גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתיבי אופניים, לא מה שחשבתם: מה אפשר ללמוד מהעולם

הולנד, נורווגיה ואפילו קולומביה מקדימות את ישראל בהרבה בקידום תשתיות בטוחות ומזמינות לרוכבי אופניים • בארץ נרשם אומנם שיפור בשנים האחרונות, אך עדיין ההתקדמות איטית • למה זה עדיין לא עובד בישראל ומה ניתן לעשות?

נתיבי אופנים בבוגוטה / צילום: Shutterstock
נתיבי אופנים בבוגוטה / צילום: Shutterstock

במקומות רבים בעולם מכשירים תשתיות לנסיעות באופניים בתוך זמן קצר על חשבון נתיבים לרכב הפרטי, אבל בישראל ברוב המקומות מתעקשים לסלול שבילים מיוחדים כדי לא לפגוע במהירות כלי הרכב. מדריך חדש שפורסם בכנס התחבורה הגדול ביותר בעולם של ארגון ITF, שהתכנס בחודש שעבר בלייפציג, גרמניה, מראה כיצד ניתן לייצר נתיבים מהירים ובטוחים לתשתיות אופניים. בתל אביב אמנם נראה כי המצב משתפר, אבל גם שם המרחק מהמדינות המובילות בתחבורת אופניים עדיין רחוק שנות אור.

ללמוד מהניסיון: איך הגדילו רכיבה בחו"ל

בהולנד, נוסף להיבטים של השקעה בתשתיות, גם מחנכים מגיל צעיר לרכיבה בטוחה, התכנון העירוני מעודד אותה, קיימות נורמות וחקיקה שמגבילות את מהירות הנסיעה בערים וישנה אכיפה עד לרמת הפנס שמותקן על האופניים.

הולנד היא הדוגמה המפורסמת ביותר להצלחה של תחבורה עירונית באמצעות אופניים, אך אינה היחידה. באוסלו שונתה ב־2015 המדיניות של סלילת תשתיות האופניים. עד אז במקומות רבים בעיר הוכשרו נתיבים ברוחב 1.5 מטר והם נגדעו פעמים רבות לפני סוף הרחוב. אלא שאז הוחלט שהאופניים מקבלים עדיפות גם על חשבון נתיבי התנועה של כלי הרכב הפרטי.

באוסלו גם שונתה התפיסה לגבי שבילים בטוחים: אם עד לפני הרפורמה, בטיחות נתפסה כמניעת תאונות דרכים, הרי שמאז כינונה נבחנת גם תחושת הביטחון. מחקרים מראים כי רוב האנשים ובמיוחד נשים, ילדים או קשישים לא ישתמשו באופניים אם הם לא מרגישים בטוחים.

תל אביב. יוצאת דופן מהמצב בישראל, אך גם בה קצב המעבר לאופניים לא מספק / צילום: Shutterstock

אותם נתיבי אופניים ראשוניים הובילו לביקושים גבוהים יותר ובהתאמה להכשרה איכותית יותר של תשתיות. לפי המדריך, התובנות מהמקרה של אוסלו הן שניתן אמנם לסלול במהירות יחסית, אבל צריך להמשיך ולשפר בהמשך.

בתקופת מגפת הקורונה הואץ המעבר לאופניים באירופה. בפריז ראש העירייה אן הידלגו הכריזה על מהפכה לפינוי המרחב הציבורי מכלי הרכב הפרטי לטובת רוכבי האופניים, והעירייה יצרה מאות קילומטרים לרכיבה. בהמשך הוכרז על מהפכת 15 הדקות - באמצעות שינויים במרחב הציבורי, תושבי העיר יוכלו להגיע לכל צרכיהם ב־15 דקות של הליכה או רכיבה.

צילומים: שלומי יוסף,  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

גם בוגוטה סובלת מפקקים עצומים אך העיר מכסה כבר יותר מ-600 ק"מ של שבילי אופניים, מה שהופך את הרשת שלה לגדולה ביותר באמריקה הלטינית ולאחת הגדולות בעולם. התוספות המשמעותיות הגיעו במהלך תקופת הקורונה כאשר ראשת העיר קלאודיה לופז יצרה עשרות קילומטרים מיידיים, כשהמטרה היא להעביר 50% מהנסיעות לרכיבות על אופניים ומיקרו־מוביליטי.

נקודות התורפה: המהירות והצמתים

בעוד שיצירת שבילי אופניים מופרדים אורכת חודשים רבים ולעתים שנים ארוכות, הכשרת שבילי אופניים על בסיס תשתית הכביש הקיימת היא מהירה וניתן לעשותה גם בטוחה. המדריך שנכתב על ידי ארגוני רוכבים בדנמרק, בארה"ב ובהולנד יחד עם מתכנני ערים ובתמיכת קרן בלומברג, פורסם על ידי ארגון המחקר הבינלאומי World Resources Institute והוצג בכנס התחבורה הגדול בעולם שנערך על ידי ארגון ה־ITF שנתמך על ידי ה־OECD.

במהלך הכנס הראו הכותבים שככל שמהירות כלי הרכב גבוהה יותר - גדלה הסבירות להולכי הרגל ולרוכבי האופניים להיהרג בהתנגשות איתם. במהירות של 30 קמ"ש הסבירות לפגיעה שתוביל למוות היא 10%, במהירות של 40 קמ"ש היא עולה ל־30%, וב־50 קמ"ש היא מטפסת ל־85%.

נתיבי אופנים באוסלו / צילום: Shutterstock

משום כך, עקרונות התכנון מתאימים את תשתית האופניים למהירות תנועת כלי הרכב. כך למשל, ברחוב משותף לכלי רכב ולאופניים תוגבל מהירות הנסיעה ל־30 קמ"ש ולהיקף תנועה של פחות מ־2,000 כלי רכב ביום. תמרור לבדו לא יספיק ברחוב כזה, והוא מחייב גם אמצעים שונים למיתון תנועה.

נתיב אופניים שמסומן על הכביש מתאים למהירות של עד 40 קמ"ש ובהיקף תנועה של פחות מ־6,000 כלי רכב ביום. שביל אופניים מוגן או מופרד יוקם ברחובות שבהם מהירות הנסיעה המותרת היא 50 קמ"ש ושחולפים בהם יותר מ־6,000 כלי רכב ביום. במקרים כאלו נתיב האופניים יהיה מופרד פיזית והוא מתאים לכבישים עורקיים.

המדריך גם כולל עקרונות "עשה" ו"אל תעשה" בהכשרת נתיבים. למשל עדיף לייצר נתיבים רחבים ברוחב של 2.2 מטר לכל כיוון כדי לאפשר נסיעה בטוחה. חשוב שנתיב האופניים יהיה עם כיוון הנסיעה, ועליו להיות צמוד למדרכה. השביל חייב לספק מקומות בטוחים להאטה, לעצירה ולהפסקה. המדריך שולל הכשרת נתיבים נגד כיוון התנועה שמייצרים קונפליקטים בצמתים ובחניות, ושולל נתיבי אופניים דו־סטריים אלא אם הם מופרדים לחלוטין מתנועת כלי הרכב. שבילים כאלו נוחים פחות מבחינה עירונית כי הם לא מאפשרים תנועה ספונטנית אבל הם חוסכים מקום בעבור כלי הרכב הפרטי ולכן נפוצים מאד בישראל.

על פי המדריך, תשתית האופניים לא חייבת בכלל לכלול נתיב או שביל: היא יכולה גם להיות רחוב איטי שכולל חניות אופניים ואמצעי מיתון תנועה והגבלה של כניסת כלי רכב.

המדריך האירופי מונה שורת כללים לתכנון הצמתים: ביטול מקומות חניה לפחות 10 מטרים לפני ההגעה לצומת כדי להגדיל את הנראות, נתיב האופניים שחוצה את הצומת חייב להיות בולט ומסומן, זכות הדרך של כלי הרכב לפני מעבר החצייה צריכה להסתיים לפני זכות הדרך של הרוכבים כדי ששדה הראייה שלהם יהיה גדול יותר בעת חציית הצומת וגם הנהגים יוכלו לראות טוב יותר את הרוכבים ואת הולכי הרגל במרחב.

את מעברי החציה ניתן להגביה לגובה המדרכה כדי להגן על הולכי הרגל והרוכבים בחציית הצומת - חשוב במיוחד בכבישים רחבים ובמקרה של מפגש בין כביש כזה לרחוב צר, כדי להפחית את מהירות המכוניות בפניה אל הרחוב הצר.

המצב בישראל: ביצוע איטי ולא איכותי

קצב הסלילה השנתי בישראל נמוך מאוד ועומד על כ-32 ק"מ בשנה. יוצאת הדופן היא תל אביב, שסוללת יחסית במהירות, ובשנת 2020 למשל סללה מחצית מהפיתוח הלאומי.

חלק מההנחיות במדריך מיושמות בישראל אך רבות מהן לא. אמנם ישראל היא מדינה שבה מזג האוויר נחשב נוח יחסית לרכיבה, ורבות מעריה מישוריות בוודאי לאורך מישור החוף, אך נתיבי אופניים על חשבון נתיבים לרכב הפרטי כמעט ולא נבנים. במרבית הערים המהירות המותרת היא מהירות גבוהה 50 קמ"ש והכביש מאפשר לנהג לנסוע גם במהירות גבוהה מהמותר בחוק, ולכן מחויבת הפרדה מוחלטת שמקשה על יצירת תשתית האופניים ואורכת זמן רב יותר.

כדי ליישם עקרונות אלו יש להוריד משמעותית את מהירות הנסיעה לא רק באמצעות תמרור אלא גם באמצעות שינויים גאומטריים בכבישים שגם הם יכולים להתבצע במהירות כמו הגדלת שוליים בפניות כדי לאלץ פנייה איטית עם שדה ראיה גדול יותר, החלת "דיאטת כבישים" והרחבה על חשבונם של מדרכות ויצירת תשתיות אופניים על חשבון נתיבים קיימים, ניתן גם להצר את נתיבי הרחב הפרטי שיחייבו נסיעה איטית יותר.

אבל בישראל, פעמים רבות כדי לא להאט את תנועת כלי הרכב הפרטי, בוחרים בביצוע שבילים מופרדים גם במקומות שניתן לחסוך זאת. שבילים כאלה עולים הרבה יותר כסף, הם מסובכים מבחינה הנדסית, והם מבוצעים ברשלנות כשהם מסתיימים לפני הצמתים ומאלצים את הרוכבים לסכן את עצמם בקונפליקטים מול המכוניות. השבילים גם "תופסים" יותר מקום מרוחב הדרך ולכן פעמים רבות מוותרים עליהם - ובכך מסכנים את הרוכבים עוד יותר.

ליאור שטיינברג, מייסד חברת התכנון העירוני Humankind בהולנד, שמעורב גם בפרויקטים בישראל, מסביר ש"אנשים בכל העולם דומים, ואופניים בכל העולם בנויים אותו דבר. לכן, אין סיבה שרדיוס הפנייה, רוחב השביל, או מיקום הנתיבים יהיה שונה".

לדבריו, ברוב מדינות העולם יש חוסר ניסיון בתחום האופניים ולכן בעזרת כללי עיצוב אחידים, ערים בכל העולם יוכלו לבנות תשתיות אופניים על בסיס ידע שנצבר במשך עשרות שנים.

"לישראל יש את האפשרות להיות מעצמת אופניים בינלאומית: היא קטנה, צפופה, שטוחה ברוב המקומות, ובעלת אוכלוסייה צעירה. לעומת דנמרק והולנד, גם יש בישראל מזג אוויר נעים כל השנה מלבד חודשי הקיץ. אבל כשחם מדי, אופניים חשמליים עושים את העבודה".

נתיבי אופנים באמסטרדם.  המעבר לנסיעה באופנים עלה גבוה בסדר העדיפות של הערים / צילום: Shutterstock

ואולם שטיינברג מצנן את ההתלהבות: "לצערי, הסיבה שישראל לא הופכת לכזו טמונה בשתי בעיות: יהירות ופחד. במקום להעתיק את הפתרונות המוכחים, ממציאים הכל מחדש, וזה לא עובד. בפרויקטים שבהם אני עובד בארץ, אני מנסה לא להמציא כלום. אני לוקח את הפתרון ההולנדי ומתאים לחוקים בארץ.

"הסיבה השנייה היא שמקבלי החלטות ופוליטיקאים מפחדים לקבל החלטות אמיצות, כמו הסרת מקומות חניה, צמצום נתיבי נסיעה והסרת פניות חופשיות ימינה למכוניות. אם יאזרו אומץ ויבינו שהם מתכננים לא רק לבעלי המכוניות, אלא לרוב הדומם והחלש שלא יכול לנהוג, הם יגלו במדריכים אלה פתרונות שיהפכו את העיר שלהם לנקייה, שקטה, שוויוניות, ומשגשגת".

המדריך העולמי ממליץ על הפרדה זמנית בין נתיב האופניים לבין נתיבי המכוניות באמצעות אדניות, קונוסים ובטונדות ושימוש בצבעים, אך בישראל רבים מאמצעים אלו אסורים על פי ההנחיות, דבר שמעכב את הביצוע. לעומת זאת, ההנחיות כן מאפשרות פניה ימינה של רכב פרטי במקביל לנסיעה קדימה של רוכב האופניים שטיינברג מסביר שבכך הן מעמידות אצ הרוכב בסכנת חיים משום שלנהג אין מספיק שדה ראייה כדי להבחין בו.

 

נקודות לאופטימיות: חלק מהתקציב התקבל

יש גם נקודות לאופטימיות: במשרד התחבורה מגובשת תוכנית אב ארצית להכשרת תשתיות אופניים שבמסגרתה נבדקו כמה קילומטרים של צירי רכיבה נדרשים בכול הארץ באזורים הבנויים והאומדן התקציבי לצורך ביצוע הרשת כולה הוא 8 מיליארד שקל. התקציב חולק לחומשים במסגרת של 2 מיליארד שקל לכל חומש. מתוכנית האב הלאומית ייגזרו רשתות אופניים לתל אביב, לחיפה, לירושלים, לבאר שבע וכן תושלם רשת למחוז המרכז.

התקציב שניתן לחומש הקרוב משקף השקעה של 39 שקל לתושב לעומת 10 שקלים קודם לכן. כדי להשלים את הרשת יידרש תקציב דומה גם לשלושת החומשים הבאים. לשם השוואה, במדינות אחרות משקיעים יותר אף כי יש בהן כבר רשת די מפותחת של תשתיות רכיבה. למשל, אנגליה משקיעה 50 שקל לתושב, גרמניה משקיעה 32־70 שקל לתושב והולנד 138 שקל. במסגרת העבודה על תוכנית האב, נבנה בימים אלו גם מדריך אחוד להכשרת נתיבי ושבילי אופניים שיהיה מחייב לכל הפרויקטים בארץ.

הנחת העבודה שבייסוד תוכנית האב הלאומית היא שניתן יהיה להגיע לאחוז פיצול נסיעות בשיעור של 10% באמצעות רכיבה על אופניים לעומת 1% בלבד היום.

ואולם, כפי שמוכיח המדריך האירופי, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, שבהם ישראל כאמור מפגרת. האתגר הגדול הוא להוציא לביצוע פרויקטים מסוג זה ברשויות מקומיות תוך ויתור נדרש בחלק גדול מהמקרים על מקומות חניה ועל נתיבים לרכב הפרטי.

הרשויות המקומיות, למעט תל אביב, לא הוכיחו עד כה נכונות לסלול שבילי אופניים אף שלחלקן תוכניות אב מאושרת זה שנים. אמנם משרד התחבורה חותם על הסכמים מול רשויות מקומיות לסלילת שבילים, אך ספק אם אלו יבוצעו בכלל ובפרט בשנה וחצי הקרובות עד לבחירות המקומיות. הפוטנציאל העצום, שמצליח להתממש ברבות מערי העולם בשנתיים האחרונות - נעצר בישראל בגבולות תל אביב.

תגובה: "מקדמים תחבורה בת־קיימא"

ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד השלים בשנת 2020 את ההנחיות לתכנון תשתיות רכיבה על אופניים. במסגרת עבודה זו נשקלו כלל הסדרי התנועה הנהוגים באירופה. בעוד שבמדינות נבחרות באירופה השימוש באופניים כאמצעי תחבורה בשימוש יומיומי הוטמע בהרגלי הנסיעה של כלל משתמשי הדרך, בישראל נוכחות האופניים ככלי תחבורה מרכזי במרחב התחבורתי נמצאת בשלבי הטמעה מוקדמים. על כן, רבים מהסדרי התנועה הנהוגים במדינות אלו אומצו גם בהנחיות של משרד התחבורה, במטרה לקדם את תרבות הרכיבה היומיומית בישראל. בימים אלו מקדם המשרד נספחים משלימים להנחיות התכנון הכוללות התייחסות לרציפות בצמתים קיימים ולמימוש תשתיות טקטיות באמצעות צבע והתקני דרך מגוונים". 

זווית אחרת / זבנג וגמרנו: "חייבים לעשות את זה בבת אחת ולא בשלבים"

ג'יל וורן, מנכ"לית פדרציית רוכבי האופניים האירופאית (ECF), ארגון הגג של יותר מ־70 ארגוני רוכבים באירופה ומחוץ לה, השתתפה בהצגת מדריך תשתיות האופניים בכנס ה־ITF. בראיון לגלובס אומרת וורן, "אנחנו רואים יותר מודעות לחשיבות של התניידות פעילה - הליכתיות ורכיבה על אופניים - באופן בטוח יותר. בראש ובראשונה זה אומר להפריד את הרוכבים מהמכוניות. הסיבה מספר אחת שאנשים נוקבים בה כשהם נשאלים מדוע הם לא רוכבים יותר על אופניים היא תחושת הביטחון ולכן ברור שתשתיות רכיבה מופרדות הן גורם חשוב בתחושת הנוחות והביטחון של רוכבים בהחלטה אם לרכוב".

מנהיגים רבים מצהירים שהם רוצים תשתיות אופניים, אבל איך מוודאים שזה באמת יקרה?

"כשאתה מתעדף התניידות פעילה כמו הליכה או רכיבה על אופניים, ההעדפה הזו צריכה להיתמך בתוכנית ברורה עם תקצוב ברור. אנחנו צריכים להבין שיש דרך לעשות - בשינוי המחשבה והגישה כמו גם בשינוי מדיניות הקצאת המשאבים. במשך שנים המכוניות תפסו יותר ויותר מקום דומיננטי בערים שלנו ולאחרונה סגן ראש עיר גדולה באירופה אמר לי ש־70% מהשטח בעירו מוקצה למכונית. כלומר לכבישים ולחניות, וזה שטח ענק. המצב דומה בהרבה מאוד ערים אחרות. אנחנו צריכים לחשוב איך מקצים מחדש את השטח לאנשים עצמם - אם זה באמצעות הליכה או באמצעות רכיבה על אופניים כי כולנו בסוף הולכי רגל".

וורן מסבירה כי ראשי עיר חוששים מאוד מחלוקת המשאב הציבורי להולכי הרגל, לרוכבי האופניים ולמשתמשי התחבורה הציבורית אבל יש לה גם הצעה לפתרון: "ראשי ערים רבים רוצים ליישם מדיניות לקידום הליכה ורכיבה ולייצר ערים יותר חיות ותוססות אבל הם לעתים קרובות מספרים שהחלק הקשה ביותר הוא תגובת הנגד והרתיעה בזמן ההודעה על השינוי או כשמתחילים לבצע את העבודות כשנלקחים מקומות חניה מתושבים.

"לכן, כשראשי עיר שעשו צעדים כאלו מייעצים לעמיתיהם הם אומרים - אם אתה עושה משהו כזה, אתה חייב לעשות אותו בבת אחת ולא בשלבים כי אנשים אמנם יתרעמו אבל יסתגלו לזה ובהמשך רובם גם יאהבו את זה ולא ירצו לשוב לאחור".

"יש הרבה תועלות לרכיבה על אופניים", אומרת וורן, "החל מתועלות סביבתיות של הפחתה בפליטות המזהמות דרך תועלות בריאותיות עצומות של התניידות פעילה בשונה מישיבה במכונית. יש גם השפעות חברתיות כי הגישה להזדמנויות תעסוקתיות מתרחבת כמו גם למוסדות תרבות וחברה. רוכבים מוציאים יותר כסף בעסקים מקומיים ויש חיבוריות יותר טובה גם למקומות מרוחקים ולכן זו מדיניות טובה יותר מלרדוף אחרי עוד כבישים למכוניות". 

עוד כתבות

בניין היוקרה Murano at Portofino במיאמי ביץ' / צילום: Shutterstock

שנה לאחר קריסת הבניין במיאמי: מחירי הדירות באזור בירידה

הירידה במחירים משקפת את חששותיהם של הקונים בנוגע לבטיחות וצפי להוצאות של מאות אלפי דולרים על תיקונים

הרמטכ''ל אביב כוכבי, ראש הממשלה יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ בפיקוד דרום ובעוטף עזה

המערכה הכלכלית של צה"ל מול משרד האוצר

העלות של מבצע צבאי מתחלקת להוצאות צבאיות מצד אחד ופגיעה במשק מהצד השני ●  חלק מהתקציב ימומן מתקציב משרד הביטחון, וחלק יצריך תוספת תקציבית מקופת המדינה ● כמה עלו מערכות קודמות ומה ההערכה לגבי "עלות השחר"?

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Reuters, Mary F. Calvert

ארה"ב: דוח התעסוקה מותיר את מדיניות העלאת הריבית של הפד בנתיב האגרסיבי

דוח התעסוקה האמריקאי לחודש יולי היה חזק, בניגוד לציפיות להאטה בכלכלה ● העסקה נרחבת וגידול בשכר העובדים בארה"ב מקשים על הבנק המרכזי להוריד את קצב העלאות הריבית בספטמבר הקרוב

מנכ''לים מקשיחים עמדות בזמן שהכלכלה מראה סימני התקררות / אילוסטרציה: Shutterstock, fizkes

מנכ"לים זונחים את הגישה החברמנית עם הופעת סימנים להתקררות הכלכלה

כשהתחזיות מתקדרות, מנהלי חברות מחזירים דרישות ברורות, בדיקה של רמת הביצועים ומקצצים בפינוקים כמו ספלים וחולצות

אולם קבלת הפנים בנתב''ג / צילום: יוסי זמיר

התיירים בינתיים לא נרתעים: ביטולי החופשות בשלב זה בשוליים

בשלב זה מבצע "עלות השחר" לא פוגע בתיירות לישראל: מסלולי הנחיתה אומנם שונו כדי שמטוסים יגיעו לשדה התעופה מכיוון צפון, אך מעבר לכך ברשות שדות התעופה מדגישים כי התנועה האווירית לישראל וממנה נמשכת כסדרה ● גם המלונות לא מדווחים על ביטולים משמעותיים עד כה

אפליקציית טיק טוק. טענות לקשר עם הממשל הסיני / צילום: Shutterstock

הענקית הסינית שמאיימת על המונופולים הגדולים באינטרנט

בעידן של מלחמה טכנולוגית קרה, אין לנו פריבילגיה להתעלם מהמידע שנחשף לגבי טיקטוק בחודשים האחרונים ● אין ספק שהחברה-האם שלה פיצחה את הדנ"א של דור האלפא ודור ה-Z, ולכן היא קוצרת את הפירות, אבל מאחורי שירות המוזיקה החדש שהיא מציעה למערב, יש לא מעט בעיות

 

 

יונדאי איוניק 5 בגרסת ELITE / צילום: יח''צ

גל ההתייקרויות בשוק הרכב: קיה ויונדאי מעלות מחירים, בינואר צפויה טלטלה נוספת

מחירי הרכב החדש ממשיכים להתייקר בשל שחיקת המטבע, התייקרות התובלה והעלאת המחירים ע"י היצרנים ● בתוך כך, עדכון חדש של "המס הירוק" בינואר יביא להתייקרות של אלפי שקלים במכוניות הקטנות והזולות עם מנועי בנזין, שהטבת המס עליהן תפחת משמעותית

מערכת כיפת ברזל במבצע ''עלות השחר'' / צילום: דובר צה''ל

האם מותר להיעדר מהעבודה בגלל הלחימה ומי זכאי לפיצוי מהמדינה?

האם להורים שלילדיהם בוטלו הלימודים מגיע פיצוי, מה דינם של עובדים שאינם מגיע לעבודה במפעל שהוכרז כחיוני, והאם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שאינו ממוגן? ● המתיחות בדרום מעלה גם שאלות של זכויות עובדים ● גלובס עושה סדר

 

דירת גן עם חצר ענקית בהרצליה הייתה חצי שנה על המדף. בכמה היא נמכרה?

אחרי חצי שנת שיווק, דירת גן עם שישה חדרים בהרצליה נמכרה ב-4.5 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

מכירת כרטיסי לוטו בקליפורניה, בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, Godofredo A. Vásquez

מה אפשר ללמוד מהגרלת המיליארדרים בארה"ב על הכלכלה האמריקאית?

בהגרלת הלוטו האחרונה בארה"ב זכה אדם אחד ב-1.3 מיליארד דולר ● האם ניתן להתייחס לעלייה במכירת כרטיסי לוטו כאינדיקטור בכלכלה?

נפילת טיל באזור אשקלון, יום שבת / צילום: דוברות המשטרה

עלות הקמת ממ"ד ממוצע היא 140 אלף שקל, וזו ההשפעה שלו על ערך הדירה

מבקר המדינה התריע כבר לפני שנתיים כי 231,650 איש ברדיוס 40 ק"מ מרצועת עזה חיים ללא אמצעי המיגון הנדרשים ● עלות ממ"ד היא כ־140 אלף שקל, אך בנייתו יכולה לתרום להעלאת ערך הדירה ● וגם להתחדשות העירונית יש כאן תפקיד חשוב

כוחות הביטחון בזירת האירוע / צילום: דוברות המשטרה

רקטה פגעה בסמוך למפעל שטראוס בדרום

מהמשטרה נמסר: "כוחות המשטרה, הפועלים כעת בעיר שדרות, איתרו זירה ובה פגיעת פריט רקטי בסמוך למבנה" ● לפי הדיווח אין נפגעים

תושב עזה בין ההריסות / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

הסחורות, הפועלים והחשמל: מנופי הלחץ ששומרים את חמאס מחוץ לתמונת הלחימה

שנה לאחר מבצע "שומר החומות", תושבי עזה מצאו עצמם שוב בין הפטיש לסדן, והמצב הכלכלי ברצועה מחריף ● במקביל, צעדים כלכליים מצד ישראל למען תושבי הרצועה הפכו למנופי לחץ "חיוביים" על חמאס, שלא ממהר להצטרף למערכה

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם ישראל בדרך למיתון - ועוד 9 כתבות שכדאי לכם לקרוא על הטלטלה בשווקים

מה עשו קרנות הנאמנות ביולי? ● הסבר על הפסיכולוגיה שמאחורי השוק הדובי בוול סטריט ● איך תשפיע עונת הדוחות על העלאות הריבית של פדרל ריזרב? ● החברות הישראליות בחו"ל שהפכו ליעד אטרקטיבי להשתלטות עוינת - ועוד סיפורים בולטים מהשבוע האחרון על המתרחש בשווקים

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

אלרוב לכלל ביטוח: הציגו פרוטוקולים וחוות-דעת בלתי תלויה לאישור רכישת מקס

פחות משבוע לתום הארכה שניתנה לכלל ביטוח להשלים את רכישת חברת כרטיסי האשראי, בעלת המניות הגדולה בחברה פנתה ליו"ר הדירקטוריון חיים סאמט ● "אין חולק כי עסקת מקס היא עסקה חריגה וגורלית, בין אם תתברר כעסקה מצוינת ובין אם תתברר כעסקה כושלת אשר, חלילה, תביאה לפי התהום", כתבו באלרוב

התחדשות עירונית  ברחוב בצלאל 9 תל אביב / הדמיה: AA STUDIO

התחדשות עירונית בת"א: "הבניין התחיל להתפורר. העירייה המליצה לחזק אבל לא חייבה אותנו"

הבניין ברחוב בצלאל 9 בתל אביב נהרס לאחרונה ● לשמונה הדירות שהיו בבניין יתווספו עוד 15 דירות בתמהיל משתנה ● דירות בשטח 108 מ"ר נמכרות בכ-7.8 מיליון שקל

נעם וימן, מנכ''ל דיפלומט / צילום: קרן בן ציון גפני

מחאות הצרכנים מול בית המנכ"ל והלחץ מהמשקיעים: המלכוד של דיפלומט

מצד אחד, יבואנית אגרסיבית של מוצרי צריכה הנהנית משיעור רווחיות גבוה; מצד שני, חברה ציבורית שכבולה למחירים של יצרניות גלובליות ומחויבת לרווחיות עבור בעלי המניות ● כיצד הפכה דיפלומט, שהונפקה רק לפני כשנה וחצי, לסמל המאבק ביוקר המחיה בישראל, עד כמה יש לה אחריות לכך, ולמה המנכ"ל נועם וימן מרגיש שעיר לעזאזל

נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Lintao Zhang, Pool

ארה"ב וסין: האם המשבר המתרחב סביב טייוואן יתדרדר למלחמה?

ההסגר שהצי הסיני הטיל השבוע על טייוואן, בעקבות ביקורה של יו"רית בית הנבחרים ננסי פלוסי, ממחיש את הסכנה הממשית של מלחמה בין ארה"ב לסין ● בטוריו על עניינים בינלאומיים יואב קרני הקדיש בשנים האחרונות תשומת-לב מיוחדת ליחסים המתוחים בין שתי המעצמות ולהשפעות על מדיניות החוץ של ישראל

irobot / צילום: Shutterstock

רכישת iRobot מספקת לאמזון מפה של איך הבית שלכם נראה

כבר ב-2017 התפאר מנכ"ל iRobot כי שואב האבק הרובוטי של החברה רומבה יכול לייצר מפה עשירה של הבתים בהם הוא פועל ● מפה כזאת תקדם את חזון הבית החכם של אמזון וגם תסייע לקמעונאית הענק לשפר את המלצותיה ללקוחות

עודד קבקוב / צילום: איל יצהר

הצעיר שעד גיל 23 הספיק לקנות שתי דירות בדימונה: "מאמין שהמחירים עוד יעלו"

קורס ללימודי ייעוץ משכנתאות פתח לעודד קבקוב את הראש והוביל אותו לרכוש עד גיל 23 שתי דירות בדימונה • חמוש בידע ובביטחון שצבר מהעסקה הראשונה, הוא המשיך לרכישת דירת שתי חדרים שלדבריו מאוד מבוקשות בעיר ● האזינו