גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות הביקורות והתחושה הציבורית - מדד המחירים לצרכן משקף את המציאות

על רקע הטענות כי שיטת חישוב האינפלציה אינה מספקת תמונה מהימנה של עליית המחירים, בכיר בבנק ישראל מסביר: "בלמ"ס לקחו בחשבון את שינויי הצריכה בקורונה, הנתונים מייצגים את המחירים" ● לטענתו, הציבור מרגיש אחרת בעיקר כי התרגל לאינפלציה יציבה

המגפה גררה שינויים, המדדים לקחו בחשבון / צילום: כדיה לוי
המגפה גררה שינויים, המדדים לקחו בחשבון / צילום: כדיה לוי

בחודשים האחרונים בהם אני מתגורר בארה"ב יצא לי לנסוע לא מעט בדרכים. אחד הדברים שהכי בלטו לי בנוף הם השלטים הענקיים של מחירי הדלק שנמצאים פה כמעט בכל פינה. ניתן ממש בקלות "להרגיש" בזכותם כיצד המחיר מזנק מעלה בחלוף כל שבוע. ההרגשה הזו עקבית עם האינפלציה בארה"ב שעמדה בחודש דצמבר על שיעור בלתי נתפס של 7% ב-12 החודשים האחרונים.

בישראל, מנגד, המצב שונה. קצב האינפלציה השנתי - 2.8% בחודש דצמבר - אמנם גבוה ביחס לשנים האחרונות אך עדיין נמוך יחסית, בוודאי בהשוואה בינלאומית. אף על פי כן, קיימת תחושה בציבור שהאינפלציה הרשמית בישראל שמפרסמת הלמ"ס עלולה שלא לשקף את המתרחש בשטח, ובפרט את התחושה שהכל מסביב מתייקר.

האם מדד המחירים לצרכן בישראל התחיל "לזייף"? האם דרך חישוב המדד לא משקפת היטב את השינויים בהרגלי הצריכה שהתרחשו בעקבות הקורונה ולכן מציגה תמונה מעוותת של המציאות? בטור זה אטען שקיים חשש מופרז מפני טעויות בחישוב המדד, שכן הוא מחושב בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מוכרים ומעודכנים, לרבות לתקופת הקורונה. בנוסף, אנסה לספק שני הסברים אפשריים לפער בין התחושה הציבורית והאינפלציה הרשמית: (1) הנטייה לשים לב לעליות מחירים ולסלוד מהם לאחר תקופה של יציבות יחסית; ו-(2) העובדה שהמדד הוא ממוצע גס שלא משקף את השוני בהרגלי הצריכה של חלקים שונים בציבור.

כמה לקחת בחשבון את שינויי הקורונה?

לפני שנתחיל, קצת רקע. מדד המחירים לצרכן, המחושב על ידי הלמ"ס, מודד אחת לחודש את השינוי במחיר סל ממוצע של מוצרי ושירותי צריכה על פני זמן. המשקל היחסי שמקבל כל מוצר או שירות במדד, משקף את שיעור ההוצאה הממוצע עליו מתוך סך ההוצאה של משק הבית. משקולות המדד מחושבות על בסיס סקר ההוצאות שעורכת הלמ"ס ומתעדכנות אחת לשנתיים בכדי לשקף שינויים הדרגתיים בהרגלי הצריכה. העדכון האחרון התרחש בחודש ינואר 2021.

לרוב, שינויים בהרכב הסל מתרחשים בהדרגתיות. עם פרוץ הקורונה התרחשו תוך פרק זמן קצר מאוד שינויים חדים בהרכב הסל של הצרכנים בעקבות הסגרים, הפחד להידבק, הבידודים וכו’. כשהגיעה העת לעדכן את משקלות המדד בתחילת שנת 2021 עמדו הלמ"ס ומקבילותיה בעולם בפני אתגר - עד כמה צריך לקחת בחשבון את השינויים שראינו במשקולות הצריכה ב-2020? ההחלטה לא טריוויאלית. מחד, קיים רצון לשקף את הצריכה השוטפת. מנגד, לא ברור עד כמה השינוי שראינו יתמיד. הפשרה אליה הגיעו בעולם ובישראל היא לא להתעלם אבל גם לא להפנים את השינוי במאה אחוז. בפרט, הוחלט להתאים חלקית את המשקולות של "סעיפי קורונה" בולטים (למשל טיסות לחו"ל).

האם מדובר בהחלטה סבירה? על פי מחקר שערכתי בשיתוף עם יונתן בן-שימול ויובל לוין, שעיקריו פורסמו בדוח בנק ישראל לשנת 2020, התשובה היא כן. במחקר השתמשנו בנתונים שוטפים על הוצאות בכרטיסי אשראי בכדי לחשב מדד אלטרנטיבי עם משקולות ששיקפו את הצריכה השוטפת. מצאנו שהאינפלציה במדד האלטרנטיבי שבנינו אכן גבוהה יותר מהנתון הרשמי, אך שההבדל זניח - 0.2 נקודות אחוז בלבד בקצב השנתי נכון לדצמבר 2020 (החודש האחרון שלפני עדכון המשקולות של הלמ"ס). במילים אחרות, חישוב האינפלציה טרם עדכון המשקולות לא היה כ"כ רגיש לשינויים בסל הצריכה שהתרחשו בשיא הקורונה.

שינוי חד מעורר תשומת לב

ככל שהאינפלציה הרשמית אינה מוטה, מה בכל זאת יכול להסביר את הפער בין התחושה הציבורית והנתון הרשמי? אני יכול להציע שני הסברים. ראשית, כפי שהראה כריסטופר סימס מאוניברסיטת פרינסטון במחקרו משנת 2003, תקופה ארוכה של אינפלציה נמוכה ויציבה, כפי שחווינו בישראל בעשור האחרון, עשויה לגרום לאנשים להפסיק לשים אליה לב.

מנגד, כשמתרחש שינוי חד, תשומת הלב חוזרת כיוון ש"משתלם" להם לחזור לעקוב. בנוסף, כפי שהראה רוברט שילר מאוניברסיטת ייל במחקר שערך בשנות ה-90, כשהאינפלציה עולה, הסנטימנט כלפיה הופך לשלילי - אנשים סולדים מאינפלציה כיוון שהם חוששים שהשכר שלהם לא ידביק את קצב עליות המחירים, וכן כי הם מקשרים אינפלציה עם פגיעה בכלכלה, חוסר יציבות פוליטית, ועוד תופעות שליליות.

שנית, חשוב להבין שאין משק בית בישראל שקונה בדיוק את "סל המוצרים של משק הבית הממוצע" עליו מתבסס המדד. האינפלציה הנקודתית שכל אחד ממשקי הבית בישראל חווה תלויה בגורמים רבים כגון: רמת ההכנסה, מקום המגורים והרגלי הקנייה. כך למשל, עלייה במחיר מוצרי יסוד תורגש יותר על ידי משקי בית ששייכים לעשירוני ההכנסה הנמוכים ועלייה במחירי הדלק תורגש יותר על ידי אלו שגרים במרחק רב מהעבודה. מנגד, כפי שהראו הכלכלנים אוסטן גולסבי מאוניברסיטת שיקגו ופיטר קלנו מסטנפורד, האינפלציה במחירי אונליין נמוכה מהאינפלציה במחירים בחנויות הפיזיות ולכן משקי בית שקונים בעיקר אונליין, חווים אינפלציה נמוכה יותר. לאור זאת, ניתן בהחלט להבין מדוע חלקים מסוימים של הציבור אכן מרגישים שהמספר 2.8% לא משקף את האינפלציה שהם חווים.

להמשיך להסתמך על האינפלציה הרשמית

לסיכום, שיעור האינפלציה הרשמי שמחשבת הלמ"ס מייצג לדעתי בצורה טובה מאוד את השינוי במחירו של סל ממוצע של מוצרי ושירותי צריכה על פני זמן. ניתן להסביר חלק מהפער בין הסנטימנט הציבורי לבין האינפלציה הרשמית הנמוכה יחסית, בעלייה בתשומת הלב הכללית שמעניק הציבור לאינפלציה לאחר עשור של אינפלציה נמוכה ויציבה. בנוסף, הפער קשור גם לעובדה שהאינפלציה הנקודתית שחווה כל משק בית עשויה להיות שונה מהאינפלציה הרשמית, שכן היא תלויה במאפיינים הייחודיים שלו.

על קובעי המדיניות הכלכלית בישראל להמשיך להסתמך על האינפלציה הרשמית כאינדיקטור מוביל, אך במקביל גם לעקוב אחר פערים חריגים שעלולים להיווצר בעקבות השתנות מחירים לא אחידה על פני משקי הבית. בפרט אם אלו מתמידים לאורך זמן ומעמיקים בשל כך את אי השוויון. 

הכותב ד"ר איתמר כספי הוא מנהל היחידה לניתוח מוניטרי בבנק ישראל. נמצא בארה״ב במסגרת לימודי תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד

עוד כתבות

צוות מאסטרסקול

היא פתחה בית ספר מקוון להסבת עובדים להייטק. עכשיו היא מגייסת 100 מיליון דולר

ברקע ההאטה כלכלית והצינון בביקוש לעובדי הייטק, סטארט-אפ ההכשרות מאסטרסקול הודיע על גיוס ראשון של 100 מיליון דולר, שהחל בפועל בשנה שעברה אך לא דווח לציבור ● עתני לוי, אחד המייסדים ומנכ"ל משותף בחברה: "אנחנו במסע לבניית בית הספר הגדול בעולם שיכשיר אנשים ללא קשר לרקע שלהם ולנסיבות החיים שלהם"

שיפוד תמנון ושרימפס בג׳וספר (תנור גחלים) במסעדת אנימאר / צילום: גיל חכמון

לכבוד ל"ג בעומר: 11 המסעדות הכי טובות בארץ לאוכל מעושן

טעם של מדורה: סצנת המעושנים הישראלית תוססת גם בלי קשר לל"ג בעומר ● המלצות לאוכל מעושן משובח מפרדס חנה ועד ירושלים, וגם מדריך ביתי לעישון בסיר על הגז

עובדים מבוגרים טובים למקום העבודה / צילום: Shutterstock

המחקר שמנפץ את המיתוסים: עובדים מבוגרים טובים למקום העבודה

עולים יותר למעסיק? מתקשים בטכנולוגיה? מחקרים מגלים שהמיתוסים שמניעים את הגילנות במקום העבודה רחוקים מהמציאות ● בעידן שבו פלח האוכלוסייה המבוגר הוא הצומח ביותר, לארגונים כדאי לעודד העסקת עובדים מבוגרים

המטבע לונה של חברת טרה / צילום: Shutterstock

מטבעות שקורסים ותנודות חדות בשערים: בשוק הקריפטו מסכמים שבוע סוער

עולם המטבעות הדיגיטליים חווה ימים דרמטיים, עם קריסה של הבלוק טרה והמטבעות הצמודים שלו, וגם של טרה לונה ● אחת השאלות שעולות בעקבות האירועים האלו היא האם הקוד באמת יכול להחליף את קבלת ההחלטות האנושית

ח''כ דוד ביטן / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

במסגרת הסדר טיעון: חצי חינם ומנהלת נכסי הנדל"ן של הרשת יודו במתן שוחד לח"כ דוד ביטן

לפי הסדר הטיעון, חצי חינם והעובדת ליהי סונק-קופרלי יודו גם ברישום כוזב במסמכי תאגיד ● סונק-קופרלי תרצה 7.5 חודשי עבודות שירות, תשלם קנס של 30 אלף שקל, ויחולטו ממנה 40 אלף שקל ● חצי חינם תשלם קנס של 150 אלף שקל

זהבית כהן, מנהלת קרן AMI / צילום: רמי זרנגר

הקרן של זהבית כהן מכרה את רוב החזקותיה בגלובל-אי טרם הצניחה במניה

שוויה של חברת הטכנולוגיה הישראלית צנח בכ-70% מהשיא, והשבוע היא פרסמה דוחות והפחיתה תחזיות ● קרן AMI שמובילה זהבית כהן השקיעה 20 מיליון דולר בגלובל-אי טרם הנפקתה בוול סטריט, ונותרה עם פחות מ-2% מהמניות ועם רווח המוערך בכ-700 מיליון דולר

מימין: אלקין, ליברמן ושקד / צילום: דוברות האוצר

מחירי הדיור עולים בקצב מסחרר? התוכנית הממשלתית נקלעה למבוי סתום

הדיונים על תוכנית הדיור חדשה, שגובשה בחשאי בין שרי האוצר הפנים והשיכון, נקטעו לנוכח אווירת הבחירות בממשלה ● גורמים המעורים בנושא: "נעביר מה שאפשר בחוק ההסדרים"

מתוך הבלוג של חברת OPENAI

הטכנולוגיה שהופכת משפט קצר לציור מרהיב תוך שניות בודדות

הטכנולוגיה DALL·E 2 משתמשת בבינה מלאכותית כדי ליצור תמונות או יצירות אמנות ריאליסטיות מתיאור טקסט שנכתב באנגלית – והרשת סוערת במיוחד על היכולות המרשימות המוצגות ●  מדובר בפיתוח של חברה אמריקאית למחקר בינה מלאכותית, OpenAI

מיכל וולדיגר, הציונות הדתית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם עיתונאים ונציגי ציבור מודרים מדיוני ועדת סל התרופות?

ועדת סל התרופות חשופה לתקשורת, ומבקר המדינה דווקא שיבח זאת. ועדיין אפשר לשפר ● המשרוקית של גלובס 

ערן דוידי, מנכ''ל משרד המשפטים / צילום: דוברות משרד המשפטים

תנאי הסף הנוקשים לתפקיד הכנ"ר וניסיון משרד המשפטים לתקן את הבעיה

מנכ"ל משרד המשפטים ערן דוידי החליט להוציא את שתי המשרות לוועדות איתור ● לאחר תלונות על כך שנציבות שירות המדינה קבעה קריטריונים שנועלים את הדלת למועמדים מבחוץ, במשרד המשפטים פועלים לתיקון תנאי הסף

המטרונית בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בלי נתיבים בלעדיים: המטרונית בחיפה הפכה למערכת של פשרות

מערכת התחבורה המתקדמת הייתה אמורה להיות פרויקט הדגל של חיפה והקריות • בפועל, זמני הביצוע מתאחרים, חלק מהקווים נפתחים ללא העדפה בתשתיות, והגופים האמונים עליהם לא מפסיקים להתכתש • כעת, במשרד התחבורה עובדים על עדכון התוכניות

מטוס אל על / צילום: מיכל רז חיימוביץ

ההתאוששות בענף התיירות הזניקה את הכנסות אל על, אך הפסדיה עדיין כבדים

סיימה את הרבעון הראשון בהפסד של 66 מיליון דולר, אך שואבת עידוד מהתנופה בפעילות בחודשים האחרונים - שחזרה לקצבים שהיו לפני פרוץ הקורונה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

"הספיקה לנו המקלחת הקרה שחטפנו": צים מפרסמת דוחות חזקים ומתייחסת לסערת המס שנחשפה בגלובס

חברת התובלה הימית מציגה רווח נקי של 1.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון - פי 3 מברבעון המקביל ומעלת את התחזית השנתית ● המנכ"ל אלי גליקמן על המגעים לשינוי חישוב המס שבו מחויבת צים: "לא מתעסקים עם זה, הספיקה לנו המקלחת הקרה שחטפנו בעקבות הפרסום"

מייסדי דארו: גילה חייט, אלעד שפיגלמן ואביתר בן ארצי / צילום: ארן גילאור

"הטכנולוגיה היא כלי לעשות צדק": הסטארט־אפ המשפטי של מתמחי העליון

דארו, סטארט-אפ ישראלי שנוסד לפני כשנתיים, פיתח מערכת בינה מלאכותית המנטרת מהאינטרנט עבירות בעלות משמעות ציבורית ● מטרת המיזם: לקדם אכיפה של ההפרות דרך תביעות ייצוגיות

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

נחשף בגלובס: אבי גבאי בדרכו לפרטנר אחרי שדירקטוריון סלקום קיצר לו את תקופת הצינון

דירקטוריון סלקום קיצר את תקופת הצינון של אבי גבאי, מנכ"ל סלקום לשעבר, לחצי שנה, והחל מהחודש הוא יוכל להצטרף לפרטנר ● כפי שנחשף בגלובס, גבאי וסלקום ניהלו מגעים במהלך החודש על קיצור תקופת הצינון שלו

פועלי בניין בישראל / צילום: Shutterstock

רשות המסים: אחת מכל שלוש חשבוניות פיקטיביות ב־2021 היא מענף הבנייה

32% מכלל השומות הפיקטיביות אשתקד הגיעו מענף הבנייה, כשהמקור העיקרי להון השחור בענף הוא מהעסקת שוהים בלתי חוקיים ● בימים אלו ברשות המסים מקדמים תיקון תקנות מע"מ למאבק בתופעה ולצמצומה ● גם לנוכח המצב הפוליטי, ברשות אופטימיים ביחס לקידום המהלך

הנפקת חברת פיוניר / צילום: Nasdaq, Inc

פיוניר משיקה מוצר חדש לחנויות עצמאיות ונכנסת לשוק של סטרייפ וראפיד

אחרי שהתמחתה במשך שנים בהעברת תשלומים לסוחרים בפלטפורמות מסחר מקוון, פיוניר משיקה פתרון סליקה לבעלי חנויות מקוונות עצמאיות באסיה ● האם יש לה סיכוי בתחום שנשלט ע"י אחד הסטארט-אפים בעלי השווי הגבוה בעולם?

הכנסות תעשיית הקלטות המוזיקה בארה''ב והתפלגות באחוזים לפי פורמט

הסטרימינג הכפיל את הכנסות תעשיית ההקלטות בארה"ב בתוך 7 שנים

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: כך אפליקציות הסטרימינג השתלטו על הכנסות תעשיית הקלטות המוזיקה האמריקאית

יזמי חברת המשלוחים AVO / צילום: סטפן קלפקו

בקרנות הגדולות התעלמו מסימני האזהרה. עכשיו החברה הזו בדרך להפוך לסמל הבועה שהתפוצצה

סטארט-אפ המשלוחים הישראלי אבו פיטר השבוע עוד עשרות מעובדיו והודיע על סגירת פעילותו בישראל ● עד לפני כמה חודשים המשקיעים בשוק פחות התרגשו מהיעילות הנמוכה של החברות, אך כעת כשהמשבר הכלכלי מעמיק, המשקיעים הולכים על בטוח, והחגיגה של אבו נגמרה

בניין נובולוג / צילום: יח''צ נובולוג

נובולוג ממשיכה לצמוח בעקבות רכישותיה; סכסוך העבודה בחברה בינתיים לא הוביל לשביתה

לעומת המשך הצמיחה המרשימה בהכנסות, הצמיחה ברווחיות התפעולית הייתה מעט מתונה יותר, כ-7.8%