גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך אל האושר: האם ישראל תזכה לפטור המיוחל מוויזה לארה"ב?

המשימה: השגת פטור מוויזה לארה"ב לישראלים ● המכשול: ארבע דרישות סף אמריקאיות שישראל עדיין לא עומדת בהן ● היתרון: חלון הזדמנויות נדיר שמפגיש בכירים שמחויבים לנושא בשני הממשלים ● הדרייב: ממשלה לא יציבה שעלולה להתמוטט בכל רגע ● מאחורי הקלעים של המהלך - שאחרי כמעט 20 שנה של ניסיונות יש לו סיכוי לראשונה להצליח

חברי המשלחת האמריקאית והצוות הישראלי, פברואר. ישראל תידרש לשתף מידע על נוסעים / צילום: דוברות משרד הפנים
חברי המשלחת האמריקאית והצוות הישראלי, פברואר. ישראל תידרש לשתף מידע על נוסעים / צילום: דוברות משרד הפנים

ב־5 בפברואר 2022 נחתה בישראל משלחת של 15 אנשי ממשל ארה"ב, בהם נציגי טכנולוגיה, משפט וביטחון ובכירים נוספים. לאחר שהייה של שבוע וחצי בבידוד, בתזמון מושלם ליום הוולנטיין, הם הגיעו למסעדת 1886 הוותיקה בירושלים. שם קיבלו אותם שגריר ארה"ב בישראל תום ניידס, שגריר ישראל בארה"ב מייק הרצוג ושרת הפנים איילת שקד עם צוותה. המטרה: לקדם את הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב.
בימים שלאחר מכן צפו חברי המשלחת בהליך הנפקת דרכונים ובמערכות האבטחה למתקנים בגבולות, הכירו את המערכות הטכנולוגיות הקיימות, השתתפו בהרבה מאוד ישיבות וגם ביקרו בנתב"ג ובגשר אלנבי.

הישראלים מחכים חודשים בתור לשגרירות, ותעשיית המאכערים פורחת

המשלחת הזאת היא בשורה גדולה לישראלים. מאז 2005 מנסה ישראל להכניס את אזרחיה לתוכנית הפטור מוויזות, שבה חברות כ-40 מדינות (בהן אנגליה, צרפת, אוסטרליה, יפן, סינגפור וגרמניה), שתושביהן זכאים לצאת לארה"ב לתקופה של 90 יום ללא שום הליך ביורוקרטי מקדים. כדי להיכנס לתוכנית התבקשו אותן מדינות לעמוד ברשימת דרישות, בהן בין היתר אחוזי סירוב נמוכים לבקשות ויזה, קיומן של מערכות שיתוף מידע על נוסעים וחקיקה שתאפשר את שיתוף המידע הזה.

אלא שעד כה לא הצליחה ישראל לסמן וי על אותן הדרישות, ובין השאר היא צריכה להתמודד עם סוגיית כניסת פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית בשערי נתב"ג - תנאי שארה"ב מעמידה לקבלת הפטור.

טסים בנתב''ג / צילום: תמר מצפי

ואולם, בחודשים האחרונים נפתח מחדש השיח על רשימת הדרישות, ובשיתוף פעולה בין שרת הפנים איילת שקד ובכיר בממשל ארה"ב, שהוא במקרה גם יהודי, ישנו סיכוי אמיתי להצליח במקום ששקד עצמה - כשרת משפטים - ורבים לפניה כשלו. הדרייב: ממשלה שתאריך התפוגה שלה עשוי להגיע בכל רגע.

לשם כך מינתה שקד בנובמבר שעבר את עו"ד גיל ברינגר, המשנה למנכ"ל לתפקידים מיוחדים, יועצה לשעבר במשרד המשפטים, לעמוד בראש צוות המשימה. היא אף כינתה אותו "האיש שלי למשימות מיוחדות". יחד הם שואפים להכניס את ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב עד אמצע 2023.

גיל ברינגר / צילום: שלומי אמסלם

למה זה לא קרה עד היום?

אז למה בעצם הפטור הזה כל כך נדרש? כיום ישראלי שמבקש להוציא ויזה לארה"ב משלם יותר מ-100 דולר עבור אגרה, ואם בחר במתווך שיסייע לו בהגשת הבקשה, אז עוד מאות שקלים (ראו מסגרת). עבור משפחה כבר מדובר באלפי שקלים. תהליך כזה גם כרוך בהמתנה של חודשים ארוכים, מה שמוריד מהפרק את האפשרות לצאת לטיול יחסית ספונטני.

מה בעצם מנע מישראל להיכנס לתוכנית הפטור עד היום? אחד החסמים הוא שאחוז לא מבוטל מהבקשות לוויזה בקרב ישראלים נענות בסירוב, וכדי להיכנס לתוכנית צריכה המדינה להוריד את השיעור לפחות מ־3%.

ארה"ב מבקשת גם הקמה של מערכות לשיתוף מידע על נוסעים דרך המשרד לביטחון פנים והמשטרה, מהלך שכמובן נתקל בקשיים תפעוליים, וגם חקיקה הנלווית לכך.
כמו כן עלה מצד האמריקאים החשד כי צעירים יציפו את ארה"ב לאחר השחרור מהצבא ויישארו לעבוד בה בעגלות המפורסמות.

אבל הבעיה העיקרית היא דווקא זו הביטחונית: כדי לקבל את הפטור נדרשת ישראל לאפשר לפלסטינים תושבי יהודה ושומרון בעלי אזרחות אמריקאית להיכנס לנתב"ג - תנאי שארה"ב הציבה בפניה. עם זאת, גורמים המעורים בנושא טוענים כי כבר היום ניתנים אישורים נרחבים לפלסטינים-אמריקאים על בסיס הומניטרי או במסגרת תפקידים בכירים, ולכן מדובר בשינוי מדיניות בעיקר הצהרתי ופחות דרמטי בפועל.

זה כבר הסיבוב השלישי

זו אינה הפעם הראשונה שבה ישראל מנסה להיכנס לתוכנית. ב־2005 היה זה סילבן שלום שניסה לקדם את הנושא, ואחריו, ב־2007, מאיר שטרית - שניהם כשרי הפנים. אך בשל היעדר דרכונים ביומטריים, אחוזי סירוב גבוהים לבקשות ויזה ויחס מפלה כלפי פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית בנתב"ג לא צלחה דרכם.

ב־2016 יצאה שקד, אז שרת המשפטים, בשיתוף השר לביטחון פנים לשעבר גלעד ארדן, בניסיון שני. השניים החלו במגעים עם אלחנדרו מיורקס, שר המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב - ויהודי. מפה לשם התבשרה שקד חגיגית על ידי שגרירות ארה"ב בישראל: יש פה חלון הזדמנויות נדיר שלא יחזור על עצמו - שלהי כהונת אובמה ומעורבות של בכיר יהודי. אולם ב־50 ימים (עד סוף כהונת אובמה) לא הצליחו להניע את התהליך הגדול הזה.

גלעד ארדן / צילום: שלומי יוסף

במרץ 2021, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון, נכנס ארדן שוב ללופ. בפגישה שערך עם מיורקס החליטו השניים על הקמת צוות למיפוי חסמים. באוגוסט אותה השנה הם קיימו פגישה להצגת התוצרים, שם טען ארדן כי הגורם העיקרי לאחוזי הסירוב הגדולים הוא היחס החשדני כלפי החיילים המשוחררים מצה"ל. ארדן גם ביקש מראש הממשלה נפתלי בנט להעלות את הנושא בפני נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לקראת פגישתם הקרבה, וכך היה.

ייתכן שתוצאות המהלך היא מה שנרקם לנו מול העיניים בשנה האחרונה. שקד, כבר כשרת הפנים, ומיורקס, כבר כמזכיר המחלקה לביטחון מולדת, זכו לעוד סיבוב - כשהפעם שגריר ארה"ב בישראל, תום ניידס, לצדם. בעצת מיורקס החליטה שקד למנות פרויקטור לנושא. ב-24 בנובמבר 2021 מינתה את ברינגר, וכבר בערב אותו היום נערכה פגישת עבודה ראשונה בנושא.

אז בעצם נכנס תהליך הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזות לארה"ב לקצב מזורז, כשבעורפה של שקד נושף לוח זמנים פוליטי של ממשלה שלא ברור עד כמה תוכל להאריך ימים במקביל לחלון הזדמנויות שפתחו האמריקאים לטובת העניין. ברינגר מרכז את העבודה בישראל מול הגופים השונים: המשרד לביטחון פנים, המשטרה, משרד המשפטים, רשות האוכלוסין, השב"כ, המטה לביטחון לאומי, מערך הסייבר, רשות שדות התעופה. כל זאת כשהוא מקיים קשר יומיומי עם מיורקס והשגרירות.

"אין בעיה שאין לה פתרון"

כעת ההסכמה בין שני הצדדים היא שישראל תיכנס לתוכנית אם תעמוד בארבע מדרישות הסף ברשימה (ראו מסגרת). "הקצב היה המכשול העיקרי", מודים מי שמעורבים בעבודה על התוכנית בממשלה, וכעת המוטו הוא ש"אין בעיה שאין לה פתרון".

כדי להפחית את שיעורי הסירוב לבקשות הוויזה אל מתחת ל־3% השיקו במשרד הפנים קמפיין ממוקד לפני חודש וחצי שמסביר איך למלא את הטפסים. זאת לאחר ניתוח של נתוני הסירוב שהעלו כי הישראלים פשוט לא ממלאים את הטפסים נכון ושוגים ברישום השם ותקלות דומות אחרות. במקביל הקצו האמריקאים יותר כוח אדם כדי לעבור על הטפסים. כשהקמפיין החל עמד שיעור הסירוב לוויזות ישראליות על 6.5%, ומאז החלה מגמת ירידה עקבית. כעת זה כבר לא נראה כמו חלום רחוק.

במקביל פועל משרד הפנים לטובת הקמת מערכות לשיתוף מידע על נוסעים. במסגרת ההסכמות בין המדינות תוכל ארה"ב לשלוח עד אלף שאילתות בשנה על מי שהורשעו בעבירות פליליות ולקבל מידע נוסף עליהם במטרה לאשר או לסרב את כניסתם. כדי שזה יקרה נדרשים לצאת לפועל שני הסכמים: האחד כבר נחתם בתחילת חודש מרץ במעמד השר לביטחון פנים עמר בר־לב וסגן השר האמריקאי לביטחון מולדת רוברט סילברס; השני צפוי להיחתם בחודשים הקרובים.

לטובת העברת אותו המידע מהמשטרה ברינגר מרכז מאמץ בין היתר בשינויי חקיקה (של בין שניים לארבעה חוקים) שיאפשרו הקמת מערכות טכנולוגיות מתאימות. עד היום הליכי הקמת מערכות כאלה נתקעו בשלבים הבירוקרטיים. כעת מנסים במשרד לזרז את הקמתן באמצעות חברות תעופה ומכירת כרטיסים, שיספקו נתונים על נוסעים פוטנציאליים ימים או שעות לפני העלייה למטוס. כך ניתן יהיה לשמור על ביטחון הטיסה ולנטר פשיעה וטרור או עבירות כלכליות.

בסוף מרץ פורסם תזכיר חוק PNR שנועד לאפשר בישראל שימוש ושיתוף מידע על נוסעים כפי שנהוג בארה"ב ובמדינות נוספות במערב. החוק הזה מונח על שולחן הממשלה מאז 2014, ובשנתיים האחרונות גם עבדו עליו בעצלתיים ברשות האוכלוסין. מרגע שהוא יונח על שולחן הכנסת הוא כבר יימדד בלוח זמנים פוליטי, אך במשרד הפנים מעריכים שהוא יעבור בתוך כמה חודשים עד שנה.

באשר לבעיה הביטחונית, במשרד הפנים מתכוונים לבחון את כל הבקשות החדשות של פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית באופן פרטני ומתואם מול השב"כ.

בחודשים האחרונים השיב ברינגר על ספר של 300 שאלות ששלחו לו האמריקאים בנושא מדיניות ההגירה הישראלית, הנוגעות בעיקר למדיניות העלייה הייחודית לישראל, שמאפשרת לכל יהודי לקבל אזרחות במהירות. החשש שלהם הוא שכל אותם אנשים גם יקבלו ויזה בקלות.

מי שבקי בהליכי החקיקה שנדרשים לסיום כל התהליכים שיבטיחו כניסה לתוכנית מעריך שהחוקים כולם יעברו עד שנה מהיום, מה שמסתדר עם לוח הזמנים שציינה שקד לכניסה לתוכנית הפטור. אם אכן ישראל תצליח להתברג בתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב, אזרחיה לא יידרשו להציג ויזה בביקורת הדרכונים והמכס, ותתאפשר להם שהייה למשך 90 יום למטרות תיירות או עסקים - לא לצורכי עבודה.

בחודש ספטמבר יבצעו בארה"ב הערכה בהתאם להתקדמות הישראלית, ובסוף השנה כבר נדע אם ישראל תיכנס לתוכנית. החתימות והחגיגות יהיו רק באמצע 2023, עם השלמת החקיקה.

מה ישראל צריכה לעשות כדי לקבל פטור מוויזה לארה"ב

1. הורדת שיעורי הסירוב לבקשות ויזה לפחות מ-3%
2. הקמת מערכות שיתוף מידע על נוסעים
3. חקיקה נלווית שתאפשר את שיתוף המידע באמצעות חברות תעופה וחברות למכירת כרטיסים
4. מתן אישור לפלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית לטוס דרך נתב"ג

עוד כתבות

משרדי חברת ארנסט ויאנג / צילום: Shutterstock

ארנסט אנד יאנג נקנסה ב-100 מיליון דולר בעקבות חקירה על זיופים בבחינות אתיקה

החברה, אחת מארבע פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם, הואשמה בהטעיית סוכנויות רגולציה לגבי דוח מיוני 2019 על התנהגות פסולה במבחנים

בניין ברחוב בר כוכבא בתל אביב / צילום: איל יצהר

פסיקה דרמטית של העליון: העברת נכס מקרקעין לנאמנות חייבת במס שבח ורכישה

הפסיקה הדרמטית של בית המשפט העליון סוגרת את הפתח לתכנוני מס והעברות נכסים באמצעות מנגנון הנאמנות ● מומחי מס: "מדובר בביטול של מכשיר הנאמנות הישראלי, כאשר המפסידים העיקריים יהיו תושבי חוץ אשר בבעלותם נכסי נדל"ן בישראל"

כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock

וולט ואובר הן רק ההתחלה: מה קורה לעובדים כשהמנהל הישיר שלהם הוא אלגוריתם

חוקרים שליוו מקרוב את חברת אובר כדוגמה לניהול האלגוריתמי שופכים אור על הצדדים הפחות מדוברים של השיטה: החברה שמנצלת את פערי המידע לטובתה, נהגים שמנסים להטעות את האלגוריתם, כי ממילא הם לא לא מרגישים שייכים ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב 

משפט נתניהו, 10.5 / צילום: אורן בן חקון

ג'וקר או משקולת? סיכום עדות פילבר בתיק 4000

לאחר 28 ימי עדות סיים שלמה פילבר להעיד ● פילבר הציב קשיים רבים לפרקליטות ונראה כי הוא ייזכר כעד שנתפס כלא אמין על ידי שני הצדדים ● במהלך עדותו התהלך על קו דק מאוד, מצד אחד קיים לכאורה את חלקו בהסכם עד המדינה, אך מצד שני שינה את עדותו לעומת הגרסה שמסר במשטרה

מרכז שליטה של לוחמה רב מימדית / צילום: אלביט מערכות

חוזים ב-768 מיליון דולר לאלביט מערכות באסיה פסיפיק

הבוקר דיווחה החברה לבורסה על חוזה בסך 548 מיליון דולר לאספקת יכולות לוחמה רשתית רב-ממדית למדינה באסיה פסיפיק, לאחר שאתמול דיווחה על חוזה של 220 מיליון דולר לאספקת פתרון חימוש מונחה מדויק אווירי ● במקביל הודיעה כי הושלמה מכירת השליטה בעשות אשקלון לקרן פימי

ירידות בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הירידות בבורסה החריפו בסיום: מדד ת"א 90 צנח ב-2.7% בנעילה

המסחר בבורסה הושפע מהירידות החדות בוול סטריט ומדד ת"א 35 ננעל בירידה של 1.9%, מדד הנפט והגז נפל ב-3.8% ומדד מניות הביטוח ירד ב-3.6% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל

סניף וולמארט בפילדלפיה / צילום: Associated Press, Matt Rourke

וולמארט רוכשת חברת מציאות רבודה אופטית שנוסדה ע"י ישראלים

ענקית הקמעונאות האמריקאית רוכשת סטארט-אפ אמריקאי נוסד ע"י ישראלים לאחר שלוש שנים של עבודה משותפת ● הטכנולוגיה של סבן מאפשרת לרכוש מוצרי אופטיקה באמצעות מראה דיגיטלית

אילוסטרציה / צילום: שלומי יוסף

הסבתא שנלחמה בנכדים שרימו אותה וזכתה

סבתא יהודיה בת 95 מאוהיו נדהמה לגלות שנכדיה ביצעו מאות העברות כספיות בסך של 80 מיליון דולר מהונה, כאשר מרביתן הניבו לה הפסדים בסכום של מיליונים, ותבעה את נכדיה במוסד בוררות ● הבורר פסק כי נכדיה וכן בית ההשקעות בו הועסקו ביצעו עבירות של מרמה, מצג שווא, הפרה של חובת הנאמנות, וכן "הונאת קשישים"

שיעור העלייה של יתרות החוב במשקי הבית בישראל

תוך 4 שנים: חובות הדיור בישראל זינקו ב־38%

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: עליית מחירי הנדל"ן משפיעה גם על חובות הדיור, שזינקו בשנים האחרונות

אפליקציית וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

"אמנון המתמלל": המיזם של הישראלי שמאס בהודעות קוליות בוואטסאפ

לשילה מגן נמאס מההודעות הקוליות בוואטסאפ, והוא ניסה למצוא פתרון שיהפוך אותן לטקסט ● הפתרון שלו הוא בוט שמופיע כאיש קשר באפליקציה וממיר את ההקלטה להודעה כתובה ● לרוב השירות מספק את הסחורה, אך מומחי פרטיות מזהירים: שימו לב לאותיות הקטנות

זהות המעסיק ותדמיתו נושאים על גבם את עיקר ערך המותג של עובדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תגידו מי המעסיק שלכם, ונדע מה הערך שלכם בשוק העבודה

הארגון ומיצובו בשוק חשובים להצלחה בקריירה יותר מהעובד, מכישוריו, התפקיד שהוא ממלא, ומהמגזר שבו הוא מועסק

פסל ''לב הים'' של משה זורע / צילום: גיא מלל

גם ביומיים לא תספיקו לחוות את כל מה שיש לקיבוץ הזה להציע

מעגן של יזמים: מבוסתן של 110 עצי פרי אקזוטיים דרך מוזיאון למורשת הקיבוץ, אמנות ואומנות ועד לבית אופנה מקומי-מקורי ויוזמות תיירות חדשות שזה עתה נפתחו

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

השופטים הציעו לפאינה קירשנבאום לחזור מהערעור על הרשעתה ורמזו: נקל בעונשה

ראש ההרכב השופט בעליון יצחק עמית רמז כי אם פאינה קירשנבאום תקבל אחריות על מעשיה בדרך של חזרה מהערעור, בית המשפט יפחית מעונש המאסר בן ה-10 שנים שהוטל עליה

מתוך הפרסומת של מודיבודי / צילום: צילום מסך

הרעש התקשורתי הביא תועלת לקמפיין תחתוני המחזור

פרסומות מקטגוריית ההיגיינה הנשית לרוב אינן משיגות זכירות או אהדה גבוהה, מה שהופך את קמפיין הדם של מודיבודי ליוצא דופן - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● למרות השקעה של כמיליון שקל, הזכירות של יטבתה נמוכה ביחס לאהדה

בניית דירות חדשות / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish

ראשי רשויות מוחים נגד האוצר שבלם תקצוב רשויות המאיצות בנייה למגורים

משרד האוצר מתמהמה באישור החלטת מועצת רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי לתקצוב רשויות ב-30 אלף שקל עבור כל יחידת דיור שתשווק ● ברשויות המקומיות טוענים כי המשרד פועל כך בכוונה תחילה: "הפקידות במשרד האוצר מנסה לטרפד בכל דרך את יישום ההחלטה" ● משרד האוצר בתגובה: "בוחנים את ההחלטה"

החזון הקודר לגבי האינפלציה: נגידי הבנקים המרכזיים החשובים בעולם נפגשו על במה אחת

יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, נגיד בנק אנגליה אנדרו ביילי, ונשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד, שאחראיים ביחד על מאזנים של כ־20 טריליון דולר, נפגשו השבוע באירופה והציגו תחזית עגומה לגבי עידן של עליות מחירים שסופו לא ידוע ● לדברי לגארד, ישנם כוחות חזקים שהשתחררו בתקופה האחרונה "שהולכים לשנות לחלוטין את הסביבה שבמסגרתה אנו פועלים"

בית המשפט העליון, ארה''ב / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite

החלטת ביהמ״ש העליון שפוגעת ביכולתה של ארה"ב להיאבק במשבר האקלים

הרוב השמרני בבית המשפט העליון בארה״ב ביטל את יכולתה של הסוכנות להגנת הסביבה להגביל את פליטות גזי החממה ● ההחלטה תקשה על יכולתו של ממשל בידן להשיג את יעדיו בתחום האקלים ועלולה לפגוע במאמץ העולמי להפחתת פליטות

פרופ' איליאן מיחוב, דיקן ביה''ס למנהל עסקים INSEAD / צילום: איל יצהר

דיקן המוסד המוביל שמשוכנע: התחזיות של הפד נאיביות וארה"ב בדרך למיתון

פרופ' איליאן מיחוב, דיקן INSEAD, בי"ס מוביל בעולם למינהל עסקים, חושש שהפד לא יצליח לרסן את האינפלציה בלי העלאת ריבית אגרסיבית ● לדבריו, גלי ההדף יפגעו בעולם כולו ויכניסו מדינות באסיה לבעיית נזילות ● וגם: המלכודת שמאיימת על כלכלת סין

מימין: ניצן צעיר הרים, יוחנן דנינו ואמיל וינשל / צילום: רמי זרנגר

ווישור הפכה לבעלת השליטה באיילון: רכשה 67% תמורת 448 מיליון שקל

חברת הביטוח הדיגיטלית רכשה 67% מאיילון • המימון התאפשר בעקבות הפיכת צבי ברק לבעל שליטה בווישור, השקעה של 20 מיליון שקל מצד משפחת בן ישי בתמורה לכ-3.7% מהמניות והלוואה מתאגיד בנקאי בסך 90 מיליון שקל

בורסת הנאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; אלביט מערכות קפצה בכ-5%

הירידה היום הביאה את מדד S&P 500 לסגור את החצי הראשון הגרוע ביותר מאז 1970, עם ירידה של כמעט 21% ● בורסות אירופה נעלו את יום המסחר בירידות של עד 1.8% במדדי המניות המרכזיים ● תשואת האג"ח של ממשל ארה"ב ל-10 שנים ירדה ל-3.02%