גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם איום ביידן בסנקציות כלכליות יעצור את השאיפות של פוטין בגבול האוקראיני

ביידן ניסה להניא את פוטין מלפלוש לאוקראינה בפסגת זום ● מה עובר על נשיא רוסיה? האם זה רק דיכאון גיאו־אסטרטגי חולף או שהוא באמת החליט ל"תקן את העיוות ההיסטורי של עצמאות אוקראינה", הארץ שרק אנשים "חסרי זהות" (יהודים, קראים וטאטרים) רוצים בקיומה

 

הנשיא פוטין בביתו בסוצ'י ליד הים השחור בשיחת הווידאו עם ביידן ביום שלישי / צילום: Associated Press
הנשיא פוטין בביתו בסוצ'י ליד הים השחור בשיחת הווידאו עם ביידן ביום שלישי / צילום: Associated Press

זה שבוע עתיר אסוציאציות היסטוריות. ביום ג' מלאו 80 שנה לכניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה. ביום ד' מלאו 30 שנה להסכם פירוקה של ברית המועצות. אולי אין זו הגזמה להגיד שאלה הם שני המאורעות החשובים ביותר של זמננו.

ספק אם ולדימיר פוטין חוגג אותם. את פירוק ברית המועצות ב־1991, הוא מחשיב כ"אסון הגיאו־אסטרטגי הגדול ביותר של המאה ה־20". על התקפת יפן בפרל הרבור, ב־1941, אולי אין לו דעה מוצקה, אבל יש לו בהחלט דעה על מה שנבע ממנה: הפיכת ארה"ב למעצמת־על, שתחום ההשפעה שלה פרוש על כל כדור הארץ.

ביום ג' הייתה לפוטין פגישת זום בת שעתיים עם ג'ו ביידן. נשיא ארה"ב יזם אותה, כדי להזהיר את פוטין מפני פלישה לאוקראינה. הביון האמריקאי פרסם בסוף השבוע שעבר צילומי לוויין מפורטים, המראים כי הרוסים מרכזים כוחות כבדים לאורך גבולם עם אוקראינה, ואפשר שהם מתכוונים להשתמש בהם כבר בתחילת השנה החדשה.

פוטין, לפי אחד מעוזריו, אמר לביידן: "אתם האמריקאים מודאגים מכמה גדודים על אדמת רוסיה, במרחק של אלפי קילומטרים מארה"ב". לשון אחר, מה זה בכלל עניינכם, זה קורה על יבשת אחרת, בין ארצות אחרות.

אם זה מה שאמר נשיא רוסיה, הוא ביטא תסכול רוסי/סובייטי רב שנים. אבל הקנטה אינה תחליף למדינאות. פרל הרבור הבטיחה שארה"ב תתעניין ב"כמה גדודים", גם אם הם יזוזו "אלפי קילומטרים" משטחה. פוטין אינו העריץ היחיד המנסה להחזיר את היאנקי'ז הביתה. שי ג'ינפינג מנסה להוציא אותם מים סין הדרומי ומשטר האייתוללות מנסה להוציא אותם מהמפרץ הפרסי. אבל רק פוטין פוסע כרגע על פי התהום.

פצע פעור ונלעג

ריכוז הכוחות על גבול אוקראינה אינו מוכרח להניב מלחמה. זה מה שאמר השבוע ראש הסי.איי.אי. וויליאם ברנס. אבל הוא הוסיף: "אני לעולם לא ממעיט מתאבונו של הנשיא פוטין להסתכן ביחס לאוקראינה".

וזו אולי הנקודה העיקרית: אוקראינה היא פצע פעור לא אצל פוטין בלבד, אלא אצל הרבה רוסים, בוודאי מבני דורו. בעיניהם, הרעיון של עצמאות אוקראינה הוא גם מכעיס וגם נלעג. הם מתייחסים בביטול אל הרעיון של לאומיות אוקראינית נפרדת, או של לשון אוקראינית.

הנשיא פוטין פרסם מסה יוצאת דופן בחודש יולי שעבר, 5,000 מלה, שבה תיאר את ההיסטוריה הבלתי ניתנת להפרדה של רוסיה ושל אוקראינה באלף השנה האחרונות. בכל הדברים האלה אין חדש, הם ידועים יפה לכל תלמיד בית ספר רוסי. אבל לענייננו חשוב האופן שבו מנהיג פוליטי וצבאי משתמש בהיסטוריה הזו כדי להצדיק את התנגדותו לעצמאות אוקראינה.

הוא אינו מביע את ההתנגדות הזו במפורש, אבל היא משתמעת בבירור. הוא מוכן לכל היותר לקבל שטח חסות אוקראיני, מדינה עם אוטונומיה נומינלית, שתהיה כוכב לכת במערכת השמש הרוסית. הוא מותח קווים אדומים: הוא לא ירשה לאוקראינה להיות חברה בנאט"ו, הוא לא ירשה לה אפילו להיות חברה באיחוד האירופי.

למי הם מתפללים?

נושאי כליו של פוטין מתארים את עצמאות אוקראינה כתופעה פתולוגית. למשל, דמיטרי מדוודב, שהיה ראש ממשלה ונשיא מטעם פוטין, כתב רק לפני חודשיים בעיתון "קומרסאנט", כי "למנהיגי אוקראינה, בייחוד הבכירים שבהם, אין כל זהות עצמית יציבה. הם אנשים לא מאושרים. מי הם? אזרחי איזו ארץ הם? איפה טמונים שורשיהם? מה זהותם ההיסטורית? לאיזה אלוהים הם מתפללים? מה הם מרגישים שהם? האם הם אוקראינים? אירופים? רוסים? יהודים? טאטארים? הונגרים? קראים?"

שימו לשאלת האלוהים, היהודים, הטטרים והקראים. מה לכם רמז עבה יותר לזהותו האתנית של נשיא אוקראינה ולמשקלם של יהודים בחייה הפוליטיים והכלכליים. מדבדב אפילו הוציא את הקראים מן המזווה הגזעני, כרך אותם יחד עם הטטרים, והטעים בזה את האופי הלא־סלאבי, השמי־הטורקי, של שוחרי עצמאות אוקראינה (על מדוודב עצמו רווחו שמועות שהוא ממוצא יהודי).

להזיז ולכווץ אותה

מאז 1950, במרכז מאווייה של ברית המועצות באירופה עמד קיום הסטאטוס קוו הטריטוריאלי. ב־1975 היא הצליחה לקדש את הסטאטוס קוו הזה בוועידה הראשונה לביטחון אירופה בהלסינקי. לקידוש ההוא הייתה תוצאה אירונית מאוד: כאשר ברית המועצות התמוטטה, הגבולות הפנימיים שלה (בין 15 "הרפובליקות של הברית") הפכו אוטומטית לגבולות בינלאומיים מוכרים, ונטבעו בחותם של סטאטוס־קוו.

אין צורך להיות לאומן רוסי כדי להכיר שחלק ניכר של הגבולות האלה הם א־היסטוריים. המשטר הסובייטי שירטט אותם לצרכים מינהליים, לא פעם בשרירות לב, או לתועלת האפקט הסמלי והפוליטי. מיליוני דוברי רוסית מצאו את עצמם בן לילה בארצות זרות, מקור של מבוכה ושל מרירות ואוצר בלום של חתרנות.

30 שנה לאחר נפילת ברית המועצות, רוסיה של פוטין נופלת תחת הקטגוריה המצמררת של "מעצמה רוויזיוניסטית", זאת אומרת מתנגדת לסטטוס־קוו. גרמניה בין שתי מלחמות העולם הייתה מעצמה כזאת, וגם איטליה והונגריה. מניסיונן אנחנו יודעים כמה מסוכן הצירוף של התמרמרות על אי צדק (לשיטתן) והיכולת הצבאית לתקן אותו.

במסתו המצוטטת למעלה, פוטין ערער הן על עצם ההגדרה העצמית הנפרדת של אוקראינה והן על גבולותיה המדיניים. אם רוסיה צריכה להשלים עם אוקראינה עוינת או פרו־מערבית, מוטב שאוקראינה תזוז איזה חצי אזור זמן מערבה ותתכווץ לחצי מגודלה הנוכחי. כמובן, מוטב שלא תתקיים בכלל; לא היא, לא הארצות הבלטיות, לא גיאורגיה ולא מולדובה.

באחד בדצמבר 1991, רוב עצום של האוקראינים, 92.3%, הכריעו במשאל־עם לטובת עצמאות. מספר כזה לא היה מתאפשר אילמלא תמכו בעצמאות גם הרוב הגדול של דוברי הרוסית (החלוקה הפנימית בין דוברי אוקראינית לדוברי רוסית היא בערך 78% ל־17% לפי נתוני 2001, הכוללים גם את חצי האי קרים, שסופח לרוסיה ב־2014). פוטין מתעלם מן המספרים האלה. בעיניו, המנדט שלו לחזור ולאחד נובע מ"רוס הקדושה", המדינה הסלאבית המזרחית הראשונה, במאה התשיעית, שמחלציה יצאה לימים רוסיה. קייב היתה בירתה.

"הכרזת מלחמה"

ביידן ניסה להעמיד אותו ביום ג' על התוצאות האפשריות של פעולה צבאית. הפעם ארה"ב תטיל על רוסיה את הסנקציות הכלכליות החמורות ביותר. מה לא היה חמור בסנקציות הקודמות, לאחר סיפוח קרים? הן לא כללו את סילוקה של רוסיה מן המיסלקה הבין־בנקאית, הידועה בשם SWIFT. כאשר סילוק כזה נשקל בעבר, דוברים רוסיים הזהירו, כי הוא יהיה שקול כנגד "הכרזת מלחמה", ותגובת רוסיה "לא תדע גבול".

בזמן כתיבת הרשימה לא ידענו אם ביידן נקב באיום הקונקרטי הזה. אבל גם אם נקב, קשה להאמין שפוטין הופתע. בכלל, קשה מאוד להפתיע את נשיא רוסיה, בייחוד מפני שקשה לדעת עד כמה הוא מוכן להרחיק לכת. אנחנו יודעים שהוא אופורטוניסט וציניקן, כפי שישראל לומדת מהתנהלותו בסוריה; אבל האם הוא גם מהמר? האם הוא מהמר על חולשת המערב ועל קריסת כוח רצונו?

או אולי הוא צריך רק לעבור בשלום את מצב הרוח הרע הפוקד כל לאומן רוסי בימי חודש דצמבר, הלוא הוא חודש הבגידה וההתמוטטות.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny־globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות קלות באירופה; החוזים בניו יורק יציבים לקראת נתוני האינפלציה

קצב האינפלציה השנתי בסין עלה ל-2.7%, העלייה של מדד המחירים ליצרן התמתנה ● הביטקוין מאבד כ-4%, גם האת'ריום צונח ● בורסת הקריפטו קוינבייס דיווחה אמש על הפסד עצום; הלילה דיסני תפרסם דוחות ● ריסקיפייד העלתה את תחזית ההכנסות השנתית, טאבולה הפחיתה את שלה

מירב בן ארי, יש עתיד / צילום: שלומי יוסף

האם נשים מהוות רוב בקרב הקצינים הבכירים בשב"ס?

הפרשה הקשה שנחשפה בשב"ס העלתה שאלות לגבי הייצוג הנשי בו. בדקנו ● המשרוקית של גלובס

עבודות בכביש / צילום: שלומי יוסף

התנועה לאיכות השלטון: חשש לניגוד עניינים במכרז של נתיבי ישראל

התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועמ"שית ולרשות החברות בחשש לניגוד עניינים במכרז שמוערך ב-600 מיליון שקל להחלפת גופי תאורה ● בתנועה טוענים כי בעלי עניין בחברה המייצרת תאורה חכמה ומספקת מוצרים לזוכה במכרז לקחו חלק מרכזי בניסוח התנאים ● נתיבי ישראל: "הטענות נבחנו וטופלו בצורה מקצועית ועניינית. אז, כמו גם היום, מדובר על טענות בהן כלום ושום דבר"

מהארנונה ועד הפנסיה התקציבית: המחירים הסמויים של האינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מקבלי הפנסיה התקציבית יזכו לתוספת נדיבה, הדלק יתייקר: המרוויחים והמפסידים מהאינפלציה

סעיף ההצמדה למדד המחירים לצרכן היה בעשור האחרון עוד כוכבית שולית בחוזים ובתשלומים רבים, אך אינפלציה של 4.4% הפכה אותו לסעיף ששווה 11 מיליארד שקל ● בקצבאות ביטוח לאומי, בארנונה, בבלו, בפנסיות התקציביות וגם במשכנתאות ובשכר במגזר הציבורי: כמה מהמשק הישראלי צמוד למדד?

מדד המותגים החדש מוכיח עד כמה מותגי הרכב המסורתיים מעוגנים בתודעת הציבור הישראלי / צילום: יוסי כהן

איזה מותג רכב הוא האהוב ביותר בישראל, ומה המקום של טסלה ברשימה?

לא פחות מעשרה מותגי רכב חדרו לרשימה הכללית של מאה המובילים ● על אף התהודה שיצרה טסלה והחשמליות הסיניות שעשו עלייה מוצלחת, החברות המסורתיות הן אלו שכבשו את הטבלה ● מדד המותגים 2022

ניר זוהר, נשיא וויקס / צילום: שלומי יוסף

וויקס הפתיעה עם הפסד מצומצם; הכריזה רשמית על תוכנית התייעלות

ענקית ההייטק הישראלית, שאתמול נודע שתפטר 100 עובדים, פרסמה את דוחותיה לרבעון השני והציגה תוכנית לצמצום הוצאות שתחסוך לה 150 מיליון דולר בשנה ● נשיא החברה ניר זוהר: "כשהחברה צומחת והכלכלה מאפשרת, פחות זהירים או מחושבים. בתקופות של משבר הדבר היותר אחראי זה להסתכל על הדברים האלה"

איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני

מסע הקניות של אלקטרה הגיע לטרגט מרקט: רכשה שליטה לפי 160 מיליון שקל

אלקטרה רוכשת בשלב ראשון 51% ממניות החברה הפועלת בתחום השירותים המנוהלים, ועשויה לרכוש בעתיד את יתרת המניות ● טרגט מרקט מפתחת עבור לקוחותיה מערכי ניהול המשלבים לוגיסטיקה, מערכות מחשוב, כוח-אדם, רכש ובקרה

סטארט-אפ המשלוחים Deliverider / צילום: Deliverider

השלב הבא באונליין: להזמין מוצרים ב-10 שקלים בלי לשלם על משלוח

הסטארט-אפ דליבריידר מציע לעסקים קטנים לשתף פעולה עם אתרי האיקומרס החזקים, ולצרף את מוצריהם למשלוחים קיימים ללא עלות נוספת ● לדברי המייסד עידו רז, "מצאנו שמוצרים במחיר נמוך מציגים את יחס ההמרה הגבוה ביותר" ● החברה נמצאת במגעים עם שופרסל

הבית ברחוב הבושם. בעיגול: עמיר שאלתיאל / צילום: איל יצהר

30 מיליון שקל ברמת השרון: הבית החדש של יו"ר קבוצת אלדר

עמיר שאלתיאל, יו"ר קבוצת אלדר ומאנשי הנדל"ן המוכרים בענף, רכש את הבית עם אשתו ● ברמת השרון עצמה בוצעו 11% מכלל העסקאות בשוק היוקרה בשנת 2022 ● וגם: מה מוביל בעלים של רשת סופרמרקטים להשקיע בהקמת מבנה קמפוס אקדמי ● אירועים ומינויים

תומר בר זאב, מנכ''ל איירון סורס / צילום: יונתן בלום

איירון סורס בתגובה להצעת AppLovin ליוניטי: "ההצעה שלנו עדיפה בוודאות"

יום לאחר שנודע כי AppLovin מבקשת לרכוש את יוניטי, בתנאי שזו לא תשלים את עסקת איירון סורס, החברה הישראלית פרסמה היום את דוחות רבעוניים ובהם התייחסה לנושא ● ברבעון השני רשמה איירון סורס הכנסות של 183 מיליון דולר, צמיחה של 35% לעומת הרבעון המקביל

משה ממרוד, בעלי תדיראן / צילום: סיון פרג'

פעילות האנרגיה הסולארית של תדיראן עולה, והחברה דיווחה על שיא בהכנסות במחצית הראשונה

איחוד תוצאות החברה האיטלקית VP Solar, שנרכשה בתחילת 2022, דחפה את פעילותה של קבוצת תדיראן ● דיווחה על זינוק של 75% בהכנסות המחצית ועל עלייה חדה גם במדדי הרווחיות

מספר חברי הכנסת שנבחרו בפריימריז

רוב חברי הכנסת לא נבחרים בפריימריז

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: בשנות ה-90 הפריימריז היו בשיא, ואז הליכוד שינו את שיטת הבחירות שלהם ● הליכוד חזרו לקיים פריימריז ב-2009, אבל ברוב המוחלט של השנים, רוב חברי הכנסת לא נבחרו בפריימריז

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

חשד לפרשת שוחד חדשה: ראש עיר מכהן ומנכ"ל עירייה נעצרו

לפי החשד, במהלך מערכת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2018, בעלי עניין העבירו כספים בסך מאות אלפי שקלים לקמפיין הבחירות של המועמד דאז לראשות העיר, ובתמורה לכך הוא הבטיח להם כי יפעל לקידום ענייניהם הכלכליים לאחר היבחרו

הקלפי של מפלגת העבודה בראשון לציון / צילום: תמונה פרטית

בלי מערך הסעות ועם אלפי מתפקדים: הדילים שיכריעו איך תיראה רשימת הליכוד

מתפקדי הליכוד צפויים להכריע היום מי יהיו כרבע מחברי הכנסת הבאה ● במהלך היום צפויים אלפי מתפקדי התעשייה האווירית וההסתדרות לצאת ולהצביע בפקודתו של ח"כ חיים כץ, ברכביהם הפרטיים, במהלך יום העבודה ● מוקד כוח נוסף שאינו הסתדרותי אך מאורגן להפליא הוא קבוצת "הקבליסטים" בליכוד

מיזוג איירון סורס עם יוניטי / צילום: Shutterstock

עסקת המכירה של איירון סורס בסכנת ביטול; המניה צוללת בוול סטריט

חברת AppLovin הגישה הצעה לא מחייבת לרכישת יוניטי, שאמורה לרכוש את חברת הטכנולוגיה הישראלית ב-4.4 מיליארד דולר, והעמידה כתנאי את ביטול העסקה ● מניית איירון סורס צונחת במעל ל-15% בוול סטריט

בועז לוי מנכ''ל תע''א, בצלאל מכליס מנכ''ל אלביט, יואב הר אבן מנכ''ל רפאל / צילום: תע''א, אסף שילה/ישראל סאן, רפאל

אלה החברות הביטחוניות המכניסות בעולם. היכן הישראליות ברשימה?

רשימת מאה החברות הביטחוניות השנתית של אתר "דיפנס ניוז" מגלה כי אלביט, רפאל ותע"א נכנסו לדירוג בעשיריות השלישית והרביעי עם היקף הכנסות של 11.7 מיליארד דולר יחדיו ● אלביט היא הבכירה ברשימה, במקום ה-31 ● את מי עקפו הישראליות ומי החברות ששולטות בפסגת הרשימה?

משרדי חברת פייבר (Fiverr) / צילום: אמיר מאירי

למדו שרווחיות היא לא מילה גסה: בהייטק המקומי פיטרו כבר מעל לאלף עובדים

היום נודע כי וויקס וקלטורה יפטרו יחד כמעט 200 עובדים ● בשבוע שעבר פלטפורמת הפרילנסרים הישראלית פייבר הכריזה כי תפטר 8% מהעובדים, ותחזית הרווח שלה כמעט והכפילה את עצמה ● האם יהיו עוד חברות הייטק ישראליות אמיצות מספיק כדי להתרכז ב-EBITDA והתזרים החופשי?

שי דוד, הבעלים של ''כרכום עיצוב נוף'' / צילום: אלון גרגו

בעל העסק שמתכנן ומעצב גינות יוקרה: "חברות בנייה משקיעות את המינימום הנדרש, ובסוף הציבור נפגע"

שי דוד, תושב יהוד בן 53 ● נשוי + 3 ● הבעלים של "כרכום עיצוב נוף" ● "העבודה מול הרשויות, ההיתרים שתקועים בוועדות, הסחבת והבירוקרטיה האפורה מקשות על התפקוד היומיומי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

ג'יי. פי מורגן

ג'יי.פי מורגן: העלייה העולמית בשוק המניות צפויה להימשך - ואלו הסיבות

המניות העולמיות עלו ב-11% מהשפל של חודש מרץ, ורבים מהמומחים העולמיים מזהירים מפני מלכודת ● אבל האסטרטגים בג'יי.פי מורגן דווקא אופטימיים וצופים כי העליות יכולות להימשך עד סוף השנה - ואפילו מפרטים את הסיבות למה

דניאל ספיר, מנכ''ל סלקום / צילום: איל יצהר

הישראלים טסו לחו"ל והקפיצו את הכנסות סלקום

הכנסות סלקום ברבעון השני הסתכמו ב-1.069 מיליארד שקל ● הסלולר חוזר לצמוח, אבל הטלוויזיה נשחקת ביחס לרבעון הקודם