גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעולם של היום חייבים לקבל החלטות מהירות, אבל איך להבטיח שיהיו גם איכותיות?

מחקרים מצאו מה מאפיין חברות שגם קיבלו החלטות זריזות וגם השיגו ביצועים עסקיים טובים יותר ממתחריהן

מחקרים מציעים דרך לקבלת החלטות מהירה אך איכותית / צילום: Shutterstock
מחקרים מציעים דרך לקבלת החלטות מהירה אך איכותית / צילום: Shutterstock

לאחרונה נשמעת לא מעט ביקורת על כך שהממשלה מגיבה לאט בנושא הקורונה. ישסדרת  ציפייה שראש הממשלה והשרים יקבלו החלטות במהירות, על-אף תנאי אי-הוודאות הקשים. הביקורת אינה בלעדית לישראל. גם בהולנד למשל נמתחת לאחרונה ביקורת חריפה על הממשלה ועל קבלת ההחלטות האיטית שלה. בין השאר נטען כי האיטיות היא חלק טבעי מגופים גדולים שמטבעם הם יותר בירוקרטיים, ולא פעם מעכבים תהליכים כדי להשיג הסכמה נרחבת להחלטות.

סוגיית האיטיות בקבלת החלטות היא לא רק נחלתו של המגזר הציבורי. בשנים האחרונות נמתחה ביקורת כזאת, למשל, גם על מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי.

מה עדיף, להתייעץ או להנחית?

יש כמה תובנות מקובלות בעולם הניהול לגבי הדרך להפוך את תהליך קבלת ההחלטות למהיר יותר. תובנה אחת היא שניתן לוותר על חלק מהניתוחים והנתונים שעוזרים לקבל החלטה, פשוט להסתכל רק על כמות מוגבלת של נתונים. תובנה מקובלת אחרת מציעה להעלים חיכוכים וקונפליקטים בין עמדות שונות. תובנה שלישית היא פשוט לא להתייעץ, אלא להנחית החלטות.

למרות שתובנות אלה יאיצו את תהליך קבלת ההחלטות, גם הן מייצרות בעיות. ראשית, הן עלולות לפגוע באיכות קבלת ההחלטות. שנית, הן עלולות לגרום למנהל.ת לחוש לא מספיק בטוח.ה באשר להחלטה שנעשתה. שלישית, הן עלולות לגרום לתסכול בקרב מנהלים אחרים או בקרב עובדים שהיו רוצים להציע עמדה אחרת. כל אלה יקשו על יישום ההחלטה, וקרוב לוודאי שללא דיונים וקונפליקטים, גם ההחלטה תהיה פחות טובה.
בעיה נוספת: מנהלים שמנחיתים החלטות נשארים מבודדים עם הזמן, וללא תמיכה והחלפת מידע ורעיונות עם מנהלים ועובדים אחרים גדל הסיכוי להחלטות לא אפקטיביות.

מה מאפיין את המהירים

מחקר קלאסי של קטלין אייזנהארדט שפורסם לראשונה ב-1989 ב-Academy of Management (גרסה מעודכנת שלו הופיעה ב-2008 ב- California Management Review Journal) מנסה להבין מה מנהלים יכולים לעשות כדי לייצר קבלת החלטות אסטרטגית איכותית ומהירה בתנאים של שוק דינמי ושל חוסר ודאות גבוה.

החוקרת בחרה 12 חברות מעמק הסיליקון, ראיינה את כל השדרה הניהולית שלהן, העבירה שאלונים, הצטרפה לישיבות ההנהלה ואספה נתונים משניים. היא התעניינה במיוחד בהחלטות שאמורות לקחת יותר זמן - כמו פיתוח מוצר חדש או הסכם עם שותף אסטרטגי.

ממצא ראשון מעניין היה שלמרות המדגם הקטן ולמרות שכל החברות פעלו באותו סקטור, היו הבדלים משמעותיים במהירות קבלת ההחלטות האסטרטגית שלהן. החלטות אסטרטגיות דומות התקבלו בחלק מהחברות תוך 2-4 חודשים ואילו אצל אחרות זה לקח 12 או 18 חודשים.

ניתוח עומק של התהליכים גילה כי מקבלי ההחלטות המהירות אימצו כמה דפוסי התנהגות:

● מעקב אחרי מידע בזמן אמת. לדוגמה מעקב אחר נתוני הזמנות ומלאי על בסיס שבועי, ולא חודשי או רבעוני.

פיתוח מראש בעזרת סימולציות של כמה אלטרנטיבות לכל החלטה, ואם ההחלטה שנבחרה נכשלה, מיד עוברים לאלטרנטיבה אחרת. לדוגמה, חברה שפיתחה רעיונות לכמה מוצרים במקביל והחליטה להתקדם עם אחד מהם לתהליך הייצור.

היעזרות ביועצים מנוסים, בדגש על כאלה שהיו מבוגרים בכ-10-20 שנה מהמנכ"לים, ונתפסו כבעלי ניסיון ויכולת להציע עמדה חיצונית ועצמאית לזו שמציגה שאר ההנהלה הבכירה.

יצירת קונצנזוס מהיר. במידה ולא מצליחים, המנהלים מקבלים את ההחלטה בעצמם - אבל רק לאחר שקיבלו אינפוט מהמנהלים האחרים. הגישה מאפשרת השמעת דעות של כל המעורבים, מתן תחושה שקולם נשמע, ועדיין - גם אם אין קונצנזוס - די מהר מתקבלת החלטה על ידי המנכ"ל.ית.

● שילוב ההחלטות עם החלטות אחרות במקביל. בעיה מרכזית של אחת החברות הייתה למשל מוצר חדש של מתחרה. במקום למקד את כל המאמצים רק בבעיה זו, השקיעו במקביל מאמץ כדי לשפר את המבנה הארגוני ואת צוות הפיתוח - וכך הרוויחו פעמיים.

לעומתם, מקבלי ההחלטות האיטיים התמקדו יותר בתכנון ובמידע עתידי, פיתחו אלטרנטיבה מרכזית אחת או לכל היותר אלטרנטיבה נוספת לצדה, בחרו יועצים מגוונים (לא בהכרח הכי מנוסים) וניסו להגיע לקונצנזוס. מחקרי המשך הראו נקודה קריטית נוספת: החברות שקיבלו החלטות אסטרטגיות מהירות יותר, גם השיגו ביצועים עסקיים טובים יותר. טוב לדעת שאלו התנהגויות שניתן ללמוד או לשנות, אם כי הן גם קשורות קשר הדוק לתרבות הארגונית.

פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com

עוד כתבות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות