גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פיזור הכנסת עלול להוביל לכאוס צרכני בשוק הרכב החשמלי

הפלונטר הפוליטי מתרחש בשלב קריטי עבור שוק הרכב, זמן קצר לאחר פרסום טיוטת חוק ההסדרים להחלת תקנות רגולטוריות על המכוניות החשמליות • יישום הרפורמות יוקפא למשך חודשים, וקיים ספק אם הן בכלל יאושרו בממשלה העתידית • החשש: עיכובים בפריסת עמדות טעינה והטלת מס נסועה

עמדת טעינה / צילום: Shutterstock
עמדת טעינה / צילום: Shutterstock

הקלישאה המוכרת "שום דבר לא ודאי בישראל חוץ מאי הוודאות" שוב הוכיחה את עצמה בחודש החולף עם ההודעה על פיזור הכנסת. התהליך מסמל את קיצה של הצעת חוק ההסדרים שהוגשה רק לאחרונה, ומוריד לטמיון את ההיערכות ואת עבודת המטה של הרבה גופים ממשלתיים ועסקיים. בשלב זה, לא ברור אילו רפורמות בהצעת החוק הקיימת יאושרו בכנסת הבאה, והיישום של הרפורמות שיוותרו, אם יהיו כאלה, יתעכב בחודשים רבים ואף מעבר לכך.

התפנית הפוליטית מתרחשת בזמן שענף הרכב הישראלי נמצא בנקודה רגישה במיוחד - המעבר מבנזין לחשמל, שאף צפוי להאיץ בשנתיים הקרובות לאחר שייפתרו בעיות האספקה. המשמעות של העיכוב עשויה להוביל לכאוס צרכני בשוק ויצירת "בור" לא קטן בהכנסות המדינה ממיסוי רכב.

תשתית הטעינה: הנצחה של הפיגור בשטח

אחד מהנושאים התחבורתיים המרכזיים שהופיעו בטיוטת חוק ההסדרים וניצבים כעת בפני עיכוב ממושך הוא הסדרת הרגולציה. בין השאר, מטרת החוק הייתה להאיץ את פריסת עמדות טעינה המיועדות לכלי רכב חשמליים וכך להגדיל את מכירותיהם. יש לציין שהחדירה של הרכב החשמלי לישראל כבר עברה את נקודת האל חזור והיא אף גברה משמעותית לאחרונה בשל העלייה החדה במחירי הדלק. אולם, קשיי האספקה מונעים מפלח זה לכבוש 15% ואולי אף 20% מכלל המכירות בשוק הרכב.

על פי נתונים של משרד התחבורה שהוצגו בשבוע שעבר בכנס לאנרגיה וכלכלה, מכירות הרכב החשמלי זינקו מ-640 כלי רכב בשנת 2019 ל-11 אלף כלי רכב ב-2021, ואילו במחצית הראשונה של 2022 אנחנו כבר מתקרבים ל-9,000 כלי רכב חשמליים שנרכשו. לכן, די ברור שאם מחירי הדלק לא ישנו בזמן הקרוב, עם או בלי סבסוד ממשלתי - הרף של 10% מהשוק ייחצה במהירות.

אלא שבינתיים תשתית הטעינה שנדרשת כדי לתמוך בעשרות אלפי כלי הרכב החשמליים החדשים מפגרת משמעותית ביחס לקצב המכירות. על פי נתוני משרד האנרגיה שמעודכנים לאמצע יוני, קיימות כיום בישראל רק כ-90 עמדות טעינה מהירות (בהן משך זמן הטעינה הממוצע הוא 30-40 דקות) ואולטרה מהירות (7-20 דקות), שחלקן עדיין מופיעות תחת הסטטוס "בביצוע", כלומר עמדות שלא נמצאות בשלב אופרטיבי.

במילים אחרות, נכון לעת הזו, המשמעות היא יחס של כ-250 כלי רכב לכל עמדת טעינה מהירה, ובפועל המצב בעייתי יותר כי רוב העמדות הפעילות מרוכזות בגוש דן וסביבותיו, כשהפיזור שלהן בפריפריה דליל למדי. לכל זה ניתן להוסיף עוד 1,280 עמדות טעינה איטיות שכבר הוקמו או נמצאות בביצוע על פי נתוני המשרד ועוד כמה מאות שנמצאות בתכנון. עם זאת, הן מספקות פתרון חלקי ואיטי ובחלק גדול מהן משך זמן החניה הוא מוגבל.

על הפער הזה אמורות היו לגשר עמדות הטעינה הפרטיות בבתים ובמקומות תעסוקה, שהטעינה בהן גם זולה יותר משמעותית. אולם, אלפי רוכשים נתקלים מדי יום בבעיות סביב אישור להתקנת עמדת הטעינה, בין היתר בעקבות ויכוחים עם השכנים, בירוקרטיה מול חברת החשמל והרשויות ועוד.

חוק ההסדרים היה אמור לשחרר כמה מצווארי הבקבוק המנהלתיים הללו כבר בחודשים הקרובים באמצעות שורה של רפורמות, ביניהן: תיקון לחוק המקרקעין - שיאפשר הקמת עמדות טעינה בבתים משותפים ובחניות לא פרטיות גם בלי הסכמת ועד הבית, והגדלה של היקף האספקה של החשמל לבניינים משותפים - שבהם יש צורך בהתקנת מספר רב של עמדות טעינה. כל זאת בנוסף להטלת חובה להתקין בבתים חדשים תשתית חשמל שנדרשת לעמדות טעינה והסרת חסמים קריטיים שמעכבים הקמה וחיבור של עמדות טעינה ציבוריות בתחנות דלק.

חלק מהרפורמות הללו מתגלגלות במסדרונות הרגולציה הישראלית כבר יותר מארבע שנים, וכעת נראה שנוספה להן עוד "שנה ביציאה" עד שישולבו בחוק ההסדרים הבא, אם בכלל.

האם מס הנסועה ירד מהפרק?

עוד רפורמה חשובה שנכללה בטיוטת חוק ההסדרים האחרונה היא ההתחלה של בחינה, תכנון ויישום מס נסועה על כלי רכב חשמליים, כפיצוי על אובדן הכנסות המדינה מבלו דלק. על פי ההצעה, המס שנגבה אמור לכלול סכום של כ-15 עד 20 אגורות לקילומטר, שהם כ-3,000 עד 4,000 שקל בשנה לרכב חשמלי בעל נסועה ממוצעת של כ-20 אלף קילומטרים בשנה.

לעיכוב בעיתוי של ההחלטה על הטלת המס יש משמעות רבה ממספר סיבות: הראשונה היא שההיערכות לקראת הטלת מס כזה היא מורכבת וממושכת בחינה לוגיסטית, משפטית ופיסקאלית. עיכוב ממושך בקבלת החלטה על הטלת המס עשוי לדחוק את היישום שלו לעבר 2025, ועל פי הערכה בשוק, אז כבר יהיו על כבישי ישראל למעלה מ-200 אלף כלי רכב חשמליים פעילים שיכרסמו לא מעט מהכנסות המדינה בסעיף בלו הדלק.

 

הסיבה השנייה לעיכוב בהטלת המס היא שהנסיקה האחרונה במחירי האנרגיה אילצה את האוצר להפחית את בלו הדלק לתקופה מצטברת של כשישה חודשים (בינתיים), כשהמטרה היא להקטין את הלחץ האינפלציוני. ההפחתה עתידה להגדיל את "הבור" בהכנסות המדינה מבלו דלק במיליארד עד מיליארד וחצי שקל ולייצר לחץ לא קטן על הממשלה לסגור את הפער בהכנסות.

הסיבה השלישית היא פוליטית. כפי שכתבנו בסוף חודש מאי כשחוק ההסדרים עוד היה על הפרק, ככל שיהיו יותר כלי רכב חשמליים על כבישי ישראל - במיוחד בציי רכב המקושרים פוליטית - הסיכוי שניתן יהיה להעביר מיסוי כפי שמתוכנן מצטמצם. ראיה לכך היא מה שקרה לאגרת הגודש בגוש דן, שיישומה נדחה בשנים רבות בשל לחץ פוליטי של המעסיקים. לפיכך, יש לאוצר חלון זמן מאוד מצומצם לאשר את המס בלי לעורר דובים מרבצם.

די ברור שאם המס יוטל כאשר כלי רכב חשמליים יהיו נוכחים בכמויות משמעותיות בציים פרטיים וממשלתיים - הסיכוי למימושו פוחתים. האוצר יכול "להתנחם" בכך שפיזור הכנסת מקטין את הסיכויים שהלחץ הפוליטי יביא לביטול העלאת מס הקניה על רכב חשמלי.

פיזור הכנסת מעכב את צמיחת שוק הרכב

כאמור, בהיעדר לוח זמנים לרגולציה מסודרת ובשל הדחייה הצפויה, כוחות השוק תופסים הפיקוד באופן די אקראי. נהגים רבים שבונים על עמדות טעינה בבית המשותף יגלו שהן נתוני לחסדי תשתית טעינה ציבורית בלתי מספקת, ואילו האוצר יצטרך לחפש מקורות תקציביים חדשים.

בשורה התחתונה, את המצב הנוכחי ניתן לסכם בציטוט אחד מתוך חוק ההסדרים: "כניסתו המהירה של הרכב החשמלי מציבה אתגרים משמעותיים אשר יש להידרש אליהם: ראשית, על מנת להסיר חסמים בפני כניסתו. שנית, על מנת לצמצם את הנזק המשקי אשר עשוי להיווצר מכניסה לא סדורה וללא הערכות מספקת".

עוד כתבות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין