גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשעה בפלילים סוגרת את הדלת לשערי הכנסת? כך זה נגמר בפעמים הקודמות

אם נתניהו יחתום על הסדר שכולל קלון וינסה לחזור בעתיד לפוליטיקה הוא לא יהיה הראשון - איך עשו זאת קודמיו? וגם: האם האישום נגדו בשוחד הוא תקדימי, ומי אחראי לכך שחוקת הליכוד נוקשה במיוחד כלפי מורשעים בפלילים

מיקי זוהר, הליכוד המהדורה המרכזית, רשת 13, 17.1.22 / צילום: לשכת עורכי הדין
מיקי זוהר, הליכוד המהדורה המרכזית, רשת 13, 17.1.22 / צילום: לשכת עורכי הדין

האם אחרי יותר מחמש שנים שבהם השתלטו על סדר היום והפכו לסלע המחלוקת המרכזי בישראל, תיקי נתניהו יגיעו לסיומם וייצאו מחיינו? לפחות במשך מספר ימים בשבוע החולף היה נדמה לעתים שהתשובה לכך חיובית.

הפרסומים על מגעים להסדר טיעון בין ראש הממשלה לשעבר לבין היועץ המשפטי לממשלה הביאו איתם לא רק ביקורת חריפה משני צדי המפה הפוליטית, אלא גם אין-ספור חישובים, תרחישים וספקולציות. האם נתניהו, רב-האומן הפוליטי, שנתפס כמי שתמיד מצליח לשלוף עוד קלף מהשרוול, יוכל להיחלץ גם מהסדר טיעון שעלול לשים סוף לקריירה הפוליטית שלו?

אז הנה, אולי בפעם האחרונה, כמה נקודות שחשוב לדעת על תיקי נתניהו ועל מה שטומן בחובו הסדר הטיעון האפשרי, שהמתווה שלו פורסם השבוע.

היה כבר

נפתח בביקורת החריפה. כשח"כ מיקי זוהר הגיע להתראיין השבוע במהדורה המרכזית של חדשות 13, הוא תקף את המצב שאליו נקלע נתניהו וקבע כי "עצם הגשת כתבי האישום הללו, כשהמציאו עבירת שוחד חדשה, בסיקור, מה שלא היה באף דמוקרטיה בעולם, זה דבר מופרך מיסודו". יש משהו מייאש בטענה הזאת של זוהר, ולו מפני שהוא כבר השמיע אותה במאי 2019. ואחר-כך שוב במאי 2020. ואולי בעוד הזדמנויות - אלה רק שני מקרים שנבדקו כאן במדור המשרוקית. וזוהר כמובן לא לבד.

העובדות הן ששוחד מהסוג שבו מואשם נתניהו אינו תקדימי בעולם, ואפילו לא כאן בישראל. כתבה נרחבת של "המשרוקית", מדצמבר 2019, סקרה דוגמאות כאלה וביניהן חקירה שנפתחה באוסטרליה בחשד שתאגיד ניוז קורפ של רופרט מרדוק ניסה לשחד סנאטור אוסטרלי באמצעות הצעות למה שניתן לכנות "סיקור חיובי" (התיק נסגר לבסוף); והרשעתו של נשיא פרו, אלברטו פוג'ימורי, ב-2015 בגין מעילה בכספי ציבור כדי להטות את הסיקור בשמונה צהובונים (פוג'ימורי זוכה בערעור).

ואם זוהר לא שמע על המקרים הללו ופספס את הכתבה מלפני שנתיים, אנחנו יכולים להוסיף למענו דוגמה טרייה, שמסיבות מובנות זכתה ללא מעט הדים גם בתקשורת הישראלית. באוקטובר האחרון נאלץ קנצלר אוסטריה, סבסטיאן קורץ, לפרוש מתפקידו, לאחר שהמשטרה פשטה על משרדיו במסגרת חקירת פרשת שחיתות. החשד: קורץ ובכירים נוספים במפלגתו נהנו מפרסום סקרים מוטים לטובתם, ולסיקור אוהד מסוגים נוספים, בתמורה לכספים שהעבירו לכלי התקשורת ישירות ממשרד האוצר האוסטרי.

ומה בישראל? גם זאת דוגמה שהפכה די מוכרת על רקע תיקי נתניהו. נגד ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, הוגש בפברואר 2017 כתב אישום שכלל קבלה של טובות הנאה מסוגים שונים, ביניהן הטיית סיקור לטובתו במקומון בתמורה להטבות במאות אלפי שקלים שסיפק לקבלן בעיר. בסופו של דבר הוא אומנם הורשע רק בסעיפי האישום שכללו שוחד כספי, אך השופטת בתיק, לימור מרגולין-יחידי, הדגישה כי טובות הנאה יכולות להתבטא עקרונית גם בצעדים לשיפור דימויו של נבחר הציבור וב"פרסום אוהד וחיובי".

 

הקלון לא סגר את החלון

באותו ראיון נשאל זוהר על היום שאחרי נתניהו, במקרה שזה אכן יקבל את הסדר הטיעון שמוצע לו. זוהר, כמו שאר עמיתיו בליכוד, העדיף להתחמק מהתייחסות ישירה לשאלה, אבל לכולם ברור שזה מה שהמערכת הפוליטית עוסקת בו בקדחתנות מאז הפרסום על האפשרות להסדר. האם ייתכן שנתניהו באמת מסכים למתווה שהמשמעות שלו היא הרחקתו מהפוליטיקה למשך שבע השנים הבאות?

מילת המפתח כאן היא "קלון", נושא שעסקנו בו בקצרה במהלך השבוע. ראשית, למה שבע שנים? תיקון שהוכנס לחוק יסוד: הכנסת בשנת 2000 קובע כי מי שהורשע ונידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, ועברו פחות משבע שנים מהיום בו גמר לרצות את עונשו, לא זכאי להיבחר לכנסת. זאת, אלא אם כן יו"ר ועדת הבחירות קובע כי העבירה בה הורשע לא גוררת עימה קלון.

המושג "קלון" אינו מבוסס בחוק הישראלי, והטלתו על נבחרי ציבור לאורך עשרות שנים הייתה תמיד תלויה בהקשר והנסיבות בהן בוצעו העבירות ונתונה לשיקול-דעתם של השופטים. בנוסף, כפי שעולה מלשון הסעיף שהבאנו, הטלת הקלון עצמה לא מספיקה כדי לשלוח פוליטיקאי הביתה, אם הוא לא נשלח במקביל גם למאסר של לפחות שלושה חודשים.

מאז נחקק התיקון לחוק, נאלצו שלל פוליטיקאים שהורשעו בבית המשפט ורצו לחזור בכל זאת לשדה הפוליטי, להתמודד עם עניין הקלון. האם אפשר ללמוד משהו מהדרך שלהם על מה שעשוי לצפות לנתניהו?

הדוגמה הייחודית ביותר היא אולי של אריה דרעי, מי שצפוי להתמודד פעמיים עם סוגיית הקלון. דרעי הורשע כידוע באופן סופי ב-2000 בבית המשפט העליון והשתחרר ממאסר ב-2002, מה שאומר שהוא יכול היה לחזור לכנסת רק ב-2009. אבל עוד קודם לכן, ב-2008, הוא ביקש להתמודד בבחירות לראשות עיריית ירושלים. טענתו הייתה כי הסעיף בחוק הרשויות המקומיות המגביל התמודדות בשל קלון, הוארך משש לשבע שנים רק לאחר שכבר הורשע, ולכן לא חל עליו. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו. ב-2013 הוא חזר כידוע לפוליטיקה הארצית, אך ממש לאחרונה חתם על הסדר טיעון שבו הודה בעבירות מס.

למרות זאת, הפעם, על-פי הערכות בתקשורת, דרעי ממש לא מתכוון להמתין זמן רב לפני שיחזור לפוליטיקה. כיצד יעשה זאת? על-פי ההסדר, דרעי יתפטר מהכנסת עוד לפני שייקבע האם במעשים יש קלון. במקרה כזה, לכאורה, השאלה אמורה לצוץ שוב אם דרעי יבקש לחזור למשחק, אלא שמכיוון שההסדר לא כולל עונש מאסר, במערכת הבחירות הבאה כבר לא יהיה דבר שימנע ממנו להיבחר לכנסת (שאלת הקלון תעלה בכל זאת רק אם ירצה להתמנות לשר).

גם המקרים של חיים רמון וצחי הנגבי מספקים דוגמאות לפוליטיקאים שהורשעו בפלילים וחזרו לחיים הפוליטיים. רמון הורשע במעשה מגונה, ונגזרו עליו 120 שעות "שירות לתועלת הציבור" (עונש קל יותר מעבודות שירות), אך השופטים קבעו כי אין במעשיו קלון, והוא התמנה לתפקיד המשנה לראש הממשלה תוך חצי שנה.

במקרה של צחי הנגבי, שהורשע בפרשת המינויים הפוליטיים, השופטים דווקא קבעו כי במעשיו יש קלון, והוא נאלץ להתפטר מיד מהכנסת. אך מכיוון שלא נגזר עליו עונש מאסר כלשהו, דבר לא מנע ממנו להיבחר מחדש לכנסת בבחירות הבאות שהתקיימו ב- 2013, כשנתיים לאחר מכן.

נתיב נוסף לכנסת, עוקף עונש מאסר וקלון, הוא החנינה הנשיאותית. גם האופציה הזאת הוזכרה כחלק מהספקולציות לגבי מהלכיו העתידיים של נתניהו. ספק אם רבים זוכרים שיש לכך כבר דוגמה מהעבר. יעקב כץ (כצל'ה) הורשע ב-2003 במתן עדות שקר ובהפעלה פיראטית של ערוץ 7, ונידון לחצי שנה של עבודות שירות. איך קרה שלמרות זאת הוא היה יכול להיבחר לכנסת ב-2009, וזאת מבלי שיו"ר ועדת הבחירות או בית המשפט דנו בשאלה האם יש קלון במעשיו? התשובה לכך היא החנינה שקיבל מהנשיא משה קצב ב-2006.

הסטנדרטים של חוקת הליכוד

גם אם נתניהו יעזוב באופן מיידי את הכנסת, ייתכן כי הוא ירצה להישאר יו"ר הליכוד. אך האם חוקת הליכוד בכלל מאפשרת למי שהורשע בפלילים להשתייך למפלגה? כאן מתגלה כי הסטנדרטים שמציבה כיום התנועה שבראשה עומד נתניהו הם לא קלים.

החוקה קובעת כי אדם שהורשע, ונידון למאסר של שלושה חודשים ומעלה, לא יורשה להיות מועמד ברשימת הליכוד לכנסת, אלא אם קבע יו"ר ועדת הבחירות של המפלגה כי אין במעשיו קלון. הניסוח אומנם דומה לחוק יסוד: הכנסת, אך בהבדל מהותי אחד - כאן אין הגבלה של שבע שנים בלבד, ולכאורה ניתן למנוע מאדם להיכנס לרשימת הליכוד כל חייו. סעיף נוסף בחוקה קובע כי בית הדין של הליכוד מוסמך להפסיק את חברותו של חבר תנועה אם הורשע בעבירה שיש עמה קלון.

כמובן שאת חוקת הליכוד ניתן לשנות באמצעות הצבעות במרכז או בוועידת המפלגה, כך שגם זה לא חייב להיות סוף פסוק מבחינתו של נתניהו. ובכל זאת, איך קרה שחוקת הליכוד מציבה סטנדרטים כה נוקשים בעניין? כפי שציינה השבוע העיתונאית טל שניידר, לא מדובר בסעיפים עתיקים במיוחד בחוקת המפלגה. את השינויים הללו דחף מי שכיהן כיו"ר הליכוד ב-2006, במטרה לדחוק החוצה את יריבו משה פייגלין. שמו, כידוע, הוא בנימין נתניהו.

לקריאה נוספת:

- כתבת המשרוקית מדצמבר 2019: לא רק בישראל חוקרים סיקור חיובי לפוליטיקאים
- בדיקת המשרוקית ממאי 2020: האישום נגד נתניהו לא חדש בעולם, ולא בארץ, ולא נקרא "סיקור חיובי" 
- חוק יסוד: הכנסת
- חוקת הליכוד
- מאמר של רות גביזון: עבירה שיש עמה קלון כפסול לכהונה ציבורית

 *** חזקת חפות: בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות 

עוד כתבות

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

שכונה ד' בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתל אביב עד באר שבע: השכונות עם הכי הרבה שוכרים בארץ

אמנם שיעור הבעלות על דירות בישראל גבוה, אולם יש אזורים שבהם שיעור השוכרים עולה כבר על 50% ● נתוני הלמ"ס מגלים איפה השכונות המבוקשות וכמה זה עולה למשקיעים ● כתבה שנייה בסדרה

איך לשמור על תחושת הפליאה שהרגשנו בטיול בחו''ל / צילום: Shutterstock

איך לשמור על תחושת הפליאה שהרגשנו בטיול בחו"ל

אנו עומדים בקצה מכתש, צופים בשמש זורחת מעל הר, מבקרים ביערות הגשם, צופים בגלים המתנפצים - ומשהו עמוק מתרחש בקרבנו ● ואז אנחנו חוזרים הביתה, לשגרה, והכול מתפוגג ● אבל זה לא חייב להיות ככה ● ארבעה דברים שאפשר לעשות כדי לשמור על הניצוץ

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

דיווח בארה״ב: הנהגת חמאס שוקלת לעזוב את קטאר לטובת המדינה הזו

על פי הוול סטריט ג׳ורנל ברקע המו״מ השברירי לעסקת חטופים והלחץ שמופעל עליהם, בכירים בהנהגה המדינית של חמאס פנו לשתי מדינות באזור ובהן עומאן

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

עיראק / צילום: Associated Press, JEROME DELAY

הפצצה בבסיס מיליציות פרו-איראניות בעיראק, רצף אזעקות בצפון

גורמים ישראלים ואמריקנים: לא קשורים לתקיפה בעיראק • שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • רקטה נפלה בשטח פתוח מחוץ לשדרות, צה"ל תקף את מוקד השיגור • כל העדכונים