גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתרעה שלא הייתה, התחזית הרחוקה מהמציאות, והנזקים שהפכו את הטיילת בטבריה למוכת הרס

רוחות של יותר מ-100 קמ"ש הותירו בטבריה ובשדות חקלאיים באזור נזק כבד מאוד ● למרות שמערכות באירופה חזו את הסערה ימים מראש, מערכת השירות המטאורולוגי חזתה רוחות נמוכות משמעותית, חצי שעה לפני האירוע. בטבריה כלל לא קיבלו אפילו את ההתרעות המתונות יותר ● השירות המטאורולוגי: "האירוע יתוחקר ויופקו לקחים"

נזק בטיילת בטבריה / צילום: אושרי ויצמן
נזק בטיילת בטבריה / צילום: אושרי ויצמן

תושבי טבריה וחקלאים באזור הצפון פתחו את השבוע בזירה מוכת הרס. רוח חזקה שנשבה במהלך הלילה גרמה לגלים גבוהים בכנרת, שהציפו את האזור וגרמו נזק כבד לטיילת העיר: ברצפתה נפערו בורות, עצים נעקרו ממקומם, ועסקים באזור נאלצו לצפות בשברי זכוכיות חלונותיהם מוטלים על הרצפה לצד רכוש רב שנהרס. מהחופים פונו נופשים מחשש לסיכון חייהם, ותשתיות נפגעו לאחר שבמשך שעות רוחות במהירות של יותר מ-100 קמ"ש חוללו נזקים בעשרות מיליוני שקלים, רגע לפני שעונת התיירות נפתחת.

לפי בדיקת גלובס, למרות שמערכות התרעה אירופית חזו את הרוחות ביום חמישי, בישראל התריעה מערכת השירות המטאורולוגי רק חצי שעה לפני תחילתן, ואף חזתה משבי רוח נמוכים משמעותית: 65 קמ"ש, אל מול 104 קמ"ש במערכת השירות המטאורולוגי בגרמניה ופיקים של 130 קמ"ש במציאות בחלק מהאזורים בצפון. מנהל השירות, ניר סתיו, מסביר כי "האזהרה הייתה ללא ספק מתונה מדי לאור הפיקים החזקים בעוצמת הרוח. האירוע יתוחקר והלקחים יופקו".

לישראל כלל אין מערכת מתקדמת להתרעה לפני אירועי קיצון בדומה למדינות שבהן האזרחים עצמם מיודעים בטרם מתרחש אירוע מסוכן, למרות שידוע זה מכבר שאלו ילכו ויתרבו בשל המשבר האקלימי, ולמרות שישראל כבר נאלצת להתמודד עם אירועי קיצון שונים, מהתפשטות שריפות לשיטפונות כבדים ורוחות הרסניות.

הרשויות המקומיות נדרשות להסתדר בעצמן

ההתנהלות בשטח בעת אירועים דוגמת זה שנחזו בליל שבת, היא בבחינת "רשות רשות לעצמה", באופן וולונטרי, וללא היערכות מתכללת, כללים קבועים ויד מדינתית מכוונת. הרשויות המקומיות נדרשות להתנהל בעצמן כדי לקבל עדכונים בעת חירום, ואין נוהל 'אוטומטי' עליו הן יכולות לסמוך בעת אירועים דומים. בעיריית טבריה לא קיבלו כל התראה על הרוחות הכבדות, ובעלי העסקים והרשות לא יכלו להיערך בהתאם בפרק זמן מספק, ולנסות לגונן על חלק מהתשתיות. מומחים אומרים: "לישראל אין את הפריבילגיה להמשיך ולהתנהל בעצימת עיניים. היא צריכה להכניס את היד לכיס ולשלם עכשיו על היערכות, כדי לא לשלם הרבה יותר על הנזקים".

עוצמת הרוח, שהגיעה בנקודות השיא ליותר מ-100 קמ"ש, גרמה גם לגלים גבוהים בכינרת שהציפו את הטיילת בטבריה. בישראל, אף גוף לא מודד או מנטר גלים בכנרת ואף גוף לא מתריע בטרם יהפכו מסוכנים. ראש עיריית טבריה, בועז יוסף, מעריך כי עלות הנזק הינה כ-140 מיליון שקלים, לאחר שהרוחות פגעו בכל רצועת החוף המערבי של הכינרת, עקרו מעקות בטיחות ופרקו מסלעות ותשתיות.

נזק בטיילת בטבריה / צילום: אושרי ויצמן

"לא הייתה שום התרעה. כשיש קור קיצוני או חום קיצוני אנחנו מקבלים התרעה לנייד מהשלטון המקומי. על זה, לא קיבלנו", אומר יוסף. "התעוררנו לפנות בוקר וראינו מהפכה בכל רצועת החוף המערבית. הרס, כאילו באו עם מפציץ B25 והרסו. הכינרת מלאה עד הקצה. רוח כזו גרמה לגלים שבאו במהירות של 100 קמ"ש וחוללו נזק. זה אירוע שלא התרחש כדוגמתו 88 שנה. שנתיים וחצי של קורונה פגעו בעיר בצורה נואשת. אנחנו רוצים להתרומם למעלה ואז חוטפים את המכה הזו. כל משרדי הממשלה יחד צריכים להתגייס כדי להרים את טבריה".

חקלאי עמק החולה, אזור ההר, דרום רמת הגולן ועמק בית שאן, התעוררו גם הם בלילה לקול משב הרוח, והבינו את המצפה להם בבוקר. יבולים רבים אכן נעקרו והושחתו, וכך הפכו חסרי תוחלת. על פי נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, הסערה גרמה לנשר פרי רב מאד באלפי דונמים ולשבירה ועקירה של ענפים ועצים. הפירות העיקריים שנפגעו: אבוקדו, משמש, שקד, שזיף, פירות הדר, וגם תירס, עגבניות ואפונה. בקרן התקבלו במהלך היום כ-300 דיווחים על נזקים, והיקפם עשוי להגיע לכ-15 מיליון שקלים, בשל אירוע מזג אוויר הרסני אחד.

הסיכוי לתופעות קיצוניות כאלה הולך וגדל

ככל ששינויי האקלים יחמירו, תיאלץ ישראל - המתחממת בקצב כפול מהעולם ומצויה ב"הוט ספוט" אקלימי, להתמודד עם אירועי מזג אוויר קיצוניים הולכים וגוברים - בתדירותם, משכם ועוצמתם.

ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם אירועים כאלה, ולמרות שאירועים דוגמת שיטפונות גבו קורבנות בשנים האחרונות, אין בנמצא מערכת התרעה בפני אירועי קיצון אליהם ניתן להיערך מראש, בדומה לזו הקיימת במדינות אחרות, ואף מזהירה באופן ישיר את האזרחים. כאשר החזאים אכן צופים אירוע קשה באופק, אזהרות נשלחות לגופי החירום וההצלה ולאחראי החירום במרכז השלטון המקומי. למרות שאזהרות השירות המטאורולוגי נשלחו זמן קצר לפני האירוע למרכז השלטון המקומי, הן לא הגיעו לעיריית טבריה.

בכלל אירועי הקיצון, אין גוף ממשלתי שיתכלל את ההתמודדות של הרשויות המקומיות עם מזג אוויר חריף. באין "בעל בית ממשלתי", כל רשות מתנהלת לפי שיקול דעתה וסדר העדיפויות שלה, ולא כולן מודעות לסכנות האפשריות או לצורך לנטר אותן, בטרם יתרחש אסון. כפי שכבר קבעו דוחות מבקר מדינה ומעידה המציאות בשטח, הרשויות המקומיות לא מוכנות להתמודדות עם אירועי קיצון גוברים, ולא מעמידות די אמצעים כדי להיערך לכך.

"מעבר לנזק הרב אשר נגרם לרכוש בחופי הכנרת ובעמק החולה, האירוע בלילה האחרון יכול היה להסתיים גם עם אבדות בנפש, אלמלא התרחש בסביבות חצות", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "אנשים יכלו להיפגע מגלי הענק בחופי הכנרת ולהיסחף לאגם. משבי הרוח של מעל 130 קמ"ש אשר מופיעים ללא כל התרעה מוקדמת כפי שאירע למרבה הצער, תופסים את הרשויות והציבור בהפתעה מוחלטת ויכולים להיות קטלניים".

נזקים במטע שקדים בעקבות הסופה / צילום: אלון שושני

לדברי ד"ר גבעתי, ההתחזקות בעוצמות הסופות, כמו גם עלייה בעוצמת תדירות גלי החום, עוצמות הגשם, השיטפנות וההצפות, הינם מאפיין של שינויי האקלים אותם אנחנו ובעולם כולו חווים בשנים האחרונות. רוחות סערה כמו שפקדו את אזור הכנרת הלילה נגרמים ממפגש של אוויר חם עם אוויר קר יותר. ככל שהאטמוספרה מתחממת, הסיכוי לקבל תופעות קיצוניות כאלה הולך וגדל. במילים אחרות- התחממות כדור הארץ והמזרח התיכון בפרט צפויה לספק לנו אירועי קיצון הולכים וגוברים: עוצמות גשם והצפות בעונות הגשמים, פרצי רוח בעונות המעבר בעיקר וגלי חום בעונה החמה.

מבקר המדינה כבר התריע בעבר בנושא

"רשויות המדינה צריכות להיות מסוגלות להזהיר את האזרחים מפני פגעי טבע כאלה", אומר גבעתי. "בארה"ב ובגרמניה למשל השירות המטאורולוגי שולח מסרון מבוסס מיקום ומתריע בפני התושבים. נכון שגם הסופות חמורות יותר, אבל העיקרון זהה. אין בישראל מערכות התרעה מודרניות לפגעי מזג אוויר. מערכת ההתרעה היחידה לתופעות טבע היא 'תרועה' לרעידות אדמה של המכון הגיאולוגי. מדוע לאזרחי ישראל אין מערכת 'תרועה' לפגעי מזג אוויר בעידן של משבר אקלימי?".

לפני מספר שנים, כדי לייצר מסגרת מתכללת להתמודדות עם משבר האקלים, הוקמה מנהלת היערכות לשינויי האקלים, בראשה עומד המשרד להגנת הסביבה. ואולם, ללא כוח אדם ותקציב, המנהלת לא הצליחה בשנים האחרונות לייצר פתרונות ארוכי-טווח להסתגלות למציאות החדשה.

כעת מקדמת הממשלה חוק אקלים, גם במסגרתו יקומו גופים מייעצים שונים. "חרף כל אלה, ברגע האמת אנחנו שוב ושוב מופתעים, ובמקום שיהיה מי שיתריע לפני הסופות, השיטפונות או השריפות ויפעל למנוע או להפחית את הנזק, המדינה בונה על כסף ציבורי שיפצה את החקלאים ואת בעלי העסקים על הנזקים. אצלנו יש קרן שיודעת לתת כסף אחרי ואין מי שמתריע לפני", מסכם פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה להנדסה סמי שמעון. "יש כל כך הרבה פתרונות שמונחים על השולחן ומחכים ליישום, וכל כך הרבה ידע שנצבר ויכול לשפר את ההיערכות. במקום, אנחנו מחכים לעוד מועצות, עוד ישיבות ועוד תוכניות עתידיות, כשהמציאות כבר משתנה לנגד עינינו, ויש מי שמשלם על כך מחיר כבד".

מבקר המדינה כבר התריע בעבר שישראל אינה ערוכה להתמודד עם אירועי חירום - לא שריפות ולא רוחות או שיטפונות, לא בקנה מידה גדול, ולא בקנה מידה מצומצם כפי שהתרחש השבוע בצפון הארץ. בדוח שפרסם המבקר בשנת 2020, כתב כי אין כיום גוף האוכף על הרשויות המקומיות לבצע הנחיות בנוגע לאירועי חירום אזרחיים, ומוכנותה של כל רשות מקומית לאירועים אלה תלויה ברצונה וביכולתה. לחלקן אין נהלים פנימיים להתמודדות או להתרעה, ומערכות החירום בהן לא מתורגלות.

עוד כתבות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר