גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעד שהכריז עליו ברקת הוא הצעד הראשון בדרך הארוכה לשינוי אמיתי

לראשונה, הממונה על שוק ההון הכריז כי החוסכים לפנסיה יוכלו לבחור להפקיד את כספם במסלול בר קיימא ● אם יותר ויותר גופים פיננסיים ישקיעו בהשקעות אחראיות אמיתיות תחת כללי רגולציה מהודקים, יהיה אפשר לומר שהדרך בה פוסעים ארגוני הסביבה והחברה שנים על גבי שנים, ללא תוצאות מזהירות, תתחיל לתת אותותיה

הממונה על שוק ההון, ד''ר משה ברקת / צילום: יוסי זמיר
הממונה על שוק ההון, ד''ר משה ברקת / צילום: יוסי זמיר

ד"ר משה ברקת, הממונה על פיקוח שוק ההון, הביטוח והחיסכון, הכריז לאחרונה בכנס "סביבה 2050", כי החוסכים לפנסיה יוכלו לבחור להפקיד את כספם במסלול בר קיימא, המתבסס על 17 עקרונות הקיימות והסביבה של ארגון האו"ם sustainable) development goals) - SDG. המשמעות היא שייפתחו מסלולים להשקעה בחברות שמפתחות מוצרים ושירותים ברי קיימא, מה שלא יתאפשר עד האסדרה הסופית. יש לברך את ד"ר משה ברקת על המהלך אשר לו ככל הנראה יהיו משמעויות רחבות יותר.

כידוע, ה-SDG מכתיב בעיקרו השקעות בחברות שחלק ממרכיב ההכנסות שלהן מבוססות על מוצרים ושירותים שעונים על יעדי ה-SDG כפי שהוגדרו על ידי האו"ם הכוללים גם מטרות חברתיות כמו הפחתת אי שוויון וקיום זכויות אדם. אך עלינו לעצור ולשאול - האם אפשר להשקיע בחברה שמפתחת מוצר בר קיימא מבלי להתייחס לעצם התנהלותה? האם ניתן להשקיע בחברה שמייצרת רכב חשמלי שהוא מוצר בר קיימא למרות שהתנהלותה, למשל, בענייני ממשל תאגידי מחפיר? האם יהיה ניתן להתעלם ממשקל ההתנהלות הזו בחישוב שיקולי ההשקעה בה? האם אפשר לקדם שינוי אקלים בלי להתחשב ביעילות האנרגטית של מסלול התפעול של החברה? ברור שהתשובות לכך הן שליליות.

יש לומר מפורשות: המחשבה ללכת לכיוון של השקעה בחברות שמייצרות פתרונות ברי קיימא היא נכונה. ההערכה היא שכיום מוזרמים 1.4 טריליון דולר לחברות אלו והציפיה היא שסכום זה יגדל ליותר מפי 3. לצד זאת, אי אפשר יהיה להתעלם משיקולי השקעה המתחשבים בסביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG) בהתנהלות החברות. ועל אף שהמפקח הסתייג במפורש מערכי ה-ESG, כמעט בלתי נמנע יהיה ששיקולי ה-ESG ייכנסו בדלת האחורית לאותן קרנות שירצו לבצע השקעות אחראיות אמיתיות.

ד"ר ברקת, בדבריו בכנס, הבחין בין ה-SDG ל-ESG על רקע מגמה הולכת וגדלה של גופים פיננסיים המציעים מוצרי ESG, שחלקם, נאמר, גמישים מדי ולמעשה הם רחוקים מאוד מלהיות השקעות ESG. אפשר לקחת כדוגמה את מדד ה-MSCI ESG העולמי שהמשקולות בו אינן שונות בצורה רצינית מהמשקולות של מדד ה-MSCI הרגיל. פעולות כמו אלו פוגעות במשקיעים המעוניינים לבצע השקעות אחראיות שכן הן מייצרות תחושה של השקעות אחראיות אך למעשה הן אותו דבר בדיוק כמו השקעות רגילות. פעולה זו זכתה לכינוי greenwashing.

לאור זאת, בחלקים רבים בעולם נכנס הרגולטור לעובי הקורה של ה-ESG כדי למנוע שימוש ציני במונח שמביא לאובדן האמון של משקיעים בתחום. למשל, ה-SFDR) Sustainable Finance Disclosure Regulation) של האיחוד האירופי הם כללים שמובילים מהלך מבורך שיעזור להבין לעומק ובצורה ברורה אילו חברות בחרו להתמקד בכללי ESG לכל אורך שרשרת הייצור ולהבחין בין ה-green ל-green washing. חלק מרכזי במאבק ל"הלבנת" גורמים מזהמים והפיכתם לירוקים מתרכז ב-SDG, יעדים לפיתוח בר-קיימא, שמתמקדים בפיתוח בינלאומי עתידי כפי שהוצעו על ידי סוכנויות של האו"ם, באמצעות הסדרת כללים וניסוח חוקים ברורים בנושא.

לסיכום, לגופים הפיננסים המנהלים טריליונים של שקלים, ומנהלים את הכספים של כולנו יש את היכולת לעזור באותם חוליים של החברות, לא כפילנטרופיה אלא מתוך רצון להכביר רווחים. אם יותר ויותר גופים פיננסיים ישקיעו בהשקעות אחראיות אמיתיות תחת כללי רגולציה מהודקים, יהיה אפשר לומר שהדרך בה פוסעים ארגוני הסביבה והחברה שנים על גבי שנים, ללא תוצאות מזהירות, תתחיל לתת אותותיה. הצעד שהכריז עליו ברקת הוא הצעד הראשון בדרך הארוכה לשינוי אמיתי גם בשוק בישראל.

הכותבת היא מייסדת בית ההשקעות Value2 ומייסדת ומנכ"לית greeneye

עוד כתבות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו