גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את חמשת הסטארט־אפים הישראליים שיביאו את הדג המתורבת לצלחת שלכם

המחסור החמור בחיות ים והנזקים העצומים של תעשיית הדיג לסביבה הכניסו לשוק תחליפי המזון שחקן חדש: בשנתיים האחרונות צצות בזו אחר זו חברות שמגדלות בשר דגים במעבדה, וההשקעה העולמית בתחום קפצה ביותר מפי 10 ● כעת התנופה נותנת אותותיה גם בישראל

''אנחנו עובדים עם שפים מקומיים וכבר יש לו טעם של דג, אבל עוד לא של סלמון'' / צילום: אסף קרלה
''אנחנו עובדים עם שפים מקומיים וכבר יש לו טעם של דג, אבל עוד לא של סלמון'' / צילום: אסף קרלה

צלופח הוא החיה עם מחזור החיים המשונה ביותר שתוכלו לחשוב עליו. היא נולדת בקרקעית הים, בבגרותה חיה במים מתוקים, וכשמגיעה העת מבחינתה היא מחליטה אם היא זכר או נקבה, שוחה 6,000 ק"מ חזרה לקרקעית הים, משנה את צורתה, משריצה ביצים ומתה. היצורים שבוקעים מהביצים, שנקראים צלופחי זכוכית, עולים לפני המים - וכאן בדיוק מוכרע גורלם, שכן זה השלב שבו הם נאספים לצרכים תעשייתיים.

כשהם מגיעים ל־250 גרם הם נמכרים בשוק המזון. עד כה אף אחד לא הצליח לשחזר בשבי את מעגל הרבייה של הצלופחים, והם הולכים ונעלמים. אלא שהחיה, שנמצאת על סף הכחדה, נחשבת למעדן, ובקרב בעלי מסעדות בעולם הביקוש לה גדל מיום ליום.

אבל יש מי שהרים את הראש מעל המים ומצא דווקא במחסור הזה את הדבר הבא. "ראינו שהמחיר של הצלופח קפץ בשנים האחרונות פי חמישה, והבנו שזה מייצר הזדמנות משמעותית מאוד", מספר רואי ניר, מייסד חברת פור־סי (ForSea), שעובדת בימים אלה על פיתוח בשר צלופח מתורבת.

ניר לא לבד. מאז מרץ 2021 הוקמו רק בישראל חמש חברות של תחליפי דגים (ארבע מתבססות על תרבית תאי דג ואחת על דג על בסיס צמחי). וזו כמובן חלק ממגמה עולמית. על פי נתוני GFI, ארגון בינלאומי ללא מטרת רווח הפועל לקידום חלבון אלטרנטיבי, ההשקעה בחברות תחליפי דגים עשתה קפיצה משמעותית בשנתיים האחרונות. אם ב־2019-2017 ההשקעה השנתית עמדה על 19 מיליון דולר בלבד, ב־2020 כבר דובר על 90 מיליון דולר, ובמחצית הראשונה של 2021 על לא פחות מ־116 מיליון דולר.

אחת הסיבות להתעוררות הגדולה בתחליפי הדגים היא כאמור המחסור בהם. "33% מדגי הבר מתמעטים בעקבות דיג יתר, המסכן את יכולתם להמשיך ולהתקיים", אומר ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל. "במקביל הביקוש למזון מהים צפוי לגדול ב־30% עד 2030, והדגה העולמית לא תספק את העלייה בביקוש". זאת גם הסיבה שמחירי הדגים מאמירים, ובחודשיים האחרונים עלו ב-5%-10%.

מחירי הדגים הגבוהים הם כמובן בשורה טובה למפתחי תחליפי הדגים. לרוב תחליף חלבון מתקשה לעמוד במחיר החלבון מהחי שהוא מנסה לחקות, בין שזה חלב וגבינה ובין שבשר טחון, בשל החומרים והטכנולוגיות שבבסיס ייצורו. אבל אם מחיר התחליף יהיה דומה למחיר המקור - לצרכנים ירד לפחות אחד מהשיקולים מהשולחן.

אלא שלתנופה הגדולה של השוק יש גם סיבה אידיאולוגית. ההנחה הרווחת היא שהנזק הסביבתי באכילת דגים פחות מזה שבבשר. כידוע, הפרות והכבשים המגודלים לצריכת בשר אוכלים את מרבית התוצרת החקלאית בעולם ואחראים לחלק לא מבוטל מהזיהום.

אולם זה ממש לא מדויק. שיטות הדיג הרסניות לסביבת הצומח במים לא פחות, וגורמות בכל שנה למאות אלפי לווייתנים, דולפינים, כלבי ים, צבי ים ועופות ים הנלכדים ברשתות ובמכמונות להיזרק בחזרה לים, כשהם מתים. כמו כן, ציוד הדיג מהווה כ־70% מפסולת המיקרו־פלסטיק המזהמת את המים.

לתעשיית הדיג יש גם תרומה גדולה להתחממות כדור הארץ: לאוקיינוסים ולסביבת החי והצומח שלהם תפקיד משמעותי בקליטת גזי החממה ובפליטת חמצן. עם כל החרדה על הפגיעה ביערות הגשם, האוקיינוסים אחראים ל־85%-55% מהחמצן שאנחנו נושמים.

"גם אני חייתי בתפיסה שהבעיה הגדולה היא הבשר", אומר יהונתן ברגר, מנכ"ל חממת הפודטק דה קיטשן של שטראוס ורשות החדשנות. "אבל התברר לי שגם לדיג וגם לגידול דגים בשבי יש מחירים סביבתיים קשים. אני לא מדבר על חמלה ועל צער בעלי חיים, כי זה סובייקטיבי. אבל לבעיות האקולוגיות אנחנו נדרשים למצוא פתרונות".

יהונתן ברגר, מנכ''ל חממת דה קיטשן / צילום: טל שחר

דה קיטשן אחראית להקמתן של שתיים מהחברות שהופיעו כאן בחודשים האחרונים - וונדה פיש, שהמוצר הראשון שלה יהיה טונה כחולת סנפיר, ופור־סי. "כמות החברות של בשר מתורבת שפנו אלינו בחודשים האחרונים הייתה גדולה", מספר ברגר, "אבל הרכבת יצאה מהתחנה בתחום הזה. הוא רווי".

ובדגים אתה רואה סיכוי גבוה יותר עבורכם?
"לגמרי. אבל לצד החזר ההשקעה אנחנו בודקים מה מתאים לחזון שלנו, שהוא תעשייה טובה יותר, אוכל טוב יותר. הדגים בהחלט מתאימים לזה".

ובכל זאת, מה גודל השוק שאתה צופה?
"אין נתונים על השוק הזה, הוא עוד בחיתוליו. אבל יש נתונים על שוק הדגים ופירות הים העולמי, ועל פיהם אפשר לעשות הערכות. כיום השוק הזה מגלגל כ־300 מיליארד דולר בשנה בערך, ומה שצריך להעריך הוא איזה נתח ייקחו התחליפים. בחלב זה 10%, בבשר פחות מ־2%, ואם בדגים ישתווה השיעור לזה של הבשר, זה כבר מייצר שוק של 6-8 מיליארד דולר בשנה. אבל זה שוק שאנחנו ממציאים, והשינוי ייקח זמן".

עד כה לאף אחת מהחברות אין מוצר של ממש. אבל להערכת ברגר, בתוך שנה עד שנה וחצי כבר יהיו אבות־טיפוס. "הידע שצברנו בבשר מתורבת, בטכנולוגיות ובשיטות הגידול עוזר לנו מאוד לקצר את הדרך. אבל השאלה היא כמה נהיה טובים, כמה נדע לייצר ביעילות, כך שהצרכן לא יצטרך לשלם מחירי פרימיום, וכמה נהיה טעימים ומזינים".

ובאמת, האתגר הגדול ביותר של תעשיית התחליפים הוא הטעם. קל יותר להגיע לערכים תזונתיים מקבילים, אבל מה שיוציא את השוק הזה מהנישה של צמחונים־טבעונים שמוכנים לעשות ויתורים אידיאולוגיים, ויהפוך אותו פופולרי גם בקרב אלה שפשוט מוכנים להפחית בחלבון מהחי הוא הטעם. לפי נתוני IFG, 78% מהאנשים ציינו את הטעם כדבר החשוב להם ביותר בתחליפים.

ויש עוד משוכה: המחסום הרגולטורי. עד כה המקום היחיד בעולם שבו הוסדרה הרגולציה על התחום היא סינגפור. אולם בגלל העניין הרב, יש להניח כי הרגולציה לבשר תוסדר בקרוב במדינות נוספות, וכך תסלול את הדרך גם לדגים. עד אז בואו נראה מה צפוי לנו.

הפרופסורית שעברה צד מגידול מואץ של דגי מאכל לפיתוח טונה מתורבתת: "אפילו אם נמנע ציד של טונה אחת, עשינו את שלנו"

Sea2Cell
מוצר:
טונה כחולה מתורבתת
מייסדים:
אבישי לוי, ד"ר איתי צחורי, פבלו רזניק, פרופ' ברטה סיון וד"ר אורנה הראל במסגרת חממת פרש סטארט
הקמה:
ספטמבר 2021
מימון:
3.5 מיליון שקל
עובדים:
4
צפי:
שנים אחדות

פרופ' ברטה סיון הגיעה לתחום תחליפי הדגים בדיוק מהאנטיתזה שלו - תעשיית הדגים למזון. כפרופסור לביולוגיה (בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית) היא הקימה חברה העוסקת בגידול מואץ של דגי מאכל; פרויקט אחר שלה לימד תושבים באפריקה לגדל קרפיונים בבריכות קטנות ליד הבית. אבל כשמדברים איתה על דגי הבר - זה כבר משהו אחר. אותם, היא סבורה, צריך לעזוב בשקט.

מייסדי Sea2Cell: אבישי לוי, ד''ר איתי צחורי, פבלו רזניק, פרופ' ברטה סיון וד''ר אורנה הראל / צילום: איל יצהר

"הדגים הם סוג הבשר האחרון שאנחנו עדיין צדים ולא רק מגדלים; יוצאים בספינות גדולות לימים ולאוקיינוסים ומחוללים קטסטרופות. בים התיכון 90% מהדגים נעלמו, וגם באוקיינוסים המצב לא מלבב. אפילו אלה שניזונים ומתפרנסים מדיג מבינים היום שזה לא יכול להימשך כך".

בשל הידע הרב שצברה סיון בבידוד תאים מרקמה חיה של דג ובגידול שלהם - או במילים אחרות, ייצור קווי תאים - פנתה אליה ד"ר אורנה עם רעיון שהתרוצץ במוחה שנים: לפתח דג בתרבית. חוץ ממנה הצטרפו לפיתוח המתהווה ד"ר איתי צחרי, מומחה בתאי גזע בתחום הדגים, ופבלו רזניק, שעוסק במסחר בינלאומי של דגים ופירות ים. יחד הם הקימו את סי טו סל (Sea2Cell) במסגרת חממת פרש סטארט (שותפות של תנובה, טמפו וקרנות OurCrowd ופיניסטר).

קווי תאים של יונקים קיימים שנים רבות, חלקם נמצאים במוסדות מחקר. אבל קווי תאים של דגים יש מעט מאוד. החברה בונה קודם כל על בנייה של קווים מסיביים של תאי דגים, שאת חלקם אפשר יהיה להעביר בזיכיון לחברות אחרות שיבנו מהם מוצרים. כל זה בדרך לטונה הכחולה. "אפילו אם נמנע ציד של טונה אחת, עשינו את שלנו", אומרת סיון.

טונות ככלל ניצודות ביתר בעולם, ולציד אין תחליף, שכן עד היום לא הצליחו לגדל אותן בשבי. הסיבה לכך היא שכדי לחמם את עצמן הן שוחות כל הזמן. לכן הבריכות מוגבלות עבורן, ואם רוצים גם להרבות אותן צריך להזריק להן הורמון מסוים, ואת זה צריך לעשות צוללן שרודף אחריהן במים עם מזרק. כיום אין לכך פתרון של ממש. לצד זאת, מאמצי השימור של הזן בטבע כוללים מכסות ציד, שנתקלות כמובן בלא מעט הפרות של דיג לא חוקי.

"הרגנו את הים", אומרת נגה סלע שלו, סמנכ"לית הפיתוח העסקי של פרש סטארט. "שיעורי הגידול שהיינו אמורים לראות בביקוש לדגים, הנחשבים בריאים יותר, היו אמורים להיות מופלגים, וזה לא קורה כי הדגה הולכת ונמוגה. אין דגים. צריך לסגור את הפער".

החברה שמפתחת סלמון צמחי ומתכוונת להשיקו במסעדות מישלן בארה"ב: "אנחנו עובדים עם שפים מקומיים וכבר יש לו טעם של דג, אבל עוד לא של סלמון"

Plantish
מוצר: פילה סלמון על בסיס צמחי
מייסדים: אופק רון (בתמונה), ד"ר הילה אלימלך, ד"ר רון סיקסיק, ד"ר אריאל שקלני
הקמה: מרץ 2021
סכום שגויס: 2 מיליון דולר
עובדים: 14
צפי: אב־טיפוס בעוד שנה; מוצר למכירה בסוף 2023

"כל אקטיביסט יגיד לך שהים הוא הבעיה הכי גדולה, כמות הדגים שהורגים גדולה פי כמה מפרות, תרנגולות וכבשים גם יחד (על פי נתוני GFI, בכל שנה נאכלים כ־70 מיליארד בעלי חיים, וכ־150 מיליארד בעלי חיים ימיים - ש"ל)", אומר אופק רון, ממייסדי חברת פלאנטיש (Plantish), שפיתחה פילה סלמון מהצומח. "ראיתי שבמקומות שבהם יש תחליפי בשר טובים באמת מפחיתים באכילת בשר, ולא הבנתי למה אין דגים. זה חרפן אותי".

אופק רון, ממייסדי Plantish / צילום: אסף קרלה

כאשר בדק לעומק, גילה שדווקא יש תחליפי דגים, אבל רובם מקבילים לטונה בקופסה, והשאר הם שניצלונים וקציצות. אלה לא זוכים לפופולריות רבה כי לעומת תחום הבשר, שבו המבורגר או קציצה מתיישבים יפה עם הרגלי האכילה, כשמדובר בדגים, מרבית האנשים רגילים לאכול פילה - ולחקות את המבנה, הסיבים, המרקם והטעם של פילה דג באמצעות חומרים מהצומח זו משימה לא פשוטה.

"חשבתי שאם אדע לעשות נתח פילה כזה, החברה שלי תוכל להיות הביונד מיט או האימפוסיבל (שתי שחקניות ענק בתחום תחליפי בשר על בסיס צמחי - ש"ל) של הים. עכשיו הייתי צריך להבין איך אני עושה את זה. יריתי לכל הכיוונים, הלכתי לפרופסורים לכימיה, ביולוגיה, הנדסה ביו־רפואית, הנדסת תלת־ממד. ב־GFI חיברו אותי לחוקרים".

הצוות שגיבש הבין שהפתרון נעוץ במציאת טכנולוגיה להדפסת תלת־ממד מהירה יותר, שכן אחד החסמים המייקרים את תחום התחליפים המודפסים הוא אטיות ההדפסה. עם הרעיון הזה הם גם יצאו להשיג כסף. "גייסנו 2 מיליון דולר, כי הצוות היה כל כך חזק. הם לא האמינו שכל הדוקטורים האלה עזבו הכול בשביל זה". הכסף גויס מקרנות בהובלת טק אביב, אנג'לים ושף ידוע מארה"ב, חוסה אנדרה. המוצר הראשון שנבחר היה סלמון, שהוא הדג הנמכר בעולם כנתח.

ממה אתם מכינים אותו?

"חלבון צמחי מקטניות, שומנים צמחיים שחלקם מגיעים מאצות, עם אומגה 3. אם תסתכלי על התווית מאחור שום דבר לא יפיל אותך מהכיסא. זו הטכנולוגיה שמסדרת אותם כמו סיבי סלמון".

ואיך הטעם?
"המוצר עוד לא סופי. הוא כבר טעים ובוודאות יש לו טעם של דג, אבל לא בוודאות טעם של סלמון. אנחנו עוד צריכים לדייק את זה".

כיום החברה עובדת עם שפים ישראלים, בהם ניר צוק, והתכנון הוא לבדוק את המוצר קודם כל במסעדות. "אנחנו משתמשים בישראל כשוק פיילוט. לאחר שננסה את המוצר בארץ, נשיק אותו רשמית במסעדות כוכבי מישלן בארצות הברית. ובכל מקרה, המסעדות הן התחנה הראשונה, בסופו של דבר נרצה להגיע גם לסופרמרקטים".

משימת הצלת הדגים לא תמיד הייתה בראש מעייניו של רון. כשהיה בצבא שמע הרצאה של גורו הטבעונות גרי יורובסקי - ונשאב לשם. "הפכתי טבעוני מיליטנט, שמטבען את האנשים סביבו. חשבתי שאם ידעו מה שאני יודע, כולם יהפכו לטבעונים. אחרי זמן מה הבנתי שאנשים לא יעשו את השינוי כל כך בקלות, וצריך להנגיש את הטבעונות".

באותם ימים, שנת 2012, הוקמה עמותת ויגן פרנדלי על ידי עמרי פז, ורון נכנס כחבר השני בה וחבר הוועד המנהל. הוא עמד עם פז בדוכנים, ויחד הם עשו פרויקטים ופסטיבלים של סימון מוצרים ובתי עסק. לרון הייתה אז חברת הפקות לכנסי הייטק. "הייתי חצוי. עבדתי לשם פרנסה, ולנפש הייתי בוויגן פרנדלי". החברה התמזגה בחברה להפצת תוכנה של אביו, וצמחה מהר, אבל גם ויגן פרנדלי צמחה, "וקרץ לי הרעיון שזו תהיה העבודה שלי, לקום בבוקר ולעסוק בטבעונות".

רון הפך לסמנכ"ל הפיתוח העסקי של העמותה, וכדי להזרים לה מימון הכניס פעילויות עסקיות בדמות שיווק מותגים טבעוניים של ענקיות המזון המקומיות. בשלב מסוים הקים לה סניף בלונדון, והיה אמור לעבור לשם, אבל אז התחילה הקורונה. רון נשאר בארץ והחל לגלגל בראש את פלאנטיש. "זה לא הגיע מרעיון אלא משאיפה".

טבעונים מתנגדים לדג מתורבת?
"על פי מחקר שעשינו בוויגן פרנדלי, 95% מהצמחונים והטבעונים תומכים באופציה הזאת. יש רק מיעוט שולי שמתנגד. אלא שאנחנו רחוקים מהיום שבו נראה בשר ודג מתורבתים על המדפים בסופר, ועולם התחליפים הצמחיים כבר פה".

כבר שנים, מאז טבעול.
"כן אבל במשך שנים הם לא הוציאו מוצרים שמחקים מאכלים מהחי. הם עשו קציצה מעדשים או מפטריות, וקראו לה המבורגר. בעשור האחרון הייתה מהפכה ויצרו חוויה מספיק קרובה להמבורגר כדי שאוכל בשר יסכים לאכול פעם־פעמיים בשבוע לוותר עליו. עכשיו צריך להגיע לשם גם בדגים".

המדענית שעשתה הסבה מתחום הפארמה לפודטק, ומפתחת פילה דג:
"אנחנו יודעים להפריד, לגדל ולרבות את התאים ללא כל שריד של בעלי חיים"

Wanda Fish
מוצר: פילה דג מתורבת
מייסדים: ד"ר דפנה חפץ (מנכ"לית, בתמונה) במסגרת חממת דה קיטשן
מימון: 3 מיליון שקל מרשות החדשנות
הקמה: נובמבר 2021
עובדים: 2
צפי: שנים ספורות

עד לפני כמה חודשים פודטק היה תחום שד"ר דפנה חפץ לא הכירה מקרוב. ב־20 השנים האחרונות היא הקימה והובילה חברות ביוטכנולוגיה, בעיקר רפואיות. כשהאחרונה שבהן, שפיתחה תרופות לאפילפסיה ממרכיב של קנאביס, נמכרה, היא חשבה לנוח קצת. אלא שאז היא קיבלה הצעה מחממת דה קיטשן: להקים חברת תחליפי דגים (על סמך קניין רוחני בתחום ייצור בשר מחוץ לגוף החיה שרכשה מאוניברסיטה נודעת בארצות הברית).

ד''ר דפנה חפץ, מנכ''לית Wanda Fish / צילום: איל יצהר

"התחלתי לקרוא על הנושא ומאוד התלהבתי", היא מספרת. "שמעתי קודם לכן על המצב הנורא של האוקיינוסים, אבל לא הייתי ערה לגודל הבעיה ולפוטנציאל לשנות דברים. עבדתי בתרופות, שזה שוק ענק, אבל תחום המזון הוא אינסופי. ב־2050 יהיו 10 מיליארד אנשים בעולם, ואם רוצים שהם יחיו בצורה בריאה, חייבים לספק להם עוד אפשרויות. החברות הראשונות לתחליפי חלבון מהחי הן על בסיס צמחי, ומוכרות בהצלחה. אבל הוא לא יכול לחקות מרקם וטעם אמיתיים, וגם ברוב הצמחים אין חלבון מלא כמו בביצים, חלב, בשר ודגים".

החברה עוסקת בייצור פילה דגים אותנטי בדרך זו: לאחר לקיחת דגימה מדג מגדלים רקמת שריר ורקמת שומן ואז מכינים בנק דגימות. "בהמשך מגדלים רקמת דגים, כך שנוצר מבנה של פילה עבה עם טעם כמו דג אמיתי. אם זה סלמון למשל, הוא יהיה ורוד עם פסים לבנים (כרגע עוד לא נבחר סוג הדג - ש"ל)".

הייחוד בטכנולוגיה של וונדה הוא שכדי לגדל את התאים היא לא משתמשת בחומרים מהחי, שכן התהליך נעשה מחוץ לגוף, אלא רק בחומרים מהצומח. "אנחנו יודעים להפריד, לגדל ולרבות תאי שומן ושריר, לשמור עליהם ולייצר גדילה מהירה במבנה תלת־ממדי, ללא כל שריד של בעלי חיים, רק על בסיס צמחי".

לתאים לוקחים זמן להתחלק, וכל התהליך והחומרים הנלווים עושים את העסק יקר. המחיר יהיה תחרותי?
"התחלקות התאים מחוץ לגוף לא לוקחת זמן כמו אצל פרה, וזה אפילו יותר מהיר מלגדל דגים בבריכות. כשנגמור את הפיתוח, הייצור ייעשה במפעלים נקיים מאוד, ובסוף הדגים שלנו יהיו יותר זולים מאשר לדוג אותם בנורבגיה. עוד דבר שישפיעו על המחיר הוא שבניגוד לדג רגיל, שאוכלים ממנו 50% בלבד, אצלנו התוצר הוא פילה נקי שאוכלים את כולו.

"לגבי הסוג כרגע אנחנו בוחנים כמה דגים, אבל בהחלט שוקלים טונה. זה דג בריא מאוד אבל אם הוא מגיע מהים, אסור לאכול ממנו יותר מדי, לפי ה-FDA, כי הוא חי 40 שנה, אוכל דגים אחרים, ואפשר למצוא בגופו מתכות כבדות, פסולת וזיהומים".

היזמים שמתכוונים לתרבת צלופח ולהתחרות בשוק היפני:
"צלופח נחשב מעדן, הוא על סף היכחדות והמחיר שלו קפץ. יש פה הזדמנות משמעותית"

ForSea
מוצר: צלופח מתורבת
מייסדים: רואי ניר (מנכ"ל), פרופ' יפתח נחמן ופרופ' יניב אלקובי במסגרת חממת דה קיטשן
הקמה: אוקטובר 2021
מימון: 3 מיליון שקל מרשות החדשנות
עובדים: ארבעה
צפי: 2025

"רצינו להיות שחקן יחיד בשוק", אומר רואי ניר, מייסד ומנכ"ל חברת פור־סי (ForSea), שעובדת בימים אלה על פיתוח בשר צלופח מתורבת. "כשפגשנו את השוק הזה היינו המומים. כאוכל צלופח נחשב מעדן. כחיה הוא על סף היכחדות. המחיר שלו קפץ בשנים האחרונות פי חמישה, והמחסור בו מייצר הזדמנות מאוד משמעותית".

מייסדי פור-סי / צילום: כדיה לוי

הטכנולוגיה שבאמצעותה עובדת פור־סי על הפיתוח היא פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטה העברית, והיא מתאימה לתרבות כל סוגי פירות הים והדגים. כשהחברה חיפשה ממה להתחיל, "הגענו למחוזות שלא תאמיני - מסלמון, טונה וקוד, דרך קיפוד ים ועד קוויאר".

מה שהכריע את הכף הוא מחיר היעד. היום קילוגרם צלופח ביפן מגיע ליותר מ־60 דולר, וצלופח מעושן או צלופח בוואקום נמכרים באירופה בכ־50 יורו לקילוגרם. "החוסר המשמעותי בשווקים מאפשר לנו מחיר יעד גבוה".

את פור־סי יזמה חממת דה קיטשן על בסיס טכנולוגיה ייחודית שרכשה, שפיתחו פרופ' יפתח נחמן, דמות מרכזית בתעשיית הבשר המתורבת בארץ, ופרופ' יניב אלקובי, שניהם חוקרי תהליכי התמיינות תאים. כדי לייצר בשר או דג מתורבת יש לגדל תאים של עיקר מה שמרכיב אותו - תאי שומן, שריר ורקמת חיבור - ולגרום להם להתחבר. לדברי ניר, רוב חברות הבשר המתורבת מגדלות את התאים הללו בנפרד, ומחברות אותם על סוג של פיגום. הטכנולוגיה של פור־סי, לעומת זאת, גורמת לקבוצת תאים לגדול בצורה הטרוגנית ואוטונומית, כלומר שלושת סוגי התאים גדלים יחד ומחליטים בעצמם לאיזה סוג להתמיין. האוטונומיה הזאת חוסכת עלויות גבוהות, שכן היא מאפשרת להשתמש בפחות פקטורי גידול (מולקולות המשמשות לתקשורת בין תאית), האחראים להתמיינות תאים, וכך חוסכת כסף.

"כאשר הגיע הרעיון מהחממה להקים את זה", אומר ניר, מהנדס ביוטכנולוגי בהכשרתו, שבמשך שנים שימש דווקא בתפקידי אסטרטגיה ושיווק בתעשיית הפודטק והביוטק, "זה הרגיש לי כאילו כל הקריירה שלי הביאה אותי לנקודה הזאת - הים הוא בנפשי וגם החיבור בין תזונה וקיימות. כך אני יכול להשפיע על השנים שיבואו".

החברה שמפתחת אמנון מתורבת ורוצה להביא את הבשורה להמונים:
"צריך פתרון לעולם, לא פרימיום; בתום כשנה יהיה לנו מוצר טוב כדי לעשות קפיצה לעולם ההיברידי"

E-Fishient
מוצר: אמנון מתורבת
מייסדים: שותפות המו"פ ביו-מיט, בניהול ג'יל גמון (מנכ"ל, בתמונה), מכון וולקני
הקמה: אפריל 2021
סכום השקעה: 2 מיליון שקל בשתי פעימות בתוך שנתיים, התחייבות השקעה של 3 מיליון שקל
עובדים: 2 וצוות המחקר של וולקני
צפי: אין 

הדרך של ג'יל גמון אל תחליפי הדגים התחילה בתעשיית המזון המסורתית - שם כיהן כמנכ"ל ויו"ר סוגת. כבר אז ניסה לפרוץ גבולות - במונחים של תעשייה מסורתית - כשהביא את סוכר הדמררה לארץ, ואנשים, כך הוא מספר, הסתכלו עליו כמו על משוגע. "אמרו לי: אוהבים כאן רק סוכר לבן". לפני כשנתיים החברה נמכרה, והוא ניסה לרכוש אותה אך הפסיד לקרן פורטיסימו. בשלב הזה הקים גמון עם איציק צאיג, בעבר מנכ"ל אסם, וספקית חלבון הסויה סולבר שותפות מו"פ שהונפקה במרץ 2020. זו הולידה את חברת איפישיינט (E-Fishient), שמפתחת בימים אלה דג אמנון מתורבת.

ג'יל גמון / צילום: עופר חג'יוב

מתוך העמדה של מי שסיפק להמונים מוצרי צריכה בסיסיים כמו אורז, עדשים וסוכר, הוא לא מחפש לתרבת דגי פרימיום נוצצים כמו טונה וסלמון, אלא הולך על אמנון, שנחשב מזון להמונים. "זה לא יהיה פילה כמו שאת מדמיינת", מזהיר גמון, שמשמש גם כמנכ"ל החברה, "וגם לא תראי אותי ב'תוכנית חיסכון' מחכה שהטועמים יגידו אם זה דומה לדג שהם אכלו אתמול במסעדה. אנחנו מאמינים שצריך לתת פתרון לעולם, ולא לשוק הפרימיום. עם האוכלוסייה העולמית הגדלה והדגים המתמעטים, תהיה בעיה קשה שתגרור צורך". האמנון, שהחליף במידה רבה את הקרפיון, מהווה 50% מהדגים הנמכרים בישראל, ובעולם מדובר בשוק של 15-13 מיליארד דולר, שגדל ב־3%-7% בכל שנה.

אתה הולך על דג זול, תצטרך להיות יעיל בתמחור.
"קודם כל זה נכון לכרגע. לא יודעים מה יהיה בעוד חמש שנים. דבר שני: זה חלק מהאתגר שלנו, לא פרימיום, אלא פתרון של מאסה. אנחנו מאמינים שבעוד חמש שנים תיווצר בעיה לקבל חלבון גם מהחי, אבל גם מהצומח, כי הגידולים פוחתים ומחירי החיטה והתירס עולים, משום שמאכילים בהם את הפרות והתרנגולות".

שותפות המו"פ שהקימה את איפישיינט - ביו־מיט - משקיעה גם בחברת בשר הנקראת רילבייט. את הטכנולוגיה שעומדת בבסיס פיתוח האמנון המתורבת היא לא חושפת בשלב זה, אבל מאחוריה עומד צוות של המכון הוולקני, שמוביל ד"ר קובי בירן, שמתמחה בעריכה גנומית ומטבוליזם של דגי מאכל, וברזומה שלו זני דגים חדשים כמו דג אמנון אדום, שנמכר בהצלחה גדולה במזרח.

החוקר הראשי במעבדת החברה במכון וולקני, ד''ר קובי בירן / צילום: דוברות מכון וולקני

מתי יהיה מוצר?
"בתום שנה פלוס יהיה לנו מוצר מספיק טוב לעשות קפיצה לעולם ההיברידי (מוצר משולב של תרבית ובסיס צמחי - ש"ל) - אותו נייצר אותו או נעביר לשותף עתידי כדי לעבור לשלב הבא, המצריך השקעות בטכנולוגיה יקרה וציוד יקר. בסוף נגיע למוצר עצמו".

עוד כתבות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?