גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם נרשם שיפור אדיר בקצב האישור של תוכניות בנייה בישראל?

השרה איילת שקד התגאתה ב"שיפור אדיר בלו"ז". הנתונים מספרים סיפור שונה ● המשרוקית של גלובס

איילת שקד, ימינה הודעה לעיתונות, 8.5.22 / צילום: איל יצהר
איילת שקד, ימינה הודעה לעיתונות, 8.5.22 / צילום: איל יצהר

מכשול משמעותי בדרך להוזלת מחירי הדירות הוא פרק הזמן הארוך שנדרש לרשויות לאשר הליכי בנייה. האם שרת הפנים איילת שקד הצליחה לאחרונה להביא לפריצת דרך בתחום הזה? מההודעה לעיתונות שפורסמה מטעמה לרגל הוצאת הדוח השנתי של מינהל התכנון, ניתן להתרשם שכן. "עם כניסתי למשרד הפנים הנחיתי את יו"ר מטה התכנון הלאומי לפעול בשיתוף מינהל התכנון לצמצם את לוחות הזמנים על ידי קיצור של תהליכים ו-ויתור על בירוקרטיה מיותרת. בהתאם לכך אנחנו רואים שיפור אדיר בלוחות הזמנים - אישור תוכנית עומד כיום על פחות מ-16 חודשים בממוצע!".

ההתפארות של שקד בהישג הזה לא מגיעה בחלל ריק. כפי שהסביר לנו פרשן "גלובס", דרור מרמור, "התמשכות ההליכים לאישור תוכניות בנייה בישראל נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים שתרמו לעליות מחירי הדיור בשנים האחרונות. לאור זאת, הפוליטיקאים שלנו מרבים להתחייב כי יקצרו את הזמן עד להכרעה בתוכניות, כך שהיצע הדירות יגדל במהירות, יענה על הביקושים, ויצנן את המחירים".

אז האם שקד הצליחה במשימה? עיון בדוח מינהל התכנון לשנת 2021 שאותו הזכרנו מראה שהנתון שהביאה אינו נכון. לפי שקד, משך הזמן הממוצע לאישור תוכנית עומד כיום על פחות מ-16 חודשים, בשנתון דווקא נכתב כי הנתון הזה עומד כיום על שנתיים. כלומר, 24 חודשים. מה ההסבר לחוסר ההתאמה בנתונים? מטעמה של שקד הגיבו כי בהודעה חל בלבול: הנתון "פחות מ-16 חודשים" מתייחס לפרמטר אחר, ואילו הישגה של השרה הוא שמשך הזמן הממוצע לאישור תוכנית עומד כיום על שנתיים בלבד.

עוד נשוב לפרמטר האחר, אבל האם השנתיים המדוברות הן אכן הישג? משך הזמן הכולל לאישור תוכנית (שמחושב כממוצע ארצי) מודד את אורכו של הליך התכנון במוסד התכנון, מקבלת התוכנית ועד פרסומה ברשומות. הליך כזה כולל שבעה שלבים: קליטה (קבלת התוכנית), בדיקה תכנונית, מילוי תנאים, הפקדה, הכרעה בתוכנית, הליך אישור (מתן תוקף) וסיום (פרסום ברשומות). מבחינה זו אכן נרשם שיפור במהלך השנים: אם בשנת 2010 משך הזמן הכולל לאישור תוכנית עמד על 3.8 שנים בממוצע, בשנת 2021 נתון זה עומד, כאמור, על שנתיים (ראו תרשים). אלא שקשה לייחס את השיפור העקבי הזה דווקא לכהונתה של שקד. היא הרי נכנסה לתפקידה רק באמצע 2021, וגם אם היינו מייחסים לה את הישגי השנה כולה, הרי שבמהלכה לא חל כל שינוי - ודאי לא "שיפור אדיר" - לעומת נתוני 2020, שגם בה עמד הנתון הזה על שנתיים. גם השיפור לעומת 2019, בה עמד הנתון של 2.1 שנים, הוא מינורי.

ומאיפה נלקח הנתון של "פחות מ-16 חודשים"? הוא מתייחס לפרמטר שנקרא "הזמן הממוצע להכרעה בתוכנית". זה מדד חלקי יותר שמתאר את פרק הזמן שחולף בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מעמידה בתנאי הסף ועד הכרעה בתוכנית. ב-2021 הנתון הזה אכן עמד על 15.7 חודשים שהם פחות מ-16 חודשים. אלא שכאן דווקא חלה הרעה קלה לעומת השנים הקודמות: ב-2019 עמד הנתון על 15.5 חודשים, ואילו ב-2020 הוא עמד על 15.2 חודשים.

 

מטעם השרה שקד נמסר בתגובה: "יובהר, כפי שציינה השרה, כי הכוונה לשיפור האדיר בלוחות הזמנים הייתה לנתון שמתייחס לאישור התוכנית הסופית (כפי שכתוב) העומדת כיום על שנתיים. מדובר בשימור של נתון שיא שנקבע לראשונה בשנת 2020 העומד גם הוא על שנתיים. ההשוואה נעשתה לשנים עברו בהן שנת 2013 לדוגמא, בה משך הזמן הכולל עמד על 3.4 (ממוצע ארצי בשנים) ולכן מדובר בשימור נתון שיא ובשיפור אדיר ביחס לשנים עברו".

בשורה התחתונה: דבריה של שקד לא נכונים. הנתון של הזמן הממוצע לאישור תוכנית לא ירד ל"פחות מ-16 חודשים" בממוצע והוא עומד כיום על שנתיים. נתון זהה ל-2020 ודומה ל-2019. ואילו המדד בו הזמן הממוצע הוא אכן פחות מ-16 חודשים, הוא "הזמן הממוצע להכרעה בתוכנית", ובו חלה הרעה לעומת השנתיים הקודמות.

 

תחקיר: יובל אינהורן

עוד כתבות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Petros Karadjias

לשווקים הייתה מחצית ראשונה איומה - אבל המצב בהמשך 2022 עלול עוד להחמיר

ששת החודשים הראשונים של השנה זימנו למשקיעים שלל הפתעות - החל מגאות אינפלציוניות ועד להתמוטטות הקריפטו ● כעת נראה שזעזועים נוספים צפויים במחצית הנוכחית - והשווקים עדיין אינם מוכנים לכך

אפליקציית טיקטוק על רקע הלוגו של בייטדאנס / צילום: Shutterstock

מה צריך לדעת על ענקית הדאטה והפרסום הסינית בייטדאנס

בייטדאנס הופכת במהירות לשחקנית האפליקציות המובילה בעולם, וליחידה שפעילה בהיקפים גדולים גם בעולם המערבי וגם בסין ● לצד הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים מסרטונים, חדשות ושירות סטרימינג למוזיקה - היא גם מייצרת סכנות שצריכות להדאיג את הישראלים

 

 

נשיא אוזבקיסטן, שבקט מיראזייב / צילום: Associated Press, Alexei Druzhinin

אוזבקיסטן: תושבי מחוז "חובשי הכובעים השחורים" יצאו לרחובות וקיפלו את הנשיא

כלכלת החבל האוטונומי "קרקלפקסטן" זינקה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות ● ניסיונות נשיא אוזבקיסטן להשתלט עליה באמצעות שינוי החוקה לא צלחו לאחר שאלפים מחו בסוף השבוע

אילוסטרציה: shutterstock

בורסות אירופה נפתחו בעליות; האינפלציה בטורקיה הגיעה ל-78%

מדד המחירים לצרכן בטורקיה זינק בחודש יוני ב-4.95%, עלייה שנתית של 78.6% ● מדד ניקיי עלה ב-0.8%, בהונג קונג נרשמת חולשה קלה ● הזהב מתחזק, עליות מתונות במחירי הנפט ● בוול סטריט לא יתקיים מסחר היום לרגל יום העצמאות האמריקאי; החוזים העתידיים מאבדים גובה

עו''ד שרגא בירן / צילום: איל יצהר

עו"ד שרגא בירן: "הקרקעות שמשווקת המדינה לא מתאימות ל־70% מהאוכלוסייה"

עו"ד שרגא בירן, מייסד המכון לרפורמות מבניות, אמר בכנס משבר הדיור של גלובס בשיתוף המכון לרפורמות מבניות: "חייבים לעבור לתכנון שפועל לפי פילוח של הדיור לערים ולשכונות" ● "תקן 21 היה לולאה שקרית כוזבת"

אתר אגודה / צילום: Shutterstock, Casimiro PT

ההחלטה שתקל לתבוע חברות מקוונות לפי חוקי הגנת הצרכן בישראל

המחוזי בת"א אישר לנהל תובענה ייצוגית נגד אתר הזמנת המלונות "אגודה", המשתייך לקבוצת בוקינג, לפי הדין הישראלי, ולא הסינגפורי כפי שנקבע בתנאי המשתמש ● השופטת עמית-אניסמן: "תנאי מקפח בחוזה אחיד"

נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון / צילום: גלעד קולרציק

דילמת יום שני של הנגיד: האם הריבית תעלה היום?

החשש ממיתון ריסן את ציפיות האינפלציה, שעדיין חורגת מהיעד • חוסר ודאות פוליטי ותחזיות קודרות לכלכלה העולמית לא תומכים בהעלאת ריבית, שתאט עוד את המשק • מנגד, העלאות ריבית בעולם, שוק העבודה ההדוק ושיפור בצריכה הפרטית תומכים בהעלאה חדה גם בישראל

משרדי EY, טורונטו / צילום: Shutterstock

ההונאה שמסעירה את ענף רואי החשבון: האם פרשת EY תשפיע על השוק הישראלי

פרשת ”התרמית במבחנים“, במסגרתה נחשף כי חלק מרואי החשבון בפירמת EY האמריקאית רימו במבחני אתיקה, ערערה את היציבות בשוק כולו ● לצד האמון שנפגע, מומחים סבורים כי המקרה יוביל לדיון בחובת השתלמות בישראל, ואף לבחינת הריכוזיות של הפירמות הגדולות

סניף קרפור. מלחמה על בריכים מול שופרסל? / צילום: Shutterstock, PaulSat

פרישה נוספת בשופרסל: מנהל מרחב עוזב וצפוי להשתלב בהנהלת יינות ביתן-קרפור

יעקב סודרי, מנהל מחוז צפון בשופרסל, עוזב את תפקידו ולפי הערכות צפוי להשתלב בהנהלה של יינות ביתן-קרפור ● ענקית הקמעונאות הצרפתית אמורה להתחיל את פעילותה בארץ עד סוף השנה ונערכת לתחרות מול המתחרה הגדולה - שופרסל

עו''ד עמוס גבריאלי / איור: גיל ג'יבלי

ניגוד העניינים במשרד עמוס גבריאלי: העליון אישר ביטול פסק בוררות

ביהמ"ש העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי לבטל את פסק בוררות שנתן השופט בדימוס אבי זמיר ● פסק הבוררות ניתן במסגרת סכסוך נדל"ני על קרקעות בגבעה הצרפתית בין איש העסקים אשר סטולר, יעקב בכר, החברה הקבלנית לוסטיגמן והכנסיית הקסטודיה דה טרה סנטה ● פסק הבוררות בוטל בשל ניגוד עניינים בו היה מצוי זמיר מול שותפו המגשר עמוס גבריאלי, שהיה מעורב בהליך אחר הנוגע לסכסוך

טיקטוק מרחיבה את פעילותה ופוזלת להייטק הישראלי / צילום: Shutterstock

לא רק רשת חברתית לצעירים? טיקטוק מרחיבה את פעילותה ופוזלת להייטק הישראלי

הרשת החברתית זוכה לאהדה בקרב הדור הצעיר, וגם בהייטק הבינו את הפוטנציאל הגלום בה כדי לפנות לקהלים חדשים ● בימים אלה טיקטוק משיקה תוכנית בשיתוף קרנות הון סיכון ישראליות שתלווה סטארט־אפים במימוש צרכיהם: גיוס חברות פורטפוליו, עובדים ויזמים צעירים

צילום: shutterstock/ maxuser

משרד המשפטים יוצא להגנת סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית

המשרד מקדם חוות דעת שתגן על סטארט-אפים ישראליים בתחום הבינה המלאכותית מפני תביעות זכויות יוצרים

ציפי ברנד, סגנית ראש העיר תל אביב-יפו / צילום: איל יצהר

סגנית ראש העיר תל אביב: "מחירי הדירות הם איום אסטרטגי"

במכון לרפורמות מבניות מציעים לפצל את המשכנתה בין רכיבי הקרקע לבנייה ואילו בעיריית תל אביב רואים את עליית מחירי הדירות כאיום אסטרטגי  ● הדברים נאמרו במהלך דיון על "דיור בר השגה כצורך חברתי – רכשה או שכירות" שנערך בכנס משבר הדיור של גלובס בשיתוף המכון לרפורמות מבניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה פועלת לנער את המדדים, בשוק חוששים מפגיעה בהנפקות ובבעלי שליטה

במסגרת רפורמה שמתכננת הבורסה צפויות עשרות חברות לצאת מהמדדים -שההשתייכות אליהם תיקבע גם על פי פרמטרים של סחירות ונזילות ● יניב פגוט, מנהל מחלקת המסחר בבורסה: "באופן חד-משמעי לא מדובר בשינוי בכללי המשחק; המרוויחים הגדולים מהרפורמה הזו יהיו המשקיעים והציבור הרחב"

אורנה בכר, מייסדת ''אורנה בכר–מומחי מס'' / צילום: תמונה פרטית

"אתגר יומיומי": הקימה משרד לייעוץ מס, ומתמודדת עם הרשויות, הבנקים, בתי המשפט והמחסור בכוח אדם

אורנה בכר מבני ברק ● בזוגיות פלוס 3 ● מייסדת "אורנה בכר-מומחי מס" ● "לא פחדתי לקפוץ למים, סמכתי על עצמי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר

ינקי קוינט: "היום לגור בנתיבות זה כמו לגור בברוקלין ולבוא למנהטן ברכבת ב-55 דקות"

מנהל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט אמר בכנס משבר הדיור של גלובס בשיתוף המכון לרפורמות מבניות: "המדינה מוגבלת ביכולת הפתרון שלה – מרכז הארץ ברובו תפוס. יש לנו תוכניות גדולות כמו סירקין, תע"ש, כפר סבא, וגם זה ייגמר" ● יו"ר מטה התכנון הלאומי, שלומי הייזלר: "אוהבים לכתוש את רמ"י כל הזמן, הם השעיר לעזאזל. אבל בלי גוף כמו רמ"י שמביא קרקעות ענקיות, זה לא יעבוד"

ג'ון טאטל, סגן יו''ר בורסת ניו יורק (NYSE) / צילום: שלומי יוסף

הסיבות לתנודתיות בשווקים והתחזית לעתיד: סגן יו"ר בורסת ניו יורק בראיון

ג'ון טאטל, סגן יו"ר בורסת ניו יורק והמנהל המסחרי הראשי בה, מספר לגלובס מדוע דווקא בשוק של היום כדאי לחברות להיסחר בבורסה זו ("אצלנו יש פחות תנודות ויותר נזילות"), על עתיד הנפקות ומיזוגי ה-SPAC ("לא נראה את ההיקפים שראינו בעבר"), ומחמיא להייטק הישראלי ("ליזמים הבנה אקוטית של התפתחות עסקית")

ד''ר רוז'ה איגנטובה / צילום: By OneCoin Coporation, wikimedia

מלכת הקריפטו ברשימת המבוקשים של ה-FBI

רוז'ה איגנטובה, שלפי החשד הפעילה תרמית פירמידה בינלאומית באמצעות מטבע הקריפטו OneCoin, לא נתפסה עדיין

בשלב מסוים הירידות בשוקי המניות ובאגרות חוב הביאו את הקופות לתשואה שלילית עמוקה של כ-4% / צילום: Shutterstock, Monster Ztudio

המחצית השחורה של הגמל והפנסיה: איזה מסלול נחתך ב-15%?

על פי התחזית של בית ההשקעות מיטב חודש יוני הסתיים עם תשואות שליליות של 6% במסלולים המנייתיים ושל 2.4% במסלולים הכלליים • מסלולי הצעירים בקרנות הפנסיה איבדו יותר מ-6% מתחילת השנה

ראובן אלקס, שותף ומנכ''ל רשת ישראל קנדה מלונות / צילום: יח''צ

מנורה מבטחים נכנסת לתחום המלונאות: משקיעה 88 מיליון שקל וחוברת לישראל קנדה

מנורה מבטחים חוברת כשותפה לישראל קנדה מלונאות ● תשלם 88 מליון שקל עבור 15% ממניות החברה עם אופציה לרכישה של 4.5% נוספים עד 2025 ● העסקה משקפת לישראל קנדה מלונאות שווי של 590 מליון שקל