גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריטריונים גמישים והבטחות ריקות: כך אפילו חברות נפט יכולות להיחשב "סביבתיות"

טסלה של אילון מאסק נפלטה ממדד ה–ESG והוא עלה להתקפה נגד השיטות הפופולריות של וול סטריט, שמתיימרות להטמיע שיקולים סביבתיים וחברתיים בהתנהלות החברות ● למרות התדמית ממנה נהנים מדדים בתחום, בפועל חברות לרוב מדורגות ללא סטנדרטים בסיסיים, על סמך מידע חסר ואף מקבלות ניקוד על הצהרות ריקות

הפגנות נגד המדיניות של קרן ההשקעות בלקרוק / צילום: Shutterstock
הפגנות נגד המדיניות של קרן ההשקעות בלקרוק / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר, אילון מאסק, מייסד טסלה, עשה זאת שוב. בהינף ציוץ טוויטר, הצליח לעורר סערה ששטפה את אתרי החדשות והפכה לשיחת היום בוול סטריט. לאחר שהודחה טסלה ממדד ההשקעות האחראיות (ESG) של S&P500 בשל ליקויים בטיחותיים במפעלי החברה וטענות על תנאי עבודה גרועים ואפליה גזעית, פתח מאסק במתקפה וטען כי "ESG זו תרמית, מחמשים אותה לוחמי צדק מזויפים", ותהה בדרכו הייחודית, כיצד ייתכן שבזמן שטסלה ה"ירוקה" נבעטה מהמדד היוקרתי, מכבבת בו לא אחרת מחברת הנפט אקסון מוביל, כאחת מ-10 החברות הסביבתיות, החברתיות ובעלות הממשל התקין בעולם.

מומחים העוסקים בתחום מסכימים כי הוצאת טסלה מהמדד מוצדקת, על רקע השערוריות הרבות שנקשרו בעסקי החברה - מטענות על גזענות או עבירות בטיחות במפעלי החברה והשתמטות מאחריות למחזור של סוללות בעלות השפעה סביבתית שלילית ואפילו מסחר בפחמן עם חברות מזהמות באופן ש"מקזז" את הפליטות הנמוכות של טסלה ומאפשר לחברות אחרות לזהם על חשבונה, אך מעידים כי הגיע הזמן לדבר על הבעייתיות של המדדים שהפכו פופולריים בשנים האחרונות, ומאפשרים למשקיעים לא אחת להרגיש טוב על הנתיב שאליו זורם כספם, בזמן שבשטח פעמים רבות מצליחות חברות "לגזור קופון" על מעשי תדמית באמצעות אותם מדידים, ולא על שינויים מרחיקי לכת בפועל. במילים אחרות: שוק שמתנהל בסגנון של "מערב פרוע", בו החברות אולי מבטיחות עתיד ירוק יותר, אבל הרבה פחות מקיימות.

מכשירי השקעה מבוססי עקרונות ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), נועדו להטמיע בחברות פרקטיקות מדידת וניהול סיכונים והזדמנויות בתחומי הסביבה, החברה והממשל התאגידי. יש מי שמקווה שבאמצעות אותם כלים חברות יהפכו להיות סביבתיות ואתיות יותר בהתנהלותן וכך למשל, בזירה שבה סיכוני אקלים מאיימים על שורת הרווח או על הסביבה בה החברה פועלת, יצמצמו פליטותיהן. היא נחשבת בעיניי רבים לאחת היוזמות המוצלחות ביותר של וולסטריט בשנים האחרונות: בשנת 2021, הפופולריות של אותן השקעות נסקה, והן שברו שיאים. לפי ההערכות, 120 מיליארד דולר זרמו לתחום, מתוך יותר מ-330 מיליארד דולר המנוהלים בקרנות ה-ESG.

הרגולטורים מציגים סטנדרטים גמישים

אך למרות ההתלהבות הגוברת, מומחים מעידים שהסטנדרטים הגמישים של הרגולטורים וחברות המדדים בעולם, מובילים לתופעות נרחבות של גרינווש, כך שמדדי ESG רבים מודדים מראית עין של עשיה ולא השפעה אמיתית, ויוצרים כר פורה לחברות שרוצות להמשיך בגישה של 'עסקים כרגיל' בבית, אך לשדר "עולם חדש" למשקיעים. כך למשל, הם גם מאפשרים לחברות נפט ליהנות מתדמית 'ירוקה', על נוכחותן במדד.

איך נקבעת מידת הסביבתיות או החברתיות של החברות השונות במדדים? סוכנות דירוג שונות, בהן S&P, בלומברג ואחרות, מדרגות חברות בסקטורים שונים לפי מגוון פרמטרים, ומעניקות לכל חברה ציון ESG, לפיו יכולים המשקיעים להחליט האם להזרים אליה את כספם. אך הדירוג עצמו נעשה לפי פרמטרים גמישים, לרוב תוך הסתמכות על נתונים או שאלונים עליהם עונות החברות עצמן, שיכולות לבחור להתעלם משאלות שעלולות לפגוע בציון הסופי שלהן. הקריטריונים נזילים כל כך, עד שבסקר שנערך לאחרונה במגזר ניהול ההשקעות עצמו, העידו 88% מהמשיבים כי "לתעשיית ניהול הקרנות יש בעיה של גרינווש".


אפילו חברות נפט יכולות להיכנס

"יש 300 פרמטרים שחברות נדרשות אליהם. לא כל חברה מדווחת על כולם, ולא כל המידע הנדרש זמין. הרגולציה לא מחייבת בדיקה של כל הפריטים האלו בכל עסק ונקודה בעולם. אז חברת נפט יכולה לא לפרט את הפרמטרים הכי מזהמים שלה, ואז הציון שלה עולה", אומר יוסי מבור, מנהל תחום ESG במגדל שוקי הון. "יש ציון על עד כמה המידע שלך חסר, אבל חברות הדירוג מתייחסות אליו באופן שולי מאוד. חברה יכולה לדווח רק על 10% מהפרמטרים ולא להיפגע באמת. חברה אף נמדדת ביחס לסקטור שלה, ולא באופן רוחבי. יצרנית מכוניות תשווה למתחרות שלה, וכך חברות נפט. ואז, יכולה להיות חברת נפט שהציון שלה מאוד גבוה, כי היא נמדדת בתוך הסקטור. עורכי מדדים לא רוצים להתערב ולומר שסקטור אחד טוב יותר מאחר. הם יגידו שחברת נפט אחת מזהמת יותר מאחרת, אבל לא שסקטור הנפט מזהם יותר מסקטור אחר שהם מדרגים".

מדדי ה-ESG מסננים אמנם תעשיות שנחשבות ללא אתיות דוגמת פורנו, הימורים וחלק מסקטור הנשק, וחלק מהמדדים אף מותירים מחוץ למעגל חברות העוסקות בפחם ובפצלי שמן. אך בחלק גדול מהמדדים הנהנים מתדמית ירוקה בציבור, חברות הנפט מופיעות. במדד ESG S&P500 לדוגמה, 75% מהחברות זהות לאלו במדד הרגיל, וחברות בתחום דלקי המאובנים מהוות 6.5% מנכסי הקרן, כך לפי בדיקת קבוצת פעילי האקלים AS YOU SOW.

אילון מאסק, מנכ''ל טסלה / צילום: Associated Press, Evan Agostini

כך נכללת בו גם חברת הנפט נגדה יצא מאסק, אקסון מובייל, ששמה נקשר בשערורייתיות סביבתיות לאורך שנים ארוכות, והיא נחשבת לחברה שטייחה לאורך שנים דוחות מדעיים הנוגעים לקשר של פעילותה למשבר האקלים, ולא ממהרת כיום לעסוק בהפחתת פליטות. S&P לא לבד, מדובר בפרקטיקה שגורה. גם במדד MSCI-ESG, כ-3% מהנכסים מושקעים בענף הנפט והגז, התורם המשמעותי ביותר למשבר האקלים.

חברות הנפט והגז, למרות הכללתן במדדים, משקיעות ממון רב במניעת קידום של אנרגיה מתחדשת באמצעות פעילות לובי. מחקר שפורסם לאחרונה אף מצא שהבטחות האקלים אותן הן מפרסמות הן בגדר "גרינווש", שכן הן אינן נוקטות בצעדים קונקרטיים כדי ליישמן, וכך השקעתן באנרגיה נקייה מסתכמת בכ-1% מכלל ההוצאות השנתיות שלהן בשנת 2020. מנגד, בזמן הבחירות לנשיאות ארה"ב, הוציאו אותן חברות עשרה מיליון דולר על פרסום מטעה ומתיירקק בפייסבוק.

לא צריך תוכניות, מספיקות הצהרות

חברות במדדים יכולות להסתפק בהצגת הצהרות סביבתיות כלשהן, ללא כל מפת דרכים ליישומן, וללא קשר לזיהום המרכזי שיוצר המוצר. כך מצא מחקר נוסף עלייה באזכורי המילים "אקלים", "פליטות פחמן נמוכות" ו"מעבר" בדוחות השנתיים של חברות הנפט בשנים האחרונות. הצירוף "שינויי אקלים" עלה מ-22 ל- 326 אזכורים, למרות שבפועל פעילותן של החברות לא השתנתה באופן ניכר. אנשים איתם שוחחנו בשוק, הסבירו: התפקיד של החברות 'אינו לשנות את העולם', אלא לבנות מדדים לפי העדפות הציבור.

המציאות, נתונה לפרשנות באופן כמעט מוחלט, ולא נמדדת בכלים חשבונאיים אחידים או קשיחים. ד"ר אור קרסין, חוקרת מדיניות סביבתית באוניברסיטה הפתוחה, מסבירה את שיטת העבודה של אותן חברות. "יש עשרות רבות של אינדקסים שונים, ורמת השקיפות בכל חברה היא אחרת. ב-KLD יש יותר שקיפות מאשר ב-S&P. במחקר שניסה להשוות בין האינדקסים, התברר שבגלל שונות אדירה באיסוף, חישוב ושקלול הנתונים, השוואה היא בלתי אפשרית. לרוב, מתבססים על דיווחי החברות, שיכולות להעביר מידע לא מאומת. חברה יכולה להצהיר שיש לה תוכנית עתידית להשקיע במימן בלי צעדים בפועל, וזה משפר לה את הדירוג. לפעמים כל מה שמספיק שתעשי זה שתפרסמי קוד אתי, לא יבדקו אם את מיישמת אותו או לא. חברות מאמצות "אסטרטגיה" להפחתת פליטות, אבל לא מציגות תוכניות עבודה מתוקצבות, ומקבלות על כך ניקוד".

במדד S&P500ESG, אחד החשובים בתחום, לא ניתן לדעת מה המשקל היחסי שניתן לכל קטגוריה - סביבה, חברה וממשל תאגידי, או לאינדיקטורים שונים בתוך האינדקס. "אם מסתכלים על סקטור הפרמצבטיקה במדד למשל, עניין הסביבה מקבל משקל זניח, 10%, ממשל 50% וחברה 40%. אין הסבר ונימוק למה. בסקטור הזה הם לא מתעסקים עם זיהומי מים, אלא רק 'אסטרטגיית אקלים'. בחברות שעוסקים בתחום הכרייה והמינרלים, הם מעריכים שלכל אחד מהתחומים יש משקל של שליש", אומרת קרסין.

לדבריה, "אם אני מחליטה להשקיע בתיק שמשקף את המדד הזה, כמה אני אשקיע באופן שהוא יותר סביבתי? ב-S&P500ESG, את תחשפי ב-9% יותר בסך הכל לחברות שהציבו יעדי אקלים מבוססי מדע, ב-7% יותר לחברות שמבצעות הערכת סיכון אקלימית באופן אקטיבי פיננסית, ב-6% יותר לחברות שהייתה להן מגמת ירידה בפליטות גזי חממה. חשוב להזכיר באותה נשימה, שמדובר בפרמטרים גמישים. זה מאוד מצער שאנחנו לא יודעים עד כמה העובדה שחברות נכללות במדדים האלו, גורמת לשיפור סביבתי אמיתי בפעילות שלהן. בסופו של דבר, המדדים לא נועדו לבדוק השפעה אמיתית, אלא לשקף את הסיכונים שהחברות חשופות אליהם או את התמורה האפשרית מהמנייה".

פניית הפרסה של בלקרוק

בשנים האחרונות, ניסה מנכ"ל ענקית ההשקעות "בלקרוק" לשכנע את המשקיעים לקחת את סיכוני האקלים ברצינות רבה יותר, ואף הכריז: "מנכ"לים שרוצים שנשקיע בהם צריכים להפסיק לזהם". אשתקד, צצה דווקא ביקורת מבית על ההצהרות היפות והמצוחצחות בשוק ההון. טאריק פאנסי, בכיר לשעבר בבלקרוק, טען כי "וול סטריט עושה גרינווש", ו'שוטפת' את הציבור בהסחות דעת, בזמן שהיא מזינה את משבר האקלים.

לארי פינק, מנכ''ל בלקרוק / צילום: Associated Press, Evan Agostini

לדבריו, "'האופנה' הנוכחית היא להשתמש ב-ESG כדי להרים את את ביצועי הקרן, תוך 'טיוח ירוק בוטה'. על הצהרות בלקרוק, אמר בעודו נוטש את תפקידו בחברה: "זה הכל מסתכם בלא כלום, סתם יחסי ציבור". באותה שנה, רגולטור הנפט בטקסס שכתב לבכיר בבלקרוק "יהיה נחמד לשמוע שהחברה לא התכוונה לדברים הלא נעימים שאמר פינק על תעשיית הנפט והוגז", נענה: "בלקרוק תומכת בתעשיית הנפט והגז ורק מציעה השקעות ESG בשל ביקוש הלקוחות. אנחנו המשקיעים הגדולים בעולם בחברות דלקי מאובנים".

לאחר שאת השנים האחרונות השקיעה בלקרוק בלשכנע את הציבור בכך שיש לה אג'נדה אמיתית של ESG ושלא מדובר ביחסי ציבור ריקים, דווקא שעה שרגולטורים בעולם מתחילים בתהליך הסדרה של תחום ה-ESG בכדי למנוע גרינווש, בלקרוק עצמה, החלה לקחת צעד אחורה מההצהרות החגיגיות של פינק. לאחרונה, הזהירה כי דווקא לא תתמוך בהחלטות בעלי מניות בנושא משבר האקלים השנה, כיוון שהפכו קיצוניות או מחייבות מדי. בין היתר, התייחסה בלקרוק בביטול לדרישה להצבת יעדים ברורים להפחתת פליטות בשרשראות האספקה או להפסקת מימון פרויקטי דלקי מאובנים.

בזמן שהביקוש למוצרים ושירותים פיננסיים ירוקים גובר, וכדי לפתור שרשרת ארוכה של בעיות, ובהן היעדר סטנדרט גלובלי, כללים מחייבים לדיווח ומדידה ותופעות גרינווש, בשנה האחרונה הגבירו הרגולטורים בעולם את כלי הפיקוח. הארגון הבינלאומי של נציבות ניירות ערך (IOSOCO) פרסם המלצות לרגולטורים באשר לפרקטיקות ומדיניות להתמודדות עם גרינווש וקידום שקיפות, וכך עושות מדינות בעולם - מארה"ב, לסינגפור, אנגליה ואירופה. באיחוד האירופי, חברות יצטרכו לדווח על מגוון רחב בהרבה של יעדי קיימות במסגרת תקני דיווח חדשים, ולשימוש כבר נכנסת הטקסונומיה החדשה, שמדרגת פעילויות שנחשבות ירוקות להשקעה, ואף בארה"ב לוטשים אליה עיניים.

"ESG זה כלי לניהול סיכונים והזדמנויות באופן אחראי. זה למדוד ולנתח מידע בתחומי סביבה חברה וממשל תאגידי שהוא מהותי לפעילות החברה ולכן משקיעים מסתכלים עליו. כשחברות מודדות, הן והמשקיעים יודעים איפה צריך להשתפר. התחום יהפוך לעניין בסיסי, ויעבור מקצה שיפורים. המתודולוגיות של חברות הדירוג עדיין לא מספיק טובות והדיווח עדיין לא אחיד, אבל המשקיעים הרציניים לא מסתמכים עליהן ומנתחים לעצמם את ההשקעות במונחי ESG כבר עכשיו", אומרת מיכל פוניה-אלכסנדרון, ראש פורום אימפקט עסקי במכון אלי הורביץ ובכירה לשעבר בארגון ההשקעות האחראיות של האו"ם. "ה-ESG התחיל ממשקיעים, ולא ממדינות. הוא נובע בבסיס ממקום של סיכון ולא של אתיקה. אחרי שזה תפס הייפ ונוצרו המון מוצרים פיננסיים עם הכותרת הזו, מדינות הבינו שצריך להסדיר את התחום".

השקיפות והשינויים, יגיעו מהרגולטורים. לפי פוניה, "הרגולטורים בארה"ב ובאירופה יצמצמו את היכולת של חברות, מדדים וקרנות להתהדר בנוצות לא להם, וייגרמו לשוק להשתפר. כשזה יהפוך להיות הבייסליין, נוכל גם להסתכל על האימפקט, על התוצאות בשטח של תהליכי ה-ESG. לאנשי עסקים כמו אילון מאסק, לא יזיק להבין שזה לא מספיק שמוצר נטול פליטות, אם דרך ההתנהלות של החברה שלו מהבחינה החברתית, היא מסוכנת בעיני משקיעים. גם מבחינה אתית - זה נהדר ש-ESG עלה על הבעיה. גם אם השיטה לא מושלמת, העובדה שמשקיעים בעולם פועלות בזירת ה- ESG, גרם לכך שחברות מודעות לכך שהן נמדדות גם לפי הביצועים שלהן בתחומים האלו. זה מנוף לחץ שאי אפשר להתעלם ממנו".

עוד כתבות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם