גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את חמשת הסטארט־אפים הישראליים שיביאו את הדג המתורבת לצלחת שלכם

המחסור החמור בחיות ים והנזקים העצומים של תעשיית הדיג לסביבה הכניסו לשוק תחליפי המזון שחקן חדש: בשנתיים האחרונות צצות בזו אחר זו חברות שמגדלות בשר דגים במעבדה, וההשקעה העולמית בתחום קפצה ביותר מפי 10 ● כעת התנופה נותנת אותותיה גם בישראל

''אנחנו עובדים עם שפים מקומיים וכבר יש לו טעם של דג, אבל עוד לא של סלמון'' / צילום: אסף קרלה
''אנחנו עובדים עם שפים מקומיים וכבר יש לו טעם של דג, אבל עוד לא של סלמון'' / צילום: אסף קרלה

צלופח הוא החיה עם מחזור החיים המשונה ביותר שתוכלו לחשוב עליו. היא נולדת בקרקעית הים, בבגרותה חיה במים מתוקים, וכשמגיעה העת מבחינתה היא מחליטה אם היא זכר או נקבה, שוחה 6,000 ק"מ חזרה לקרקעית הים, משנה את צורתה, משריצה ביצים ומתה. היצורים שבוקעים מהביצים, שנקראים צלופחי זכוכית, עולים לפני המים - וכאן בדיוק מוכרע גורלם, שכן זה השלב שבו הם נאספים לצרכים תעשייתיים.

כשהם מגיעים ל־250 גרם הם נמכרים בשוק המזון. עד כה אף אחד לא הצליח לשחזר בשבי את מעגל הרבייה של הצלופחים, והם הולכים ונעלמים. אלא שהחיה, שנמצאת על סף הכחדה, נחשבת למעדן, ובקרב בעלי מסעדות בעולם הביקוש לה גדל מיום ליום.

אבל יש מי שהרים את הראש מעל המים ומצא דווקא במחסור הזה את הדבר הבא. "ראינו שהמחיר של הצלופח קפץ בשנים האחרונות פי חמישה, והבנו שזה מייצר הזדמנות משמעותית מאוד", מספר רואי ניר, מייסד חברת פור־סי (ForSea), שעובדת בימים אלה על פיתוח בשר צלופח מתורבת.

ניר לא לבד. מאז מרץ 2021 הוקמו רק בישראל חמש חברות של תחליפי דגים (ארבע מתבססות על תרבית תאי דג ואחת על דג על בסיס צמחי). וזו כמובן חלק ממגמה עולמית. על פי נתוני GFI, ארגון בינלאומי ללא מטרת רווח הפועל לקידום חלבון אלטרנטיבי, ההשקעה בחברות תחליפי דגים עשתה קפיצה משמעותית בשנתיים האחרונות. אם ב־2019-2017 ההשקעה השנתית עמדה על 19 מיליון דולר בלבד, ב־2020 כבר דובר על 90 מיליון דולר, ובמחצית הראשונה של 2021 על לא פחות מ־116 מיליון דולר.

אחת הסיבות להתעוררות הגדולה בתחליפי הדגים היא כאמור המחסור בהם. "33% מדגי הבר מתמעטים בעקבות דיג יתר, המסכן את יכולתם להמשיך ולהתקיים", אומר ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל. "במקביל הביקוש למזון מהים צפוי לגדול ב־30% עד 2030, והדגה העולמית לא תספק את העלייה בביקוש". זאת גם הסיבה שמחירי הדגים מאמירים, ובחודשיים האחרונים עלו ב-5%-10%.

מחירי הדגים הגבוהים הם כמובן בשורה טובה למפתחי תחליפי הדגים. לרוב תחליף חלבון מתקשה לעמוד במחיר החלבון מהחי שהוא מנסה לחקות, בין שזה חלב וגבינה ובין שבשר טחון, בשל החומרים והטכנולוגיות שבבסיס ייצורו. אבל אם מחיר התחליף יהיה דומה למחיר המקור - לצרכנים ירד לפחות אחד מהשיקולים מהשולחן.

אלא שלתנופה הגדולה של השוק יש גם סיבה אידיאולוגית. ההנחה הרווחת היא שהנזק הסביבתי באכילת דגים פחות מזה שבבשר. כידוע, הפרות והכבשים המגודלים לצריכת בשר אוכלים את מרבית התוצרת החקלאית בעולם ואחראים לחלק לא מבוטל מהזיהום.

אולם זה ממש לא מדויק. שיטות הדיג הרסניות לסביבת הצומח במים לא פחות, וגורמות בכל שנה למאות אלפי לווייתנים, דולפינים, כלבי ים, צבי ים ועופות ים הנלכדים ברשתות ובמכמונות להיזרק בחזרה לים, כשהם מתים. כמו כן, ציוד הדיג מהווה כ־70% מפסולת המיקרו־פלסטיק המזהמת את המים.

לתעשיית הדיג יש גם תרומה גדולה להתחממות כדור הארץ: לאוקיינוסים ולסביבת החי והצומח שלהם תפקיד משמעותי בקליטת גזי החממה ובפליטת חמצן. עם כל החרדה על הפגיעה ביערות הגשם, האוקיינוסים אחראים ל־85%-55% מהחמצן שאנחנו נושמים.

"גם אני חייתי בתפיסה שהבעיה הגדולה היא הבשר", אומר יהונתן ברגר, מנכ"ל חממת הפודטק דה קיטשן של שטראוס ורשות החדשנות. "אבל התברר לי שגם לדיג וגם לגידול דגים בשבי יש מחירים סביבתיים קשים. אני לא מדבר על חמלה ועל צער בעלי חיים, כי זה סובייקטיבי. אבל לבעיות האקולוגיות אנחנו נדרשים למצוא פתרונות".

יהונתן ברגר, מנכ''ל חממת דה קיטשן / צילום: טל שחר

דה קיטשן אחראית להקמתן של שתיים מהחברות שהופיעו כאן בחודשים האחרונים - וונדה פיש, שהמוצר הראשון שלה יהיה טונה כחולת סנפיר, ופור־סי. "כמות החברות של בשר מתורבת שפנו אלינו בחודשים האחרונים הייתה גדולה", מספר ברגר, "אבל הרכבת יצאה מהתחנה בתחום הזה. הוא רווי".

ובדגים אתה רואה סיכוי גבוה יותר עבורכם?
"לגמרי. אבל לצד החזר ההשקעה אנחנו בודקים מה מתאים לחזון שלנו, שהוא תעשייה טובה יותר, אוכל טוב יותר. הדגים בהחלט מתאימים לזה".

ובכל זאת, מה גודל השוק שאתה צופה?
"אין נתונים על השוק הזה, הוא עוד בחיתוליו. אבל יש נתונים על שוק הדגים ופירות הים העולמי, ועל פיהם אפשר לעשות הערכות. כיום השוק הזה מגלגל כ־300 מיליארד דולר בשנה בערך, ומה שצריך להעריך הוא איזה נתח ייקחו התחליפים. בחלב זה 10%, בבשר פחות מ־2%, ואם בדגים ישתווה השיעור לזה של הבשר, זה כבר מייצר שוק של 6-8 מיליארד דולר בשנה. אבל זה שוק שאנחנו ממציאים, והשינוי ייקח זמן".

עד כה לאף אחת מהחברות אין מוצר של ממש. אבל להערכת ברגר, בתוך שנה עד שנה וחצי כבר יהיו אבות־טיפוס. "הידע שצברנו בבשר מתורבת, בטכנולוגיות ובשיטות הגידול עוזר לנו מאוד לקצר את הדרך. אבל השאלה היא כמה נהיה טובים, כמה נדע לייצר ביעילות, כך שהצרכן לא יצטרך לשלם מחירי פרימיום, וכמה נהיה טעימים ומזינים".

ובאמת, האתגר הגדול ביותר של תעשיית התחליפים הוא הטעם. קל יותר להגיע לערכים תזונתיים מקבילים, אבל מה שיוציא את השוק הזה מהנישה של צמחונים־טבעונים שמוכנים לעשות ויתורים אידיאולוגיים, ויהפוך אותו פופולרי גם בקרב אלה שפשוט מוכנים להפחית בחלבון מהחי הוא הטעם. לפי נתוני IFG, 78% מהאנשים ציינו את הטעם כדבר החשוב להם ביותר בתחליפים.

ויש עוד משוכה: המחסום הרגולטורי. עד כה המקום היחיד בעולם שבו הוסדרה הרגולציה על התחום היא סינגפור. אולם בגלל העניין הרב, יש להניח כי הרגולציה לבשר תוסדר בקרוב במדינות נוספות, וכך תסלול את הדרך גם לדגים. עד אז בואו נראה מה צפוי לנו.

הפרופסורית שעברה צד מגידול מואץ של דגי מאכל לפיתוח טונה מתורבתת: "אפילו אם נמנע ציד של טונה אחת, עשינו את שלנו"

Sea2Cell
מוצר:
טונה כחולה מתורבתת
מייסדים:
אבישי לוי, ד"ר איתי צחורי, פבלו רזניק, פרופ' ברטה סיון וד"ר אורנה הראל במסגרת חממת פרש סטארט
הקמה:
ספטמבר 2021
מימון:
3.5 מיליון שקל
עובדים:
4
צפי:
שנים אחדות

פרופ' ברטה סיון הגיעה לתחום תחליפי הדגים בדיוק מהאנטיתזה שלו - תעשיית הדגים למזון. כפרופסור לביולוגיה (בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית) היא הקימה חברה העוסקת בגידול מואץ של דגי מאכל; פרויקט אחר שלה לימד תושבים באפריקה לגדל קרפיונים בבריכות קטנות ליד הבית. אבל כשמדברים איתה על דגי הבר - זה כבר משהו אחר. אותם, היא סבורה, צריך לעזוב בשקט.

מייסדי Sea2Cell: אבישי לוי, ד''ר איתי צחורי, פבלו רזניק, פרופ' ברטה סיון וד''ר אורנה הראל / צילום: איל יצהר

"הדגים הם סוג הבשר האחרון שאנחנו עדיין צדים ולא רק מגדלים; יוצאים בספינות גדולות לימים ולאוקיינוסים ומחוללים קטסטרופות. בים התיכון 90% מהדגים נעלמו, וגם באוקיינוסים המצב לא מלבב. אפילו אלה שניזונים ומתפרנסים מדיג מבינים היום שזה לא יכול להימשך כך".

בשל הידע הרב שצברה סיון בבידוד תאים מרקמה חיה של דג ובגידול שלהם - או במילים אחרות, ייצור קווי תאים - פנתה אליה ד"ר אורנה עם רעיון שהתרוצץ במוחה שנים: לפתח דג בתרבית. חוץ ממנה הצטרפו לפיתוח המתהווה ד"ר איתי צחרי, מומחה בתאי גזע בתחום הדגים, ופבלו רזניק, שעוסק במסחר בינלאומי של דגים ופירות ים. יחד הם הקימו את סי טו סל (Sea2Cell) במסגרת חממת פרש סטארט (שותפות של תנובה, טמפו וקרנות OurCrowd ופיניסטר).

קווי תאים של יונקים קיימים שנים רבות, חלקם נמצאים במוסדות מחקר. אבל קווי תאים של דגים יש מעט מאוד. החברה בונה קודם כל על בנייה של קווים מסיביים של תאי דגים, שאת חלקם אפשר יהיה להעביר בזיכיון לחברות אחרות שיבנו מהם מוצרים. כל זה בדרך לטונה הכחולה. "אפילו אם נמנע ציד של טונה אחת, עשינו את שלנו", אומרת סיון.

טונות ככלל ניצודות ביתר בעולם, ולציד אין תחליף, שכן עד היום לא הצליחו לגדל אותן בשבי. הסיבה לכך היא שכדי לחמם את עצמן הן שוחות כל הזמן. לכן הבריכות מוגבלות עבורן, ואם רוצים גם להרבות אותן צריך להזריק להן הורמון מסוים, ואת זה צריך לעשות צוללן שרודף אחריהן במים עם מזרק. כיום אין לכך פתרון של ממש. לצד זאת, מאמצי השימור של הזן בטבע כוללים מכסות ציד, שנתקלות כמובן בלא מעט הפרות של דיג לא חוקי.

"הרגנו את הים", אומרת נגה סלע שלו, סמנכ"לית הפיתוח העסקי של פרש סטארט. "שיעורי הגידול שהיינו אמורים לראות בביקוש לדגים, הנחשבים בריאים יותר, היו אמורים להיות מופלגים, וזה לא קורה כי הדגה הולכת ונמוגה. אין דגים. צריך לסגור את הפער".

החברה שמפתחת סלמון צמחי ומתכוונת להשיקו במסעדות מישלן בארה"ב: "אנחנו עובדים עם שפים מקומיים וכבר יש לו טעם של דג, אבל עוד לא של סלמון"

Plantish
מוצר: פילה סלמון על בסיס צמחי
מייסדים: אופק רון (בתמונה), ד"ר הילה אלימלך, ד"ר רון סיקסיק, ד"ר אריאל שקלני
הקמה: מרץ 2021
סכום שגויס: 2 מיליון דולר
עובדים: 14
צפי: אב־טיפוס בעוד שנה; מוצר למכירה בסוף 2023

"כל אקטיביסט יגיד לך שהים הוא הבעיה הכי גדולה, כמות הדגים שהורגים גדולה פי כמה מפרות, תרנגולות וכבשים גם יחד (על פי נתוני GFI, בכל שנה נאכלים כ־70 מיליארד בעלי חיים, וכ־150 מיליארד בעלי חיים ימיים - ש"ל)", אומר אופק רון, ממייסדי חברת פלאנטיש (Plantish), שפיתחה פילה סלמון מהצומח. "ראיתי שבמקומות שבהם יש תחליפי בשר טובים באמת מפחיתים באכילת בשר, ולא הבנתי למה אין דגים. זה חרפן אותי".

אופק רון, ממייסדי Plantish / צילום: אסף קרלה

כאשר בדק לעומק, גילה שדווקא יש תחליפי דגים, אבל רובם מקבילים לטונה בקופסה, והשאר הם שניצלונים וקציצות. אלה לא זוכים לפופולריות רבה כי לעומת תחום הבשר, שבו המבורגר או קציצה מתיישבים יפה עם הרגלי האכילה, כשמדובר בדגים, מרבית האנשים רגילים לאכול פילה - ולחקות את המבנה, הסיבים, המרקם והטעם של פילה דג באמצעות חומרים מהצומח זו משימה לא פשוטה.

"חשבתי שאם אדע לעשות נתח פילה כזה, החברה שלי תוכל להיות הביונד מיט או האימפוסיבל (שתי שחקניות ענק בתחום תחליפי בשר על בסיס צמחי - ש"ל) של הים. עכשיו הייתי צריך להבין איך אני עושה את זה. יריתי לכל הכיוונים, הלכתי לפרופסורים לכימיה, ביולוגיה, הנדסה ביו־רפואית, הנדסת תלת־ממד. ב־GFI חיברו אותי לחוקרים".

הצוות שגיבש הבין שהפתרון נעוץ במציאת טכנולוגיה להדפסת תלת־ממד מהירה יותר, שכן אחד החסמים המייקרים את תחום התחליפים המודפסים הוא אטיות ההדפסה. עם הרעיון הזה הם גם יצאו להשיג כסף. "גייסנו 2 מיליון דולר, כי הצוות היה כל כך חזק. הם לא האמינו שכל הדוקטורים האלה עזבו הכול בשביל זה". הכסף גויס מקרנות בהובלת טק אביב, אנג'לים ושף ידוע מארה"ב, חוסה אנדרה. המוצר הראשון שנבחר היה סלמון, שהוא הדג הנמכר בעולם כנתח.

ממה אתם מכינים אותו?

"חלבון צמחי מקטניות, שומנים צמחיים שחלקם מגיעים מאצות, עם אומגה 3. אם תסתכלי על התווית מאחור שום דבר לא יפיל אותך מהכיסא. זו הטכנולוגיה שמסדרת אותם כמו סיבי סלמון".

ואיך הטעם?
"המוצר עוד לא סופי. הוא כבר טעים ובוודאות יש לו טעם של דג, אבל לא בוודאות טעם של סלמון. אנחנו עוד צריכים לדייק את זה".

כיום החברה עובדת עם שפים ישראלים, בהם ניר צוק, והתכנון הוא לבדוק את המוצר קודם כל במסעדות. "אנחנו משתמשים בישראל כשוק פיילוט. לאחר שננסה את המוצר בארץ, נשיק אותו רשמית במסעדות כוכבי מישלן בארצות הברית. ובכל מקרה, המסעדות הן התחנה הראשונה, בסופו של דבר נרצה להגיע גם לסופרמרקטים".

משימת הצלת הדגים לא תמיד הייתה בראש מעייניו של רון. כשהיה בצבא שמע הרצאה של גורו הטבעונות גרי יורובסקי - ונשאב לשם. "הפכתי טבעוני מיליטנט, שמטבען את האנשים סביבו. חשבתי שאם ידעו מה שאני יודע, כולם יהפכו לטבעונים. אחרי זמן מה הבנתי שאנשים לא יעשו את השינוי כל כך בקלות, וצריך להנגיש את הטבעונות".

באותם ימים, שנת 2012, הוקמה עמותת ויגן פרנדלי על ידי עמרי פז, ורון נכנס כחבר השני בה וחבר הוועד המנהל. הוא עמד עם פז בדוכנים, ויחד הם עשו פרויקטים ופסטיבלים של סימון מוצרים ובתי עסק. לרון הייתה אז חברת הפקות לכנסי הייטק. "הייתי חצוי. עבדתי לשם פרנסה, ולנפש הייתי בוויגן פרנדלי". החברה התמזגה בחברה להפצת תוכנה של אביו, וצמחה מהר, אבל גם ויגן פרנדלי צמחה, "וקרץ לי הרעיון שזו תהיה העבודה שלי, לקום בבוקר ולעסוק בטבעונות".

רון הפך לסמנכ"ל הפיתוח העסקי של העמותה, וכדי להזרים לה מימון הכניס פעילויות עסקיות בדמות שיווק מותגים טבעוניים של ענקיות המזון המקומיות. בשלב מסוים הקים לה סניף בלונדון, והיה אמור לעבור לשם, אבל אז התחילה הקורונה. רון נשאר בארץ והחל לגלגל בראש את פלאנטיש. "זה לא הגיע מרעיון אלא משאיפה".

טבעונים מתנגדים לדג מתורבת?
"על פי מחקר שעשינו בוויגן פרנדלי, 95% מהצמחונים והטבעונים תומכים באופציה הזאת. יש רק מיעוט שולי שמתנגד. אלא שאנחנו רחוקים מהיום שבו נראה בשר ודג מתורבתים על המדפים בסופר, ועולם התחליפים הצמחיים כבר פה".

כבר שנים, מאז טבעול.
"כן אבל במשך שנים הם לא הוציאו מוצרים שמחקים מאכלים מהחי. הם עשו קציצה מעדשים או מפטריות, וקראו לה המבורגר. בעשור האחרון הייתה מהפכה ויצרו חוויה מספיק קרובה להמבורגר כדי שאוכל בשר יסכים לאכול פעם־פעמיים בשבוע לוותר עליו. עכשיו צריך להגיע לשם גם בדגים".

המדענית שעשתה הסבה מתחום הפארמה לפודטק, ומפתחת פילה דג:
"אנחנו יודעים להפריד, לגדל ולרבות את התאים ללא כל שריד של בעלי חיים"

Wanda Fish
מוצר: פילה דג מתורבת
מייסדים: ד"ר דפנה חפץ (מנכ"לית, בתמונה) במסגרת חממת דה קיטשן
מימון: 3 מיליון שקל מרשות החדשנות
הקמה: נובמבר 2021
עובדים: 2
צפי: שנים ספורות

עד לפני כמה חודשים פודטק היה תחום שד"ר דפנה חפץ לא הכירה מקרוב. ב־20 השנים האחרונות היא הקימה והובילה חברות ביוטכנולוגיה, בעיקר רפואיות. כשהאחרונה שבהן, שפיתחה תרופות לאפילפסיה ממרכיב של קנאביס, נמכרה, היא חשבה לנוח קצת. אלא שאז היא קיבלה הצעה מחממת דה קיטשן: להקים חברת תחליפי דגים (על סמך קניין רוחני בתחום ייצור בשר מחוץ לגוף החיה שרכשה מאוניברסיטה נודעת בארצות הברית).

ד''ר דפנה חפץ, מנכ''לית Wanda Fish / צילום: איל יצהר

"התחלתי לקרוא על הנושא ומאוד התלהבתי", היא מספרת. "שמעתי קודם לכן על המצב הנורא של האוקיינוסים, אבל לא הייתי ערה לגודל הבעיה ולפוטנציאל לשנות דברים. עבדתי בתרופות, שזה שוק ענק, אבל תחום המזון הוא אינסופי. ב־2050 יהיו 10 מיליארד אנשים בעולם, ואם רוצים שהם יחיו בצורה בריאה, חייבים לספק להם עוד אפשרויות. החברות הראשונות לתחליפי חלבון מהחי הן על בסיס צמחי, ומוכרות בהצלחה. אבל הוא לא יכול לחקות מרקם וטעם אמיתיים, וגם ברוב הצמחים אין חלבון מלא כמו בביצים, חלב, בשר ודגים".

החברה עוסקת בייצור פילה דגים אותנטי בדרך זו: לאחר לקיחת דגימה מדג מגדלים רקמת שריר ורקמת שומן ואז מכינים בנק דגימות. "בהמשך מגדלים רקמת דגים, כך שנוצר מבנה של פילה עבה עם טעם כמו דג אמיתי. אם זה סלמון למשל, הוא יהיה ורוד עם פסים לבנים (כרגע עוד לא נבחר סוג הדג - ש"ל)".

הייחוד בטכנולוגיה של וונדה הוא שכדי לגדל את התאים היא לא משתמשת בחומרים מהחי, שכן התהליך נעשה מחוץ לגוף, אלא רק בחומרים מהצומח. "אנחנו יודעים להפריד, לגדל ולרבות תאי שומן ושריר, לשמור עליהם ולייצר גדילה מהירה במבנה תלת־ממדי, ללא כל שריד של בעלי חיים, רק על בסיס צמחי".

לתאים לוקחים זמן להתחלק, וכל התהליך והחומרים הנלווים עושים את העסק יקר. המחיר יהיה תחרותי?
"התחלקות התאים מחוץ לגוף לא לוקחת זמן כמו אצל פרה, וזה אפילו יותר מהיר מלגדל דגים בבריכות. כשנגמור את הפיתוח, הייצור ייעשה במפעלים נקיים מאוד, ובסוף הדגים שלנו יהיו יותר זולים מאשר לדוג אותם בנורבגיה. עוד דבר שישפיעו על המחיר הוא שבניגוד לדג רגיל, שאוכלים ממנו 50% בלבד, אצלנו התוצר הוא פילה נקי שאוכלים את כולו.

"לגבי הסוג כרגע אנחנו בוחנים כמה דגים, אבל בהחלט שוקלים טונה. זה דג בריא מאוד אבל אם הוא מגיע מהים, אסור לאכול ממנו יותר מדי, לפי ה-FDA, כי הוא חי 40 שנה, אוכל דגים אחרים, ואפשר למצוא בגופו מתכות כבדות, פסולת וזיהומים".

היזמים שמתכוונים לתרבת צלופח ולהתחרות בשוק היפני:
"צלופח נחשב מעדן, הוא על סף היכחדות והמחיר שלו קפץ. יש פה הזדמנות משמעותית"

ForSea
מוצר: צלופח מתורבת
מייסדים: רואי ניר (מנכ"ל), פרופ' יפתח נחמן ופרופ' יניב אלקובי במסגרת חממת דה קיטשן
הקמה: אוקטובר 2021
מימון: 3 מיליון שקל מרשות החדשנות
עובדים: ארבעה
צפי: 2025

"רצינו להיות שחקן יחיד בשוק", אומר רואי ניר, מייסד ומנכ"ל חברת פור־סי (ForSea), שעובדת בימים אלה על פיתוח בשר צלופח מתורבת. "כשפגשנו את השוק הזה היינו המומים. כאוכל צלופח נחשב מעדן. כחיה הוא על סף היכחדות. המחיר שלו קפץ בשנים האחרונות פי חמישה, והמחסור בו מייצר הזדמנות מאוד משמעותית".

מייסדי פור-סי / צילום: כדיה לוי

הטכנולוגיה שבאמצעותה עובדת פור־סי על הפיתוח היא פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטה העברית, והיא מתאימה לתרבות כל סוגי פירות הים והדגים. כשהחברה חיפשה ממה להתחיל, "הגענו למחוזות שלא תאמיני - מסלמון, טונה וקוד, דרך קיפוד ים ועד קוויאר".

מה שהכריע את הכף הוא מחיר היעד. היום קילוגרם צלופח ביפן מגיע ליותר מ־60 דולר, וצלופח מעושן או צלופח בוואקום נמכרים באירופה בכ־50 יורו לקילוגרם. "החוסר המשמעותי בשווקים מאפשר לנו מחיר יעד גבוה".

את פור־סי יזמה חממת דה קיטשן על בסיס טכנולוגיה ייחודית שרכשה, שפיתחו פרופ' יפתח נחמן, דמות מרכזית בתעשיית הבשר המתורבת בארץ, ופרופ' יניב אלקובי, שניהם חוקרי תהליכי התמיינות תאים. כדי לייצר בשר או דג מתורבת יש לגדל תאים של עיקר מה שמרכיב אותו - תאי שומן, שריר ורקמת חיבור - ולגרום להם להתחבר. לדברי ניר, רוב חברות הבשר המתורבת מגדלות את התאים הללו בנפרד, ומחברות אותם על סוג של פיגום. הטכנולוגיה של פור־סי, לעומת זאת, גורמת לקבוצת תאים לגדול בצורה הטרוגנית ואוטונומית, כלומר שלושת סוגי התאים גדלים יחד ומחליטים בעצמם לאיזה סוג להתמיין. האוטונומיה הזאת חוסכת עלויות גבוהות, שכן היא מאפשרת להשתמש בפחות פקטורי גידול (מולקולות המשמשות לתקשורת בין תאית), האחראים להתמיינות תאים, וכך חוסכת כסף.

"כאשר הגיע הרעיון מהחממה להקים את זה", אומר ניר, מהנדס ביוטכנולוגי בהכשרתו, שבמשך שנים שימש דווקא בתפקידי אסטרטגיה ושיווק בתעשיית הפודטק והביוטק, "זה הרגיש לי כאילו כל הקריירה שלי הביאה אותי לנקודה הזאת - הים הוא בנפשי וגם החיבור בין תזונה וקיימות. כך אני יכול להשפיע על השנים שיבואו".

החברה שמפתחת אמנון מתורבת ורוצה להביא את הבשורה להמונים:
"צריך פתרון לעולם, לא פרימיום; בתום כשנה יהיה לנו מוצר טוב כדי לעשות קפיצה לעולם ההיברידי"

E-Fishient
מוצר: אמנון מתורבת
מייסדים: שותפות המו"פ ביו-מיט, בניהול ג'יל גמון (מנכ"ל, בתמונה), מכון וולקני
הקמה: אפריל 2021
סכום השקעה: 2 מיליון שקל בשתי פעימות בתוך שנתיים, התחייבות השקעה של 3 מיליון שקל
עובדים: 2 וצוות המחקר של וולקני
צפי: אין 

הדרך של ג'יל גמון אל תחליפי הדגים התחילה בתעשיית המזון המסורתית - שם כיהן כמנכ"ל ויו"ר סוגת. כבר אז ניסה לפרוץ גבולות - במונחים של תעשייה מסורתית - כשהביא את סוכר הדמררה לארץ, ואנשים, כך הוא מספר, הסתכלו עליו כמו על משוגע. "אמרו לי: אוהבים כאן רק סוכר לבן". לפני כשנתיים החברה נמכרה, והוא ניסה לרכוש אותה אך הפסיד לקרן פורטיסימו. בשלב הזה הקים גמון עם איציק צאיג, בעבר מנכ"ל אסם, וספקית חלבון הסויה סולבר שותפות מו"פ שהונפקה במרץ 2020. זו הולידה את חברת איפישיינט (E-Fishient), שמפתחת בימים אלה דג אמנון מתורבת.

ג'יל גמון / צילום: עופר חג'יוב

מתוך העמדה של מי שסיפק להמונים מוצרי צריכה בסיסיים כמו אורז, עדשים וסוכר, הוא לא מחפש לתרבת דגי פרימיום נוצצים כמו טונה וסלמון, אלא הולך על אמנון, שנחשב מזון להמונים. "זה לא יהיה פילה כמו שאת מדמיינת", מזהיר גמון, שמשמש גם כמנכ"ל החברה, "וגם לא תראי אותי ב'תוכנית חיסכון' מחכה שהטועמים יגידו אם זה דומה לדג שהם אכלו אתמול במסעדה. אנחנו מאמינים שצריך לתת פתרון לעולם, ולא לשוק הפרימיום. עם האוכלוסייה העולמית הגדלה והדגים המתמעטים, תהיה בעיה קשה שתגרור צורך". האמנון, שהחליף במידה רבה את הקרפיון, מהווה 50% מהדגים הנמכרים בישראל, ובעולם מדובר בשוק של 15-13 מיליארד דולר, שגדל ב־3%-7% בכל שנה.

אתה הולך על דג זול, תצטרך להיות יעיל בתמחור.
"קודם כל זה נכון לכרגע. לא יודעים מה יהיה בעוד חמש שנים. דבר שני: זה חלק מהאתגר שלנו, לא פרימיום, אלא פתרון של מאסה. אנחנו מאמינים שבעוד חמש שנים תיווצר בעיה לקבל חלבון גם מהחי, אבל גם מהצומח, כי הגידולים פוחתים ומחירי החיטה והתירס עולים, משום שמאכילים בהם את הפרות והתרנגולות".

שותפות המו"פ שהקימה את איפישיינט - ביו־מיט - משקיעה גם בחברת בשר הנקראת רילבייט. את הטכנולוגיה שעומדת בבסיס פיתוח האמנון המתורבת היא לא חושפת בשלב זה, אבל מאחוריה עומד צוות של המכון הוולקני, שמוביל ד"ר קובי בירן, שמתמחה בעריכה גנומית ומטבוליזם של דגי מאכל, וברזומה שלו זני דגים חדשים כמו דג אמנון אדום, שנמכר בהצלחה גדולה במזרח.

החוקר הראשי במעבדת החברה במכון וולקני, ד''ר קובי בירן / צילום: דוברות מכון וולקני

מתי יהיה מוצר?
"בתום שנה פלוס יהיה לנו מוצר מספיק טוב לעשות קפיצה לעולם ההיברידי (מוצר משולב של תרבית ובסיס צמחי - ש"ל) - אותו נייצר אותו או נעביר לשותף עתידי כדי לעבור לשלב הבא, המצריך השקעות בטכנולוגיה יקרה וציוד יקר. בסוף נגיע למוצר עצמו".

עוד כתבות

קריסת חומת ברלין השפיעה באופן שונה על מדינות הגוש הקומוניסטי / צילום: Reuters, Stringer Germany

החוקר שמזהיר מנהיגים: שינויים פוליטיים מדרדרים את בריאות הציבור

מקריסת הגוש הקומוניסטי ועד המשבר הפיננסי של 2008 - פרופ' מרטין מקי, מומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת לונדון, מסביר בראיון לגלובס את הקשר בין תהליכי שינוי פוליטיים וחברתיים במדינות לתוחלת החיים ולתחלואה ● ויש לו גם מסקנות איך אפשר להתגבר על זה

קמפיין הגיוס החדש של התעשייה האווירית ברמת החייל / צילום: יוסי כהן

מותר בהחלט לבקר את התעשייה האווירית, אבל מותר גם להעריך את הניסיונות לגייס אליה עובדים מוכשרים

בעולם שעדיין סובל מעודף ביקוש, אין שום פסול מכך שחברה ממשלתית מנפנפת גם באידיאלים ובציונות. הציניקנים יגחכו, אבל ימשיכו לישון בלילה רגועים בזכות המערכות שתפתח להם עלמה מהתעשייה האווירית ● כוכבי השבוע

שגרירות ארה''ב בתל אביב. תורים ארוכים לראיונות לוויזה / צילום: Shutterstock

אתם מחכים חצי שנה לויזה לארה"ב, ויש מי שעושה מזה כסף

350 שקל עבור תור לעוד שלושה חודשים ו-2,000 שקל לעוד שבוע: כמה הישראלים מוכנים לשלם כדי שמישהו יסייע להם להשיג תור לראיון בשגרירות ולקבל את הוויזה הנחשקת לארה"ב

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בבורסה; ירידות חדות בבונוס ביוגרופ ובסלקום

ירידות בסיום המסחר בתל אביב: מדד ת"א 35 איבד 2.3%, מדד ת"א 125 ירד ב-2.6% ומדד ת"א 90 נחלש ב-3.4% ● בונוס ביוגרופ, סלקום, נובה ואיי.סי.אל רשמו ירידות חדות ● הדולר מזנק ב-1.5% ונסחר סביב 3.40 שקלים ● דוחות: אנרג'יקס דיווחה על עלייה חדה ברווח

סדנת בירה בקרמזינה / צילום: אמנון זיו

דברים שלא ציפיתם למצוא בחצרות של מושבים קטנים בחוף אשקלון

גלריה לעיצוב הבית שתורים משתרכים בפתחה, מסעדה איטלקית כמו בחבל אברוצו, סטודיו של אמנית בינלאומית ומבשלת בירה בחצר

שביל הפסגה במירון. עתיר נקודות תצפית ונוף חלומי / צילום: Shutterstock

טיול קליל עם נוף מרהיב בהר מירון ועוד מסלולים מיוחדים לל"ג בעומר

הליכה נעימה בשביל הפסגה בהר מירון, זחילה מאתגרת במערות המסתור של בר כוכבא והצצה למערת רבי שמעון בר יוחאי בפקיעין

מחאה נגד המצב הכלכלי בלבנון / צילום: Associated Press, Hussein Malla

חיזבאללה הפסיד בבחירות והוכה פוליטית אבל ממשיך לשדר עסקים כרגיל

חיזבאללה איבד את הרוב שהיה לו בפרלמנט הלבנוני ● למרות המכה הפוליטית שספג ארגון הטרור, כוחותיו הצבאיים עדיין חזקים, ואנשיו ניסו להראות זאת בשורה של הפגנות ואירועים אלימים לאחר הבחירות שנערכו בלבנון בתחילת השבוע ● בהיבט הכלכלי, ייתכן וממשלה חדשה תיפעל להגעה לפשרה עם ישראל בסוגיית מחלוקת הגבול הימי, אשר מונעת בינתיים פיתוח שדות גז במים הכלכליים של לבנון בים התיכון

טלטלה בשווקים

זה היה מחזה נדיר של ניתוק והגזמה. ואז הגיעה הקריסה - ועוד 9 כתבות שכדאי לכם לקרוא על על הטלטלה בשווקים

החברה היחידה ששרדה את המפלה ● וורן באפט יוצא למסע רכישות ● והשריף של משבר 2008 מזהיר מפני תרחיש האימה ● מיטב הכתבות מהשבוע האחרון על הטלטלה בשווקים

אילון מאסק / צילום: Associated Press, Ringo H.W. Chiu

ההאשמות בהטרדה מינית נגד אילון מאסק: מניית טסלה נפלה, המנכ"ל מכחיש

"Business Insider" דיווח אתמול כי SpaceX שילמה 250 אלף דולר ב-2018 לדיילת שהתלוננה שמאסק הטריד אותה מינית ● מניית טסלה הגיבה בנפילה של 6% והשלימה צניחה של כ-13% בשלושה ימים

אילת / צילום: Shutterstock

לא רק עיר תיירות: אילת מנסה להמציא את עצמה מחדש

עיר התיירות של ישראל מאותגרת בשנים האחרונות מכמה כיוונים ובכמה חזיתות בו זמנית ● האתגר האחרון הוא פתיחת קו התעופה ההיסטורי בין נתב"ג לשארם א-שייח ● אבל במקום לקרוס, נדמה שאילת דווקא מנסה למצוא את עצמה מחדש

מטוס אל על / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

עקב המשבר עם הטייסים: ביטולי הטיסות באל על חוזרים, וזו רק ההתחלה

טיסות אל על לציריך, לדובאי, למינכן, לוורשה ולבודפשט שתוכננו להיום בוטלו, וכך גם מספר דומה של טיסות שהיו אמורות להמריא אמש ● ביטולי הטיסות מתרחשים בתזמון אומלל לקראת הקיץ, וזאת לאור הקרע החוזר ביחסי ההנהלה עם הטייסים

סניף של TJ Max בארה''ב. מניית חברת האב TJX בביצועי שיא / צילום: Shutterstock, Eric Glenn

זו המניה היחידה שניצלה מהמפולת בוול סטריט אמש, וכך היא עשתה זאת

מניית TJX, תאגיד הקמעונאות המוזל, טיפסה אמש בוול סטריט במעל 7% לאחר שפרסמה דוחות חזקים לרבעון הראשון ● המתחרות העיקריות בתחום, וולמארט וטארגט, עדיין מנסות להתאושש מתוצאותיהן

השוק בטהרן בשבוע האחרון / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

המחירים באיראן מזנקים ובלבנון כמעט שאין חשמל: המצוקה הכלכלית של מדינות האזור, וההשפעה עלינו

בזמן שהעולם המערבי מוטרד מהאינפלציה הגואה, מדינות המזרח התיכון נמצאות כבר שנים עמוק בתוכה ● באיראן מחירי התרופות עולים בעשרות אחוזים, בסוריה המתפרקת מחפשים מקורות הכנסה ופונים ליצוא סמים, והאזרחים בלבנון מסתפקים בשעתיים חשמל ביום ● בראיון נרחב לגלובס, רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, מתאר את המציאות הקשה במדינות האזור

אבעבועות הקוף / צילום: Associated Press, Cynthia S. Goldsmith, Russell Regner/CDC

היכן התגלתה מחלת אבעבועות הקוף ומה ניתן לעשות נגדה

מדובר במחלה דומה לאבעבועות שחורות אך פחות קטלנית ● 8 מקרים אותרו בבריטניה מתחילת מאי ● הדיווחים מבריטניה מעוררים עניין ומטרידים מעט, שכן החקירה האפידמיולוגית מעלה כי המחלה הופיעה גם אצל אנשים שאינם קשורים אלה לאלה ושלא ביקרו בניגריה, בה המחלה מפושטת

הממונה על שוק ההון משה ברקת / צילום: יוסי זמיר

ברקת אישר: עסקת רכישת השליטה באיילון יוצאת לדרך

הממונה על שוק ההון אישר את קיפול השכבה בין איילון אחזקות לאיילון ביטוח ונתן לווישור ולצבי ברק היתר שליטה בחברה הממוזגת ● קיסריה של בני הזוג ברק העבירה לווישור תשלום ראשון בסך 100 מיליון שקל ותצטרך לגרעין השליטה בווישור ● כפי שפורסם בגלובס, למרות הירידה בערך המניות החברות דבקו במחיר עליו סיכמו

מימין:  מנסור עבאס, ג’ידא רינאוי-זועבי, נפתלי בנט / צילום: AP, Abir Sultan , נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת, מארק ישראל סלם, הארץ

המינוי שנתקע והמשחק של בני גנץ: מאחורי הקלעים של הטלטלה בקואליציה

הפרישה של חברת מרצ מדגימה את מצבה הקשה של הקואליציה, וההבנה של חבריה שכל אחד מהם יכול לדרוש את כל שעולה בדעתו ● בינתיים, שר הביטחון גנץ מוודא שחבריו בממשלה יבינו שהישארותו בקואליציה לא מובנת מאליה ● וגם: ההישג של עבאס שעצבן את שקד ואלקין

החקלאים מפעילים בשקט יחסי מנוף לחץ גדול, חזק ויקר הרבה יותר / צילום: Shutterstock

קבוצת הלחץ שמייצגת 5% מהאוכלוסייה ומספסרת בזכויות על קרקעות ענק במדינה

בזמן שהסתכלנו על בלימת רפורמת הפירות והירקות, החקלאים מפעילים בשקט יחסי מנוף לחץ גדול, חזק ויקר הרבה יותר ● מגזר המושבים והקיבוצים מצליח פעם אחר פעם למנוע מהמדינה זכויות לבנייה עתידית בשטחי ענק וזוכה לרווחי עתק על חשבון משבר הנדל"ן

אילון מאסק ואפלקצית טוויטר / צילום: Shutterstock, Sergei Elagin

האם אלון מאסק יכול פשוט לסגת מעסקת טוויטר?

הנה האפשרויות העומדות בפני האיש העשיר ביותר בעולם, במידה וינסה לצאת מהעסקה בשווי 44 מיליארד דולר

מטבעות קריפטו / אילוסטרציה: Shutterstock, Dan Eady

קריסת הקריפטו חושפת עד כמה ההבטחה הליברטריאנית שלו חלולה

ללא אפשרות להחליף את הדולר, קריפטו הפך לסתם עוד נכס שאין לו את ההגנות שיש לנכסים מסורתיים אחרים בשוק

קובה בורגול צמחוני במסעדת תבל / צילום: גל שון

איך מארגנים יום כיף בגליל לחבורה של צמחונים-טבעונים?

מחפשים הפתעה ליום הולדת? טיול מיוחד לחובבי טבע צמחונים? ספא שווה? מקום מיוחד להצעת נישואים? יש את מי לשאול!