גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרפורמה בחיסכון יוצאת לדרך: אפשרות לביטול "דמי הניהול הכפולים"

רשות שוק ההון תשנה בנוסף את החלוקה לשלושה מסלולי תלויי גיל והם יוחלפו במסלולים לפי שנת הפרישה, מתוך מטרה למזער פגיעת מפולת בשוק ההון עבור מי שעומד לפני יציאה לגמלאות ● וגם: מי הגופים הקרובים ביותר לתקרת ההוצאות הישירות

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: רפי קוץ
ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: רפי קוץ

הרפורמה שתגדיל את כוחו של הציבור להחליט כמה הוא רוצה לשלם לקרנות הפנסיה וקופות הגמל יוצאת לדרך. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה היום (ד') את טיוטת חוזר לניהול מסלולי השקעה שנועד להסדיר את מסלולי ההשקעה במוצרי חיסכון ארוך טווח.

על פי המסמך שפרסמה הרשות, היא תחייב את הגופים המוסדיים להציע לחוסכים מסלול השקעה פאסיבי שאינו כולל הוצאות ישירות, בדמי ניהול מוזלים. ההוצאות הישירות הן סכומי כסף שמשלמים הגופים המוסדיים לצדדים שלישיים, כדי שאלו ישקיעו כספים היכן שהגופים הישראליים אינם יכולים להשקיע, וזאת במטרה להביא לתשואה עודפת, כאשר סכומים אלו נגבים מהחוסכים בנוסף לדמי הניהול 'הרגילים' ומכאן השם לא זכו - 'דמי ניהול כפולים'.

בשנת 2014 קבעה לראשונה רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון תקרה לאותן הוצאות ישירות (לפחות ביחס לחלקן). שיעור זה נקבע על 0.25% מסך נכסי המשקיע המוסדי במועד הקבוע בתקנה. מגבלת ההוצאות נקבעה להוצאות הנובעות מהשקעות בקרנות השקעה פרטיות, מנהלי תיקים חיצוניים, קרנות נאמנות, תעודות סל וכן השקעות בנכסים בלתי סחירים לרבות מתן אשראי ומשכנתאות.

על פי הרשות, כתוצאה מהמהלך תתאפשר גביית דמי ניהול דיפרנציאליים בין מסלולי ההשקעה, כך שחוסכים שירצו בכך יוכלו לבחור במסלולים פאסיביים בהם הוצאות ניהול ההשקעות נמוכות יותר והגופים המוסדיים אף יהיו חייבים להציע מסלול השקעות סחיר ללא עמלות הוצאות ישירות בשל ניהול חיצוני (למעט עמלות קנייה ומכירה בדומה למצב בקרנות הנאמנות).

חידוש נוסף הנוגע לדמי הניהול מתן אפשרות לגוף המוסדי להציע מסלול השקעה בדמי ניהול מבוססי ביצועים - מודל הצפוי להגביר את סנכרון האינטרסים בין החוסכים לבין הגוף המוסדי, ולהגביר את תמריץ הגופים להשגת תשואה מותאמת סיכון מקסימלית. במסלול זה, יגבו דמי הניהול המבוססים על ביצועי ההשקעות, כאשר אלו ייגבו רק בתקופות בהן מושגת תשואה חיובית. כמו כן, כלל ההוצאות הישירות מובנות בתוך מנגנון דמי הניהול והן מושתות על הגוף המוסדי. צעד זה מומלץ על ידי ה-OECD והן על ידי ועדת הוצאות ישירות להגברת התחרות בניהול ההשקעות.

המוסדיים הגדילו את ההוצאות הישירות

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בהקצאת הנכסים של משקיעים מוסדיים ישראלים. שינוי זה בא לידי ביטוי בהקצאת הון לשווקים בחו"ל ובחיפוש אחר חלופות השקעה, כגון קרנות השקעה פרטיות.

מבדיקה שערך גלובס, באמצעות HA Global מהיועצים האסטרטגיים המובילים בארץ לקרנות השקעה וגופים מוסדיים, עולה כי מרבית הגופים המוסדיים הגדילו את היקפי השקעותיהם בקרנות ההשקעה הפרטיות ושיעור ההוצאות הישירות שלהם גדל. חלקם קרובים מאוד למגבלת התקרה של 0.25%.

הבדיקה נערכה על המסלולים המייצגים המובילים (השתלמות מסלול כללי ופנסיות חדשות מסלול עד 50). קרנות הפנסיה החדשות, הרכיב העיקרי באפיק הפנסיוני, גדלו ב־2021 בשיעור של 24% לעומת שנת 2020 ומנהלות כיום כ־577 מיליארד שקל מחסכונות הציבור. כ-130 מיליארד שקל מנוהלים במסלול החוסכים בגילאי עד 50 על ידי 7 גופים (נכון לדצמבר 2021, שני גופים חדשים, מור ואינפיניטי, הצטרפו בחודש שעבר).

הנתונים מראים כי שיעור סך ההוצאות הישירות גדל משמעותית בהשוואה ל-2020 בקרב מרבית הגופים. בכלל ובהראל שיעור סך ההוצאות הרלוונטי עמד אשתקד על 0.22% ואילו במנורה מבטחים על 0.21%, כשמנגד במגדל השיעור עמד על 0.14% בלבד.

עפ"י ניתוח שערך HA Global , גם בתחום קרנות ההשתלמות מרבית הגופים הגדילו חשיפה במהלך שנת 2021 לקרנות השקעה בינלאומיות ושיעור ההוצאות הישירות שלהם גדל, חלקם אף הגיעו כמעט למגבלת תקרת ה-0.25%. זאת ברשות מנורה מבטחים (0.23%) ומור (0.22%). עוד עפ"י הממצאים, ניתן להסיק כי שיעור סך ההוצאות הישירות הינו משמעותי יותר בקרב חברות הביטוח מאשר בתי ההשקעות, יחד עם זאת ניתן לראות כי שיעור סך ההוצאות הישירות גדל משמעותית בהשוואה ל-2020 בקרב כל הגופים (מלבד ילין לפידות).

"ב-2021 היה גידול בכל הרכיבים בתעשייה, במיוחד בתיקים צעירים שבונים עצמם ומקבלים מיליארדים של שקלים", אומרת עו"ד ענבר שטיינר, שותפה מנהלת ב-HA GLOBAL. "מור הוא הגוף שצמח הכי הרבה בהיקף הנכסים אז ברור שהם יהיו קרובים למגבלה, אבל יכול להיות שהם יתאזנו בשנים הבאות. צריך לזכור שגם בחברות הביטוח שקרובות למגבלה יש צוות השקעות של עשרות אם לא מאות אנשים שבוחנים כל השקעה ובניגוד למסקנות ועדת יפה רואים באופן ודאי שהתשואות ברכיב הזה עודפות בתיק על ההשקעות בעולם הסחיר. חשוב להבין גם שגם אם גוף אחד עומד על 0.18% והשני 0.22%, יכול להיות שדמי הניהול של הגוף שקרוב יותר למגבלה הם מהתחרותיים בשוק, כך שפעמים רבות יש הצדקה להיות מעבר ל-0.25% בהוצאות הישירות כי סך העלות לעמית מאוזנת ולבטח אם החלק הזה בתיק משיא תשואה עודפת".

איך ייראו המסלולים החדשים שיאפשרו יותר השקעות בנכסים לא סחירים?
שטיינר: "אנחנו חושבים שסביר להניח שיהיה גידול בחשיפה לקרנות ההשקעה הפרטיות גם במסלולים האלה, במיוחד במסלולים שהצטרפות אליהם נעשית מתוך בחירה והם מוטי נכסים לא סחירים שאמורים להשיא את התשואה העודפת יותר מעבר למסלולים הכלליים או מסלולי הפנסיונרים. אנו מאמינים שבמסלולים הללו יהיה גידול, בוודאי באלוקציה להשקעות לא סחירות, ובמיוחד לקרנות השקעה פרטיות. מה שבטוח הוא שהמהלך יעלה את החשיבות לבחירת מנהל הקרן הנכון".

כמה תשואה עודפת צריכים להביא כדי שדמי הניהול לא ישחקו אותה?
שטיינר: "גם היום ההשקעות הלא סחירות מצדיקות את סך ההוצאות הישירות. ברוב המסלולים, בטח בגופים הגדולים, גם אם יעברו את רף ה-0.25%, ושוב אנחנו לא מאמינים שהגופים יגזימו כי בסוף יש תחרות בשוק ,וגם אם יגיעו ל-0.35% ואף יותר בתיקים הגדולים זה בהחלט מצדיק את עצמו ורואים את זה בתשואה שהם משיאים ברכיב הלא סחיר, כמעט בכל הגופים. גם מבחינת המוצרים שמגיעים לארץ, מוצרי התשואה העודפת, התחרות שלהם בתוך השווקים האלו גדלה. כמות הקרנות הפרטיות שמגיעות לשוק הישראלי גדולה והגיע לשיאה בשנה האחרונה. זרם הקרנות הפרטיות הרבה יותר גבוה מכל תקופה אחרת שראינו בהיסטוריה ולכן באופן טבעי יש מוצרים שמגיעים לארץ ומוצעים לשוק המוסדי והם הרבה יותר טובים ומשוכללים מבעבר".

בילין לפידות, אשר בוחרים שלא לנצל כמעט את האפשרות שמתיר הרגולטור, אמרו כי "השקעה בקרנות השקעה נעשית בילין לפידות במשורה לאחר בחינה קפדנית ויסודית של תנאי ההשקעה והערך המוסף של השקעה בקרן אל מול האלטרנטיבות. בילין לפידות סבורים שיש לבחון השקעות בקרנות שאינן סחירות בעיקר בתחומים הדורשים מומחיות מיוחדת ושצפויים (בהערכה) להניב תשואה עודפת המפצה על העדר הנזילות של מכשירים אלו. יש לזכור, כי טווחי ההשקעה בקרנות אלו הנם ארוכים (כ-10 שנים) ולכן יש להיתן משקל מסויים גם לעניין זה. בתקופה האחרונה אנו עדים להשקעות של חלק מהגופים שנעשו בשוק הישראלי ושלא עמדו בקריטריונים אלו".

ברקת: היעד להחלת הרפורמה - תחילת 2023

מלבד השינויים הנוגעים לדמי הניהול, הרפורמה כוללת גם עדכון מסלול ברירת מחדל תלוי גיל. כך, ישונה המודל החכ"מ (הצ'ליאני) לפיו החוסכים מחולקים לשלוש קבוצות גיל - עד 50, בין 50 ל-60 ומ-60 ומעלה. מודל זה ישונה למסלול לפי יעדי פרישה כך שלא יפגע בחוסכים עקב מעבר בין מדרגות. זאת מאחר שלקראת פרישה ישנו סיכון במעבר אוטומטי לתיק סולידי במהלך ירידות בשווקים, המביאה לקיבוע הפסדים ועלולה לפגוע בחוסך. במטרה למתן את תופעה זו, מסלול ברירת המחדל יכלול מסלולים המותאמים ליעד הפרישה לפי שנים. במצב זה ניתן יהיה לנהל את הסיכונים בצורה מותאמת לשנת הפרישה.

צעד נוסף הנוגע לתנודות בשוק ההון הוא הגבלת תקופת ההשקעה במסלול השקעה כספי לתקופה של שנתיים בלבד, שלאחריו יועברו הכספים למסלול מותאם לגיל הפרישה, אלא אם יבקש העמית אחרת. צעד זה נועד כדי למנוע מצב בו חוסכים שהעבירו את חסכונותיהם למסלול כספי בתקופה של ירידות חדות בשוק ישכחו להעבירם בחזרה למסלולי השקעה בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר, ובכך יגרם להם אובדן תשואה פוטנציאלית בחיסכון הפנסיוני.

לצד זאת תתאפשר השקת מסלולי קיימות וסביבה. ברשות שוק ההון מסבירים כי פתיחת האפשרות להקמת מסלול קיימות בכלל המוצרים שינוהל בהתאם ליעדי פיתוח בר-קיימא שהוגדרו על ידי האו"ם (SDG), כאשר ברובד החיסכון השלישי (קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה וכו') תתאפשר גם הקמת מסלול השקעה סביבתי המתמקד בהשקעות התורמות לסביבה ומפחיתות את הפגיעה הסביבתית, לרבות כתוצאה משינויי אקלים.

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אמר עם פרסום הטיוטה כי "אנחנו מפרסמים היום להתייחסות הציבור את השלב השני ברפורמה הנוגע במסלולי השקעה. הרשות תמשיך בקידום השלב השלישי של הרפורמה וצעדים משלימים נוספים כבר בחודשים הקרובים, כך שתכנס לתוקף במלואה כבר בתחילת השנה הבאה. הרפורמה המקיפה היא בשורה גדולה עבור הציבור, ותקדם את מערכת הפנסיה הישראלית בכמה רבדים שונים ובניהם הגברת השקיפות לציבור בצורה משמעותית, הרחבת אפשרויות הבחירה המתאימות לכל חוסך, שיכלול שוק החיסכון ארוך הטווח, ואף קידום מטרות פיתוח בר-קיימא במשק הישראלי. אנחנו מאמינים שהרפורמה בכללותה משפרת את מצבו של החוסך ותסייע לתחרות, לשקיפות, ולהשגת תשואות מיטביות עבור ציבור החוסכים בישראל".

עוד כתבות

עומס של נוסעים בשדה התעופה הית'רו בלונדון / צילום: Associated Press, Frank Augstein

לונדון, אמסטרדם, פרנקפורט ופריז: מזוודות נטושות, בידוק ביטחוני של ארבע שעות והתפרצויות זעם

התאוששות ענף התעופה תפסה את רוב שרשרת התיירות באירופה לא ערוכה • בבריטניה, בצל שביתת הרכבות, העומסים מתחילים כבר בכבישים בדרך לטרמינלים • מנכ"ל לופטהנזה קרסטן שפור לגלובס: "נידרש להתנצלויות בקיץ, בשל ביטולי טיסות" ● הכאוס בתעופה, פרויקט מיוחד

לחם. למרות הפיקוח, בהשוואה עולמית מחיר הלחם בישראל גבוה / צילום: תמר מצפי

האם עליית מחירי החיטה תביא למחסור בלחם בישראל?

מחיר הלחם בארץ מפוקח והמאפיות מוגבלות מאוד ביכולת שלהן להעלות מחיר ● הזינוק במחירי החיטה בעולם בעקבות המשבר בשרשרת האספקה והמלחמה באוקראינה, מוביל "לפתרונות יצירתיים" לבעיה ● אלא שלא בטוח שהפתרונות האלו יחזיקו לאורך זמן ובסופו של דבר חוסר הרצון של פוליטיקאים להתמודד עם הנושא יכול להביא למחסור במדפים - כפי שהיה עם החמאה

חברות השיווק מחפשות דרכים להכניס כסף מהמטאוורס / צילום: Shutterstock

המטאוורס מושך מותגים כמו נייקי וגאפ עם דרכים חדשות לשווק ולעשות כסף

הרבה מהפעילות ממוקדת ביצירת מכירות בעולם האמיתי

הסדרה ''מנייאכ'' / צילום: רואי רוט - באדיבות כאן 11

האם האירועים בסדרה "מנאייכ" יכולים להתרחש במערכת אכיפת החוק של 2022?

בניגוד לעלילת סדרת הדרמה המשטרתית, שמציגה את גורמי אכיפת החוק תחת עננת שחיתות כבדה, היכולת לטייח פשע ארגוני רוחבי היא אפסית ● אמנם ידי הפרקליטות והמשטרה אינן טהורות, אך אם היו תופרים תיקים באופן ממוסד, כפי שנטען סביב האישומים נגד נתניהו - כבר היינו יודעים מזה

אוסטין.  הבתים רחבי ידיים, אבל התחבורה הציבורית  לא טובה / צילום: Shutterstock

עליה של 15% במחיר בית ממוצע בארה"ב: מכירות בתים קיימים הגיעו במאי לשיא של 407,600 דולר

מכירות הבתים יורדות ב-3.4% משום שהריבית על המשכנתה מטפסת

משכן הכנסת / צילום: Shutterstock

יוקר המחיה? אינפלציה? בכנסת מנסים להגדיל את מימון קמפיין הבחירות

האקלים הכלכלי הנוכחי ועליות המחירים לא מונעים מהפוליטיקאים לנסות לקבל תוספת מימון לקמפיינים לקראת הבחירות ● בגלל ריבוי מערכות הבחירות נוצרו גרעונות למפלגלות משני צידי המפה הפוליטית, שחייבות למדינה 200 מיליון שקלים שטרם הוחזרו

ראש הממשלה בנט מחשב מסלול מחדש / צילום: יוסי זמיר

זמן לסיכומים: המרוץ של בנט לעיצוב המורשת שלו, והדילמה של איילת שקד

במשך שנה נפתלי בנט ניסה לשכנע את בוחריו, ואת עצמו בעיקר, שהקמת הממשלה הייתה ההחלטה הנכונה ● אך התלות במשותפת לא נתנה סיכוי, הקשרים עם שקד עלו על שרטון וכשבנט הבין השבוע שהסיפור נגמר, הוא העדיף להודיע בעצמו על מסיבת הסיום ● כעת הוא מחשב מסלול מחדש, בוחן אפשרות לפרוש זמנית, ואף מנסה לעצב את המורשת שלו כראש הממשלה

חצי שעה של השראה. עם עו''ד דני גבע / צילום: איל יצהר, מנחם רייס

עורך הדין שמנהל 150 שותפים: ״מגדירים עקרונות ברזל - וביתר מתגמשים״

עו"ד דני גבע הוא השותף הבכיר במיתר, משרד עורכי הדין הגדול בישראל, עם 700 עובדים, מתוכם 150 שותפים ● איך מקבלים החלטות עם כל כך הרבה פרטנרים, איך מטפלים בהתנגדויות מבפנים ואיך מנהלים משא ומתן בסביבה מלאת אגו

ח''כ משה ארבל / צילום: איל יצהר

ח"כ משה ארבל דורש מהיועמ"שית לעצור מינוי יו"רים לוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה

ח"כ מש"ס טוען כי "מדובר במינויים חשובים ומרכזיים ביותר שנועדו לשקף את מדיניותה של הממשלה והשר המכהן ולקדמה ומובאים לאחר שהצביעה הכנסת על התפזרותה בקריאה טרומית" ● לשכת שקד: "מדובר במינויים תקינים, חשובים ונחוצים שבוצעו בהליך ארוך שכלל ועדת איתור, ראיונות של המועמדים ובחינה של הלשכה המשפטית"

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

מסע הקניות של אהרון פרנקל נמשך: רכש 2.5% ממניות בנק לאומי

איש העסקים השתתף בהנפקה של הבנק ורכש מניות בקרוב למיליארד שקל ● לאומי זכה לביקושים גבוהים של כ-6 מיליארד שקל, ובחר לגייס 2.75 מיליארד שקל ● מחיר המניה בהנפקה היה כמעט זהה לשער הסגירה שלה אתמול, אחרי צניחה של כ-5%

טיגואן אולספייס של פולקסווגן / צילום: יח''צ

הקרוס-אובר של פולקסווגן למשפחות גדולות: המחיר אטרקטיבי, העיצוב מינימליסטי

העיצוב של הטיגואן אולספייס הוא אמנם מינימליסטי, אך מציע ביצועים מרשימים, נהיגה נעימה ותא נוסעים שימושי • הבונוס: המחיר הנמוך ביחס למקבילו, קודיאק של סקודה

אנשים עומדים לפני המונה ליזה / צילום: Shutterstock

איך המוח שלנו מחליט מה יפה ועל מה עוד דיברו השבוע

קליפ הגאווה שכבש את יוטיוב, שיאן החיפושים בגוגל והסרט החדש הנוסף של במאי "אהבה בשחקים: מאווריק" ● על מה כולם דיברו השבוע

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

לא רק פרנקל: אקירוב רכש מניות לאומי ב-100 מיליון שקל

אלרוב נדל"ן שבשליטת אלפרד אקירוב השתתפה בהנפקה ורכשה שוב מניות של הבנק, לאחר שבמהלך הרבעון הראשון של השנה מכרה את שארית החזקותיה • הרוכש הגדול בהנפקה היה המיליארדר אהרון פרנקל שרכש מניות לאומי בכמעט מיליארד שקל

שלומציון 13, ת''א. האם לתאגיד המים יש זכות לדרוש זיקת הנאה? / צילום: איל יצהר

תאגיד המים של ת"א דורש זכות בקרקע כתנאי לאישור פרויקט תמ"א 38

כתנאי להיתר בנייה לפרויקט ברחוב שלומציון בתל אביב, הודיע תאגיד מי אביבים כי הוא דורש להשאיר רצועה של 3 מטר לאורך צינור תיעול שעובר בחצר ● עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל: "זה לא חוקי לדרוש זכות קניינית בקרקע פרטית, לצמיתות"

בשבת התקיימו הפגנות רבות נגד הפסיקה הצפויה ברחבי ארה''ב, בתמונה מדובר בהפגנה בלוס אנג'לס / צילום: Associated Press, Noah Berger

השלכות של מניעת הפלות בארה"ב: חיי עוני, צניחה בתמ"ג וירידה בהשתתפות נשים בכוח העבודה

כחודש וחצי לאחר הסערה שגרמה הדלפת הטיוטה לתקשורת, בית המשפט העליון בארה"ב פירסם את החלטתו שמבטלת את פסק דין "רו נגד וויד" ההיסטורי, שהתיר לבצע הפלות לפני כ־50 שנה • איך ההחלטה צפויה להשפיע כלכלית על המשק האמריקאי בכלל ועל הנשים בפרט, ומה חושב על כך הציבור - מחקרים מהתקופה האחרונה משרטטים את תמונת העתיד של אמריקה

ביטקוין / צילום: Shutterstock

ניתוח טכני: עידן התמימות, גרסת מטבעות הקריפטו

אחרי עשרות שנים בשוק ההון אני עדיין נדהם מתכונה המשותפת לרבים מהמשקיעים - הרצון הבלתי נשלט להתעשר במהירות ● כיום הביטקוין מסמל את כל מה שעקום בתפיסת המשקיעים החדשים

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock, 1maksim1

האש שבוערת מתחת להתמוטטות הקריפטו

הקריסה של מטבעות קריפטו קרתה לאחר יצירה פרועה של כסף דיגיטלי חדש, משהו שאף פעם לא הסתיים בטוב בעולם המסורתי

מנכל אנרג'יאן, מתיוס ריגאס / צילום: איל יצהר

מנכ"ל אנרג'יאן מכר מניות בכ-230 מיליון שקל

מתיוס ריגאס מכר 2.8% ממניות החברה למוסדיים באמצעות ברק קפיטל ובנק אוף אמריקה בהנחה של 5.6% על מחיר השוק ● בשנה האחרונה הניבה המנייה תשואה של כ-50%

בחירות / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

איזו מדינה מחזיקה בשיא פרק הזמן הקצר בעולם בין מערכות בחירות?

עם מי מתחרה נפתלי בנט על תואר ראש הממשלה עם זמן הכהונה הקצר ביותר, וכמה עלה בקבוק וודקה בהופעה של אייל גולן בבלומפילד? ● הטריוויה השבועית

יו''ר רע''ם, ח''כ מנסור עבאס / צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

ברע"ם צריכים לחשוש? מפלגה חדשה בחברה הבדואית

בסקרים רע"ם נמצאת סביב אחוז החסימה, וכעת יש לה עוד כאב ראש: רשימה חדשה של אנשי ציבור בכירים מהחברה הבדואית הנגב ● אם אחוז החסימה לא יירד, אומרים במפלגה החדשה, פניהם לאיחוד עם מפלגה קיימת ולאו דווקא במגזר הערבי