אחת הביקורות המרכזיות שנמתחות על הממשלה בגל הקורונה הנוכחי נוגעת לעניין הסיוע לעסקים. כשסגן השר אביר קארה עומת עם הביקורת על מדיניותו המרוסנת של שר האוצר, הוא תמך בו. "ליברמן בעניין הזה צודק", קבע, "הוא משתמש בכסף של המדינה... (ו)ישראל נמצאת בחוב יותר גדול ממה שהיא הייתה ב-2008". האם החוב של ישראל כעת גבוה יותר מהחוב ב-2008? ואם כן, מה אפשר ללמוד מכך? בדקנו.

מנתוני בנק ישראל עולה שבמספרים מוחלטים החוב של המדינה גדל בעקביות במשך השנים. זו מגמה מובנת: אם הכלכלה צומחת, אפשר להגדיל בהתאם גם את החוב, מבלי להגדיל את "נטל החוב". לכן, הנתון הרלוונטי שמקובל לבחון כשמדברים על הסוגיה, הוא גובה החוב ביחס לגודל הכלכלה. את גודל הכלכלה מייצג בדרך כלל התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), וכך מתקבל המדד המוכר "יחס חוב-תוצר".

ואכן, כשקארה דיבר על כך שהחוב הנוכחי של ישראל גבוה יותר מהנתון המקביל ב-2008, הוא התכוון לכך שיחס החוב-תוצר כיום גבוה יותר. והוא צודק. בשנת 2008 עמד היחס הזה על 71.7%. לעומת זאת, בשנת 2020 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים רשמיים) עמד היחס על 72.6%.

 

מכאן מתחילות הבעיות. ראשית, לגבי 2021 אין נתון רשמי, אך בנק ישראל פרסם תחזית החודש שמעריכה שיחס החוב-תוצר ב־2021 יעמוד על 69% (ירידה של כ-5% מהתחזית הקודמת באוקטובר). כלומר, ישנה אפשרות שכבר בכל הנוגע לשנה החולפת הנתון יהיה טוב יותר מב-2008.

אבל יש עניין מהותי יותר. ההשוואה של קרא ל-2008 ככל הנראה אינה מקרית. זו השנה שבה התחולל מה שמכונה "משבר האשראי העולמי". נראה שקארה ביקש להבהיר למאזינים שחובות המדינה כעת הם כה גדולים, עד שאפילו בזמן אותו משבר מוכר שטלטל את כל העולם המספרים היו קשים פחות. אלא מה? המשבר העולמי פרץ בסוף 2008. ההתמודדות איתו הגיעה ב-2009. הוצאות המדינה גדלו, ההכנסות כאחוז מהתמ"ג קטנו, והתוצאה הייתה שיחס החוב-תוצר עלה ל-74.5%. נתון גבוה יותר מהנתון ב-2020 שאליו התייחס קארה.

מטעמו של קארה נמסר: "לגבי הטפל: צודקים... נכון יותר היה להשוות ל-2009. לגבי העיקר: החוב של ישראל גדל באופן דרסטי תוך שנה, מצבנו הוחמר מאוד ולכן לזרוק עוד כסף זו מדיניות רעה, שתחמיר את מצבנו גם יותר ממה שהיה בשנת 2009".

בשורה התחתונה: דבריו של קארה מטעים. בשנת 2020 כלכלת ישראל אכן נפגעה קשות ממשבר הקורונה, ועקב כך יחס החוב-תוצר גדל משמעותית. יחד עם זאת, בניגוד למשתמע מדבריו, הנתון הזה עדיין לא היה גבוה יותר מהנתון המקביל שנרשם בעקבות "משבר האשראי העולמי" שפרץ ב-2008, והשלכותיו באו לידי ביטוי בעיקר ב-2009.

 

תחקיר: יובל אינהורן