גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יודע מה קורה עם הקורונה? כך איבדה המדינה שליטה על נתוני התחלואה

מערכת הנתונים של משרד הבריאות סובלת משיבושים קשים, אך הבעיה מייצגת פער גדול יותר ● החל מבדיקות ביתיות שלא מדווחות למשרד הבריאות, דרך נתונים שנאספים ע"י מספר גורמים ● יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "משרד הבריאות לא יכול להגיע לכל הנתונים"

תור לבדיקות קורונה בתל אביב / צילום: כדיה לוי
תור לבדיקות קורונה בתל אביב / צילום: כדיה לוי

נכון לכתיבת שורות אלו, דשבורד הקורונה של משרד הבריאות, שבדרך כלל מתעדכן מספר פעמים ביום, אינו מעודכן כבר שלושה ימים. משרד הבריאות מסר כי מדובר בבעיה טכנית, שנובעת גם מן הרצון לבצע שדרוג ושינוי במערכת התצוגה, אבל גם מעומס התחלואה. נראה שבמעבדות ובבתי החולים, לא מספיקים להזין את המידע על החולים החדשים במהירות הדרושה כדי שיכיל מידע רלוונטי ועדכני.

מקבלי ההחלטות, וגם אנשים פרטיים, מסתמכים על נתוני הדשבורד כדי לקבל החלטות. משרד הבריאות מעדכן חלק מן הגורמים במידע שלא הגיע למערכת התקולה, אבל גם לו בעצמו אין את כל המידע. בדרך כלל ניתן למצוא בדשבורד נתונים בנוגע למספר המאומתים והאחוז שלהם מבין הנבדקים, מספר החולים קשה בפילוח על פי קטגוריות שונות, מעקב אחר מספר המבודדים ועוד נתונים רבים.

ביום שלישי עדכן משרד הבריאות שישנם כ-500 חולים קשה, אך לא נאמר כמה מהם חולים חדשים, נתון משמעותי להבין את קצב התפשטות המחלה. באותו היום שחרר המשרד שני נתונים נוספים: מספר המאומתים היה 62 אלף ביום ראשון ו-65 אלף ביום שני. קשה להפיק מכך מידע בעל ערך בלי לדעת את מספר הבדיקות ואחוז המאומתים. גם הדו"ח המורחב על תמונת המצב, ממנו ניתן היה אולי ללמוד מהתחלואה בבתי האבות על יעילות החיסון הרביעי - לא מתפרסם.

הנתון של המאומתים איבד משמעות

הבעיה הנקודתית מייצגת פער מידע גדול יותר שנוצר כשמתווה הבדיקות שונה. זה היה שינוי אסטרטגי: השימוש בבדיקות PCR הוסב מאימות תחלואה, לאיתור מהיר של מועמדים פוטנציאליים לקבלת תרופות מניעתיות. רוב הציבור הועבר לבדיקות אנטיגן מפוקחות (שמדווחות) או הביתיות, שאינן מדווחות למשרד הבריאות. כך, איבד הנתון של מספר המאומתים את המשמעות. המהלך הזה היה מאוד הגיוני לוגיסטית: התורים ארוכים, קיבולת הבדיקות מוגבלת והתשובות החלו לחזור בעיתוי שהפך אותן חסרות ערך. אולם, כאמור, יש לזה מחיר.

"מגפה מנהלים באמצעות נתונים", אמר פרופ' חגי לוין, ראש איגוד רופאי בריאות הציבור. "הדשבורד הוא לא כלי אפידמיולוגי אמיתי, אבל הוא נותן מידע. מעולם לא היה קיים במגפה קודמת כזה עושר של נתונים שמוצג לציבור".

פרופ' לוין: "חסרה פה יד אפידמיולוגית מכוונת"

הבעיה העיקרית עם המידע בישראל, הוא הביזור של האיסוף שלו בין גורמים שונים, שאף אחד לא אחראי עליו באופן בלעדי. "חסרה יד אפידמיולוגית מכוונת", אמר פרופ' לוין. "אין רשימה מסודרת של צרכי המידע. משרד הבריאות לא מודיע מה הוא עומד לאסוף ומה התוכנית האסטרטגית שלו לאיסוף המידע. האמת היא שלא יודעים בדיוק מי אוסף את המידע של משרד הבריאות, ואיך הוא נאסף".

"היום אגף שירותי הבריאות בראשון שרון אלרעי פרייס אוסף חלק מהמידע", הסביר פרופ' לוין בתשובה לשאלה מי אוסף מידע אפידמיולוגי. "אמור להיות גוף נפרד שאוסף את המידע, ובאמת יש את המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ובתוך המשרד יש לנו את אגף האפידמיולוגיה, בראשות ד"ר אמיליה אניס".

פרופסור לוין המשיך והסביר: "בפועל, הגופים הללו נדחקו הצידה. הקימו במקומם את מפקדת אלון ואת מרכז המידע והידע של אמ"ן. בגופים האלה יושבים אנשים שהם לא אפידמיולוגים, וגם כל הזמן פותחים וסוגרים אותם, בהתאם לגלים".

פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בצט"מ, מציין גוף נוסף שהיה אמור להתכנס במגיפה: הרשות העליונה לאשפוז. "הם אמורים להיפגש בצורה מסודרת ולדון במשאבי המערכת מול הדרישה, ולהחליט על ויסות חולים בין בתי החולים", הסביר. "במקום זה המציאו דברים שלא היו בתוכנית המגירה לטיפול במגיפות. הרשות הזו לא פעילה כמו שהיינו רוצים למרות שהעומס מורגש ויש ירידה באיכות הטיפול".

חלק מהמידע נאסף בקופות החולים

"יש לקופות החולים מידע מצוין", הסביר לוין. "אלא שמשרד הבריאות לא יכול להגיע לכולו, וגם זה מופרך. זה המידע של הציבור הישראלי, לא של קופות החולים". פרופ' דוידוביץ' הסכים: "קופות החולים ובתי החולים מביאים כרגע מידע יותר משמעותי ממשרד הבריאות. למשל המידע על יעילות החיסון הרביעי מגיע כרגע מבית החולים שיבא ובקרוב יגיע גם מכללית או מכבי".

דווקא לגבי הדשבורד פרופ' דוידוביץ' סלחן יחסית. "לא הייתי רוצה לראות נתונים חלקיים שאחר כך יצטרכו לתקן לאחור", הסביר. "אנחנו רואים את המידע על החולים הקשים, וזה חשוב מאוד. הנתונים על כל חולה בישראל עדיין נאספים בתיקים הרפואיים של קופות החולים".

"צריך לאסוף מידע כמו שה-CDC האמריקאי אוסף, לא כל יום, אבל במטרה לענות על שאלות מסוימות", הסביר פרופסור לוין מה צריך לעשות כעת. "למשל, מה יעילות האנטיגן, מה השפעת התחלואה באומיקרון על קשישים ועוד".

לוין ציין שהוא לא רוצה לחייב את כל האזרחים, ואפילו לא את הבלתי מחוסנים, לבצע בדיקה מפוקחת: "לוקחים אדם חולה, שאולי קשה לו לנהוג או לעמוד על הרגליים, ושולחים אותו להדביק את כל התור. יש דרכים אחרות להבין כמה מאומתים יש במדינה, וממילא ברור שגם היום, אנחנו לא מאתרים את כל המאומתים".

המחשבה של משרד הבריאות היא שיהיה תיעוד שאנשים בבידוד, למרות שאכיפה היא כמעט בלתי אפשרית כרגע. סיבה נוספת היא שלא יוכרזו כמחלימים לצורך תו ירוק אם לא באמת החלימו, למרות שבמצב בו רוב המדינה החלימה, לא ברור עד כמה זה רלוונטי.
"אני מאמין שבאמת אין צורך כרגע לרדוף את הלא מחוסנים, למרות שאני חושב שכדאי וחושב להתחסן", טען פרופ' לוין. "אם זה באמת מאוד חשוב, יש גם דרכים לפצח את הבעיה הזו עם בדיקה ביתית, למשל לחייב אותם לתעד את הבדיקה ואת התוצאה שלה בווידאו".

לבסוף, ענו שני הפרופסורים על השאלה מה היה צריך להופיע בתוכנית מחקר לקורונה, אם הייתה כזו. "צריך לעקוב באופן צמוד אחרי החולים הקשים כדי לראות שאין וריאנט חדש שמתפתח שעושה מחלה קשה יותר", אמר לוין. עמיתו, פרופסור דוידוביץ' הוסיף: "בבתי החולים הייתי שמח למידע ברור ורציף לגבי התחלואה הקשה באומיקרון לעומת דלתא. הייתי רוצה שיראו כמה אנשים מקבלים טיפול תרופתי, כמה מסרבים ומה היעילות שלו".

עוד כתבות

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן