גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הגידול בהתנחלויות מגיע מתושבים שעזבו את הקו הירוק?

מספר התושבים בהתנחלויות גדל? בשנים האחרונות זה בעיקר בזכות ריבוי טבעי ● המשרוקית של גלובס

ח"כ מוסי רז, מרצ. מעבירים לראשון, כאן ב’, 7.5.22 / צילום: שלומי יוסף
ח"כ מוסי רז, מרצ. מעבירים לראשון, כאן ב’, 7.5.22 / צילום: שלומי יוסף

האם הבנייה החדשה שאושרה לאחרונה בשטחי יהודה ושומרון נועדה לענות על צרכי הריבוי הטבעי של האוכלוסייה שם, או שהיא נועדה לאפשר לעוד ישראלים לעבור מתוך תחומי הקו הירוק אל שטחי הגדה? כשח"כ מוסי רז התייחס להתפתחויות האחרונות בהקשר הזה, הוא העלה טענה כללית יותר: "איך גדלה האוכלוסייה הזאת (של המתנחלים) מאז הסכמי אוסלו פי חמישה? ממאה אלף לחצי מיליון? זה ודאי לא גידול טבעי".

אז מה היה משמעותי יותר מבחינת מפעל ההתנחלויות בתקופה שהזכיר רז? מעבר של תושבים מתוך הקו הירוק או גידול טבעי? בדקנו. ראשית לנתונים בתקופה שאותה הזכיר רז. לפי הלמ"ס, ב-1993, אז נחתמו הסכמי אוסלו, עמדה אוכלוסיית היהודים ביו"ש על 103 אלף איש. בתחילת 2021, הנתונים המעודכנים ביותר שבנמצא, מנתה האוכלוסייה הזאת כ-442 אלף איש. כלומר, במהלך התקופה הרלוונטית צמחה האוכלוסייה שבה אנו עוסקים פי 4.5, בדומה לדבריו של רז (הנתונים לא כוללים את תושבי השכונות היהודיות במזרח ירושלים שסופחו לישראל).

וממה מורכב הגידול הזה? מניתוח הנתונים עולה כי בתקופה הראשונה שנכללת בתוך טווח הזמן שהגדיר רז, אכן רוב הגידול נבע מהגירה אל השטחים. כך, למשל, ב-1996, עמד מאזן ההגירה לשטחי יו"ש (תושבים מתוך הקו הירוק שעברו להתנחלויות פחות תושבי התנחלויות שעשו את המעבר ההפוך, בתוספת עולים שהגיעו מחו"ל) על 6,600 איש, בעוד שהתושבים שהתווספו באותה שנה הודות לריבוי טבעי מסתכמים בכ-4,400. המגמה הזאת נמשכת עד שנת 2000 (כולל). אלא שמ-2001 - אולי בעקבות האינתיפאדה השנייה שפרצה בשלהי השנה הקודמת - התמונה מתהפכת. מאזן ההגירה החיובי הולך וקטן בעוד הריבוי הטבעי הולך וגדל. כך, למשל, ב-2011 הסתכם הריבוי הטבעי ב-10,800 איש בעוד מאזן ההגירה עמד על 3,600 איש בלבד.

נקודת מפנה נוספת אפשר לאתר בשנים האחרונות החל מ-2016. בשנים אלו רואים כי גם ללא קשר לריבוי הטבעי (שבאופן מובן הופך משמעותי יותר במספרים מוחלטים ככל שהאוכלוסייה גדלה), מאזן ההגירה החיובי הולך ופחות ל-2,000 איש בשנה ומטה, עד שב-2020 הוא הופך לשלילי: ללא הריבוי הטבעי באותה שנה, הייתה אוכלוסיית התושבים היהודיים ביו"ש מצטמצמת בכ-2,000 איש.

 

מי אחראי לאותו גידול טבעי שהולך והופך משמעותי יותר? בלמ"ס טרם פרסמו נתונים סופיים ל-2021, אך מנתונים חלקיים של הארגון שהעביר לנו ד"ר שאול אריאלי, חוקר מומחה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מתקבלת תמונה מעניינת למדי: סך הגידול הטבעי באותה שנה עמד על 12,600 איש, כשכמעט מחצית ממנו, 5,600 נפש, הגיע משני יישובים בלבד: הערים החרדיות מודיעין עילית וביתר עילית. אגב, גם ביישובים הללו מאזן ההגירה הוא שלילי, אך הילודה הגבוהה בהם "מפצה" על כך. במקומות אחרים, כמו בית אל או מעלה אדומים, הילודה לא מספיקה כדי לפצות והמאזן הכולל בהם (ריבוי טבעי בתוספת הגירה) היה שלילי ב-2021.

ד"ר אריאלי, שכאמור חוקר את הנושא, אומר כי "ב-2021 הנתונים באופן מוחלט קובעים שכל הגידול השנתי של ביו"ש מבוסס על ריבוי טבעי". הריבוי הטבעי הזה, נזכיר, הוא חריג גם ביחס לנתונים שנרשמים באזורים אחרים בארץ. לפי הלמ"ס, מחוז יהודה ושומרון הוא המחוז שבו שיעור הילודה באוכלוסייה היהודית הוא הגבוה ביותר בישראל: 29 לידות לכל 1,000 נפשות, בהשוואה לממוצע הארצי שעומד על 18.5.

באופן מעט מפתיע דבריו של ד"ר אריאלי מקבלים חיזוק מסוים מדברים שציטטנו בבדיקה קודמת בנושא מתוך הדוח השנתי של מועצת יש"ע ל-2018. "אחוז הגידול הנובע מילודה טבעית הולך וגדל, והגידול כתוצאה מהגירה פנימה הולך וקטן עקב חוסר ביחידות דיור", נכתב שם.

גם בבדיקה הזאת פנינו למועצת יש"ע כדי להבין האם יש בידם פילוח שונה של צמיחת האוכלוסייה בהתנחלויות, והאופן שבו משפיעים עליה הגידול הטבעי מחד ומאזן ההגירה מאידך. במועצה הסבירו לנו כי הם מציגים מדי שנה סיכום שנתי, "המבוסס על אותם נתונים של משרד הפנים בשילוב עם מידע הקיים ברשויות המקומיות בשטחים. ב-2020 המספרים שלהם היו שונים במעט מאלו של הלמ"ס - הגידול באוכלוסייה שהציגה מועצת יש"ע עמד על 12 אלף, לעומת עשרת אלפים של הלמ"ס - אלא שבכל בנוגע לפילוח הנתונים, במועצת יש"ע לא היו יכולים להציע לנו מקור אלטרנטיבי. דוחות המועצה לא כוללים את הפילוח לגורמי גידול האוכלוסייה, כך שלא ניתן להסתייע בהם לבדיקת דבריו של רז.

מטעמו של ח"כ מוסי רז נמסר בתגובה: "אוכלוסיית המתנחלים גדלה ב-55 השנים האחרונות מ-0 לחצי מיליון, ומאז הסכמי אוסלו מ-100 אלף לחצי מיליון. כמובן שחלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי, אך חלקו, ואין על כך מחלוקת, תוצאה של הגירה. בהסתכלות כוללת כמות הבנייה לאורך השנים הללו, בהן הנהגת המתנחלים התלוננה שוב ושוב על הקפאת בנייה, הספיקה כדי להכיל לא רק את הגידול הטבעי אלא גם את ההגירה לאזור. לצערי, מפעל ההתנחלויות שהוא לא מוסרי, לא חוקי ומסכן את בטחון ועתיד אזרחי ישראל והאזור כולו ממשיך לשגשג ולהתרחב".

ממועצת יש"ע נמסר כי "המציאות בשטח מראה בבירור כי גידול האוכלוסייה ביהודה ושומרון לא נובע רק מריבוי טבעי. ישנם עשרות יזמים שבונים בפרויקטים שונים ברחבי יהודה ושומרון בניגוד לעבר שהיו יזמים מועטים. יזמים מגיעים לאור הביקוש וההצלחה כפי שבא לידי ביטוי בביקוש ובמחירי הדירות בהתיישבות. אנחנו שמחים ומברכים על כך שהיישובים ביהודה ושומרון מורכבים מאוכלוסייה צעירה ומזוגות צעירים עם ילדים. זה מביא לחיי קהילה תוססים ומסגרות חינוך שונות. אנו מזמינים עוד ועוד משפחות צעירות להגיע".

בשורה התחתונה: דבריו של רז לא נכונים ברובם. אמנם, בתחילת התקופה שאותה הוא הזכיר רוב הגידול של האוכלוסייה היהודית ביו"ש נבע מהגירה מתחומי הקו הירוק. יחד עם זאת, החל מ-2001 מאזן ההגירה החיובי הולך ומצטמצם, ובשנים האחרונות הוא אף קטן עוד יותר עד שב-2020 הפך לשלילי.

תחקיר: אורי כהן

 

עוד כתבות

הפגנה נגד הביטול החוקתי להפלות באינדיאנפוליס, ארהב / צילום: Associated Press, AJ Mast)

אחרי הפסיקה שביטלה את זכות ההפלה בכל ארה"ב, תאגידים שוקלים בזהירות את נושא הביטוח הרפואי לעובדות

חברות שיש להן תוכניות ביטוח הכוללות הפלות שוקלות כעת האם ואיך לשלם על נסיעות של עובדות למדינות בהן הפרוצדורה עדיין חוקית

עמדת טעינה / צילום: Shutterstock

פיזור הכנסת עלול להוביל לכאוס צרכני בשוק הרכב החשמלי

הפלונטר הפוליטי מתרחש בשלב קריטי עבור שוק הרכב, זמן קצר לאחר פרסום טיוטת חוק ההסדרים להחלת תקנות רגולטוריות על המכוניות החשמליות • יישום הרפורמות יוקפא למשך חודשים, וקיים ספק אם הן בכלל יאושרו בממשלה העתידית • החשש: עיכובים בפריסת עמדות טעינה והטלת מס נסועה

מליאת הכנסת / צילום: יוסי זמיר

הושגו הסכמות: הכנסת תפוזר ביום רביעי, חוק הנאשם לא יעלה

טרם הושגו הסכמות על תאריך הבחירות ● שר האוצר ליברמן העריך כי עסקת החבילה במשק לא תצא לפועל ● ח"כ סמוטריץ': "סיכמנו בישיבת ראשי אופוזיציה לעשות הכל כדי לדחות את פיזור הכנסת לשבוע הבא ובימים האלה נהפוך כל אבן כדי למנוע את ההליכה המיותרת הזו לבחירות"

הפגנה נגד חוק ההפלות בארה''ב / צילום: Jose Luis Magana

"הפילוג הגדול": אמריקה נכנסת לסיבוב הבא של מלחמת ההפלות

בעקבות פסיקת בית המשפט העליון לבטל את הזכות הכללית להפלות, 26 מדינות בשליטה רפובליקאית עומדות להוציא את ההפלות אל מחוץ לחוק ● מדינות דמוקרטיות עושות יד אחת כדי להבטיח שירותי הפלות גם לנשים ממדינות אחרות ● הליברלים חוששים שבית המשפט העליון יבטל עוד זכויות שנויות במחלוקת – ומקווים להעמיד את ההפלות במרכז מערכת הבחירות לקונגרס

קריית שמונה / צילום: Shutterstock

אושרה מסילת הרכבת לקריית שמונה: למה התחנה תיבנה מחוץ לעיר

התוכנית למסילת רכבת בין כרמיאל לקריית שמונה, בעלות של כ־12 מיליארד שקל, אושרה להפקדה • מומחים מבקרים בחריפות את קידום תחנות הרכבת מחוץ למרחבים העירוניים • ראש העיר: "יהיה פיתוח עתידי מסביב לתחנה"

טקס פתיחת המסחר של פאגאיה בנאסד''ק / צילום: יח''צ - עידו איז'ק

סופו של טרנד: שוק הנפקות ה־SPAC בוול סטריט חזר לרמתו מלפני 2020

היקף גיוסי ההון בהנפקות ראשוניות נחתך במחצית השנה ב-95% ● Renaissance: "שוק ה-SPAC המשיך להתרסק ברבעון השני, ורק 14 חברות הונפקו" ● שווי פאגאיה הישראלית נחתך לרמה של כ-4 מיליארד דולר על פי בלומברג

הדשבורד החדש באתר בנק ישראל / צילום: צילום מסך

הדשבורד הכלכלי של בנק ישראל הוא התחלה יפה, אך הדרך עוד ארוכה

הדשבורד שבנק ישראל הציג בתחילת השבוע אמנם מנגיש לציבור חלק מהנתונים החשובים, אך כמה הוא באמת ידידותי טכנולוגית, וכמה הוא מאפשר שימוש בפועל כמו שאומרים בבנק המרכזי?

בתי מגורים בלונדון. המחירים הגיעו לשיא של כל הזמנים / צילום: Shutterstock

סוף לבום המחירים? כך משפיעות עליות הריבית והאינפלציה על הנדל"ן באירופה

בברלין שוק הנדל"ן קפוא כבר חודש, בבריטניה האינפלציה מאיימת על יכולת החזר ההלוואות ומחירי הדיור בשטוקהולם ירדו בחודש שעבר ב־2% • האם שוק הנדל"ן באירופה משנה כיוון? "כל הזמן רק דיברנו באוויר על ירידת מחירי הדיור. עכשיו זה קורה"

בני גנץ, גיל עומר, מיכל רפאל כדורי וגלית אלטשטיין / צילום: ויקימדיה-רפי דלויה, רמי זרנגר, גל''צ

איך ישפיע המשבר הפוליטי על מינוי מפקד גל"צ?

ההחלטה על פיזור הכנסת עלולה לטרוף את הקלפים סביב מינוי מפקד גל"צ, שתלוי בשר הביטחון - אך במשרדו לא ממהרים לפנות ליועצת המשפטית לממשלה לקבלת הנחיות ● לעומת זאת, המינוי של מנכ"ל לתאגיד אינו נוגע לגורמים פוליטיים, ולכן יש לו יותר סיכוי להתממש

רפי אלמליח, ראש מינהל התכנון החדש / צילום: דוברות רמ״י

מנהל מינהל התכנון החדש יהיה מנוע מלטפל בתוכניות לעשרות אלפי יחידות דיור

מחשש לניגוד עניינים מנהל מינהל התכנון החדש, רפי אלמליח, יהיה מנוע מלטפל בתפקידו החדש ב-32 תוכניות לעשרות אלפי יחידות דיור, כך עולה ממכתבו לשרת הפנים איילת שקד בו הוא הסביר כי לנוכח תפקידו הקודם ברמ"י לא יוכל להיות מעורב בפרויקטים

שרת התחבורה מרב מיכאלי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פתרון או פלסטר בשווי 100 מיליון שקל? זו התשובה של מרב מיכאלי לנהגי האוטובוסים

השרה מרב מיכאלי אמרה על נהגי האוטובוסים השובתים כי הם "צודקים לחלוטין", וטענה כי הביאה להם "כל מה שאפשר" מתקציב משרד התחבורה ● אך הנהגים דורשים כ-600 מיליון שקל להעלאת שכרם - והסכום שמשרד התחבורה מעמיד עבורם הוא כ-100 מיליון שקלים בלבד

דליפת דלק בקו קצא''א במועצה האזורית חוף אשקלון, לפני כשנה / צילום: המשרד להגנת הסביבה

באשקלון חולים בסרטן יותר מהממוצע הארצי, אך הממשלה לא טורחת לחקור מדוע

"במחוז אשקלון רואים רמת תחלואה משמעותית במחלות הסרטן באופן יחסי לממוצע הארצי", אמרה ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, בדיון הוועדה לפניות הציבור בכנסת ● במשרד הבריאות מציינים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסוכנים שנמצאים באוויר, ומפנים את הזרקור לעבר המשרד להגנת הסביבה - שטוען כי דווקא מדובר באחריות משרד הבריאות

ולדימיר פוטין / צילום: Shutterstock, Sasa Dzambic

לראשונה זה למעלה מ-100 שנה: רוסיה למעשה במצב של חדלות פרעון

רוסיה שבה והבהירה בימים האחרונים כי מדובר ב"פשיטת רגל מלאכותית" לכל היותר ● לפי הכללים הקיימים, לרוסיה הוענקה "תקופת חסד" של כ-30 יום לשלם את התשלומים על אגרות החוב שלה, והמועד פג בחצות שבין אתמול להיום

"אם יש מפלצת רב ראשית בעולם הכלכלי - זו סטגפלציה"

משבר הקורונה, סגרים שעדיין קיימים בסין, מלחמה במזרח-אירופה ומשבר כלכלי - כל האלה משנים את יחסי הכוחות שבין המעצמות הגדולות בעולם. איך הגיאופוליטיקה מעצבת ומשפיעה על הכלכלה ומה הקשר לחיינו בישראל ● פאנל גיאופוליטיקה מתוך כנס "כלכלה בטלטלה" בגרסת הפודקאסט ● האזינו

מרלו''ג של קרן פרולוג'יס בניו יורק / צילום: Associated Press

החנות וירטואלית, המחסן אמיתי: הלוגיקה שמאחורי ההשקעות במרכזים לוגיסטיים

הצמיחה המטאורית של אתרי המסחר המקוונים יצרה פלח שוק חדש ואיתן של מרכזים לוגיסטיים - המשמשים לאחסנה ולשינוע הסחורות ● התחום מגלם סקטור השקעה מניב, יציב וארוך-טווח שצפוי להמשיך לגדול ולצמוח

פריקת קרונות רכבת בנמל אשדוד / צילום: שמואל רחמני

התערבויות, סכסוכים והפרעה לממשל תקין: האם בכלל יש צורך בדירקטוריונים בחברות תשתיות ממשלתיות?

שורת סכסוכים ועימותים, מהרכבת דרך נתיבי ישראל ועד נמל אשדוד, מעלה תהיות בנוגע לנחיצות דירקטוריונים בחברות תשתית ממשלתיות מתוקצבות, שהמדינה ממילא קובעת את יעדיהן ומפקחת עליהן באופן צמוד ● מה אפשר לעשות אחרת, ומדוע יש מי שסבורים שזה הרע במיעוטו

אלון עמרם, יו''ר עמרם אברהם, ופרויקט של החברה בחדרה / צילום: עינת לברון

מהשבי בלבנון לפרויקטים של מחיר למשתכן: חברת הנדל"ן הוותיקה מגייסת חוב ומחירי הדירות נחשפים

עמרם אברהם, אחת מחברות הבנייה הגדולות, הרווחיות והלא מוכרות בישראל, סיימה את השנה החולפת עם רווח של יותר מ־120 מיליון שקל ● החברה, שמקימה דירות בעיקר בערי הפריפריה, מכרה ברבעון הראשון של השנה כ-100 דירות במחיר ממוצע של 2.1 מיליון שקל לדירה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המיזוג מתרחק? ארקיע לא תאריך את הבלעדיות שניתנה לאל על לרכישתה

הבלעדיות מסתיימת בסוף החודש ובעלי ארקיע, האחים נקש, עשויים לקדם מגעים עם רוכשים חלופיים ● עובדי חברת התעופה הפרטית מחזיקים ב–30% ממניותיה ומתנגדים למיזוג עם אל על, שמצדה מתכוונת “להמשיך לנהל מו”מ עם ארקיע אף ללא סעיף הבלעדיות”

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

פאינה קירשנבאום כן, משפט נתניהו לא: איך מחליטים על שידור דיונים בבית המשפט?

המשפט של חברת הכנסת לשעבר, פאינה קירשנבאום, היה הפעם הראשונה בה שודר דיון בערעור פלילי על גזר דין • פיילוט שידורי הדיונים מוצלח ומגביר את השקיפות, אך מספר השידורים מוגבל, הצדדים מערימים קשיים והתיקים האזרחיים נדחקים מאחור

מלון מנדרין ת''א / צילום: איל יצהר

עסקת ענק במלון מנדרין: החניה ושטחי המסחר נמכרו ב-190 מיליון שקל

לגלובס נודע כי קרן JTLV3 בראשות עמיר בירם, אריאל רוטר ושלמה גוטמן רכשה באחרונה את שטחי המסחר והחניון הצמוד למבנה מלון מנדרין בתל אביב בכ-190 מיליון שקל בתוספת מע"מ ● על השטח יש זכויות להקמת כ-10 אלף מ"ר מלונאות