גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צו השעה: קבינט לביטחון המזון ותוכנית חומש

עצמאות תזונתית חיונית לעתידה של ישראל - לא פחות מעצמאות ביטחונית ואנרגטית

בשר מתורבת. חלק מהתשובות לסוגיית הביטחון התזונתי נעוצות בתעשיית הפודטק / צילום: פיוצ'ר מיט
בשר מתורבת. חלק מהתשובות לסוגיית הביטחון התזונתי נעוצות בתעשיית הפודטק / צילום: פיוצ'ר מיט

בשנת 2050 צפויה אוכלוסיית ישראל לגדול בכ-7 מיליון איש לעומת היקפה היום. זוהי עובדה שמחייבת דיון מעמיק ונקיטת צעדים משמעותיים בכל הנוגע להבטחת הביטחון התזונתי של כולנו.

העובדה שכבר כיום, בעיצומה של מגפת הקורונה, דיווחו 22% מהמשפחות בישראל (נכון לסוף 2020) כי הן מצויות במצב של אי-ביטחון תזונתי, לצד 820 מיליון איש בכל רחבי העולם המצויים במצב כזה, ולצד ההבנה שכמות המזון שתידרש להזנת האוכלוסייה בישראל בעוד שלושה עשורים גבוהה בהרבה מהכמות הנוכחית - והרי לכם סיבה טובה במיוחד מדוע חוסנן של החקלאות ותעשיית המזון המקומית אינו רק קריטי - אלא גם מחייב תכנון והכוונה בראייה ממשלתית.

מגפת הקורונה שמלווה אותנו בשנתיים האחרונות, הפגיעה שנוצרה בשרשראות האספקה בעולם וההשפעה שלה על מדינות שהפכו לאומיות יותר בגישתן לאמצעי ייצור המזון - חידדו את הצורך במדיניות סדורה בתחום הביטחון התזונתי. הן ממחישות היטב את הצורך שלנו בהיערכות נכונה באמצעות שני צירים: גיבוש תוכנית לאומית לביטחון תזונתי לצד הקמת קבינט לביטחון תזונתי.

נתון חשוב בהקשר זה, הממחיש גם הוא את גודל הבעיה, נוגע להיקף הקרקעות החקלאיות בישראל, אשר כמעט ולא גדל מאז שנות ה-70. כיום רק 15% מהקרקעות בישראל משמשות לחקלאות, לעומת 70% בבריטניה או 52% בצרפת, למשל.

כפי שסוגיות הביטחון הלאומי שלנו או עתידנו האנרגטי מנוהלים, נדרש גם כאן גורם לאומי מנהל, בהנהגת שר החקלאות, אשר יתכלל את עבודתם של כל משרדי הממשלה הנוגעים בנושא.

על "הקבינט לביטחון תזונתי" להיערך להתנהלות המשק בשעת חירום ומשבר, ולהוביל תוכנית לאומית לביטחון תזונתי לשני העשורים הקרובים. על מדינת ישראל לגבש אסטרטגיה וראייה ארוכות-טווח שיוקדשו להבטחת היכולות שלנו לספק ולייצר מזון.

במרכז התוכנית הלאומית לביטחון תזונתי צריך לעמוד היעד הבא: איך מייצרים אוכל בכמות ובאיכות גבוהות יותר, בריא יותר ובעלות הוגנת - וכל זאת מבלי לפגוע בסביבה. לפי נתוני הלמ"ס, ישראל מגדלת כיום 148%מאספקת הפירות הדרושים לה, 112% מכמות הירקות ו-96% מהחלב ומוצריו. על פניו, נתונים מעודדים לכאורה, אך אם מביאים בחשבון כי החקלאות עצמה מייצרת רק 20% מהקלוריות בתזונה הישראלית (והיתר מקורו במוצרי מזון מיובאים או במוצרים הנשענים על תשומות מיובאות) - מקבלים תמונת מצב מורכבת בהרבה, בוודאי נוכח הגידול הצפוי באוכלוסייה.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? חלק מהתשובות לכך נעוצות בעידוד השקעות בחדשנות מזון ובייחוד בתעשיית הפודטק המקומית שמייצרת כבר היום פתרונות טכנולוגיים לייצור מזון מהצומח. זו הסיבה שתנובה משקיעה בשנים האחרונות משאבים ניכרים בפיתוח תחליפי חלבון לחלב, לעוף ולבשר, מתוך הבנה שהעולם מוגבל במשאבים, ושמקורות המזון הקיימים לא יספיקו להזין בצורה הולמת את כלל האוכלוסייה.

מסיבות היסטוריות, ובראשון מצב מלחמתי בעשוריה הראשונים, פיתחה מדינת ישראל חקלאות משגשגת אשר היוותה בסיס איתן לתעשיית מזון חזקה. אנחנו חייבים להבין כי המשך קיומה של תעשיית מזון חזקה, בריאה ועמידה - היא הדרך הנכונה להיערך למול המשבר התזונתי הבא. היא גם זאת שתבטיח כי המזון שאנו מייצרים משפר את בריאותנו ולא חלילה פוגע בה.

חשוב להדגיש: לא מדובר ברצון להלאמה של אמצעי ייצור המזון או בכינונו של משק בולשביקי, אלא בלקיחת אחריות ממשלתית באמצעות זרוע מתכללת של סוגיית הביטחון התזונתי, תוך שיתוף-פעולה עם התעשייה והחקלאות. על "הקבינט לביטחון תזונתי" לקדם דרכים לתמיכה בחקלאות ובתעשייה הישראליות ולשמור על אמצעי הייצור שלנו.

בין הביטחון התזונתי שלנו לבין הביטחון הלאומי מחבר קו ישיר ומובהק. את העיקרון הזה הבינו כבר ברבות ממדינות העולם, המעצבות בשנים האחרונות מדיניות ביטחון מזון מקומית, ובהן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, סין, בריטניה, יפן ואיחוד האמירויות. גם ישראל חייבת לנקוט גישה זאת, מתוך הבנה כי הביטחון התזונתי והעצמאות התזונתית של ישראל נשענים אך ורק על כתפיהן של החקלאות והתעשייה שלנו.

הכותב הוא יושב-ראש תנובה

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד