גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חדי הקרן צברו כוח רב מדי, צריך לרסן אותם": חוקרים מישראל ומארה"ב קוראים למהפכה

כוחם של חדי הקרן בשוק גדל בקצב מסחרר, בעוד שנתוני הביצועים מוסתרים מהציבור ● ניסיון השנים האחרונות מראה שחוסר השקיפות עשוי להוביל למהלכים פסולים עד כדי מעשי הונאה של ממש ● עם ריבוי הסקנדלים, החוקרים קוראים לשים קץ להתנהלות החשאית ולהחיל את כללי השקיפות על החברות

טראוויס קלניק, מייסד אובר, אדם נוימן, מייסד wework, אליזבת הולמס, מייסדת ת'ראנוס, ג'יימס מונסיס, ממייסדי ג'ול / צילום: שאטרסטוק,  AP-Susan Walsh, מתוך ויקיפדיה Heisenberg Media
טראוויס קלניק, מייסד אובר, אדם נוימן, מייסד wework, אליזבת הולמס, מייסדת ת'ראנוס, ג'יימס מונסיס, ממייסדי ג'ול / צילום: שאטרסטוק, AP-Susan Walsh, מתוך ויקיפדיה Heisenberg Media

דמיינו את הסיטואציה הבאה: חד קרן ישראלי מצליח נתקל בבעיה - אחד הלקוחות הגדולים החליט שלא לחדש את החוזה והכנסות החברה ספגו מכה, גם אם זמנית. יום לאחר מכן, יוצאת החברה בהודעה כנה לעובדים, לצד אזהרה שמחיר המנייה הפרטית שבידיהם נפגע. גם המועמדים לעבודה בחברה הנמצאים בעיצומו של תהליך הגיוס קיבלו מייל בנושא. מיד לאחר מכן נשלחת הודעה לכתבים על מנת שאלה יידעו את הציבור - שמכיר את שמה של החברה בעיקר מהקשרים חיוביים כמו גיוסי הון, שכירת משרדים נוצצים ומסיבות חברה - כי היא אמנם נפגעה קלות אך באמתחתה אסטרטגיה חדשה שתחזיר את החברה לפסים של צמיחה.

הסיפור הזה הוא כמובן, בדיוני. חברות הסטארט-אפ בכל השלבים, וחדי קרן בפרט, שומרות על פרטיותן באופן קנאי ואינן משתפות את הציבור באתגרים הנקרים בדרכן. נתונים הקשורים במדדי הצמיחה של החברה - כגון הכנסות, צבר הזמנות חדשות, שיעור נטישת לקוחות או רווחיות - שמורים בספרי החברה ואינם פומביים לאיש מלבד חברי הנהלה ומשקיעים, גם לא לעובדים.

יש בכך היגיון: חברות סטארט-אפ בשלב המוקדם זקוקות לחשאיות על מנת לשמור על יתרון תחרותי מול חברות הענק, והעולם זקוק לסטארטאפים הללו כדי להמשיך ולחדש. לולא גוגל היתה שומרת על חשאיות, חברת הפרסום המקוון, יאהו, שלא היתה מודעת לקצב הצמיחה שלה, היתה ככל הנראה רוכשת אותה בשלב מוקדם.

אלא שהפרטיות שאופפת את חברות ההייטק בשלב הבוגר שלהן - כאשר הן כבר חדי קרן - מאפשרת להן להמשיך ולהפגין עוצמה כלפי חוץ, לכבוש נתחי שוק על חשבון מתחרים ולצבור שווי שוק גבוה אף יותר תוך מראית עין של הצלחה מוחלטת.

צוברים כוח ומתנהגים באופן פסול

היווצרותם של חדי קרן - חברות הייטק פרטיות בעלות שווי של למעלה ממיליארד דולר - הפכה לתופעה הכלכלית החשובה בענף ההייטק בשנה שעברה. בישראל נוצרו ב-2021 כ-40 חדי קרן והם התווספו ל-20 שהתקיימו רק בתחילת השנה שעברה. במאגר חדי הקרן העולמיים של חברת המחקר CB Insights רשומים 963 חדי קרן, יותר מכפול ממספרם מאז סוף 2020.

ד"ר מתיו וונסלי, חוקר תאגידים מבית הספר למשפט בישיבה יוניברסיטי שבניו יורק, ובעברו יועץ משפטי בסטארט-אפ שנמכר בחצי מיליארד דולר, סבור שהכח האדיר המצוי בידי חדי הקרן מאפשר לחלקן להתנהל באופן פסול.

 

כמקרי קיצון הוא נותן את ג'ול, חברת הסיגריות האלקטרוניות שהסתבכה בקמפיין שיווקי שפנה לקטינים; אפליקציית הנסיעות אובר שהסתירה במשך שנים מערך מעקב אחר משתמשים במטרה לחסום חשבונות של אנשי רגולציה ורשויות אכיפה; ואת ת'ראנוס, כמובן, ששיווקה לבתי מרקחת בארה"ב ערכות בדיקת דם שהתבררו כמעשה הונאה.
במאמר שפרסם תחת הכותרת "לאלף את חדי הקרן" טען וונסלי כי החברות ניהלו את המהלכים הפסולים הללו תוך כדי התעצמות בשוק היעד שלהן ועלייה משמעותית בשווי החברה. מעגל השתיקה סביבן איפשר להן להתנהל כך במשך שנים עד חשיפת הפרשיות בעיתונות, ולאחר שנזק רב כבר נגרם.

ד"ר יפעת ארן, חוקרת תאגידים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, רואה כיצד חוסר השקיפות בחברות הפרטיות עשוי במקרים רבים להסוות דילול של המניות והאופציות הנמצאות בידי העובדים. הדבר קורה כאשר היזמים מצרפים לרשימת המשקיעים קרנות הון סיכון או משקיעים אחרים שדורשים לעצמם מניות בעלות תנאים משופרים. לדבריה, הדבר פוגע בשווי ניירות הערך של העובדים שעלולים לגלות את האמת רק ביום המכירה או ההנפקה.

ד''ר יפעת ארן אוני' חיפה / צילום: עו''ד בוריס פלדמן

מבחינתה של ארן, עצם המונח חד קרן הוא כשלעצמו מלאכותי. חברות רבות, לטענתה, מגיעות לשווי של מעל למיליארד, לעיתים במחיר של הענקת זכויות מפליגות למשקיעים שבסופו של דבר פוגעות בעובדים, באנג'לים ולפעמים גם ביזמים. "חברה מצהירה שהיא חד קרן, אבל מה שיותר חשוב לדעת הוא לא רק מה השווי אליו הגיעה, אלא גם מה שוות המניות הרגילות שנותרו בידי העובדים, אחרי ניכוי כל הזכויות העודפות של בעלי מניות הבכורה, כמה עובדים יש לה, ומה מחזור המכירות שלה", היא אומרת לגלובס.

הכח שרכשו לעצמן חדי הקרן בא במידת מה גם על חשבון החברות שהחליטו להסיר את מעטה הפרטיות ולהנפיק בבורסה, על מנת לאפשר למשקי בית וגופים מוסדיים נוספים להשתתף בהשקעה בחברה. בעוד העלייה הממוצעת בשווי החברות הפרטיות המגייסות הון בשנה שעברה הוכפל פי שתיים, ביחס לשנה שלפניה, הרי שבשוק הציבורי זכו החברות הישראליות שיצאו להנפקה לירידה בשווי. רק חמש מתוך 22 הנפקות סיימו את השנה הקודמת עם שווי גבוה יותר מהמחיר בהנפקה הראשונית.

אחת הסיבות לכך נעוצות בנהירה של משקיעים מוסדיים מהשוק הציבורי לפרטי, כמו קרנות נאמנות, פרייבט אקוויטי וקרנות עושר ריבוניות כמו אלה של סעודיה וקטאר. כתוצאה מכך המקום בו קיימת תחרות על חברות צמיחה מתקיימת בשווקים הפרטיים ולא בבורסות. ארן אומרת כי לחברות אלו אין מה לרוץ לבורסה. "החברות הפרטיות מוגנות מקמפיינים אקטיביסטיים. הן לא חייבות בחובות גילוי ובמקביל הן מצליחות לגייס הון בתנאים לא פחות נוחים. בניגוד לחברות הציבוריות - הן יכולות לבחור בפינצטה מי יהיו המשקיעים שלהן".

חדי הקרן תמיד ימצאו משקיע

חדי הקרן מתנהלים בסודיות מוחלטת מאחר שלכל הגופים הקשורים בהם יש אינטרס בכך. בראש ובראשונה - בעלי המניות המשמעותיים ביותר, מלבד היזמים, הם משקיעי ההון סיכון המתמתחים בפיזור השקעה בחברות רבות. הם עושים זאת מתוך ידיעה שרבות מהן ירדו לטמיון, למעט חברה או שתיים שיצליחו אל מעבר למצופה ויפצו על ההפסדים ברווח עצום.

וונסלי טוען שמשקיעי ההון סיכון הם בעלי סובלנות לחברות שנכשלות או מאבדות שווי, מעצם העובדה שחייו של סטארט-אפ הם עתירי סיכון. כאשר חברה מגיעה למעמד של חד קרן, הוא טוען, היא זו שבוחרת את המשקיעים, ולא ההיפך. ומשום כך, משקיעים מוכנים להשקיע בחברה גם במחיר של אי קבלת מידע. כאשר אובר היתה גדולה דיה, המשקיעים החדשים בה לא זכו ממנה לנתונים פיננסיים, מלבד אולי רשימה כללית של גורמי סיכון.

עוד טוען וונסלי כי חדי הקרן סובלים ממה שהוא מכנה "קללת המנצח" - חד קרן תמיד ימצא משקיע; גם לאחר שקרנות הון סיכון מוכרות ומקצועיות יוותרו על השקעה בחברה בגלל חשש מהפסד, תמיד תמצא הקרן שתסכים להשקיע בשווי גבוה מדי ובתנאים עדיפים ליזמים. במקרה של ג'ול, למשל, החברה גייסה בסופו של דבר מגופים מוסדיים לאחר שקרנות ההון סיכון של עמק הסיליקון סירבו לממן אותה. וונסלי טוען שמשקיעי ההון סיכון לא נוטים לחשוף סיכונים אפילו כלפי עמיתיהם. "הם מעדיפים לכבס את הכביסה המלוכלכת בתוך הבית".

 

ארן טוענת שהמשקיעים בשווקים הפרטיים משחקים בהימורים מסוכנים. "המשקיעים הללו אמנם לא מוכנים לחיות בשלום עם הונאה, אבל הם לוקחים בחשבון שיהיו חברות שיתרסקו. יותר דחוף להם להיכנס בעסקה של חברה שתהפוך להיות פייסבוק הבאה מאשר להזהר שלא להפסיד על חברה שתתברר כ"פלופ". הם חושבים כמו בעלי אופציות ולא כמו בעלי מניה קלאסיים - התשואה הפוטנציאלית הרבה יותר חשובה מאובדן הערך האפשרי".

שינוי חקיקה והגדלת השקיפות

בעת האחרונה נשמעות יותר ויותר קריאות מצד מומחים ורגולטורים לשים קץ להתנהלות החשאית של חדי הקרן. רשות ניירות הערך בארה"ב (SEC) כבר החלה בבדיקה של אמצעים להגדלת השקיפות לחברות אלה, אך טרם פרסמה את עמדתה בעניין. המומחים מציעים פתרונות שמגיעים משני כיוונים: שקיפות, כלומר הכפפה של חברות פרטיות לדיווח אותנטי יותר של מצבן, וסחירות, כלומר מתן אפשרות לסחור באופן משוכלל יותר במניות פרטיות של חדי קרן.

כדי להניע את מהפכת השקיפות, נראה כי יהיה צורך לשנות את חקיקת ה-Jobs Act שקידם ממשל אובמה, הנחשבת לאחד הזרזים המרכזיים שהביאו לעלייה החדה במספרם של חדי הקרן בעשור האחרון.

עד לשינוי החקיקה, חברות פרטיות שהגיעו למספר של 500 משקיעים הרשומים כבעלי מניות, נאלצו לשאת בחובות הדיווח החלות על חברות ציבוריות. שינוי החקיקה הגדיל את המכסה לאלפיים בעלי מניות כאלו (שמתוכם עד 500 בעלי מניות "בלתי כשירים" - כלומר, משקיעים שאינם מתוחכמים). במקביל, שינוי החקיקה החריג את המניות שמקורן בתמריצים לעובדים ממנין בעלי המניות שהחוק מגביל, מה שאיפשר בפועל לחברות להעניק אופציות למספרים גדולים יותר של עובדים מבלי להגיע לתקרה שהחל ממנה חלה חובת דיווח.

לטענת ארן, השקיפות תחל כאשר יחזירו את מניות העובדים למניין בעלי המניות שיש לייחס לחברה על מנת לשאת בחובות דיווח ציבוריות. במילים אחרות, לו זה היה מתרחש כיום, רבים היו נאלצים לצאת לשוק הציבורי בגלל היקף העובדים שהם גם בעלי מניות (או בעלי מניות שרכשו מניות מעובדים).

ארן אומרת שלסודיות יש מחיר. "צריך להבין שחברות ציבוריות כפופות למשטר חובות הגילוי כיוון שהן חייבות בגילוי למשקיעים שלהן. אבל על הדרך יש לגילוי הזה השלכות חיוביות רחבות יותר: העובדים והלקוחות מקבלים מידע על שולי הרווח וזה מאפשר להם לדרוש תנאים טובים יותר והמתחרים לומדים מידע שעוזר להם להשתפר וכך התחרות משתכללת. כמו כן, קבוצות מוחלשות בחברה לומדות על תביעות שהוגשו נגד ההנהלה, למשל בגין הטרדה מינית, או אפליה על רקע גזעי".

ארן סבורה שכל עוד החברה עדיין פרטית, אין צורך בגילוי מלא של כל מבנה ההון של החברה, אך יש צורך בדיווח שוטף לעובדים על שווי ניירות הערך שבידיהם, תוך הצגת תסריטי אקזיט שונים - גם כאשר החברה נפגעת מנטישת לקוח או מירידת שווי בעקבות סיבוב גיוס לא מוצלח.

"צוואר הבקבוק בהייטק איננו הון, אלא המשאב האנושי", היא אומרת. "חברות שמעוניינות במתכנתים טובים צריכות לספק להם את המידע שהם זקוקים לו כדי להבין מה מצפה להם כשהחברה תגיע לאירוע נזילות, ולא להשאיר אותם בעלטה, כפי שקורה היום".

תמריצים שיעודדו מסחר במניות

וונסלי טוען ששקיפות מצד החברות תגיע בעיקר באמצעות תמריצים שיעודדו מסחר במניות של חברות פרטיות. שוק זה איננו משוכלל כיום כיוון שהוא דורש מהחברות לשתף נתונים על ביצועיהן ולאשר ברמת ההנהלה כל מכירה של מניות, מה שהופך את התהליך כולו ללא יעיל.

לדבריו, אין לאלץ חברות לשאת בחובות דיווח ציבוריות גם כאשר הן מגיעות לרף של אלפיים בעלי מניות. במקום זאת, יש צורך בשינויי חקיקה שיאפשר להקל על סוגי המניות השונות להיסחר באופן פרטי ולאפשר הקמה של בורסות פרטיות שיאפשרו שוק משני והחלפת ידיים באופן משוכלל על בסיס היצע וביקוש.

"במצב בו חדי קרן מאפשרים סחירות במניות שלהם, יש ליותר גופים תמריץ ואפשרות לזהות התנהגות פסולה. למשקיעים יש יכולת לבצע שורט על המניה, לעיתונאים יש אינטרס לחשוף שחיתויות או פגמים, ולעורכי הדין ולרגולטורים יש אינטרס לוודא שהחברה מתנהלת כשורה ובמידה ולא - לנקוט נגדה הליכים משפטיים או רגולטוריים".

הסתבכויות של חדי קרן בולטים בשנים האחרונות:

ג'ול: חברת הסיגריות האלקטרוניות ניהלה בין השנים 2015־2017 קמפיין פרסומי שפנה גם לקטינים. חשיפת הפרשיה ב־2018 גררה ביקורת ציבורית שהובילה להחלפת מנכ"ל החברה

ת'ראנוס: הדירקטוריון היה מודע במשך שנים לכך שהמייסדת רימתה בכל הקשור להתקדמות הפיננסית. החשד נחשף ב־2015 ולפני מספר שבועות היא הורשעה במרמה

אובר: ב־2014 החלה החברה לאסוף נתונים על משתמשים וחיפשה מאפיינים שיזהו אותם כאנשי רגולציה. שלוש שנים לאחר מכן נחשף הפרויקט ושווי החברה צנח

WeWork: החברה הסכימה לשלם לנוימן 5.9 מיליון דולר במניות עבור הזכות להשתמש במונח "we". לקראת ההנפקה היא נאלצה לחשוף את העסקה, וגררה ביקורת על נוימן שהחזיר מניות

עוד כתבות

סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל

מכה לסופר פארם: בוועדת הכלכלה מקדמים חקיקה שתחליש את כוחה

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת הכלכלה, בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של הרשת ● נכון ל-2021, נתח השוק הכספי של סופר פארם היווה כ-85% עם כ-7.5 מיליארד שקל הכנסות ●  לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רפורמות חלקיות בענף המזון שעסקו ביחסים בין הספקים לקמעונאים ובשקיפות מחירים הובילו לתוצאות חלקיות בלבד

תחנת הכוח של OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה

למרות התנגדות שרי הממשלה: הוות"ל אישרה שתי תחנות כוח במרכז

הוועדה אישרה את הקמתה של תחנת הכוח ריינדיר במועצה האזורית דרום השרון וכן את הרחבתה של תחנת הכוח OPC חדרה ● הממשלה לא אישרה את שתי התוכניות הללו במאי האחרון, ואם חבריה יתנגדו שוב, הצעד יסתום עליהן את הגולל

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

זו מנהלת השקעות החדשה של אלטשולר שחם. האם השינוי בדרך?

בית ההשקעות הגדול בישראל, אלטשולר שחם, הודיע לאחרונה כי לאה פרמינגר תחליף את דני ירדני בתפקיד סמנכ"לית ההשקעות ● יש המעריכים כי הרקע של פרמינגר בתחום האלטרנטיבי עשויה ללמד על שינוי במדיניות ההשקעה באלטשולר שחם

מימין: אלי פסח, ד''ר להבית אקרמן וטוני כהן / צילום: אוראל עזרא

רשת מכבי אסתטיקה משנה מודל פעילות ומקימה רשת שותפים בפריסה ארצית

במסגרת המהלך תעניק הרשת שירותים אסתטיים באמצעות מרכזים רפואיים, מרפאות וקליניקות פרטיות, במקביל למודל הקודם במסגרתו השירותים הוענקו בחמשת המרכזים הרפואיים של הקופה

החשיפה לישראל השתלמה בפברואר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

זו שהפתיעה ואלו שאיכזבו: מאחורי המהפך בשוק הגמל בפברואר

קופות הגמל וקרנות ההשתלמות רשמו תשואה חיובית יוצאת דופן בפברואר ● בכלל, שזינקה לפסגה, שמרו על חשיפה לבורסה בת"א גם ברגעי השפל - "מאמינים בשוק המקומי" ● מנהלי השקעות על הפתיחה הפושרת של חודש מרץ: "טבעי שאחרי עליות כל כך חזקות, לוקחים קצת אוויר"

לימסול, קפריסין. מקלט המס הכי נגיש לישראלים / צילום: Shutterstock

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, שהפכה ליעד השקעה פופולרי הודות למדיניות מס אטרקטיבית ● גורם ברשות: "חברות רבות רשומות בקפריסין כשהשליטה והניהול מתבצעים מהארץ" ● עסקי הנדל"ן להשקעה בסכנה למיסוי של עד 50%

סמנכ''ל משאבי אנוש ומינהל במקורות, חגי פיליפסון / צילום: כדיה לוי

ההחלטה הראשונה שקיבל במלחמה סמנכ"ל משאבי אנוש במקורות

חגי פיליפסון, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל בחברת מקורות, מספר מה הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלה החברה ב־7 באוקטובר ואיך היא השפיעה על העובדים ● לדבריו, המלחמה יצרה לעובדים ולמנהלים אתגרים חדשים, בהם הצורך להמשיך במשימות שוטפות תחת ירי טילים

הדרך הברורה ביותר לנצל טרנד, היא לא תמיד גם הטובה ביותר / אילוסטרציה: Shutterstock

היי צ'אט GPT, למה קרן הסל שלי לא טסה כמו מניית אנבידיה?

להצטרף לטרנד ה־AI עשוי להיות יותר מורכב משחשבתם ● קרנות סל המתמחות בטכנולוגיות משבשות לדוגמה נוטות להקצות משקל זהה לכל החזקותיהן והן משתרכות מאחור כשמניות ההייפ טסות קדימה ● ייתכן שהדרך ליהנות בעתיד מיתרונות הבינה המלאכותית תהיה שונה לחלוטין

שיאן השכר בתקשורת נמצא במגזין אוטו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2.7 מיליון שקל בשנה: זה כנראה איש התקשורת הכי עשיר בישראל

טל חמו, מנכ"ל מגזין הרכב "אוטו", מחזיק ב-20% ממניות מהמגזין שבשליטת מימון ישיר ● עפ"י תנאי העסקתו הוא זכאי, בין היתר, למענק חתימה של מיליון שקל ולמענק התמדה בסכום כפול ● המגזין הרוויח אשתקד 2.4 מיליון שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מיכל רז חיימוביץ', shutterstock

אלו חברות התעופה שהודיעו רשמית על חזרה לישראל. מה הן מציעות?

דלתא ואיזיג'ט הכריזו בשבוע שעבר על חידוש הטיסות לנתב"ג, והן מצטרפות לשורת חברות תעופה נוספות שיחדשו בקרוב את הטיסות ● למרות העלייה בהיצע הטיסות, המחירים נותרו גבוהים, ורוב החברות לא מציעות מבצעים משמעותיים ● מתי כל אחת צפויה לחזור לארץ, ומה כלול במחיר?

טוקיו, יפן. השינוי קרוב? / צילום: טלי בוגדנובסקי

המדינה האחרונה בעולם ששמרה על ריבית שלילית מחשבת מסלול מחדש

אפילו משבר האינפלציה העולמי ב־2022 לא הביא את יפן לחרוג ממדיניות הריבית השלילית ● השבוע צפויה הודעת ריבית דרמטית, וההערכות הן כי השינוי קרוב ● בין הסיבות: עליות שכר חדות

הצבת מיגוניות בתחנות הסעה ביישובי קו העימות על ידי הקרן לידידות / צילום: רענן כהן, הקרן לידידות

בעקבות ההסלמה בצפון, הקרן לידידות תציב 123 מיגוניות באזור

המיגוניות יוצבו בתחנות הסעה שטרם מוגנו ב־42 יישובים, בהם נהריה, מעלה יוסף ומעלות תרשיחא ● עלות הפרויקט עומדת על 6.7 מיליון שקל, והוא נעשה לבקשת ראשי הרשויות באזור ● ישראל מתגייסת

מטוסי F-35 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה

בניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט שאין לספק חלקי F-35 לישראל, משרד הביטחון ההולנדי בודק אפשרות להעביר את החלקים לאיטליה או לארה"ב ● במקביל, ניצחון העתירה בבית בבית המשפט בהאג הובילה לשורת דרישות דומות בצרפת, בדנמרק, בבריטניה ובספרד

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

חדשות טובות ליוסי כהן: כמה ירוויח ראש המוסד לשעבר מהגיוס בדוראל

חברת האנרגיה המתחדשת דיווחה כי גוף השקעות אמריקאי צפוי להשקיע 400 מיליון דולר בפעילות האמריקאית של דוראל ● ראש המוסד לשעבר משמש כדירקטור בחברה הבת של דוראל, ומחזיק באופציות ל-3% ממניותיה – הטבה בשווי של עשרות מיליוני שקלים

כפיר תשבי ורענן רז / צילומים: בן חכים, רועי שור

היזמים שהגיעו לסייבר ללא רקע ועומדים מאחורי אקזיט של 350 מיליון דולר

שנתיים בלבד לאחר הקמתה, אוואלור נרכשה על ידי ענקית הסייבר זיסקיילר בעבור 350 מיליון דולר ● בראיון ראשון לאחר ההכרזה, המייסדים רענן רז וכפיר תשבי מספרים על תחילת הדרך: "צחקו שלא נדע איך לאיית סייבר באנגלית", ועונים על השאלה האם יש בועה בענף

אתר בניה בהולד / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

קניתם דירה חדשה מקבלן? כנראה שלא תקבלו אותה בזמן

על רקע מחסור של עשרות אלפי עובדים בענף הבנייה, כמעט כל מי שרכש בשנים האחרונות דירה חדשה וטרם קיבל אותה, נמצא באי-ודאות לגבי מועד קבלת המפתח ● התוצאה: טריגר נוסף לעליית מחירי דירות יד שנייה

יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המהפכה המשפטית עדיין פה: המהלך החדש של רוטמן והתגובה של נציב השופטים

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, קיים היום דיון כדי לקדם מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו שופט בית משפט עליון בדימוס, כפי היה ב-20 השנים האחרונות ● הנציב המכהן, שופט העליון בדימוס אורי שהם: "אין פה ניגוד עניינים"

נתן חץ, מנכ''ל אלוני חץ / צילום: איל יצהר

חברת הנדל"ן שמציגה: שכר של 45 מיליון שקל למנהלים למרות הפסדי עתק

עליית הריבית גררה הפחתות שווי של 2.6 מיליארד שקל בנכסיה של אלוני חץ, אבל רק בחו"ל, ונתן חץ משוכנע שהענף כבר נוגע בתחתית ● למרות הפסדי העתק, הבכירים באלוני חץ נהנו משכר של מיליוני שקלים ● וכמה עלה לחץ ההימור נגד השקל? ● שלוש תובנות מדוחות אלוני חץ

אמנון שעשוע, מייסד ומנכ''ל מובילאיי / צילום: מובילאיי

מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל

חברת הטכנולוגיה לרכב מובילאיי סוגרת את יחידת ה-After Market ומפטרת כ-3.5% ממצבת העובדים בחברה ● אמנון שעשוע, מנכ"ל החברה: "המשך פעילות היחידה כבר אינו כדאי"

כלי רכב. החברות מכרו פוליסות ביטוח חובה כפולות / צילום: Shutterstock, alexfan32

חברות הביטוח ישלמו פיצוי של 20 מיליון שקל למבוטחים: זו הסיבה

רשות שוק ההון חשפה כי חברות ביטוח חייבו מבוטחים בתשלום על שתי פוליסות על רכב אחד ● הסכומים שיושבו למבוטחים נוגעים לשנים 2015-2019 בלבד, ולכן אם הבדיקה תורחב, הסכומים עשויים לעלות ● החברות נדרשו לבדיקה עצמאית לאיתור מקרי כפל גם בגין תקופות נוספות