גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם כוח הכבידה משפיע על ריפוי אלצהיימר? נקבעו 35 הניסויים המדעיים שיצאו עם איתן סטיבה לחלל

משימת "רקיע" - המשימה שבה איתן סטיבה יוצא לחלל - מתקדמת, וסטיבה בקרוב יהפוך ל"ישראלי השני שישוגר לחלל" ● הוועדה המדעית טכנולוגית של המשימה הכריזה על הניסויים שישוגרו עימו לחלל ויבוצעו בתחנת החלל הבינלאומית בשבוע אחד עמוס

איתן סטיבה ב-space x / צילום: אורי בורג
איתן סטיבה ב-space x / צילום: אורי בורג

בשנים האחרונות תעשיית החלל גדלה ולא סתם. חברות ויזמים רבים משקיעים בתחום יותר ויותר, מתוך הבנה של הפוטנציאל הרב שיש בו. לפי הערכות, ענפים בתחום החלל צפויים לגדול לשווי של טריליון דולר בשנים הקרובות, ואין בזה מקרה. עשירי העולם מתבוננים על האופציות שהחלל מאפשר, הן מבחינת פיתוחים טכנולוגיים והן מבחינת "תיירות חלל", ורבים מהם משקיעים ביוזמות שונות.

היוזמות הישראליות המוכרות בעיקר הן יוזמת "בראשית" - שיגור חללית ישראלית אל עבר הירח, ומשימת "רקיע", המשימה שבה איתן סטיבה יקטוף את הטייטל "הישראלי השני שישוגר לחלל", ויבצע בתחנת החלל הבינלאומית מספר שיא של 35 ניסויים מדעים ישראליים והדגמות טכנולוגיות במהלך שבוע בודד.

מעבר להישג בתחום החלל, ניסויים והדגמות אלו צפויים להשפיע על מגוון טכנולוגיות, תחומים מדעיים ורפואיים ולקדם את תעשיית החלל הישראלית. אם הניסויים יצליחו, עשרות גופים וחברות יזניקו את תעשיית החלל הישראלית ואף יוכלו לפתח תרופות וטכנולוגיות חדשות. למעשה, המטרה היא לאפשר לקהילה המדעית בישראלית לבחון את השפעות החלל במגוון תחומים.

בחודש מאי האחרון נחשפו 44 ניסויים שנבחרו על ידי הוועדה המדעית-טכנולוגית, כאשר כ-70% מהם ישוגרו יחד עם סטיבה לחלל לאחר שעמדו בתנאי הסף. הניסויים מגיעים ממספר אוניברסיטאות, בתי חולים וחברות שונות, לאחר שעמדו בקריטריונים השונים שהוגדרו על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א וחברת Axiom Space, ממובילות המשימה.

לצד Axiom Space, עומדות השותפות עמותת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות והטכנולוגיה. עבור אלו שהתקשו לממן את ההצטרפות למשימה, משרד החדשנות והמדע ומשרד הבריאות פרסמו קול קורא בהיקף מיליון שקלים, מה שמנע נפילה של ניסויים נוספים.

בין הקריטריונים שהוגדרו היו אישורים של נאס"א, עמידה ביעדי תוכן הנדסי, עמידת בלוחות זמנים, חתימה על חוזה שיגור, הבטחת מימון ועוד. קרן רמון, סוכנות החלל וגורמי חלל בכירים בישראל עזרו לחברות, לגופי מחקר, ולמוסדות אקדמיים לעבור את תהליך ההטמעה של הניסויים ולהתאים את הניסויים לתנאי מיקרו כבידה בחלל (מצב של חוסר משקל), בעזרת סדנאות ופגישות ייעוץ, לצד תמיכה בסקרי תכן הנדסי ובטיחות מול נאס"א. הניסויים נוגעים במספר תחומים כמו אסטרופיזיקה, רפואה, תקשורת חקלאות ועוד.

רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון וראש משימת 'רקיע' מפרט איך ישנעו את הניסויים לחלל: "משימת 'רקיע' תשבור שיא של ניסויים בשבוע ביחס לכל משימת אסטרונאוט אחר בפרק זמן דומה. המספר כה גדול שהניסויים נשלחים לתחנת החלל הבינלאומית בשלושה שיגורים שונים: בדצמבר שוגרו כשבעה ניסויים על גבי חללית של SpaceX, בסוף החודש ישוגר מטען נוסף והיתרה תשוגר בחללית AX1 עליה איתן יטוס לחלל".

בין הניסויים: בחינה של תאי T בתנאי חלל לשיפור מערכת החיסון, זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס, הדגמת פריסה של אנטנה ייחודית תחת תנאי מיקרו כבידה, בחינת דור חדש של חליפת הגנה מקרינה, הנבטת חומוס בתנאי מיקרו כבידה, גידול של צמח עדת המים בחלל ועוד.

ענבל קרייס, יו"ר הוועדה המדעית טכנולוגית ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, מסרה כי "הצלחת הפעילות המדעית צפויה להוביל להקמה של חברות חלל, ויצירת מקומות עבודה בתעשייה הישראלית. חוקרים שהיו צריכים לחכות שנים כדי לבצע ניסוי בתחנת החלל, יוכלו לעשות את זה בזכות משימת 'רקיע' עוד השנה".

תא"ל במיל' אורי אורון, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מסביר לגלובס מדוע משימת רקיע היא דוגמה טובה למה שמכונה חלל חדש. "שילוב כוחות של אדם פרטי (סטיבה), חברה מסחרית (אקסיום) וסוכנות חלל ממשלתית. בזכות השילוב הזה, בה כל אחד מביא את החוזקות שלו, הפכה משימת רקיע למשימה לאומית פורצת דרך בכמות הניסויים הישראליים שאיתן סטיבה יבצע בחלל. סוכנות החלל הישראלית תמשיך ליצור את החיבורים האלה בין מוסדות מחקר ואקדמיה ולקדם שיתופי פעולה בינלאומיים בחלל לפיתוח החלל ושיפור החיים שלנו בכדור הארץ".

לו"ז האימונים האינטנסיבי של סטיבה

איתן סטיבה מתכונן בחודשים האחרונים לשיגור המתוכנן למרץ הקרוב. הוא נכנס ללו"ז אימונים אינטנסיבי במתקני נאס"א ו-SpaceX שאמור להכין אותה לשהות בתחנת החלל, לצד הכשרות בסוכנות החלל האירופית, ESA, בהן הוכשר להשתמש בציוד ייעודי למטען המדעי שיבוא איתו. במקביל, מכון דוידסון פעל מול הגורמים השונים כדי לפתח תכנים חינוכיים שיעסקו בפעילות המדעית של המשימה. מחודש ינואר, התכנים יופצו ויעברו לכמיליון תלמידות ותלמידים ברחבי הארץ.

לדברי סטיבה, "לחלק המדעי של משימת 'רקיע' משמעות עצומה מבחינתי, הניסויים שאבצע יסייעו לעשרות חוקרים ישראליים לקדם את העשייה החשובה שלהם, יעסקו בקיימות לטובת החיים בכדור הארץ, יסייעו לתעשיית החלל הישראלית להשתלב בתעשייה הבינלאומית, הציבורית והמסחרית ויאפשרו להזניק אותה קדימה. לצד התמיכה במחקר ובפיתוח של התעשייה אני מקווה להשפיע גם על בני ובנות הדור הצעיר - המדענים לעתיד".

השפעת מיקרו כבידה על הזדקנות המערכת החיסונית

אחד הניסויים שישתתפו בשיגור הוא של מכון ויצמן. הצוות, בהובלתה של החוקרת הראשית פרופ' מיכל שוורץ, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון, הראה שהזדקנות חיסונית היא גורם מפתח שקובע את העיתוי, החומרה ומהירות ההתקדמות של דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר. למעשה הצוות צפוי לחקור אם מצבים נטולי כוח כבידה עשויים להשפיע על מערכת החיסון - עם השפעה על תפקוד המוח.

עם זאת, חשוב לציין כי מערכת החיסון איננה הגורם העיקרי לדמנציה, אלא תפקוד לקוי או תשישות שלה תורמים להאצה של המחלה. מצבים כאלו יכולים לקרות בגלל חוסר שינה, תזונה לקויה, מצב נפשי בעייתי ועוד.

מדובר בניסוי שברשימת המחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1 - משמע, זה אומר שכל אנשי הצוות גם ישתתפו בו ולא רק סטיבה.

בנוסף, הניסוי הזה לא נכלל "ברשימת הניסויים הנבחרים בקול הקורא בחודש מאי 2021, אך אושר והתווסף על ידי הוועדה המדעית טכנולוגית בספטמבר 2021 בשל חשיבותו ותרומתו למחקר מקיף במכון ויצמן", לשון ההודעה.

בדומה לשאר הניסויים, גם כאן תוצאות הניסוי הזה יכולות להוביל למסלולי הפעלה חדשים ואולי ייצרו הזדמנויות טיפוליות חדשות שיעזרו להאט את הכשלים במערכת החיסון וביחס ישיר להזדקנות ולמחלת האלצהיימר.

עוד כתבות

צוות מאסטרסקול

היא פתחה בית ספר מקוון להסבת עובדים להייטק. עכשיו היא מגייסת 100 מיליון דולר

ברקע ההאטה כלכלית והצינון בביקוש לעובדי הייטק, סטארט-אפ ההכשרות מאסטרסקול הודיע על גיוס ראשון של 100 מיליון דולר, שהחל בפועל בשנה שעברה אך לא דווח לציבור ● עתני לוי, אחד המייסדים ומנכ"ל משותף בחברה: "אנחנו במסע לבניית בית הספר הגדול בעולם שיכשיר אנשים ללא קשר לרקע שלהם ולנסיבות החיים שלהם"

מיכל וולדיגר, הציונות הדתית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם עיתונאים ונציגי ציבור מודרים מדיוני ועדת סל התרופות?

ועדת סל התרופות חשופה לתקשורת, ומבקר המדינה דווקא שיבח זאת. ועדיין אפשר לשפר ● המשרוקית של גלובס 

שלמה פילבר / צילום: יוסי זמיר

למרות ההישגים להגנה, פילבר לא חוזר בו מפגישת ההנחיה

עד המדינה שלמה פילבר ממשיך לנסות לרצות את שני הצדדים ● בחקירה הנגדית הוא טוען שהשיקול העיקרי שלו היה מקצועי, ושיותר סביר שהדפדפת הצהובה עם סיכום הדברים הייתה לקראת הפגישה ולא אחריה ● בחקירה החוזרת, התביעה תנסה ליישב את הדברים עם עדותו המקורית

מחירי המזון והאנרגיה באנגליה מזנקים / צילום: Shutterstock, Elena Rostunova

שיא של 40 שנה באינפלציה בבריטניה: אחד מארבעה ויתר על ארוחה

מדד המחירים לצרכן בממלכה הבריטית זינק ל-9%, והבנק המרכזי האנגלי אומר כי הוא "חסר יכולת" להשפיע על הדינמיקה ● מזהיר: האינפלציה עשויה לטפס ל-10% בחודשים הקרובים ● שני שלישים מהבריטים הפסיקו לחמם את הבית, 27% הפחיתו את מספר הארוחות ביום

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות: הנאסד"ק צלל ב-4.7%, הדאו ג׳ונס ביום הגרוע ביותר מאז 2020

מדדי המניות המרכזיים בניו יורק ירדו ב-3.5%-4.7% ● טרגט צונחת ב-26% לאחר שפרסמה דוחות מאכזבים ומושכת למטה את כל סקטור הקמעונאות ● באירופה ננעל המסחר בירידות של עד 1.3% במדדי המניות המובילים

יזמי חברת המשלוחים AVO / צילום: סטפן קלפקו

בקרנות הגדולות התעלמו מסימני האזהרה. עכשיו החברה הזו בדרך להפוך לסמל הבועה שהתפוצצה

סטארט-אפ המשלוחים הישראלי אבו פיטר השבוע עוד עשרות מעובדיו והודיע על סגירת פעילותו בישראל ● עד לפני כמה חודשים המשקיעים בשוק פחות התרגשו מהיעילות הנמוכה של החברות, אך כעת כשהמשבר הכלכלי מעמיק, המשקיעים הולכים על בטוח, והחגיגה של אבו נגמרה

המטרונית בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בלי נתיבים בלעדיים: המטרונית בחיפה הפכה למערכת של פשרות

מערכת התחבורה המתקדמת הייתה אמורה להיות פרויקט הדגל של חיפה והקריות • בפועל, זמני הביצוע מתאחרים, חלק מהקווים נפתחים ללא העדפה בתשתיות, והגופים האמונים עליהם לא מפסיקים להתכתש • כעת, במשרד התחבורה עובדים על עדכון התוכניות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

"הספיקה לנו המקלחת הקרה שחטפנו": צים מפרסמת דוחות חזקים ומתייחסת לסערת המס שנחשפה בגלובס

חברת התובלה הימית מציגה רווח נקי של 1.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון - פי 3 מברבעון המקביל ומעלת את התחזית השנתית ● המנכ"ל אלי גליקמן על המגעים לשינוי חישוב המס שבו מחויבת צים: "לא מתעסקים עם זה, הספיקה לנו המקלחת הקרה שחטפנו בעקבות הפרסום"

תחנת הכוח בחדרה. העלות הכוללת של העיכוב מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה / צילום: Associated Press, Dan Balilty

ישראל מתעכבת בסגירת היחידות הפחמיות. נחשו מי משלם את המחיר

הסבת יחידות הייצור בתחנת הכוח בחדרה מפחם לגז תידחה בשנה נוספת ותחל רק ב-2023, לאחר שהיעד המקורי, חודש יוני הקרוב, הוחמץ ● הנזק שנובע מהעיכוב מוערך ב-2.7 מיליארד שקלים לשנה ● הממשלה כבר פספסה את יעדי האנרגיה המתחדשת, ואין לה תוכנית ממשית לשינוי הנדרש למשק האנרגיה בעידן משבר האקלים

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בנעילה בבורסה; אל על וישראכרט צנחו לאחר הדוחות

מדד ת"א 35 ירד ב-0.4% ומדד ת"א 90 נסוג ב-0.5% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-1.85 מיליארד שקל ● אל על, אאורה, תורפז ועוד רבות פירסמו דוחות

השרים עודד פורר ואביגדור ליברמן / צילום: רפי קוץ

שרי האוצר והחקלאות כבר חתמו על הצווים, אז למה רפורמת החקלאות תקועה?

משרד החקלאות מתמודד עם שני אתגרים עיקריים בניסיון לקדם את רפורמת הייבוא של הפירות והירקות ● הראשון הוא הובלת שינוי מהותי בתקנות הגנת הצומח, שמגבילות את התחרות בענף ● השני הוא להגיע להסמכות עם יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון

עובדים מבוגרים טובים למקום העבודה / צילום: Shutterstock

המחקר שמנפץ את המיתוסים: עובדים מבוגרים טובים למקום העבודה

עולים יותר למעסיק? מתקשים בטכנולוגיה? מחקרים מגלים שהמיתוסים שמניעים את הגילנות במקום העבודה רחוקים מהמציאות ● בעידן שבו פלח האוכלוסייה המבוגר הוא הצומח ביותר, לארגונים כדאי לעודד העסקת עובדים מבוגרים

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

נחשף בגלובס: אבי גבאי בדרכו לפרטנר אחרי שדירקטוריון סלקום קיצר לו את תקופת הצינון

דירקטוריון סלקום קיצר את תקופת הצינון של אבי גבאי, מנכ"ל סלקום לשעבר, לחצי שנה, והחל מהחודש הוא יוכל להצטרף לפרטנר ● כפי שנחשף בגלובס, גבאי וסלקום ניהלו מגעים במהלך החודש על קיצור תקופת הצינון שלו

תומר וינגרטן. מנכ''ל ומייסד סנטינל וואן / צילום: סנטינל וואן

שיאן תגמולים חדש בסקטור הטכנולוגיה בישראל: מנכ"ל סנטינל וואן

התגמול השנתי של תומר וינגרטן בחברת הסייבר עמד על 95 מיליון דולר, רובו ככולו הוני, וחלקו מבוסס ביצועים

טל גרנות-גולדשטיין, מנכ''לית HOT / צילום: איל יצהר

עלייה קלה בהכנסות הרבעוניות של הוט הודות לשיפור במגזר העסקי

ההכנסות הרבעוניות של הוט גדלו ל-1.03 מיליארד שקל, על אף שחיקה בהכנסות במגזר הטלוויזיה והאינטרנט ● הפעילות הסלולרית צמחה במעט, וגם מכירות ציוד הקצה, אך ליבת הפעילות בשוק הקווי נותרה יציבה

איך יחשבו את העשירונים לקבלת המענק? / צילום: Shutterstock, Montholz

ההשקעות האפורות של אתמול הן הטרנד של היום: המשקיעים מגלים מחדש את מניות הדיבידנד

כשמפלס האי-ודאות בשווקים ממשיך לעלות, רמת התנודתיות גבוהה וכך גם האינפלציה והריביות - קשה יותר ויותר לבחור אפיקי ההשקעה בטוחים יחסית ● סגמנט מניות הדיבידנד בעלות תנודתיות נמוכה עשוי לספק למשקיע מקום מפלט דפנסיבי

זהבית כהן, מנהלת קרן AMI / צילום: רמי זרנגר

הקרן של זהבית כהן מכרה את רוב החזקותיה בגלובל-אי טרם הצניחה במניה

שוויה של חברת הטכנולוגיה הישראלית צנח בכ-70% מהשיא, והשבוע היא פרסמה דוחות והפחיתה תחזיות ● קרן AMI שמובילה זהבית כהן השקיעה 20 מיליון דולר בגלובל-אי טרם הנפקתה בוול סטריט, ונותרה עם פחות מ-2% מהמניות ועם רווח המוערך בכ-700 מיליון דולר

מייסדי דארו: גילה חייט, אלעד שפיגלמן ואביתר בן ארצי / צילום: ארן גילאור

"הטכנולוגיה היא כלי לעשות צדק": הסטארט־אפ המשפטי של מתמחי העליון

דארו, סטארט-אפ ישראלי שנוסד לפני כשנתיים, פיתח מערכת בינה מלאכותית המנטרת מהאינטרנט עבירות בעלות משמעות ציבורית ● מטרת המיזם: לקדם אכיפה של ההפרות דרך תביעות ייצוגיות

ספקיות הטלוויזיה מגבירות תחרות / צילום: Shutterstock

פרטנר והוט חותכות מחירים, דיסני מגיעה: המפץ בטלוויזיה יצא לדרך, ואף אחד לא יודע איך הוא יסתיים

רגע לפני כניסת ערוץ הטלוויזיה של דיסני ומיזם FREE TV מבית קשת, הוט ופרטנר מורידות מחירים ומציעות חבילות טלוויזיה בעשרות שקלים בודדים ● האם זו תהיה מהפכת הסלולר החדשה, ואיך זה ישפיע על הרווחיות של החברות

המסיבה בענף ההייטק נגמרה. האם ישראל  גולשת למיתון? / אילוסטרציה: Shutterstock

הקטר של המשק האט: האם היחלשות ההייטק תגרור את ישראל למיתון?

נתוני הצמיחה ברבעון הראשון מראים כי המשק הישראלי נכנס להאטה, אבל הבשורה המטרידה יותר היא היצוא בענף ההייטק שירד ב-17% ● המשמעות העיקרית היא ירידה בהכנסות ממסים, אבל גם חשש שהאטה בסביבה של אינפלציה גבוהה עלולה לדרדר את המשק למיתון