גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם איום ביידן בסנקציות כלכליות יעצור את השאיפות של פוטין בגבול האוקראיני

ביידן ניסה להניא את פוטין מלפלוש לאוקראינה בפסגת זום ● מה עובר על נשיא רוסיה? האם זה רק דיכאון גיאו־אסטרטגי חולף או שהוא באמת החליט ל"תקן את העיוות ההיסטורי של עצמאות אוקראינה", הארץ שרק אנשים "חסרי זהות" (יהודים, קראים וטאטרים) רוצים בקיומה

 

הנשיא פוטין בביתו בסוצ'י ליד הים השחור בשיחת הווידאו עם ביידן ביום שלישי / צילום: Associated Press
הנשיא פוטין בביתו בסוצ'י ליד הים השחור בשיחת הווידאו עם ביידן ביום שלישי / צילום: Associated Press

זה שבוע עתיר אסוציאציות היסטוריות. ביום ג' מלאו 80 שנה לכניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה. ביום ד' מלאו 30 שנה להסכם פירוקה של ברית המועצות. אולי אין זו הגזמה להגיד שאלה הם שני המאורעות החשובים ביותר של זמננו.

ספק אם ולדימיר פוטין חוגג אותם. את פירוק ברית המועצות ב־1991, הוא מחשיב כ"אסון הגיאו־אסטרטגי הגדול ביותר של המאה ה־20". על התקפת יפן בפרל הרבור, ב־1941, אולי אין לו דעה מוצקה, אבל יש לו בהחלט דעה על מה שנבע ממנה: הפיכת ארה"ב למעצמת־על, שתחום ההשפעה שלה פרוש על כל כדור הארץ.

ביום ג' הייתה לפוטין פגישת זום בת שעתיים עם ג'ו ביידן. נשיא ארה"ב יזם אותה, כדי להזהיר את פוטין מפני פלישה לאוקראינה. הביון האמריקאי פרסם בסוף השבוע שעבר צילומי לוויין מפורטים, המראים כי הרוסים מרכזים כוחות כבדים לאורך גבולם עם אוקראינה, ואפשר שהם מתכוונים להשתמש בהם כבר בתחילת השנה החדשה.

פוטין, לפי אחד מעוזריו, אמר לביידן: "אתם האמריקאים מודאגים מכמה גדודים על אדמת רוסיה, במרחק של אלפי קילומטרים מארה"ב". לשון אחר, מה זה בכלל עניינכם, זה קורה על יבשת אחרת, בין ארצות אחרות.

אם זה מה שאמר נשיא רוסיה, הוא ביטא תסכול רוסי/סובייטי רב שנים. אבל הקנטה אינה תחליף למדינאות. פרל הרבור הבטיחה שארה"ב תתעניין ב"כמה גדודים", גם אם הם יזוזו "אלפי קילומטרים" משטחה. פוטין אינו העריץ היחיד המנסה להחזיר את היאנקי'ז הביתה. שי ג'ינפינג מנסה להוציא אותם מים סין הדרומי ומשטר האייתוללות מנסה להוציא אותם מהמפרץ הפרסי. אבל רק פוטין פוסע כרגע על פי התהום.

פצע פעור ונלעג

ריכוז הכוחות על גבול אוקראינה אינו מוכרח להניב מלחמה. זה מה שאמר השבוע ראש הסי.איי.אי. וויליאם ברנס. אבל הוא הוסיף: "אני לעולם לא ממעיט מתאבונו של הנשיא פוטין להסתכן ביחס לאוקראינה".

וזו אולי הנקודה העיקרית: אוקראינה היא פצע פעור לא אצל פוטין בלבד, אלא אצל הרבה רוסים, בוודאי מבני דורו. בעיניהם, הרעיון של עצמאות אוקראינה הוא גם מכעיס וגם נלעג. הם מתייחסים בביטול אל הרעיון של לאומיות אוקראינית נפרדת, או של לשון אוקראינית.

הנשיא פוטין פרסם מסה יוצאת דופן בחודש יולי שעבר, 5,000 מלה, שבה תיאר את ההיסטוריה הבלתי ניתנת להפרדה של רוסיה ושל אוקראינה באלף השנה האחרונות. בכל הדברים האלה אין חדש, הם ידועים יפה לכל תלמיד בית ספר רוסי. אבל לענייננו חשוב האופן שבו מנהיג פוליטי וצבאי משתמש בהיסטוריה הזו כדי להצדיק את התנגדותו לעצמאות אוקראינה.

הוא אינו מביע את ההתנגדות הזו במפורש, אבל היא משתמעת בבירור. הוא מוכן לכל היותר לקבל שטח חסות אוקראיני, מדינה עם אוטונומיה נומינלית, שתהיה כוכב לכת במערכת השמש הרוסית. הוא מותח קווים אדומים: הוא לא ירשה לאוקראינה להיות חברה בנאט"ו, הוא לא ירשה לה אפילו להיות חברה באיחוד האירופי.

למי הם מתפללים?

נושאי כליו של פוטין מתארים את עצמאות אוקראינה כתופעה פתולוגית. למשל, דמיטרי מדוודב, שהיה ראש ממשלה ונשיא מטעם פוטין, כתב רק לפני חודשיים בעיתון "קומרסאנט", כי "למנהיגי אוקראינה, בייחוד הבכירים שבהם, אין כל זהות עצמית יציבה. הם אנשים לא מאושרים. מי הם? אזרחי איזו ארץ הם? איפה טמונים שורשיהם? מה זהותם ההיסטורית? לאיזה אלוהים הם מתפללים? מה הם מרגישים שהם? האם הם אוקראינים? אירופים? רוסים? יהודים? טאטארים? הונגרים? קראים?"

שימו לשאלת האלוהים, היהודים, הטטרים והקראים. מה לכם רמז עבה יותר לזהותו האתנית של נשיא אוקראינה ולמשקלם של יהודים בחייה הפוליטיים והכלכליים. מדבדב אפילו הוציא את הקראים מן המזווה הגזעני, כרך אותם יחד עם הטטרים, והטעים בזה את האופי הלא־סלאבי, השמי־הטורקי, של שוחרי עצמאות אוקראינה (על מדוודב עצמו רווחו שמועות שהוא ממוצא יהודי).

להזיז ולכווץ אותה

מאז 1950, במרכז מאווייה של ברית המועצות באירופה עמד קיום הסטאטוס קוו הטריטוריאלי. ב־1975 היא הצליחה לקדש את הסטאטוס קוו הזה בוועידה הראשונה לביטחון אירופה בהלסינקי. לקידוש ההוא הייתה תוצאה אירונית מאוד: כאשר ברית המועצות התמוטטה, הגבולות הפנימיים שלה (בין 15 "הרפובליקות של הברית") הפכו אוטומטית לגבולות בינלאומיים מוכרים, ונטבעו בחותם של סטאטוס־קוו.

אין צורך להיות לאומן רוסי כדי להכיר שחלק ניכר של הגבולות האלה הם א־היסטוריים. המשטר הסובייטי שירטט אותם לצרכים מינהליים, לא פעם בשרירות לב, או לתועלת האפקט הסמלי והפוליטי. מיליוני דוברי רוסית מצאו את עצמם בן לילה בארצות זרות, מקור של מבוכה ושל מרירות ואוצר בלום של חתרנות.

30 שנה לאחר נפילת ברית המועצות, רוסיה של פוטין נופלת תחת הקטגוריה המצמררת של "מעצמה רוויזיוניסטית", זאת אומרת מתנגדת לסטטוס־קוו. גרמניה בין שתי מלחמות העולם הייתה מעצמה כזאת, וגם איטליה והונגריה. מניסיונן אנחנו יודעים כמה מסוכן הצירוף של התמרמרות על אי צדק (לשיטתן) והיכולת הצבאית לתקן אותו.

במסתו המצוטטת למעלה, פוטין ערער הן על עצם ההגדרה העצמית הנפרדת של אוקראינה והן על גבולותיה המדיניים. אם רוסיה צריכה להשלים עם אוקראינה עוינת או פרו־מערבית, מוטב שאוקראינה תזוז איזה חצי אזור זמן מערבה ותתכווץ לחצי מגודלה הנוכחי. כמובן, מוטב שלא תתקיים בכלל; לא היא, לא הארצות הבלטיות, לא גיאורגיה ולא מולדובה.

באחד בדצמבר 1991, רוב עצום של האוקראינים, 92.3%, הכריעו במשאל־עם לטובת עצמאות. מספר כזה לא היה מתאפשר אילמלא תמכו בעצמאות גם הרוב הגדול של דוברי הרוסית (החלוקה הפנימית בין דוברי אוקראינית לדוברי רוסית היא בערך 78% ל־17% לפי נתוני 2001, הכוללים גם את חצי האי קרים, שסופח לרוסיה ב־2014). פוטין מתעלם מן המספרים האלה. בעיניו, המנדט שלו לחזור ולאחד נובע מ"רוס הקדושה", המדינה הסלאבית המזרחית הראשונה, במאה התשיעית, שמחלציה יצאה לימים רוסיה. קייב היתה בירתה.

"הכרזת מלחמה"

ביידן ניסה להעמיד אותו ביום ג' על התוצאות האפשריות של פעולה צבאית. הפעם ארה"ב תטיל על רוסיה את הסנקציות הכלכליות החמורות ביותר. מה לא היה חמור בסנקציות הקודמות, לאחר סיפוח קרים? הן לא כללו את סילוקה של רוסיה מן המיסלקה הבין־בנקאית, הידועה בשם SWIFT. כאשר סילוק כזה נשקל בעבר, דוברים רוסיים הזהירו, כי הוא יהיה שקול כנגד "הכרזת מלחמה", ותגובת רוסיה "לא תדע גבול".

בזמן כתיבת הרשימה לא ידענו אם ביידן נקב באיום הקונקרטי הזה. אבל גם אם נקב, קשה להאמין שפוטין הופתע. בכלל, קשה מאוד להפתיע את נשיא רוסיה, בייחוד מפני שקשה לדעת עד כמה הוא מוכן להרחיק לכת. אנחנו יודעים שהוא אופורטוניסט וציניקן, כפי שישראל לומדת מהתנהלותו בסוריה; אבל האם הוא גם מהמר? האם הוא מהמר על חולשת המערב ועל קריסת כוח רצונו?

או אולי הוא צריך רק לעבור בשלום את מצב הרוח הרע הפוקד כל לאומן רוסי בימי חודש דצמבר, הלוא הוא חודש הבגידה וההתמוטטות.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny־globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט