גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרן שהשקיעה 750 מיליון דולר בסטארט-אפים ישראליים: "עברנו למשטר השקעות חדש"

ביל פורד, מנכ"ל קרן הפרייבט אקוויטי ג'נרל אטלנטיק שמנהלת 79 מיליארד דולר, בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי: "ההון הביא ליצירת יותר מדי חברות שגייסו כי יכלו, ולא בגלל שהיו צריכות" • על הגיוסים שנמשכים: "יזמים 'שיחקו' בטווחי מחירים גבוהים, וכעת מחפשים שותף לטווח ארוך" • ועל גל הפיטורים שמזכיר את המספרים מפרוץ הקורונה: "עובדים ייפלטו לשוק, זה כמעט בלתי נמנע"

ביל פורד, מנכ״ל קרן ג׳נרל אטלנטיק / צילום: ג׳נרל אטלנטיק
ביל פורד, מנכ״ל קרן ג׳נרל אטלנטיק / צילום: ג׳נרל אטלנטיק

ביל פורד, מנכ"ל קרן הענק ג’נרל אטלנטיק, לא מופתע מהתפוצצות בועת השווי של חברות ההייטק - לאחר השקעות העתק בשנים האחרונות שניפחו את השוק באופן מלאכותי. כמי שפעיל יותר משלושים שנה בגופי ההשקעה הגדולים בניו יורק, מהם 15 שנה בתפקיד הנוכחי, עבורו מה שהתרחש בשנתיים האחרונות לא היה שגרתי בשום מובן, אבל גם לא ממש מפתיע. "תסתכל על מה שהיה כאן בשנת 2000 - בכל פעם שיש עליית מחירים בשוק הציבורי, ישנם גורמים רבים שנכנסים לתחום הפרייבט אקוויטי וההון סיכון, אבל רבים מתוכם - כמו קרנות גידור, או משרדי הון פרטיים (Family Offices) - לא מתכוונים להישאר שם לטווח הארוך. אני קורא להם 'תיירים' שנכנסים לשוק בזמן שהוא נראה אטרקטיבי, וברגע שהוא יורד הם עוזבים", אומר פורד בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי.

לראיון המתורגם באנגלית לחצו כאן

בימים אלה, פורד מבקר בישראל כדי לפגוש חברות מועמדות להשקעה - במסגרת ההתרחבות הגלובלית של הקרן שכוללת חניכה של משרד ראשון בתל אביב שהושק כבר באפריל האחרון. "האמת היא שזה צפוי: נכנסים משקיעים חדשים לשוק שורי, ונסוגים ממנו בדובי, כי זה לא העסק העיקרי שלהם, או שהם לא מחויבים אליו מספיק. כשאנחנו מדברים עם החברות שלנו, אנחנו אומרים להם שאנחנו כאן איתם לטווח הארוך, עם הרבה סבלנות ואורך רוח, עם נכונות להיות כאן בזמנים הטובים והגרועים".

ג'נרל אטלנטיק פעילה בישראל כבר מסוף 2019, ולמרות שהיא מעלה מאוד את הפרופיל התקשורתי שלה רק בחודשים האחרונים, היא כבר ביצעה כאן שמונה השקעות ענק בסכום כולל של 750 מיליון דולר, חמש מהן בתקופה אותה ניתן לכנות כ"בועת הקורונה", כלומר בהם השווי של החברות היה גבוה מהרגיל. היא אמנם לא שיחקה תפקיד בשיח התקשורתי המקומי, ולא זכתה לאותה הנראות של משקיעות נמרצות ממנה בשוק המקומי - כמו טייגר גלובל או אינסייט פרטנרס - ובכל זאת, היא אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בארה"ב עם הון מנוהל של 79 מיליארד דולר, 11 מיליארד דולר פחות מאינסייט, לדוגמה.

"יזמים הובילו קרנות גידור למחירים לא הגיוניים"

"השנתיים האחרונות היו מהמאתגרות שידענו, כי היה קשה מאוד לבדל את ההון שלנו ביחס לזה של המשקיעים האחרים. יזם היה אומר: 'אני רוצה לגייס כסף במחיר הזה', והם היו מקבלים הסכם הבנות לקראת גיוס באופן מיידי. הם הביאו שחקניות חדשות יחסית, כמו קרנות גידור, להסכים למחירים האלה, שהפכו לבלתי הגיוניים. עכשיו אנחנו עוברים לתקופה בונה יותר, שבה הגישה של היזמים לכסף הופכת רציונלית יותר".

נראה שכולם מחכים לראות מה קורה בשוק, ושואלים את עצמם "האם הגענו לתחתית?"
"הודענו למשקיעים שלנו בפגישת השקעות שערכנו בלונדון שאנו עוברים למשטר השקעות חדש. למה הכוונה? ב־12 או 13 השנים האחרונות שחלפו מאז פרוץ המשבר הכלכלי הקודם, התקיימו כאן בנקים מרכזיים ברחבי העולם שסיפקו הרבה תמריצים כספיים, כדי לוודא שהכלכלה ממשיכה לנוע".

פורד מתכוון לבנקים מרכזיים באירופה, בארה"ב וביפן שהזרימו 25 טריליון דולר של תמריצים כספיים במהלך תקופה זו, והוא מציין כי השווקים אכן התחזקו. "אז, הייתה לנו בהתחלה אינפלציה נמוכה וריבית נמוכה להפליא, אבל מחירי הנכסים הגיעו לשיא - החל מנדל"ן, דרך שוק המניות ועד הקריפטו. עכשיו, האינפלציה גבוהה, הריבית עולה, והבנקים המרכזיים מושכים נזילות מהשוק, ועוברים מהקלה להידוק. בתוך זה, נכסים רבים מתמחרים מחדש, ולתוך סביבה זו נכנסת האפשרות של מיתון שצץ בשל ההידוק המוניטרי והצורך להיאבק באינפלציה".

בנוגע לסביבה הכלכלית הנוכחית שכוללת אינפלציה בעלייה, שיעורי ריבית גבוהים ואף אפשרות למיתון - מנכ"ל קרן הענק ג'נרל אטלנטיק מזהיר כי "ייתכן שזה המצב שאליו ניקלע לתקופת מה. זו אמנם סביבה מאתגרת, אבל גם כזו שמבליטה את החוזקות שלנו: היא מאפשרת לנו להתבדל כמשקיעים ארוכי טווח - לפחות לתקופה שנעה בין חמש לשבע שנים, וככאלה שיש להם אורך רוח להתמודד עם מחזורים כלכליים. לגורמים רבים שהגיעו לשוק הטכנולוגיה לא באמת הייתה היכולת לעזור לחברות. הם בעיקר ביצעו המון השקעות, פעלו בצורה קצת פסיבית, ולמעשה לא עיצבו את העסקאות בשום צורה. ההון שלנו, מאידך, שידר סבלנות, שותפות אמיתית ליזמים, מחויבות ארוכת טווח לסייע לחברות לצמוח, ויצירת ערך. לכן אני חושב שהסביבה המאתגרת הזו תגלה טוב יותר את ההבדלים בין סוגי המשקיעים השונים".

 

אתה מספר שנכנסתם למשטר השקעות חדש, מה ייעצתם ליזמים שלכם לעשות?
"אנחנו מלווים את החברות שלנו בנושא הזה מעבר למעורבות הרגילה שיש לנו איתן כחברי דירקטוריון וכשותפים פעילים. שם אנחנו מייעצים לחברות לפעול בכמה תחומים. העצה הראשונה היא להתכונן להארכה של פרק הזמן שבו התכוונו לפעול עם התקציב הנוכחי שלהן, ולשמור טוב יותר על ההון שלהן. זה יכול להיעשות באמצעות הפחתת עלויות, או על ידי הפחתת קצב הוצאת המשאבים. החדשות הטובות הן שחברות רבות - כולל בפורטפוליו שלנו - גייסו הון רב במהלך השנתיים האחרונות. עכשיו הן צריכות להתכונן לפרוס את הסכום הזה על פני שנתיים או שלוש, באמצעות ניהול עלויות חכם יותר".

ליזום מיזוגים ורכישות, ולקנות טאלנטים

עצתו השנייה של פורד היא "ללמוד גם לשחק בהתקפה" וזאת ניתן לעשות, לדבריו, בשני אופנים: באמצעות יוזמה של מיזוגים ורכישות, ובעזרת קנייה של טאלנטים. "הרי נוצרו כאן יותר מדי חברות, ויש צורך בקונסולידציה. לחברות שמובילות את השווקים שלהן יש כאן הזדמנות לפעול בחזית הזו, במטרה לחזק את מעמדן בשוק ולהקטין את מספר המתחרים. לגבי רכישה של טאלנטים, הרי נכנסנו למציאות שבה חברות רבות שמעסיקות עובדים מעולים עלולות להיכשל, וישנה אפשרות לבצע מהלכים כדי לגייס אותם לארגון שלך. הייתה כאן תקופה שבה ההון הביא ליצירת יותר מדי חברות, לכך שיותר מדי חברות גייסו כסף ושהשווי היה גבוה מדי. חברות גייסו כי הן יכלו, לא כי הן היו צריכות. עכשיו אנחנו עוברים לסביבה שבה ההון יהיה קשה להשגה, ושיגיע בנתחים קטנים יותר. כל הצד הזה של הקמת חברות הופך מאתגר הרבה יותר".

האם גם לקרנות הפרייבט אקוויטי יש אחריות בנושא?
"כאשר הנתון הוא ריבית ריאלית ואבסולוטית נמוכה מאוד, אותם מוסדות שנהגו קודם לכן להחזיק באג"חים כדרך לייצר תשואה ולעמוד בהתחייבות שלהם לקרנות הפנסיה או לקרנות ההקדש האוניברסיטאיות לא יכלו יותר לייצר את התשואה הזו בגלל התעריפים הנמוכים. הם פנו להשקעות אלטרנטיביות, ופרייבט אקוויטי הוא אחד הכיוונים המוערכים שבהם. אבל מה שלפני 20 שנה היה מגיע לטריליון דולר בנכסים, הפך עכשיו ל־10 טריליון דולר, וכל הכסף הזה חיפש עסקאות והעלה את המחירים. עכשיו מקבלים את האפקט ההפוך: מוסדות רבים כאלה מקצצים את ההתחייבויות שלהם לפרייבט אקוויטי, הולכים לכיוונים אחרים ומותירים פעילות סלקטיבית מאוד ותמיכה במספר קטן יותר של חברות. חלק נכבד מההון שלא היה מחויב לטווח הארוך ייצא גם הוא. אולי זה מספק הסבר למצב שאליו הגענו, שבו כמות הכסף שהייתה בשוק הייתה כל כך גדולה".

 

ג‘נרל אטלנטיק היא קרן צמיחה ותיקה שפועלת באותו האופן כבר מאז 1980, ללא קשר לתנאי השוק. מטרתה להשקיע בחברות שכבר צברו הכנסות וצומחות במהירות, לפחות ב־40% בשנה, בתחומים כמו טכנולוגיה - אבל לא רק. לקרן יש השקעות בתחומים כמו מדעי החיים, מוצרים לצרכן הסופי ופיננסים. בין האקזיטים שלה נכללות חברות כמו סנאפ, סלאק, וענקית הסייבר קראוד סטרייק. היא יודעת לתת המחאה של 800 מיליון דולר בהשקעה אחת, אך מבינה היטב את הזדמנויות ההשקעה בחברות צעירות, כך שגם המחאה של 25 או 50 מיליון דולר בסבב גיוס שני (B) באה בחשבון, ואולי עשויה להתאים לשוק הישראלי.

רוב תשואות קרנות ההשקעה בהייטק בשנתיים האחרונות היו על הנייר, וראו את הירידה הגדולה שלהן כבר בקיץ 2021. האם ראית את הבועה מתחילה להתפוצץ כבר אז?
"אנחנו אומרים כבר ארבע או חמש שנים כי הערכות השווי של החברות גבוהות מדי. בגלל זה היינו ממוקדים בתקופה הזו יותר באקזיטים וביצירת תשואות במזומן למשקיעים שלנו, ופעלנו בסך הכל באופן זהיר בהשקעות חדשות. אם מביטים על הפורטפוליו שלנו, רואים שבשנה שעברה השקענו 8 מיליארד דולר, אבל ייצרנו 11 מיליארד דולר באקזיטים. בכל אחת משלוש או ארבע השנים האחרונות מכרנו יותר ממה שבסוף השקענו".

"היכולת להגיע לביצועים טובים קשה יותר"

פורד מסביר כי הדפוס הזה מתחיל להשתנות. "היכולת להגיע לביצועים טובים קשה יותר, ושוק ההנפקות סגור, בו בזמן שהמחירים יורדים מהר יחסית. זה מייצר הזדמנויות השקעה חדשות בתנאים אטרקטיביים הרבה יותר. לכן, אחרי חמש שנים, נתחיל לבצע יותר השקעות ואולי נמכור קצת פחות אחזקות. זו תזוזה משמעותית. כמובן שיתברר שגם אנחנו עשינו טעויות כאלה ואחרות, אבל בסך הכל יתברר גם כי אסטרטגיית ההשקעה והמכירה שלנו הייתה נכונה".

לפי חברת המחקר PitchBook, שיעורי האקזיט של קרנות הפרייבט אקוויטי הגיעו לרמות נמוכות של ממש. האם זה אומר שתנצלו את המצב להשקעות ארוכות טווח, ואולי מסוכנות יותר?
"התחום שבו אנחנו מקבלים ציונים גבוהים ממשקיעים הוא שיצרנו בתקופה הזו כל כך הרבה נזילות, ולמעשה הורדנו את האסימונים מהשולחן, בעוד שלרבים מהמתחרים שלנו ישנם רווחים לא ממומשים, על הנייר בלבד. הם לא החזירו את ההון למשקיעים בזמן, ועכשיו כשהערכות השווי של החברות יורדות - הם מתחרטים על כך מאוד. כלומר, לא רק שהתשואה הריאלית ירדה, אלא גם זו שעל הנייר, ומשקיעים באים אליהם ושואלים מדוע לא החזירו להם כסף כאשר עוד היו יכולים. כעת, יעברו שנתיים, שלוש או אפילו ארבע שנים עד שנקבל תשואות משמעותיות על ההון שהשקענו".

מנכ"ל ג'נרל אטלנטיק מעריך כי ירידת השווי בחברות הציבוריות תתבטא גם בקרב חברות ההייטק הפרטיות וחדי קרן, ותביא חברות לצאת לגיוסים שבהם יגייסו לפי שווי נמוך יותר מאשר בגיוס הקודם - דבר שלפי ההערכה עלול לייצר להן מבוכה רבה ולגרום לכאוס ביחסים שבין היזמים, למשקיעים ולעובדים.

"חברות מורידות שווי כשהן במצב מסוכן"

לדבריו, זה יקרה, "אבל אולי לאט יותר, כמו החלקה במורד בהילוך איטי. הסיבה לכך שזה יקרה בהילוך איטי היא העובדה שחברות רבות גייסו סכומי כסף משמעותיים בשנתיים-שלוש האחרונות, המדדים הפיננסיים שלהם יציבים, והמסלול שבו הן הולכות ברור. בדרך כלל חברות נאלצות לבצע הורדת שווי כאשר הן עומדות בפני מצב של כניסה לאזור מסוכן שבו עומדת לרשותן פחות משנה אחת כדי לממן את ההפסדים התפעוליים שלהן. רק אז הן יאותו לקבל סבב בשווי יורד".

פורד מספר כי הוא ואנשיו מזהים כעת יזמים רבים שגייסו הון, בכלל זה ממשקיעים שהוא מכנה ממשקיעים שבאו לטווח הקצר, "שיחקו" בטווחי מחירים גבוהים מאוד - וכעת אותם יזמים מחפשים שותף חדש שיתמוך בהם לטווח הארוך. "הם מדברים על כניסה להשקעה במחירים של השנה שעברה (Flat Round), כל עוד הם מצליחים לייצר מסלול יציב של צמיחה כלכלית. הייתי אומר בבוטות - הזדמנויות השקעה רבות מתוך אלה עדיין עומדות במחיר מופקע למדי, אפילו אם לוקחים בחשבון שהחברות האלה עוד יצמחו בשנה הקרובה. לכן, אני חושב שזה ייקח זמן, אבל נגיע לרגע שבו חברות יתחילו לגייס בשווי נמוך יותר".

מספר המפוטרים חזר ביוני למספרים שראינו עם פרוץ הקורונה.
"אנחנו נכנסים לתקופה של טלטלה שתכלול מיזוגים ורכישות בתעשייה שלנו. יותר מדי חברות מומנו על ידי קרנות הון סיכון, בשווקים רבים. בכל תחום היינו צריכים לראות אולי שלושה או ארבעה מתחרים. במקום זאת, יש שבעה. לא כולם יצליחו וחלקם באמת עלולים להיסגר, והעובדים ייפלטו לשוק. במקרים אחרים אולי יהיו מיזוגים, אבל גם שם נראה מקרי פיטורים. אני חושב שזה כמעט בלתי נמנע וזה כבר מתחיל לקרות".

אלכס קריסס וצוות ההשקעות שלו / צילום: ג'נרל אטלנטיק

משקיעים בורחים ממניות לנכסים אחרים כמו נדל"ן, אגרות חוב או סחורות. האם אתה רואה מגמה שבה הם חוזרים להשקעות בטכנולוגיה?
"ראשית, יש עדיין צמיחה חזקה שמגיעה גם משוק הטכנולוגיה, ואם אתה משקיע שנמצא בתחום בשביל הטווח הארוך - התשואות מוכיחות את עצמן לאורך זמן. יש מניות טכנולוגיה רבות שמפגינות צמיחה סקולרית (צמיחה חזקה בשוק דובי; א.ג), ובאופן כללי, צמיחה כללית איננה קשורה למחזוריות קצרת הטווח בכלכלה. עם זאת, בטווח הקצר רואים יותר משקיעים שנוהרים להחזיק בחוב בגלל עליית הריביות, דבר שלא ראינו כאן רק לפני שלושה חודשים".

מתי להערכתך מניות יחזרו להיות סחורה מבוקשת?
"כרגע יש עדיין כמה נעלמים שמקשים על כך, ועד שלא נקבל לגביהם תשובה, לא נדע בוודאות שהם בדרך חזרה. למשל, מהו הקצב הסביר של עליות האינפלציה והריבית? האם אנחנו הולכים לקראת מיתון? השוק הדובי שנכנסנו אליו ומכפילי ההכנסות הנמוכים משקפים את הריבית והאינפלציה הגבוהים. אבל מה יקרה אם נתחיל לראות את הירידה בשווקים באה לידי ביטוי בדיווחים של חברות שכלל לא לקחו בחשבון מיתון, וידווחו על ירידה בהכנסות? הפגיעה בהכנסות וברווחיות תוביל לחיסרון אפילו עוד גדול יותר בשוק המניות. אז יש עוד כמה תשובות שמשקיעים מחכים לקבל לפני שהם מתחייבים להקצות עוד הון לשוק המניות".

"תנאי העסקה חוזרים להיות נוחים יותר"

עם המשבר בשוק, עושה רושם שידם של המשקיעים עכשיו על העליונה, אחרי שנתיים שנתנו יתרון מובהק ליזמים שגייסו מכם הון.

"בהחלט. חזרנו לתקופה שבה אפשר לעשות בדיקת נאותות מלאה לפני השקעה. בשנה שעברה ראינו יזמים שהיו מניחים הסכמי השקעה עם אולטימטום של 24 שעות, והם הציעו למשקיעים הפוטנציאליים אפשרות לבדיקת נאותות מוגבלת למדי. אנחנו מעולם לא התפשרנו על זה, ועכשיו אנחנו רואים שהלחץ הזה הסתיים. גם תנאי העסקה חוזרים להיות נוחים יותר. אם עד לאחרונה היו מציעים לנו מניות עם זכויות מוגבלות, הרי שכיום חזרנו לעידן שבו משקיעים יכולים לרכוש מניות בכורה עם זכויות מועדפות והגנות. אם עד לאחרונה גיוסים היו מסתכמים בכך שיזם רוצה לגייס לפי שווי של 3 מיליארד דולר והוא מחכה עד שמישהו היה מופיע ושם כסף, הרי שהיום הגיוסים חזרו להיות מבוססי צמיחה, רווחיות ותזרים מזומנים. גם ערכי השווי חזרו לגודלם הטבעי".

ישראל היא מדינה יקרה גם להשקעות הון סיכון, ולראייה קרנות ההשקעה לא מפסיקות להגיע לכאן ולהעלות מחירים. גם אתם חלק מהטרנד.
"זה נכון שהרבה משקיעים הגיעו לכאן בגלל החדשנות שיש פה, אבל הם בהחלט ישקפו את מה שהם חושבים על הערכת השווי. זה דבר נהדר לישראל, כמובן, אבל יהיה צורך לתת לחום לצאת מהשוק, ולמחירים להיות קצת יותר רציונליים".

 

האם תשקיע בחברות קריפטו או בלוקצ'יין, בראי הטלטלה בשוק?
"אנחנו לא משקיעים במטבעות קריפטוגרפיים, אלא בחברות. למרות התיקון המשמעותי במטבעות הקריפטו, המגמה לטווח הארוך יותר, זו ששייכת לבלוקצ'יין, לביזור פיננסי ו־web 3.0 היא אמיתית מאוד ואכן מהווה תשתית מחשוב חדשה סביבה יווצרות חברות טובות. אני חושב שהטלטלה בשוק המטבעות משאירה את המשקיעים האמיתיים במגרש".

תעודת זהות: ג'נרל אטלנטיק

תחום עיסוק: קרן השקעות עם הון מנוהל של 79 מיליארד דולר
היסטוריה: נוסדה ב־1980, ובאפריל השנה הקימה סניף ראשון בארץ. היא פעילה בישראל מאז נובמבר 2019
נתונים: לחברה 445 עובדים, כשמהם 230 מומחי השקעות ב־15 סניפים. יש לה 190 חברות פורטפוליו. הקצאת ההון השנתית שלה עומדת על 9-8 מיליארד דולר, 60% מחוץ לארה"ב
עוד משהו: אלכס קריסס מנהל את השקעות הקרן בישראל, והנציג המקומי מקס אוגוסט מסייע לו בבחינת חברות חדשות

תעודת זהות: ביל פורד

אישי: אזרח ארה"ב בן 61
מקצועי: בעל תואר ראשון בכלכלה ממכללת אמהרסט, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת סטנפורד. משמש כמנכ"ל ג'נרל אטלנטיק מאז 2007. הוא הצטרף לקרן בשנת 1991, לאחר קריירה במורגן סטנלי
עוד משהו: משמש כדירקטור בבייטדאנס, המפעילה הסינית של טיקטוק, ובבלקרוק

עוד כתבות

המרכז לדרכונים זמניים, סמוך לקניון איילון בבני ברק, במאי השנה / צילום: שלומי יוסף

עובדים גויסו ולשכות חדשות נפתחו, אז למה עדיין צריך לחכות חודשים לדרכון חדש?

שרת הפנים איילת שקד הבטיחה בפברואר האחרון לפתור את משבר הדרכונים "בשבועות הקרובים" ● אבל חצי שנה אחר-כך, בדיקת גלובס מעלה כי התורים ללשכות עדיין ארוכים: 6 חודשים בתל אביב וירושלים, 4 חודשים בבאר שבע וכמעט חמישה חודשים בחיפה

סניף שופרסל / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

רשות ניירות ערך החלה בבדיקה בחשד לאי-סדרים ברשת שופרסל

אי-הסדרים קשורים ככל הנראה לחשד כי ברשת העבירו כספים מפעילות המזון, שהיא הרווחית ביותר עבור שופרסל, לפעילות הנון-פוד, בעיקר לרשת הפארם Be

מחקר בתחום הביולוגיה הסינטטית / צילום: Shutterstock

תעשיית הביולוגיה הסינתטית בארץ מנסה להדביק את הפער מול ארה"ב

ביולוגיה סינתטית היא אחד התחומים החמים היום בביוטק, שמבטיח לשנות סדרי עולם ברפואה ובכל תחומי החיים כמעט ● חברת אלאג'ין, שזכתה במכרז רשות החדשנות להקמת מעבדת שירות לסטארט־אפים בתחום, רוצה להיות הצעד הראשון בדרך לתעשייה מקומית ● מה היא יכולה ללמוד מהמודל של חברת גינקגו האמריקאית, שחוותה הייפ וגם חטפה ביקורת חריפה

אבי גבאי, מנכ''ל פרטנר / צילום: דוברות ההסתדרות

דוחות פרטנר: מספר המנויים צמח ברוב החטיבות והרווח הנקי זינק

פרטנר פרסמה את דוחות הרבעון השני והציגה צמיחה בהכנסות משירותים בסלולר, אך מכירות ציוד הקצה ירדו, והשוק הקווי בקיפאון - למרות הגידול במנויים באינטרנט ● בדומה לפלאפון וסלקום, שירותי הנדידה סיפקו רוח גבית לתוצאות החזקות

יואב גלנט בפריימריז של מפלגת הליכוד, ראשון לציון / צילום: שלומי יוסף

מקורבי נתניהו בפנים, חברי כנסת ותיקים בחוץ: כך נראית רשימת הליכוד לכנסת

איך כבשו יריב לוין, אמיר אוחנה, אלי כהן, יואב גלנט ודודי אמסלם את צמרת הליכוד והותירו אבק למי שהיו שם עד לפני רגע, כמו ישראל כ"ץ ● מיעוט הנשים במפלגה מתאר במדויק את המאבקים ואף את רשימות החיסול מאחורי הקלעים ● ולאיזה חברי ליכוד השתלמה העבודה הפרלמנטרית הקשה?

אברהם מבורך, מייסד Kiki / צילום: יח''צ

מיזם האירועים ש"תפס" את בעלי מקס סטוק יוצא לגיוס המונים

מיזם KIKI, מעין מרקט פלייס ומתכנן וירטואלי לאירועים, יוצא לקמפיין גיוס המונים באמצעות fundit במטרה להשיג מהציבור 4 מיליון שקל ● וגם: סטודנטים ממכללת תל חי פיתחו אצבעות גבינה טבעוניות לילדים וזכו במקום הראשון בתחרות הבינלאומית לטכנולוגיות מזון IFT ● אירועים ומינויים

חברים בקהילה הלהט''בית, אשר רואים בהורותו המוכרת של ההורה הלא ביולוגי כ''הורות על תנאי'' / צילום: Shutterstock, fizkes

בית המשפט העליון קבע: פרידה אינה מצדיקה שלילת זכויות מהורה לא ביולוגי

מדאיג לראות כי מי שמערער את הלגיטימיות של הורות לא ביולוגית הם דווקא חברים בקהילה הלהט"בית, שרואים בהורותו המוכרת של ההורה הלא ביולוגי כ"הורות על-תנאי", שניתן להפקיעה במקרה של פרידה ● לאחרונה ניתנה שורת פסקי דין העוסקים בניסיונות של ההורה הביולוגי לבטל את זכויות ההורות של בן זוגו לשעבר, מה שמעיד כי מדובר בתופעה רחבת-היקף

רן עוז, מנכ''ל קבוצת ישראכרט / צילום: באדיבות ישראכרט

ההסכם עם הפועלים כבר בא לידי ביטוי בדוחות ישראכרט: הכפילה את התשלום לבנקים ברבעון השני

חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל רשמה רווח של 32 מיליון שקל ברבעון השני, בעיקר נוכח גידול בהעברת הכספים לבנקים וכן בשל בגין גידול בהפרשה לשומות מע"מ בגין שנים קודמות ● החדשות הטובות מבחינת החברה: נמשך הגידול באשראי ובפעילות הכרטיסים, שהביא לצמיחה של 13% בהכנסות

האחים מיכאל ודניאל זלקינד, בעלי השליטה בדסק''ש / צילום: ישראל הדרי

הבעלים של סלקום הפיצו מניות של החברה ב-300 מיליון שקל. מה עומד מאחורי המהלך?

לגלובס נודע כי דיסקונט השקעות הפיצה לשוק כ-9% ממניות סלקום בכ-300 מיליון שקל ● הפצת המניות תאפשר לדסק"ש לנהל את מכירת השליטה בחברת התקשורת  ללא לחצים, אחרי שהשיגה מקור תזרימי לתשלומי החוב הקרובים

שר הביטחון גנץ פונה אל ספסלי האופוזיציה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הציבור תומך בשינוי דרמטי בנושאי דת ומדינה, אלה הסיבות שלא מאפשרות אותו

רוב מובהק בציבור היהודי תומך בנישואים אזרחיים, בתחבורה ציבורית בשבת ובביטול מונופול הכשרות של הרבנות, כך לפי סקר שנערך באוניברסיטת רייכמן ● אלא שנוסף לכוח של המפלגות החרדיות כלשון מאזניים, שינוי כזה הוא יקר וקשה למערכת והחלופות מורידות לחץ ומונעות שינוי

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

עבור וורן באפט, ההפסדים הם לא באג - אלא פיצ'ר

ברקשייר הת'אווי של וורן באפט הפסידה ברבעון השני של השנה 44 מיליארד דולר ומניית החברה ירדה ב־2% בחודש האחרון, אך מבחינת באפט מדובר בפטנט יעיל להרחקת אנשים שלא מבינים שטווח קצר נמדד ברבעונים ואפילו בשנים ● וגם: בנק ישראל מזכיר לכולנו כמה מהר אנחנו מאבדים פרופורציות ● הכוכבים של השבוע

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח וירון בלוך, יו''ר מקס / צילום: כדיה לוי, הדר דולן

הדירקטוריון אישר: כלל רוכשת את מקס לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל

כארבעה חודשים לאחר שהפתיעה את שוק ההון כשהודיעה על מזכר ההבנות עם הקרן הזרה ורבורג פינקוס השולטת במקס, דירקטורין כלל אישר את ההסכם והעסקה צפויה להיחתם בקרוב ● המנצח הגדול: מנכ"ל כלל יורם נוה שדחף לביצוע העסקה והצליח להתגבר על ההתנגדויות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; אאוטבריין צנחה ב-23%, אופקו ב-7.7%

נעילה מעורבת באירופה ● מדד מחירי היצרן (PPI) בארה"ב רשם ביולי ירידה של 0.5% לעומת צפי לעלייה של 0.2% ● דיסני הכתה את התחזיות: מספר המנויים בסטרימינג עקף את של נטפליקס

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

שוקי אסיה עוברים לעליות; ניקיי מזנק ביותר מ-2.6%

מדד ניקיי ביפן חזר למסחר לאחר יום חופשה ומזנק ● מחירי הנפט יורדים בכ-0.3% ● כלכלת בריטניה התכווצה ב-0.1% ברבעון השני ● מניית סופטבנק מזנקת לאחר שבנק ההשקעות הפחית החזקות בחברת המסחר המקוון עליבאבא ● המסחר בוול סטריט אמש ננעל במגמה מעורבת, נאסד"ק מחק 0.6% מערכו

מטוס אל על / צילום: מיכל רז חיימוביץ

"שיפור בכל הפרמטרים": אל-על מדווחת על ביקושים דומים לאלה שחוותה טרם פרוץ המגפה

חברת התעופה עברה להציג רווח נקי ברבעון השני בזכות הטבת מס גדולה, כאשר גם בנטרולה היא מציגה עלייה בהכנסות ומעבר לרווח גולמי ותפעולי על רקע הסרת הגבלות הקורונה ● עם זאת, הערת עסק חי עדיין מתנוססת בדוחות החברה לנוכח גירעון בהון העצמי של קרוב לחצי מיליארד דולר

אישה מצביעה בכפר מנדא / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

הציבור הערבי יגיע הפעם לקלפי רק אם ירגיש שיש אופק, ולא בגלל חשש מנתניהו

כדי לעודד את המצביעים להגיע בהמוניהם לקלפיות, המפלגות הערביות משנות אסטרטגיה ומנהלות קמפיין ללא הכפשות ואיומים מפני חזרתו של נתניהו לשלטון ● כנראה שגם להן נפל האסימון שהאזרחים הערבים ייצאו להצביע הפעם רק מתוך תקווה לעתיד טוב יותר ולא מתוך פחד

בורסת ת''א / צילום: שלומי יוסף

העליות בבורסה התחזקו בסיום; סלקום צנחה ב-6.3%, מג'יק ב-7.3%

מדד ת"א 35 רשם עלייה של 0.9%. ת"א 90 טיפס ב-0.8% ומדד ת"א מניב חו"ל בלט בעלייה של 2.8% ● דוחות רבים זרמו לבורסה: פרטנר, אל על, דיסקונט וישראכרט כבר פרסמו תוצאות

יו''ר הליכוד בנימין נתניהו ורעייתו שרה בפריימריז / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

הפנים לשריונים: לאחר המהפכה ברשימת הליכוד, במפלגה מצפים להחלטת נתניהו

הטלפונים לראשי הערים במטרה שיתמכו בעורך ישראל היום לשעבר, הדילים שעיצבו את הצמרת החדשה של המפלגה, והמפלה של השרים לשעבר שלא השכילו לעבוד בכנסת: מאחורי הקלעים של הפריימריז בליכוד ● וגם: כך הפכה העבודה למפלגת נישה חברתית־כלכלית

3 יזמים מספרים על החיים בצל המשבר / אילוסטרציה: גלובס

"שיחות הפיטורים היו נוראיות, לא יכולתי לזוז": 3 יזמי הייטק מספרים על קשיי המשבר

המשבר בהייטק וגל הפיטורים שבא בעקבותיו מובילים לחוסר ודאות בקרב עובדי הענף ● אלא שגם המנהלים שלהם, שעד לפני חודשים בודדים התרברבו בהכנסות גבוהות ורווחי עתק, נאלצים להתמודד עם השינוי הדרמטי ● שלושה יזמים, שסירבו להיחשף בשמם ובחרו להתראיין באופן אנונימי, מספרים לגלובס כיצד המשבר משפיע על מצבם הנפשי

התפלגות העובדים בהייטק לפי מגדר וחברה

הפרופיל הממוצע של עובד הייטק בישראל: גבר, יהודי, לא חרדי

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: שני שלישים מהמועסקים בהייטק הם גברים, והשאר נשים ● למרות ניסיונות לשלב אוכלוסיות נוספות, עדיין מדובר בתחום יחסית הומוגני