גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת מהפכה בשכר עובדי המדינה: רק המצטיינים יזכו לבונוסים

כ-3,000 עובדים משתתפים בפיילוט חדש שמוביל משרד האוצר הבוחן 3 מודלים לשינוי שיטת התמריצים הנוכחית ● באוצר מקווים לחסוך מאות מיליוני שקלים שניתנים כיום כתוספות שכר, המבוססות על מדדים רופפים ולא משקפים באמת את ביצועי העובדים ● כך זה יעבוד

הניסוי הגדול לשינוי מודל השכר של עובדי המדינה יוצא לדרך / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הניסוי הגדול לשינוי מודל השכר של עובדי המדינה יוצא לדרך / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בשקט, ומתחת לפני השטח, מנהל בחצי השנה האחרונה הממונה על השכר במשרד האוצר ניסוי בהשתתפות כ-3,000 עובדי ממשלה. במסגרת הניסוי יחולקו תוספות שכר לעובדים - של עד משכורת נוספת בשנה - בהתאם לביצועיהם בעבודה. העובדים שידורגו אחרונים, לעומת זאת, ברוב המקרים עדיין ירוויחו, אך בחלק מהמקרים פחות מכפי שהתרגלו עד כה. השכר הממוצע לעובד במשרדי הממשלה עומד כיום על כ-17,000 שקל בחודש, לפי דו"ח הממונה על השכר.

הפיילוט יימשך כשנתיים, עד לחודש יוני ב-2023, ויקיף את עובדי משרד הכלכלה, משרד התחבורה ואגף המכס והמע"מ ברשות המיסים. מטרת הבדיקה היא מעבר לתגמול דיפרנציאלי של העובדים ויצירת תמריץ להצטיינות. זאת לעומת המנגנון הקיים כיום, שלעיתים מעודד בינוניות. במידה שהניסוי יצליח, הוא יורחב בהדרגה לכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך ויוכנס להסכמים הקיבוציים עם העובדים.

במצב הנוכחי, עובדי ממשלה המאוגדים בהסכמי שכר קיבוציים זכאים ל"שכר עידוד". כלומר, תוספות קבועות של עד 25% משכרם השנתי - במידה שהגיעו ל"אחוזי יעילות" גבוהים. אלא שהיעדים כל כך נמוכים או רופפים, שכמעט כל העובדים זוכים במענקי הצטיינות המרביים.

 

600 מיליון כעידוד שכר

במשרד הכלכלה, לדוגמה, עובד שמגיע ל-100% מהיעדים לא זוכה לתוספת, ורק החל מ-133% ביצוע הוא יקבל פרמיה של 20%. בתוך כך, אחוז היעילות הממוצע של עובד במשרד נע בין 150% ל-160%. במילים אחרות, שכר העידוד שנועד לתגמל מצטיינים הפך לחלק אינטגרלי מהשכר של כולם.

הפיילוט נעשה בשותפות עם הסתדרות העובדים, לאחר משא ומתן ממושך בינה לבין יחידת תגמול התמרוץ באגף הממונה על השכר. מענקי ההצטיינות החדשים שבפיילוט אומנם לא מחליפים את שכר העידוד לו זכאים העובדים, אבל במסגרת ההסכמות בין הצדדים הוחלט על הקשחה של התנאים לקבלת שכר העידוד. בעקבות ההסכמות, אחת לשנה תתקיים בחינה להעלאת הרף של היעדים המזכים בבונוסים וכן, שיטת חישוב אחוזי היעילות תתעדכן אוטומטית, ללא צורך בהסכמות פרטניות בכל פעם בין ההסתדרות, ועדי העובדים וההנהלה. לפי הערכת גלובס, הצפי הוא ששכר העידוד הממוצע לעובד יפחת מכ-19-20 אחוזים כיום ל-13-14 אחוזים לאחר השינויים.

במצב הנוכחי, המדינה משלמת כל שנה סכום של כ-600 מיליון שקל לעובדיה בגין שכר עידוד. העלאת היעדים להשגתו יכולה לחסוך למדינה כ-200 מיליון שקל בשנה. העדכון האוטומטי הראשון ליעדים נעשה לאחר תחילת הפיילוט בחודש מאי, והעדכון הבא יבוצע בפברואר 2022. אלא שבטווח הקצר, הפיילוט לא יחסוך כסף בהוצאות שכר לעובדי המדינה, אפילו להיפך. יישום המודל החדש של תמרוץ תגמול, לצד שכר העידוד, בעיקר יגדיל את ההוצאות בשלב זה. העובדים הזכאים יקבלו את התגמול פעם בחצי שנה, כאשר התשלום הראשון צפוי להתקבל בתלוש השכר של יולי 2022.

מענקי חוסר הצטיינות?

בכל אחת מיחידות הפיילוט משתמשים בשיטה אחרת של תגמול. במשרד התחבורה ידורגו 717 העובדים המועסקים בהסכמי שכר קיבוציים לפי עקומת ביצועים. בקצה אחד שלה, 10% העובדים המצטיינים ביותר יזכו לתוספת שכר של 8%. באמצע, 40% מהעובדים יקבלו בונוס של 5% משכרם. ומה באשר לחלק התחתון של העובדים? גם הם יקבלו תוספת שכר, בגובה 2%.

מדוע לשלם מענקי "חוסר-הצטיינות" לעובד? ההסבר שעלה הוא ניסיון למנוע מרמור בקרב העובדים שידורגו בתחתית. לכן, עובדי המשרד ימשיכו להיות זכאים לשכר העידוד הישן, בגובה של עד 20%, נוסף לתוספת הדיפרנציאלית.

במשרד הכלכלה העדיפו להימנע מדירוג אישי של העובדים, והוחלט לבצע את הפיילוט באופן של דירוג היחידות השונות, אחת לחצי שנה. הדירוג יקבע את תוספת הפרמיה למחצית השנה העוקבת. עובדי היחידות ירוויחו תוספת של בין 2 ל-8 אחוזים, לפי התפוקה.

עד כאן, נראה שבפיילוט יש יותר גזרים ממקלות. אלא שבקרב עובדי המכס ומס ערך מוסף השיטה מעט שונה. מדובר על 1,967 עובדים, שבניגוד לעובדי משרדי הכלכלה והתחבורה יש גם מה להפסיד מהפיילוט. ביחידות של רשות המיסים, מלכתחילה שכר העידוד היה גבוה יותר, עם תקרה של 25% מגובה השכר לעומת 20% בתחבורה ובכלכלה. לכן, הוחלט במסגרת הפיילוט להוריד במכס ומע"מ את שכר העידוד ל-20% ולהפוך את 5% הנותרים לדיפרנציאליים. במילים אחרות, הבונוס שהעובדים הפחות יעילים התרגלו לקבל צפוי להצטמק.

מעקב אחר התפוקה של העובדים בתפקידי מתן שירות יבדק, למשל במספר הפניות שטופלו. ואילו בתפקידים מנהליים יותר, אופי העבודה הוא לעיתים כזה שקשה למדוד בצורה כמותית. במקומות הללו, ההערכה תבוסס על הערכת המנהלים, כשעורכי הפיילוט יוודאו שבאין מדדים, העובדים לא ידורגו לפי מידת "המקורבות" שלהם למנהלים.

איך ידורגו היחידות?

בפיילוט במשרד הכלכלה, שם התחרות היא בין היחידות השונות, כל מנהל יחידה בחר את פרויקט הדגל שלו, שלפיו תדורג היחידה. המנהלים יצטרכו להתייחס למידת ההשפעה של הפרויקט על קהל היעד של היחידה, למעורבות כלל עובדי היחידה ושיתוף פעולה מחוץ ליחידה. בנוסף, המנהלים יתייחסו לשאלה עד כמה הפרויקט משפר את השירות, וכמובן גם לעמידת בלוחות הזמנים ובתקציב.

לפי שעה הפיילוט מתגמל בעיקר את העובדים, ולא יחסוך כסף למדינה בטווח הקצר. אלא שבטווח הארוך יותר, השינויים במודל התגמול עשויים להוביל להתייעלות בעבודת משרדי הממשלה ובהגדלת פריון העבודה בהם. במקביל, כך מקווים, הפיילוט יוביל להקשחת מדדי ההצטיינות וימנע מצב בו כולם "מצטיינים" ומקבלים תוספות שכר - בלי קשר לאיכות העבודה שלהם ולהשקעה שלהם.

"הוספת תגמול דיפרנציאלי היא רצויה, אך מצד שני מה שבאמת צריך זה שינוי מודל העסקה עצמו במגזר הציבורי כדי שיהיה יותר יעיל", אמר ד"ר ארז כהן, מומחה למדיניות ציבורית וכלכלה פוליטית באוניברסיטת אריאל. "השינוי משאיר את הבונוס של העובדים, וגם אם משנה קצת את הגובה שלו, עדיין מי שלא יעיל ימשיך לעבוד בשירות הציבורי. הבעיה היא מובנית כי יש להם קביעות. צריך שתהיה מערכת שממש תתמרץ אותם לעבוד, במובן שיש גם איום שאם לא תהיה טוב לא תתקדם וגם לא תישאר במערכת. השינוי שעושים עכשיו בעיקר יעמיס על הקופה הציבורית. אולי זה ישפר קצת את התפוקה של חלק מהעובדים, אבל עדיין ממשיכים לשמר עובדים לא טובים. הבעיה היא בקביעות. אני יודע שאת זה יהיה מאוד לשנות מול ההסתדרות, אבל זה הכרחי כדי לייעל את כוח האדם בשירות הציבורי. בעיה נוספת היא מי יקבע את היעדים. לא תמיד אפשר למדוד וזה עלול להפוך לסחר-מכר של מננלים שרוצים לצ'פר את העובדים שקרובים אליהם, ואז זה יהפוך לעוד מנגנון של תוספות שכר לעובדים".

אתי שגיא, סגנית בכירה לממונה על השכר לתגמול ותמרוץ התייחס לפיילוט: "יחידת תגמול ותמרוץ באגף השכר רואה חשיבות רבה בעידוד היעילות, הפריון, האפקטיביות ושיפור השירות של עובדי המדינה באמצעות הפעלת מודלים לתמרוץ עדכניים, גמישים ודיפרנציאליים. לצורך כך יצאה היחידה בשיתוף ההסתדרות לפיילוט לשיפור מנגנוני התמרוץ הנוהגים במשרדי הממשלה. הפיילוט חל על שלושה משרדים: הכלכלה, תחבורה ומכס ומע; ובאם יצלח יתרחב ליתר שירות המדינה. במסגרת הפיילוט נבחנים מהלכים לייעול מנגנוני התמרוץ הקיימים ביניהם: האצלת סמכויות, תהליכי התאמה ובקרה אוטומטיים וכן הכנסה של מודלי תמרוץ דיפרנציאליים זאת כחלק ממדיניות אגף השכר לעידוד מצוינות אישית".

מההסתדרות נמסר: "מדובר בפיילוט בשלוש יחידות ממשלתיות, שגובשה בשותפות מלאה עם משרד האוצר. מטרת התכנית, לשפר את יחסי העבודה ולקדם שיטות עבודה עדכניות ואפקטיביות. זאת, תוך מתן תגמול הולם, ראוי ושוויוני לעובדים ולעובדות. הפיילוט החל בתחילת 2021 וצפוי להסתיים במרץ 2023, כשבתום כל שנה יש נקודת בקרה וקבלת החלטות לגבי ההמשך. כל מהלך עתידי בנושא זה ייבחן ע"י ההסתדרות, על מנת לקדם את שירות המדינה מחד, ולשמור על זכויות העובדים מאידך".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

העליות בבורסה מתמתנות; מדד הבנקים יורד ב-1%

ההתפתחות הבטחונית בצפון מעיקה על הבורסה ●  השקל שהתחזק הבוקר, נחלש עתה ונסחר ב-3.766 שקלים ● אלארום מזנקת ב-20%, נובה ב-4% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צונחת ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות" ● היום ומחר המסחר יינעל ב-14:30

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה