גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיוסים נעצרים, השווי נחתך בעשרות אחוזים: בחברות ההייטק מתרגלים למציאות חדשה

מניות טכנולוגיה מישראל כקורנית, איירון סורס, פייבר ואאוטבריין איבדו עשרות אחוזים משוויין לאחר פרסום הדוחות הכספיים ● סרגיי וסצ'ונוק, אופנהיימר: "משקיעים יצאו מנקודת הנחה שתהיה צמיחה מטורפת, ואם הצמיחה מאיטה הם לא שואלים פעמיים, לא בודקים לעומק. דברים כאלה יוצרים הזדמנות השקעה"

בחברות ההייטק מתרגלים למציאות חדשה / איור: גיל ג'יבלי
בחברות ההייטק מתרגלים למציאות חדשה / איור: גיל ג'יבלי

חוסר הוודאות בכלכלה העולמית נותן את אותותיו בשוקי ההון הן בדוחות החברות הציבוריות והן בתגובה, הקיצונית לעיתים, של המשקיעים באותם דוחות. בתקופת חוסר ודאות, גם התנודתיות בשוק עולה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם ב-VIX, "מדד הפחד" של וול סטריט.

על רקע עליית האינפלציה והניסיון למתן אותה באמצעות העלאות ריבית - שמעלים חששות להאטה כלכלית, המצטרפים לקשיי שרשרת האספקה, המלחמה באוקראינה והסגרים בסין - מתאפיין שוק המניות בעצבנת רבה. הדבר מתבטא בירידות יומיות, או במקרים פחות שכיחים עליות יומיות, של 3% או 4% במדדים המובילים, שהפכו למראה שכיח, וכשהדבר מגיע למניות בודדות, לא נדיר לראות שינוי מחיר יומי בשיעור דו-ספרתי.

במציאות שכזו "נענשות" בחומרה יתרה חברות המפספסות את תחזיות האנליסטים בדוחות הכספיים שלהן, או מפחיתות את התחזיות השנתיות שלהן על רקע האי-ודאות המאקרו כלכלית או מסיבות אחרות. במקרים כאלו הן עלולות לאבד רבע או שליש משווי השוק שלהן ביום פרסום הדוחות.

רק בשבוע שעבר ראינו ארבעה מקרים כאלה בחברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בוול סטריט: קורנית דיגיטל איבדה שליש משווייה ביום שפרסמה את דוחות הרבעון הראשון, כשבמקביל פייבר איבדה מעל רבע מערכה. יום למחרת הגיע התור של איירון סורס ואאוטבריין, שאיבדו 18% ו-20%, בהתאמה. אגב, שתי חברות טכנולוגיה ישראליות - היפו ופיוניר - בלטו עם עלייה חדה של מעל 30% לאחר פרסום הדוחות, אך זאת לאחר שמניותיהן נפלו לשפל זמן קצר קודם לכן.

לא מן הנמנע שבין החברות שיפרסמו דוחות השבוע יהיו כאלה שיציגו תגובות מניה חריפות דומות. בין המדווחות בימים הקרובים גם חברות שהמניות שלהן הגיבו בחריפות לדוחות רבעוניים קודמים, כגון Wix ומאנדיי.

"עצבנות של השוק"

לדברי סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, התופעה של נפילות כה חדות נובעת "מעצבנות של השוק וממידת האכזבה מחברת צמיחה זו או אחרת".

הוא מוסיף כי יש שתי תופעות מקבילות בעונת הדוחות הנוכחית: האטה בקצב הצמיחה - לדוגמה תחזיות מתחת לצפי השוק - ומצד שני, החברות ממשיכות להגדיל הוצאות "ואני לא רואים שעוצרים פה. כל זה מלווה בעלייה בריבית, הכסף נהיה יותר יקר. באופן כללי, מדד נאסד"ק מציג ביצועי חסר כמעט בכל יום - יורד יותר ממדד S&P 500 - זה מעיד על בריחת כספי המשקיעים מאפיקי צמיחה.

"גם המכפילים מתקנים כלפי מטה. אם קודם אנשים דיברו במכפילי מכירות, התווכחו אם מכפיל 10 זול או יקר, היום החברות הכי צומחות נסחרות ב-6-7, ורוב החברות נסחרות במכפילים 1-3. המשקיעים שמים דגש על רווחיות ואם לא רואים שיפור ברווחיות הם מצביעים ברגליים".

על קורנית שעשתה לאחרונה הנפקה, ועל חברות שגייסו בשנה שעברה באמצעות מיזוגים ל-SPAC, הוא אומר כי "נכנסו שם משקיעים שפחות מכירים את פעילות החברה, שיצאו מנקודת הנחה שתהיה צמיחה מטורפת, ואם הצמיחה מאיטה הם לא שואלים פעמיים, לא בודקים לעומק. זה גורם לוולטיליות גבוהה, וכמובן ככל שיש יותר פעילות של משקיעים פרטיים במניה מסוימת, זה מעלה את התנודתיות. דברים כאלה יוצרים הזדמנות השקעה".

עוד הוא מוסיף, כי "הרבה חברות לא הספיקו לבנות בסיס של משקיעים חזקים לטווח ארוך, שמבינים את הסיפור של החברה, רצים איתה כמה שנים ויודעים למה לצפות.

"קורנית למשל היא חברה מצוינת, אך המניה עלתה קודם הרבה מעבר לשווי ההוגן שלה, לדעתי. הורידו אותה לרמות טרום קורונה שזה קיצון שני, כי בתקופה ההיא קורנית מכרה מחצית מהיום והייתה פחות רווחית. זה יוצר הזדמנות".

הזדמנות נוספת הוא מזהה באיירון סורס: "זו דוגמה חריגה. היא התרסקה ב-80% מהשיא ונסחרת במכפיל 13 לרווח השנה הבאה. מדובר בחברה שצומחת בעשרות אחוזים ומרוויחה כסף. יש פה תמחור לא הגיוני".

קורנית: כמיליארד דולר נמחקו ביום

932 מיליון דולר נמחקו משווי השוק של קורנית ביום רביעי, לאחר שהחברה פרסמה את הדוחות הכספיים שלה. זה היה שיא של מגמה שלילית שנמשכת כבר מנובמבר שעבר - אז הגיעה המניה לשיא של מעל 176 דולר, לעומת כ-44 דולר כיום.

"המשמעות היא שקורנית איבדה מאז השיא לא פחות מ-6 מיליארד דולר משווי השוק שלה. למזלה, היא ניצלה את רמות השיא וגייסה כ-300 מיליון דולר בהנפקת מניות לפי 151 דולר למניה, כך שבסוף הרבעון הראשון היו לה בקופה 735 מיליון דולר.

קורנית  עוסקת בתחום הדפוס הדיגיטלי על טקסטיל ומציגה חזון לשינוי של שוק האופנה כולו. ברבעון הראשון החברה עברה מרווח להפסד נקי בסך 5.2 מיליון דולר לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP).

אכזבה נוספת הגיעה מתחזית ההכנסות לרבעון השני, 85-95 מיליון דולר, כשבשוק ציפו ל-102 מיליון דולר; וכן רווח תפעולי Non-GAAP בטווח שבין מינוס 2% ל-2% מההכנסות ו-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של בין 0%-4% מההכנסות.

קורנית מעריכה שהרבעונים השלישי והרביעי יהיו חזקים יותר מהרבעון השני, חוזרת על כוונתה להגיע בעתיד לקצב מכירות רבעוני של 125 מיליון דולר ובטוחה ביכולתה להפוך לעסק של מיליארד דולר ב-2026.

"למרות אשרור היעדים לטווח הארוך, השוק העניש את החברה בחומרה על האכזבה הנוכחית והתחזית לטווח הקצר, אם כי ביומיים שלאחר מכן המניה התאוששה מעט מרמות השפל שאליהן נפלה.

פייבר: המניה חזרה שנתיים לאחור

מניית פייבר  חזרה בשבוע שעבר שנתיים לאחור, ומחקה למעשה את כל העלייה הגדולה שהציגה בתקופה שלאחר פרוץ מגפת הקורונה. פייבר פיתחה זירת מסחר לחיבור בין פרילנסרים ללקוחות, ונהנתה מרוח גבית בתקופת המגפה, כשהמעבר לעבודה מרחוק היה מגמה בולטת. בשיא בתחילת 2021 שווי השוק של החברה היה גבוה מ-10 מיליארד דולר, ואילו היום שווייה מגיע ל-1.4 מיליארד דולר.

הדוחות שפרסמה פייבר בשבוע שעבר הצביעו על רבעון ראשון חזק, אך החברה הפחיתה את התחזית השנתית שלה על רקע מה שהוגדר כסביבת מאקרו כלכלה לא ודאית.

החברה צופה כעת צמיחה שנתית של 16%-23% בהכנסות - ל-345-365 מיליון דולר, בעוד שהתחזית הקודמת הייתה לצמיחה של 25%-27%.

במקביל, מתברר שה-EBITDA השנתי, שהיה אמור לצמוח בשיעור דו-ספרתי לעומת 2021, דווקא יקטן - פייבר חתכה את תחזית ה-EBITDA מ-27-33 מיליון דולר ל-10-17 מיליון דולר, בהשוואה ל-22.9 מיליון דולר שנרשמו ב-2021.

בשנה שעברה, לאחר העליות המשמעותיות במחיר המניה, פייבר תכננה לצאת לגיוס הון ענק של 700 מיליון דולר, אך ירידות בשווקים שהיו אז (מרץ 2021) גרמו לה לבטל את ההנפקה. בסוף הרבעון הראשון היו לפייבר בקופה 638 מיליון דולר, לעומת חוב לטווח ארוך למחזיקי אג"ח להמרה, בסך 451 מיליון דולר.

אאוטבריין: הכסף בקופה גבוה משווי השוק

מניית אאוטבריין נפלה ביום חמישי במעל 20% לאחר שחברת המלצות התוכן באינטרנט הורידה את התחזית השנתית שלה, בעקבות חולשה בביקושים, בפרט באירופה, ואי-ודאות כלכלית בכלל. מעניין לציין שהמתחרה טאבולה, שפרסמה את הדוחות שלה באותו יום לאחר סיום המסחר, הפחיתה גם היא את התחזיות - אם כי בשיעור מעט יותר מתון מההפחתה באאוטבריין - ומנייתה ירדה הרבה פחות, על רקע השוק החיובי ביום שישי.

 

אאוטבריין  הונפקה לראשונה בוול סטריט בקיץ שעבר במחיר מניה של 20 דולר ששיקף לה שווי של כ-1.1 מיליארד דולר, וכעת היא נסחרת בשווי של 346 מיליון דולר (מחיר של 6.05 דולרים למניה). בסוף הרבעון הראשון היו לאאוטבריין בקופה 411 מיליון דולר - לכאורה גבוה משווי השוק הנוכחי שלה, אך יש לה גם חוב לטווח ארוך של 236 מיליון דולר, כך שהיקף המזומנים נטו אחראי כעת ליותר ממחצית משווי השוק של אאוטבריין.

איירון סורס:הפחתת התחזיות פגעה במניה 

איירון סורס הפכה לחברה ציבורית כשמוזגה לחברת SPAC לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר ביוני 2021. לאחר שביצעה שתי רכישות - את Tapjoy מארה"ב היא רכשה תמורת 400 מיליון דולר ואת Bidalgo מישראל ב-54.7 מיליון דולר - היא נסחרת כעת בשווי של 2.9 מיליארד דולר.

בשבוע שעבר מנייתה נפלה כאמור בכ-18% ביום שלאחר פרסום הדוחות. החברה, ספקית פלטפורמת מוניטיזציה ופרסום למפתחי אפליקציות, הפחיתה את התחזיות השנתיות שלה: היא צופה הכנסות של 750-780 מיליון דולר, ירידה של 5% באמצע טווח התחזית לעומת התחזית הקודמת, ובהשוואה להכנסות של 553 מיליון דולר ב-2021.

תחזית ה-EBITDA השנתית יורדת בכ-10% ל-230-240 מיליון דולר (לעומת 194 מיליון דולר ב-2021), כששולי ה-EBITDA יהיו 29%-32%, בעוד שהתחזית הקודמת הייתה ל-31%-34%.

ברבעון הראשון הכנסות איירון סורס היו 190 מיליון דולר, הרווח הנקי GAAP היה 14 מיליון דולר וה-EBITDA הסתכם ב-59 מיליון דולר. באופנהיימר ממשיכים להמליץ על המניה "תשואת יתר" והזכירו שהיא צופה האצה בקצב הצמיחה במחצית השנייה של השנה, אך חתכו את מחיר היעד למניה מ-11 ל-6 דולרים, בהתאם להורדת מכפילי חברות הצמיחה.

הירידות החדות בול סטריט מצננות את השוק הלוהט של גיוסי עובדים בהייטק | אסף גלעד

שנת 2021 היתה טובה לעובדי תעשיית ההייטק בישראל, לא רק מהמיליונים שזרמו לכיסיהם מהנפקות, אקזיטים וסבבי סקנדרי, אלא גם בתלוש המשכורת. הביקוש הגואה לעובדים בתעשייה ניפח את שכרם, והתגלגל בתורו לעלייה ניכרת בהוצאות על רכישת דירות, רכב, מסעדות, מלונות וחופשות אקזוטיות.

למעשה, העלייה בביקוש למתכנתים בשנה החולפת הייתה הגבוהה והמהירה ביותר אי פעם. כך לדוגמה, מספר משרות המתכנתים הנדרשות הכפיל עצמו מ-7,000 ל-14,000 בתוך שנה בלבד, בין ינואר 2021 ל-2022, כך על פי הלמ"ס. מדובר בעלייה של פי ארבעה במספר המשרות הפנויות ביחס לשנה שקדמה לפרוץ מגפת הקורונה.

כאפקט מתמשך, גם המשכורות בהייטק הגיעו לשיא של כל הזמנים, עם שכר חודשי ממוצע של יותר מ-30 אלף שקל, נכון לחודש פברואר השנה, עלייה של 10% ביחס לינואר. ויחד עם זאת, החל מחודש מרץ נרשמו דעיכה מסוימת בביקוש לעובדים, והתחלה של ירידה בהיקפי הגיוסים.

דיווח של הלמ"ס מהחודש שעבר חשף לכל את מה שהיה סוד ידוע בתעשייה: הביקוש למתכתנים בקרב כלל חברות ההייטק הגיע לראשונה זה שנתיים לנקודת איזון, ואף החל לסגת. ההתקררות בשוק נותנת את אותותיה נכון להיום בירידה בנכונות של החברות להמשיך ולגייס עובדים בכל מחיר כמעט, כפי שהיה בתקופת השיא. מרכזי פיתוח זרים של ענקיות הטכנולוגיה כבר החלו להקפיא גיוסים חדשים - כפי שנחשף בתחילת החודש במקרה של מטא. 

הירידה החדות במניות הטכנולוגיה בוול סטריט בשבועות האחרונים גרמה לחברות רבות בתעשייה המקומית לפתוח את ספרי התקציב שלהן, ולבצע הערכה מחודשת של מדיניות ההוצאות, מה שצפוי להוביל לצמצום בגיוסי עובדים בזמן הקרוב ולהקפאתם כליל בחברות אחרות.

גם עבור חברות צומחות ומכניסות, סביבה של מניות בירידה מובילה לא רק לאובדן האופק למכירת מניות בזמן הקרוב, אלא גם לפגיעה באווירת הצמיחה, המאפיינת חברות חד-קרן רבות שבחרו להישאר פרטיות. עם זאת, החברות בתעשייה טרם הגיעו ככל הידוע למוצא אחרון של פיטורים - למעט הסטארט-אפ אבו (Avo), שעוסק במשלוחי מזון מהירים, ושפיטר בעיקר עובדי לוגיסטיקה ושירות לקוחות. 

בתעשייה מעריכים, כי חברות שהצטיידו בקופת מזומנים שמנה, ושלהן תזרים חיובי, יוכלו להמשיך לצמוח ולהגדיל את נתח השוק שלהן. אך חברות שנאלצות לגייס שוב ושוב הון בגלל מבנה עלויות הפסדי, מאבדות את האטרקטיביות שלהן בעיני המשקיעים, ואלה יצטרכו לשקול האם לצמצם גיוסי כוח אדם, להימכר או אף לבצע בעצמן רכישה על מנת לצמוח באופן לא אורגני.

בדיקת גלובס באמצעות הרשת החברתית לעובדים לינקדאין בקרב חברות ההייטק הציבוריות בישראל מעלה תמונה דומה. שיעור הצמיחה הממוצע במונחי עובדים של 20 חברות הייטק נסחרות - בהן Wix, למונייד, גלובל-אי, מאנדיי - ירד בשנה האחרונה מ- 2.45% בחודש אפריל אשתקד ל- 1.85% באפריל האחרון, ירידה של כ- 25% בתוך שנה. 

השוואה בין שיעור הצמיחה בששת החודשים האחרונים, לבין התקופה שקדמה לה מגלה אילו חברות האטו את צמיחתן באופן גורף אף יותר; חברות ביטוח דיגיטלי (כמו למונייד והיפו) לצד חברות אוטו-טק (טכנולוגייה לרכב) היו מאלה ששיעור הצמיחה הממוצע שלהן הואט באופן המשמעותי ביותר - עם זאת, כולן ממשיכות בינתיים לצמוח בהיקף הגיוסים שלהן. 

מנגד, כמה חברות ציבוריות עדיין מראות צמיחה משמעותית ואף גבוהה יותר מהצמיחה שנרשמה בסוף 2021, בהן מאנדיי, סימילרווב ואיירון סורס. סגמנטים שונים של חברות מגלים, כצפוי, התנהגות שונה: תחום הסייבר עדיין נחשב צומח יותר, עם שיעור צמיחה של 5.5% בחודש אפריל האחרון לכלל החברות - הפרטיות והנסחרות - בהן גם סנטינל וואן, שהראתה צמיחה גבוהה של 6% בחודש אפריל, הנתון הגבוה ביותר זה שנה.

את הירידה החדה בשיעור צמיחת כוח האדם ספגו חברות המשווקות מוצר לצרכן הסופי, כמו ביטוח דיגיטלי ושירותי אונליין. מגמה דומה נצפית גם בארה״ב, שם עיקר הפיטורים מרוכזים בחברות ציבוריות ופרטיות בתחום המשלוחים, התחבורה החכמה והחינוך אונליין. ורום (Vroom) למשל, חברה אמריקאית בעלת שורשים ישראליים המספקת שירות דיגיטלי למכירת רכבים משומשים, פיטרה 14% מעובדיה בשבוע שעבר, כ-270 איש.

עוד כתבות

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

חברת TRULLION / צילום: TRULLION

"כמו מערב פרוע": חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 הקימו חברה מבטיחה

מאחורי חברת טרוליון עומדים חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 שחולקים חזון משותף: ייעול עבודה חשבונאית בארגונים באמצעות בינה מלאכותית • נגד מה הם מתחרים? "הלקוחות שדבקים באקסל" ● הסטארט-אפים המבטיחים

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

עיראק / צילום: Associated Press, JEROME DELAY

הפצצה בבסיס המיליציות הפרו-איראניות בעיראק

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

דיווח בארה״ב: הנהגת חמאס שוקלת לעזוב את קטאר לטובת המדינה הזו

על פי הוול סטריט ג׳ורנל ברקע המו״מ השברירי לעסקת חטופים והלחץ שמופעל עליהם, בכירים בהנהגה המדינית של חמאס פנו לשתי מדינות באזור ובהן עומאן

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?