה ביותר שעשית בדרך?
"שינינו כמה פעמים את המודל העסקי, והיו חקלאים שלא הבינו את התנודתיות הזו - היו כמה שהפסיקו לעבוד איתנו. בהתחלה חקלאים שילמו פר מתנדב, אבל הרגשנו שאנחנו מתעסקים כל הזמן במי הגיע לכמה זמן, והאם הוא דיווח. גם לחקלאי זה היה הרבה עבודה. ואז הצענו שיטת תשלום של שלושה חודשים, חצי שנה ושנה, וזה גם לא התאים, בגלל הקורונה".

איפה היית רוצה להיות בעוד שלוש שנים?
"לחולל מהפכה בתפיסה של המרחב החקלאי הגלובלי, שיהיה נגיש לציבור ושמשפחות ואנשים יבלו שם בהתנדבות או בתיירות, ושיזכו לאכול פירות וירקות טריים. אנחנו מאור רוצים לצאת לשוק האמריקאי, שמאמין בפארם טו טייבל. אנחנו בונים תוכנית לארה"ב, ועומדים לגייס כסף. הקרקע בשלה ומוכנה לכך".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il 

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 ירד בכ-1.1%

מדד ת"א 35 צלל ב-1.2% ● מדד המחירים לצרכן בישראל יפורסם הערב, מה צופים הכלכלנים? ● BDO: "המתיחות מול איראן תשפיע על שוק הנפט" ● בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● וגם: 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

המתקפה האיראנית יצרה "פקק" בנתב"ג: זה הפתרון של משרד התחבורה

בימי שגרה אין המראות מנתב"ג בשעות הלילה המאוחרות ● בליל המתקפה האיראנית המרחב האווירי של ישראל נסגר, ולמרות ביטולי הטיסות הרבים, עם חידוש הטיסות לישראל וממנה נוצר פקק ● במשרד התחבורה הנחו על פתרון ליומיים הקרובים

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

נפרדת מתחומים עם רווחיות נמוכה: אלה הפעילויות ששטראוס מתכוונת למכור

קבוצת שטראוס חוזרת להתמקד בפעילויות הליבה שלה ומעמידה על המדף את חלקה במפעל וכוורת יד מרדכי, את פעילות הירקות הטריים והמצוננים "טעם הטבע" ואת רשת קפה עלית

רכבים מוכנים לייצוא בטורקיה, ב־2023 / צילום: Shutterstock

לא רק טורקיה: גם בסין מחלחלת לשוק אווירה אנטי־ישראלית, ואלה ההשלכות

טורקיה מאיימת להטיל "מיסי יצוא" כבדים על כל הסחורות לישראל, בנוסף למגבלות הסחר עליהן הודיעה בשבוע שעבר, ובסין מתחילה האווירה האנטי־ישראלית לחלחל לשוק ● בינתיים, שתי המדינות חולשות על כ־30% מיבוא הרכב לארץ ● כיצד יוכל הענף המקומי להתגבר?

בחינות הסמכה / צילום: אלון רון

תוצאות בחינת ההסמכה בראיית חשבון: הסטודנטים של מכללת ספיר בראש

מדובר בבחינת ההסמכה הראשונה שהתקיימה מאז פרוץ המלחמה ● הסטודנטים מהאוניברסיטה העברית נמצאים בתחתית הטבלה ● שיעור המעבר הכללי של כלל הנבחנים בבחינה עומד על 68%

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות קלות בת"א; או פי סי אנרגיה מזנקת בכ-8%

מדד ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.2% ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור"

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

החשש מעימות חזיתי בין ישראל לאיראן הפיל את וול סטריט

הנאסד"ק ירד בכ-1.8% ● הניקיי ירד ב-1.2% ● מאסק: "עשינו בדיקה מעמיקה והחלטנו, בהחלטה קשה, לפטר יותר מ-10%" ● BDO: "המתיחות מול איראן ובמיצרי הורמוז צפויה להשפיע על שוק הנפט העולמי" • בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

עומדים - אסף גריס ושירי הייסר, יושבים - זיו קורן (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

משרד הפרסום ראובני-פרידן ממנה מנכ"לים חדשים: שירי הייסר ואסף גריס

בראובני-פרידן ממשיכים את המודל לפיו המושכות נמצאות בידי מנכ"לים משותפים ● זיו קורן וניב חורש, שמילאו את התפקיד עד כה, יכהנו כמנכ"לי הקבוצה, הכוללת עוד ארבע חברות ● לדברי השניים, "אצלנו אי-אפשר להצניח מנכ"לים מבחוץ, גם אם הם מנהלים ואנשי מקצוע מצוינים"

גל בר דעה, מנכ''ל בנק ONE ZERO בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "רוצים להיות בנק גדול. טכנולוגיה היא הדרך היחידה לתת ייעוץ לכולם"

מנכ"ל ONE ZERO אמר בכנס TECH IL של גלובס כי על הבנקים לקחת אחריות לעתיד הכלכלי של הלקוחות שלהם, להוציא אותם ממינוס ולאפשר להם לשפר את האשכול הסוציו-אקונומי שלהם ● על וואן זירו אמר: "בנקאות זה מרתון, אנחנו מתכוונים להיות בנק גדול ומשמעותי במערכת הישראלית"

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

צילומים: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אפילו סעודיה עזרה: כך פעלה הברית שסייעה לישראל מול איראן

מזה כמה עשורים, ארה"ב מובילה מאמץ לטובת הידוק הקשרים הצבאיים בין ישראל ליריבותיה הערביות הוותיקות, כדי להתמודד עם האיום המשותף מצד איראן ● המאמץ הזה לא נבדק בקרב, עד שטהרן שיגרה את מטח הטילים והמזל"טים נגד ישראל ● כך הוא נראה מאחורי הקלעים

תוכנית הכשרת הסייבר למפוני כפר עזה / צילום: CyberProof

החברה שמסייעת למפוני קיבוץ כפר עזה לעבור הסבה מקצועית לתחום הסייבר

בנק דיסקונט ועמותת אלו"ט חברו למיזם משותף בו ילדי המפונים במלונות ים המלח לקחו חלק בסדנאות ציור שבהן התבקשו לצייר בהשראת המילים "חופש" ו"תקווה" ● סטארט-אפ ההכשרות להייטק, Elevation, יאפשר למפונים לעבור הכשרות במטרה לספק להם עבודה והכנסה בתחום בניית האתרים ● ישראל מתגייסת

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: אנחנו משתדלים להציף גם סוגיות שלא מסוקרות ולראות גם את הדברים הטובים, ויש כאלה

בפתח כנס TECH IL של גלובס, הציגה מו"ל העיתון את העשייה של מדור הטק שלו וכן ציינה את השאיפה להציע לקוראים "מזון בריא למוח" ● בר און הציגה גם את תהליך דירוג 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס, המבוסס על בחירות של קרוב ל־90 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בענף ההייטק הישראלי

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 capital וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג' בשיחה עם מיטל ויזברג / צילום: תמר מצפי

"הסנטימנט העולמי לרעתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 Capital, וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג', התייחסו בכנס Tech IL של גלובס לירידה בהיקף ההשקעות בהייטק בצל המלחמה ● פירון: "לאורך השנה - שנתיים הקרובות אני חוששת שיש סיכוי שנראה משקיעים יוצאים מכאן" ● מרידור: "יש גם קולות בעדנו, יש משקיע שאמר לי שהחברות הישראליות הן הכי טובות בפורטפוליו שלו"

בנק J.P. Morgan / צילום: Reuters, Nicolas Economou

ריביות גבוהות היוו מכונת מזומנים לבנקים. לא עוד

הבנקים האמריקאים ג'יי. פי מורגן, וולס פארגו וסיטיגרופ הציגו דוחות טובים מהצפוי לרבעון הראשון, אך התחזיות שלהם קדימה מופחתות ● כשריבית הפד נותרת גבוהה, ייאלצו הבנקים לשלם יותר על פיקדונות, ומנגד יעמידו פחות הלוואות

הבורסה בפרנקפורט, השבוע / צילום: Reuters

ירידות חדות באירופה על רקע המתיחות בין ישראל לאיראן

הניקיי צלל בכ-2% ● התמ"ג בסין הפתיע לחיוב ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מזנקות ● באופנהיימר חיוביים לגבי פאלו אלטו ונטפליקס

העימות בין ישראל לאיראן העסיק את תעשיית הפייקים העולמית

המתיחות בין ישראל לאיראן משכה תשומת לב עולמית. אבל לא תמיד בגלל האמת ● המשרוקית של גלובס

יירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון, ערב מתקפת הכטב''מים מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen

ישראל החליטה: תקיפה ברורה ונחרצת נגד איראן; נשלמה היערכות חיל האוויר

דיווח: סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו מידע מסווג עם ארה"ב כדי לסכל את המתקפה האיראנית ● קבינט המלחמה התכנס ב-14:00 לדיון נוסף על תגובת ישראל מול איראן ● נשיא צרפת מקרון הודיע כי ישוחח היום עם נתניהו; שר החוץ הבריטי: "שוקלים להטיל סנקציות נוספות על איראן" שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן שוחח עם שרי החוץ של ערב הסעודית, ירדן ומצרים עדכונים שוטפים

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

למשקיעים עם אורך נשימה: האם כאן מסתתרת ההזדמנות הנדל"נית הבאה?

פינוי התושבים מקריית שמונה הוביל לקיפאון בשוק הנדל"ן בעיר ● האם המלחמה יצרה הזדמנויות חדשות למשקיעים עם אורך נשימה?