גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדד מחירי המזון בשיא כל הזמנים: במקינזי מזהירים ממשבר עולמי

דניאל עמינצח, שותף בכיר בענקית הייעוץ וראש תחום החקלאות והמזון בחברה, מסביר לגלובס כי ענף המזון העולמי נמתח לקצה יכולתו בקורונה, והמלחמה באוקראינה והאינפלציה יוצרות מחסור בעל "השלכות דרמטיות שלא ראינו הרבה מאוד שנים" ● עיקר הפגיעה צפויה במדינות חלשות, אבל את ההשלכות נרגיש גם בישראל

חייל אוקראיני בשדה חקלאי סמוך לקייב / צילום: Shutterstock
חייל אוקראיני בשדה חקלאי סמוך לקייב / צילום: Shutterstock

"אסור שלטרגדיה המתחוללת באוקראינה תתווסף עוד טרגדיה: משבר מזון עולמי". כך הזהיר בחודש שעבר דיוויד מלפאס, נשיא הבנק העולמי. הוא אמר את הדברים בדיון אותו כינסה שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן, בהשתתפות שרי אוצר מכל הכלכלות המובילות, כדי לדון ב"תגובה דחופה למשבר הביטחון התזונתי העולמי המתמשך, שהוחרף על ידי פלישת רוסיה לאוקראינה".

כשמשבר האקלים הופך למשבר אספקה יש לזה מחיר כלכלי | פרשנות, שני אשכנזי

האזהרות מפני משבר מזון עולמי מגיעות משלל כיוונים בשבועות האחרונים, ולפי חלק מהקולות, המשבר הזה כבר נמצא בעיצומו. מדד מחירי המזון של הבנק העולמי, למשל, כבר הגיע לשיא של כל הזמנים בחודש מרץ. ואילו נשיא אוקראינה, וולודומיר זלנסקי, הזהיר במועצת הביטחון של האו"ם בתחילת אפריל שמוסקבה הביאה ל"משבר מזון עולמי שיכול להוביל לרעב באפריקה, באסיה ובאזורים אחרים, ולכאוס פוליטי בהרבה מדינות".

אזהרה דומה הגיעה בסוף השבוע משרי החוץ של מדינות ה-G7 (מדינות המערב העשירות ביותר), שהכריזו כי עקב המלחמה, והעובדה שרוסיה חוסמת את נתיבי יצוא החיטה מאוקראינה, "העולם ניצב בפני מצב מחמיר של חוסר ביטחון תזונתי ותת-תזונה". ולכך הצטרף ביום שבת סימן אזהרה נוסף, כשהודו חסמה את יצוא החיטה משטחה, בעקבות גל החום ההרסני שמכה במדינה.

החשש שהמלחמה באוקראינה תוביל למשבר מזון נובעת לא רק מהעובדה שרוסיה ואוקראינה הן יצרניות בולטות של תבואה ודשנים, אלא גם מכך שהמלחמה מגיעה אחרי שנתיים של מגפה, שמתחו את "העמידות של ענף המזון עד קצה גבול היכולת". כך מסביר לגלובס בשיחה מניו יורק דניאל עמינצח, שותף בכיר בענקית הייעוץ מקינזי. עמינצח מנהל במקינזי את התחום הגלובלי של חקלאות, מזון, וכימיה - ענפים העומדים היום בלב הסערה. המלחמה באוקראינה, הוא קובע, עשויה "לגרום להשלכות דרמטיות שלא ראינו הרבה מאוד שנים".

דניאל עמינצח, שותף בכיר במקינזי ומנהל תחום חקלאות, מזון וכימיה / צילום: יח''צ

לפי ההערכות של מקינזי, כך מפרט עמינצח, המלחמה באוקראינה תגרע משוק המזון העולמי תבואות - בדגש על חיטה וחמניות - בהיקף של 50 טריליון קלוריות, או כמות המספיקה להזין 80 מיליון איש בשנה. "ובגלל שזה נוגע בתבואות שהן כל כך ספציפיות לתזונה, בדגש על חיטה, זה משהו שקשה מאוד לכסות עליו או לכפר עליו בטווח קצר", הוא אומר. משמעות המספרים האלה אינה ש-80 מיליון אנשים יירעבו למוות, הוא מבהיר. המזון החסר יתפזר על פני הרבה יותר אנשים, יש מדינות המנסות להגביר תפוקה, ויש גם רזרבות מזון. אבל הבעיה היא שבתרחיש פסימי, שבו המלחמה מתמשכת (ראו תרשים), משבר המזון עוד עלול להחריף בשנה הבאה. בתרחיש הפסימי של מקינזי, תיגרע מהמאזן העולמי ב-2023 כמות קלוריות השקולה לתזונה של 100 עד 250 מיליון אנשים. "זה מתחיל להיות יותר ויותר משמעותי", אומר עמינצח.

פגיעה בהיצע הדשנים תייקר עלויות בכל העולם

מתוקף תפקידו במקינזי, לעמינצח יש ראייה רחבה על כל "שרשרת הערך" של תחום המזון העולמי, מיצרניות הדשנים והציוד החקלאי, דרך חברות ההפצה הגלובליות, ובחלק מהמקרים גם החברות החקלאיות הגדולות. "אם רוצים לתאר את העולם בצורה מאוד פשטנית, יש ארבעה יבולים שהם משמעותיים ביותר: תירס, סויה, אורז וחיטה", הוא מפרט כשהוא מתבקש למפות את שרשרת הערך הזאת.

בעוד ענקיות גידול כמו ארה"ב וברזיל מתמקדות בעיקר בגידולי סויה ותירס, הרי שאחד ממוקדי החיטה העולמיים הוא אזור הים השחור, כלומר רוסיה ואוקראינה. "יחד, הן מספקות 30% מהחיטה בעולם, רוסיה 20% ואוקראינה עוד 10%. כשזה מגיע לחמניות, כולל שמן חמניות, אנחנו מדברים על מספרים הרבה יותר גדולים: רוסיה ואוקראינה הן למעלה משני שליש".

"אבל הדגש הוא לא רק על היבולים עצמם", ממשיך עמינצח. "האזור הזה מאוד משמעותי בכל מה שנוגע לדשנים, שהם התשומה המשמעותית ביותר עבור החקלאים, מבחינת היכולת להגיע לתוצרים בנפח גבוה. כמעט 50% מתפוקת האשלגן העולמית מגיעה מרוסיה ובלארוס".

כשאתה מדבר על קלוריות שייגרעו מהשוק, מה התרחיש הקונקרטי שמדאיג אותך?
"‏זה שילוב של כמה היבטים, וצריך להפריד בין רוסיה לאוקראינה. כל עוד המלחמה ממשיכה, יש פגיעה ישירה ביכולת ניהול העונה החקלאית באוקראינה. עכשיו, לאור העובדה שהקרבות עברו למזרח אוקראינה, אנחנו רואים ניסיונות להחיות חלק מהעונה החקלאית במערב המדינה. אבל בגדול אנחנו צופים פגיעה ישירה ממש ביכולות הגידול כתוצאה מהמלחמה, ממחסור בכוח אדם ומחוסר יכולת להגיע לאספקה של זרעים וציוד.

"נוסף לכך, גם אם ברמת החווה עצמה הצלחת לגדל משהו, היכולת הלוגיסטית להוציא אותו אל הנמלים, ואז אל מחוץ לאוקראינה היא מוגבלת. העובדה שהלחימה באוקראינה מתמקדת בשבועות האחרונים בחזית המזרחית - אפשרה לחלק ניכר מהחקלאים באוקראינה לחזור ולהמשיך את העונה החקלאית, גם אם ברמות יעילות נמוכות יותר, מעבר למה שציפינו לפני מספר שבועות. עם זאת, צוואר הבקבוק העיקרי ממשיך להיות ערוץ היציאה מהמדינה - דרך הנמלים בים השחור (90% מהיצוא של חיטה באוקראינה עובר משם) - וקשה מאוד להסב את הכמויות האלה ללוגיסטיקה יבשתית.

"גם ברוסיה מתחילים לראות סימנים מאוד ברורים למגבלות שקשורות גם ללוגיסטיקה, גם לכוח אדם במידה מסוימת, ויותר מזה לסנקציות. הסנקציות בפירוש מתחילות להשפיע על האספקה של חומרי גלם וטכנולוגיות מהמערב, ואנחנו מתחילים לראות את ההשלכות גם ברמת התבואה ברוסיה".

אם השנה עיקר הפגיעה קשורה לעונת הגידול החקלאית עצמה ולאתגר הלוגיסטי של משלוח התוצרת החקלאית, הרי שבשנה הבאה יתווסף לאלה גם מחסור אפשרי בתשומות חקלאיות, בדגש על דשנים, ועליות מחירים. אם בעונה הנוכחית ההערכות של מקינזי מדברות על בין 20 לבין 35 מיליון טונות של תבואות שייגרעו מהשוק, התרחישים של החברה לשנה הבאה נעים בין "10 מיליון טונה בתרחיש הכי אופטימי לעד כמעט 60 מיליון טונה של פגיעה - שזו פגיעה הרבה יותר דרמטית". השאלה היא כמה מהחוסרים אפשר יהיה להשלים על ידי תוצרת חקלאית ממקומות אחרים - למשל הודו או אוסטרליה. עמינצח מזכיר מאמצים בהודו ובאוסטרליה להשלים חלק מהחוסרים, "אבל למאמצים ייקח זמן להבשיל ולכן באמת חלק גדול מהנפח הזה ייגרע". 

עד כמה גל החום הנוכחי בהודו יקשה להשלים חלק מהתבואות החסרות?
"אנחנו כרגע צופים השלכות מוגבלות בכל הקשור לשוק החיטה העולמי. בשלב שבו גל החום התחיל, כבר הסתיים הקציר בדרום ומרכז הודו ועיקר החשיפה היתה בצפון המדינה. וגם בצפון, ההערכה בשלב זה היא לפגישה של עד 10% מיבול החיטה כתוצאה מפגיעת החום. למעשה, גל החום הכביד הרבה יותר על משק החשמל במדינה (והצריך יבוא פחם נוסף - שנוגע בסוגיות משבר האקלים) והשפיע בצורה יותר מוגבלת על שוק החיטה. כרגע הפגיעה היא יותר הצהרתית - הודו הרגישה נוח לפניי גל החום להרים את היד ולהציע יצוא חיטה לאור העובדה שבארבע-חמש השנים האחרונות היו יבולי שיא והיו עודפים כל שנה. לאור גל החום, הודו בחרה להיזהר הרבה יותר ברמה ההצהרתית לפני שמבינים את גודל הפגיעה".

 

האתגר הלוגיסטי ואפקט האינפלציה

בשבועות האחרונים אפשר למצוא גם אנליסטים המסבירים שיש לעולם מספיק יכולת גידול על מנת להשלים את החוסרים, כשהאתגר המשמעותי הוא בעיקר לוגיסטי - להחליף את שרשרת האספקה מאוקראינה ומרוסיה בקווי אספקה ממקורות אחרים. עמינצח "קצת יותר פסימי", כהגדרתו.

"ברמת התיאורטית אפשר יהיה להשלים את את החוסר", הוא מפרט. "לא חסרות אדמות, אפילו כאן בארה"ב שאפשר יהיה להסיט במהירות גבוהה יחסית לצרכים חקלאיים. אם יהיה פרויקט סדור אפשר להתחיל להשלים חלק גדול מהפערים. הסיבה שאני קצת יותר פסימי, בוודאי ככל שהמלחמה ממשיכה, היא שאנחנו בסביבה אינפלציונית מאוד גבוהה, שכבר יש לה השלכות מאוד גדולות, גם על עלויות חומרי הגלם לחקלאים וגם על התבואות עצמן. כולנו יודעים מה קורה כשהמחירים עולים, ואיזה אפקט שרשרת זה יוצר".

תוכל להרחיב על "הסביבה האינפלציונית" שאתה מתאר?
"כשאני אומר סביבה אינפלציונית הכוונה היא שזה מכה בכל שרשרת הערך. זה מתחיל מהמחירים שהחקלאים עצמם משלמים על תשומות, חומרי גלם, דשנים. ממחירי האשלגן שיותר מהוכפלו בשבועות האחרונים עד למחירי האנרגיה. החקלאי עצמו משלם הרבה יותר על חומרי גלם, מה שהופך את העונה להיות הרבה יותר יקרה. וברגע שהעונה הרבה יותר יקרה, אתה מתחיל למכור במחיר יותר גבוה.

"גם הלוגיסטיקה של משלוח המוצרים הרבה יותר יקרה. מחירי האנרגיה עלו ויש מחסור באמצעים לוגיסטיים. האפקט האינפלציוני נוגע בכל כך הרבה אזורים שהוא באמת מעלה משמעותית את המחירים עד לרמת המוצר הבודד שמגיע לצלחת הביתה. אנחנו כבר רואים את ההשפעות בסופרמרקטים, ונראה הרבה יותר ככל שהמלחמה ממשיכה. וזה מטריד כי אנחנו יודעים שבהרבה מאוד מקרים ההוצאה על מזון היא מרכיב מאוד משמעותי למשפחות. בטח בעולם המתפתח ואפילו בעולם המערבי".

"להיות ערניים למשברים במזרח התיכון"

זה מקור החשש למשבר מזון עולמי, ועמינצח מדגיש שאנחנו מגיעים לרגע הנוכחי אחרי שממשלות בעולם כבר מתחו את התקציבים שלהן בתקופת הקורונה, מה שגורם למקינזי לצפות תגובה ממשלתית מתונה יחסית למשבר. זאת במיוחד לאור העובדה שמדובר במשבר גלובלי, להבדיל ממשבר במדינה אחת, שבו היה אפשר לצפות להתגייסות נרחבת מצד מדינות אחרות.

עם זאת, עמינצח מדגיש, רוב העולם יידע לתת מענה ל"צרכי החיטה", כהגדרתו. "זה משבר שלצערנו ייפגע בראש ובראשונה במדינות החלשות. בארה"ב לא תהיה בעיית מזון, גם לא בישראל. תהיה בעיה של מחירים, של עלות, אבל לא יהיה כנראה מחסור של מזון במדפים. המדינות החלשות הרבה יותר רגישות, ושם הפגיעה מאוד גדולה. מדינות כמו פקיסטן, בנגלדש, אתיופיה, שבאמת מאוד רגישות לאירועים כאלה, יהיו הנפגעות העיקריות של משבר מהסוג הזה".

כי לא יהיה להן כסף לקנות את הסחורה במחירים האלה?
"זה שילוב של של כסף, של גישה ושל מחסור בנפחים. הן מתועדפות אחרונות. בסופו של יום השחקנים הגדולים לא מתעדפים את המדינות האלה. האשראי שלהן מוגבל והתעדוף שלהן נמוך. ואנחנו יודעים עד כמה אנחנו צריכים להיות ערניים למשברים כאלה במזרח התיכון. כמעט 75% מהיבוא של תורכיה מגיע מרוסיה ומאוקראינה, ובמצרים מדובר ב-60%. אלה מדינות שמאוד מושפעת מכך. פקיסטן דרך אגב זה יותר מ-85%".

ההשפעה של המשבר, מוסיף עמינצח, תלויה גם ביכולת הכספית של המדינה לסבסד את מחירי הלחם, למשל, וגם ברמת רזרבות החיטה שעומדות לרשותה. "יש מדינות בעולם שמנוהלות הרבה יותר טוב ברמת הרזרבות - סין היא דוגמה טובה לכך - ויש כאלה שממש חיות על רזרבות מאוד נמוכות".

"לא רואה ניצול ציני להגדלת רווחים"

בניתוח שאותו מפרט עמינצח יש מקום מרכזי לחוסרים, למגבלות לוגיסטייות ולקשיים תקציביים. אבל היצע מוגבל יכול להיות גם הזדמנות להעלות מחירים, במיוחד בסיטואציות בהן השוק ריכוזי. האם זה גם המצב כרגע? עמינצח מסביר ששוק המזון, שהוא מאוד גלובלי ומכיל מספר גדול של שחקנים, הוא דווקא לא מאוד ריכוזי - גם אם יש מקטעים ספציפיים בתוכו שהם יותר ריכוזיים (כמו אשלגן או תובלה). "אבל אם לומר את האמת אני לא ראיתי באופן ישיר ניצול ציני של המשבר בשביל להגדיל רווחים".

בתחום האשלגן, למשל, מסביר עמינצח, "כולם מנסים להגדיל תפוקות, וזה לוקח זמן. הפרויקט הגדול בעולם האשלגן, פרויקט ינסן בקנדה, אמור להוסיף סדר גודל של חמישה מיליון טונות נוספים של אשלגן, עובדים עליו מאוד קשה, שפכו עליו כבר מיליארדי דולרים, ונראה את התפוקות שם ב-2027. לוקח זמן לפרויקטים כאלה להתבסס".

"זה לא סוד כמובן שכשיש כזו סביבה עבודה גם הרווחיות עולה וזה משפיעה לחיוב על התוצאות של החברות", מוסיף עמינצח. "אבל אני מרגיש שאני ראיתי שיש פחות ציניות ויותר נחישות של 'אוקיי איך משתמשים עכשיו בתזרים מזומנים היותר גבוה בשביל לעבוד יותר מהר ויותר נכון בשביל לתת מענה לחלק מהבעיות'".

"כמו בכל משבר", אומר עמינצח, "גם משבר כזה גורם להאצה של של דברים חיוביים שראינו כבר קודם. למשל בכל מה שקשור לקיימות, וניהול נכון יותר של עולם החקלאות".

מה אפשר לעשות היום כדי להתמודד עם הסכנה למשבר, ומה ישראל יכולה לעשות?
"אפשר לעשות הרבה. בראייתי, המשבר הוא גם הזדמנות. מה שהקורונה עשתה לעולם הדיגיטל, המשבר הזה יכול לעשות לעולם המזון, אולי אפילו האנרגיה. זה יכול להאיץ תהליכים תהליכים בריאים, שהיו צריכים להתבצע מזמן, כולל בגלל צרכי שינוי האקלים. עדיין יש למשל חקלאים רבים בעולם, בטח בעולם המתפתח, ששיטות העבודה שלהם, ובהתאם לכך התבואות שלהם, מאוד נמוכות". עמינצח מספר שגם בקרב החקלאים ברחבי העולם אפשר לזהות מוכנות גוברת לאמץ טכנולוגיות חדשות, ולשים דגש גדול יותר על קיימות.

ובאשר לישראל, עמינצח אומר שאפשר לראות גידול בהשקעות וביזמות בתחום, משלל זוויות - מחקלאות אנכית, דרך שימוש ברחפנים וחיישנים מרוחקים, "ועד לאזורים של תחליפי מזון, חלבונים אלטרנטיביים, שישראל היא שחקן מוביל גם בהקשר הזה. יש פה הזדמנות עבור ישראל, בכל מה שקשור לחדשונת,לקחת תפקיד אפילו יותר מרכזי בשינוי שהעולם יעבור בשנים הקרובות בגלל המשבר".

עוד כתבות

אהוד ברק / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

לא רק קנאביס: אהוד ברק ימונה ליו"ר משותף בשחל טלרפואה

ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר יצטרף ליו"ר יריב אלראי והשניים ינסו להוביל יחד את הצמיחה הגלובלית של שחל, שעוסקת בפתרונות רפואה מרחוק ● ברק עומד גם בראש חברת הקנאביס הרפואי אינטרקיור

מכונה לייצור סיבים אופטיים וכבלי תקשורת / צילום: Shutterstock

נטפליקס, דיסני ועבודה נוחה מהבית: בפריפריה עדיין מחכים לסיבים האופטיים

פריסת הסיבים האופטיים תגיע עד סוף השנה ל-70% מבתי האב בישראל, אולם נראה כי במרחב הכפרי ייאלצו לחכות עוד כמה שנים בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך ● ראשי מועצות טוענים כי בזק מרתיעה את הקבלנים המתחרים בה, ובמשרד התקשורת מתכננים דיון בנושא

לימור בוזגלו / צילום: יח''צ

מי המנהלת החדשה באל על שתידרש לפתור את המחלוקת עם הטייסים?

לימור בוזגלו שמונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש באל על נדרשת להמשיך היכן שהפסיקה קודמתה ולנסות להשכין שקט סביב המחלוקת בחברה ● הטייסים מבקשים להחזיר את רמת השכר טרום קורונה, להיפרד מהוועד ולפעול כיחידת מקח עצמאית ● אל על הגישה בקשה לצו נגד הטייסים אך סורבה ונדרשת לחזור למו"מ

דרור בין, מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: איל יצהר

מנכ"ל רשות החדשנות: "לא להעביר את הרשות למשרד המדע לפני הבחירות"

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להקמת הממשלה ה-36, הוחלט להעביר את רשות החדשנות ממשרד הכלכלה למשרד המדע ● אלא שהממשלה לא השלימה את שינויי החקיקה הדרושים וכעת רוצה לאשר אותם רגע לפני הבחירות

נפתלי בנט בנאומו הערב / צילום: רפי קוץ

בנט הודיע שלא יתמודד בבחירות הקרובות; פיזור הכנסת נדחה לחמישי

בנט הודיע שישאר בתפקידו כרה״מ חלופי ● בנאומו אמר בנט שהוא "משאיר מדינה משגשגת. הממשלה בראשותי הצליחה בשנה מה שממשלות אחרות לא"

יאיר לפיד, ראש הממשלה החלופית / צילום: יוסי זמיר

הדלק מתייקר, גם החשמל בדרך: האתגר הכלכלי הראשון שצפוי לממשלת המעבר

מחיר ליטר דלק חצה את רף ה-8 שקלים לראשונה מאז 2012 וגם ברשות החשמל נערכים לקראת התייקרות התעריפים של כ-10% ● אלא שברקע פיזור הכנסת, ספק אם האוצר יוכל למתן את עליות המחירים

מליאת הכנסת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

73 חוקים חדשים ושיא בח"כים נורבגים: כך נראתה הכנסת שפוזרה במספרים

הכנסת ה-24 פוזרה אחרי שנה ושלושה חודשים בלבד ● מה היה בה? חוק הסדרים חסר תקדים, מפלגה ערבית בקואליציה, שלוש העלאות מסים ורק ראשת מפלגה אחת ● וכמה מחברי הכנסת עשויים להישאר בחוץ?

שיעור העלייה של יתרות החוב במשקי הבית בישראל

תוך 4 שנים: חובות הדיור בישראל זינקו ב־38%

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: עליית מחירי הנדל"ן משפיעה גם על חובות הדיור, שזינקו בשנים האחרונות

מלך ומלכת ספרד, פליפה ולטיסיה (במרכז) עם מנהיגי נאט''ו בארמון המלוכה במדריד, שלישי / צילום: Associated Press, Andrea Comas

הברית הצבאית של העולם החופשי תוהה איך להתגונן מפני רודנים

נאט"ו קמה לפני 73 שנה כדי לבלום דיקטטורה שוחרת כיבושים באירופה ● המשימה לא השתנתה, אבל עכשיו יש גם דיקטטורה באסיה ובאוקיאנוס השקט ● המערב חוזר ומזכיר שהוא מוכן להגן על עצמו ומרחיב את הגדרת ההתגוננות שלו

עומס תנועה בנתיבי איילון / צילום: איל יצהר

נתיב פלוס מתרחב לכביש 1 ועד למחלף השלום באיילון. איך תתבצע האכיפה?

השרה מיכאלי הבטיחה 120 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית, אולם ספק אם ברשויות המקומיות יסכימו לשתף פעולה בשל הבחירות המוניציפליות ● במסגרת התוכנית הוקצו 200 מיליון שקלים לתגבור התחבורה הציבורית בנתיבים אלו, אבל לא ניתן מענה למחסור החמור בנהגי אוטובוסים

נפתלי בנט ואיילת שקד / צילום: רפי קוץ

בנט רצה להיות ראש ממשלה בכל מחיר, ושילם על כך. מה תעשה איילת שקד?

אחרי ארבעה ימים של התלבטויות בעקבות בקשת שקד, הכריז בנט שיכהן בממשלה אך לא עוד כיו"ר ימינה ● למרות איתותי האזהרה מסביבתה, שקד בחרה להישאר בממשלה ולהמשיך לפעול בה כל עוד אפשר ● בשלב הזה לא נותרו לה אפשרויות על השולחן: היא נדרשת להכריע בין ימינה או פרישה בדומה לבנט, כשבינה לבינו תהום פעורה

הנפקת פלייטיקה בנאסד''ק, ינואר 2021 / צילום: יח''צ

רבע ממניות פלייטיקה נמכרו בכ-50% מעל מחיר השוק - אז למה המניה הגיבה בירידה

קרן השקעות זרה שקנתה אשתקד את האתר הפיננסי אינווסטינג מת"א, רכשה חלק ממניות השליטה בחברת הגיימינג תמורת כ-2.2 מיליארד דולר ● בעקבות העסקה מעריכים משקיעים בפלייטיקה כי ירד הסיכוי למכירת החברה כולה ולהצפת ערך קרובה לכלל בעלי המניות

מרכז שליטה של לוחמה רב מימדית / צילום: אלביט מערכות

אלביט דיווחה אתמול והיום על שני חוזים בהיקף כולל של 768 מיליון דולר באסיה פסיפיק

הבוקר דיווחה החברה לבורסה על חוזה בסך 548 מיליון דולר לאספקת יכולות לוחמה רשתית רב-ממדית למדינה באסיה פסיפיק, לאחר שאתמול דיווחה על חוזה של 220 מיליון דולר לאספקת פתרון חימוש מונחה מדויק אווירי ● במקביל הודיעה כי הושלמה מכירת השליטה בעשות אשקלון לקרן פימי

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

המדד שקפץ ב-36% והאפיק הסולידי שאכזב: כך נראתה המחצית הראשונה בבורסה בת״א

הסערה בשווקים הובילה לירידות חדות במניות השורה השנייה ובאג"ח הממשלתיות ● מניות הנפט והגז זינקו, הנדל"ן והבנקים נסוגו וגל ההנפקות נבלם ● עלייה משמעותית במחזורי המסחר בתל אביב

תורים בנמל התעופה היתרו בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, Frank Augstein

אלימות הנוסעים לא נעלמה בעקבות הירידה בקורונה, היא רק שינתה כיוון

הכאוס בענף התעופה העולמי, שנובע בעיקרו ממחסור בכוח אדם, מאתגר את סבלנותם של הנוסעים ובמקרים קיצוניים משפיע על התנהגותם ● ברוב המקרים חברות התעופה לא מגישות תביעות, אם כי לאחרונה החלה מגמת שינוי באמצעות חקיקה בכמה מדינות

סניף חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט בחולון / צילום: יוסי כהן

"הפרת אמונים כלפי החברה": מנכ"ל יונט קרדיט פוטר

ביונט מציינים כי החברה פנתה למנכ"ל המפוטר אזר להשיב לה במיידי, את כל הכספים שנטל ממנה שלא כדין ● כמו כן, בכוונת החברה "לנסות ולהיפרע מאזר בגין כל הנזקים שנגרמו לה" ● לאחרונה התגלו אי סדים בפעילות הצ'קים של יונט וחוסרים של מיליוני שקלים עליהם דיווחה החברה

נתב''ג בחודש מאי. המצב רק החריף מאז / צילום: שלומי יוסף

לקראת העומס הצפוי בנתב"ג: נקודת שירות לצ'ק אין מוקדם תיפתח בנמל התעופה בחיפה

רשות שדות התעופה מקדימה תרופה למכת העומסים הצפויים בנתב"ג בעונת הקיץ, ומתכננת להקים נקודות שירות לצ'ק אין יום לפני הטיסה ● התשתיות לפתיחת נקודות השירות במספר מוקדים בארץ מוכנה, אלא שמחסור בכוח אדם מונע זאת ● ח"כ אייכלר: "התורים בנתב"ג הם רמיסה של הכבוד האנושי. נמל התעופה של ישראל מתנהל כמו מדינת עולם שלישי"

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock

המשבר תפס אותה: ענקית השקעות הקריפטו מסינגפור התמוטטה לחדלות פירעון

קרן הגידור הממוקדת קריפטו Three Arrows Capital (3AC), שנקלעה לבעיות נזילות מוקדם יותר החודש, נכנסה למצב של פירוק וסילוק חוב ● שותפי הקרן Teneo באיי הבתולה הבריטיים מונו לטפל בחובותיה

משרדי חברת ארנסט ויאנג / צילום: Shutterstock

ארנסט ויאנג נקנסה ב-100 מיליון דולר בעקבות חקירה על זיופים בבחינות אתיקה

החברה, אחת מארבע פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם, הואשמה בהטעיית סוכנויות רגולציה לגבי דוח מיוני 2019 על התנהגות פסולה במבחנים

תחנת דלק / צילום: איל יצהר

מחיר הדלק עבר את ה-8 שקלים: יעלה מחר בחצות ב-36 אגורות

המשמעות של העלייה במחיר הדלק היא התייקרות של כ-15 שקל נוספים בכל תדלוק בממוצע ● באוצר מקדמים את הארכת ההפחתה במס הבלו, אך לא בטוח אם היוזמה תצא לפועל על רקע היציאה לבחירות