גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף: "דירקטוריונים לחוצים"

למרות התמורות בשוק ההייטק הישראלי, עורכי דין מובילים שמלווים את התעשייה סבורים שכרגע היא לא נמצאת במשבר ● הם רואים יותר סטארט-אפים לא רווחיים שנמכרים אבל מזהירים חברות מצעדים פזיזים: "אתה לא יכול לקצץ את כל המכירות ולצפות להמשיך לחיות"

עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף / צילום: Shutterstock
עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף / צילום: Shutterstock

בשבועות האחרונים מתפרסמות כמעט מדי יום ידיעות על פיטורים בסטארט-אפ ישראלים. רשימה חלקית של סטארט-אפים ישראליים שכבר קיצצו במצבת כוח האדם שלהם כוללת את סייבריזן, אלמנטור, סטרים אלמנטס, OpenWeb וטראקס. באופן מובן קריאת כותרות ההייטק בימים אלו גורמת לתחושה ששוק הסטארט-אפים המקומי כבר שקע במשבר כבד בהשפעת הירידות בנאסד"ק, עליית הריבית והחששות ממיתון גלובלי.

אלא שמשיחות עם עורכי דין מובילים שמלווים את התעשייה מקרוב ומנהלים את ההסכמים להשקעה בסטארט-אפים, לרכישתם או חס וחלילה לפירוקם, מתקבלת תמונה קצת שונה. אכן יש האטה בכמות הכסף שזורמת לסטארט-אפים כעת בהשוואה לשנת השיא ב-2021, הם אומרים, אך עדיין חברות טובות ממשיכות לגייס מימון חדש בשווי נאה. אומנם יש קרנות שמורידות את ההשקעה בסטארט-אפים, כמו קרן טייגר גלובל האמריקאית, אבל במקומן נכנסים שחקנים חדשים לזירה. בקיצור, עדיין לא ממש משבר.

"צעדים שהתכוונו לעשות בכל מקרה"

"אני יכול לומר לך מידיעה שחלק מהפיטורים וסגירות הסטארט-אפים ששמעת עליהם לאחרונה לא קשורים בכלל למה שקורה בבורסה", אומר איתי פרישמן, שותף במשרד מיתר, שמייצג יזמים וקרנות הון סיכון. "בחלק מהמקרים מדובר בצעדים שהחברות התכוונו לעשות בכל מקרה מכל מיני סיבות ועכשיו זה פתאום תפס כותרות כי אלו הסיפורים שאנשים מחפשים לראות. סיבה שנייה לפיטורים היא חברות ודירקטוריונים שפועלים מהבטן ולא מהראש, ומחליטים לפטר כי זה הכי קל ועכשיו זה נחשב אפילו לגיטימי, אבל זה לא אומר שזה הצעד שנכון לעשות".

לדברי פרישמן, את תוצאות הצניחה במניות הטכנולוגיה בבורסות ארצות הברית נוכל להרגיש רק בעוד רבעון או שניים. "השאלה הגדולה היא האם תהיה פגיעה בצמיחה או ברמת ההכנסות של הסטארט-אפים. נכון להיום ההכנסות ותחזיות הצמיחה של סטארט-אפים לא נפגעו, ובתחומים כמו סייבר במיוחד אין תחושה שהביקוש הולך לרדת, אבל צריך לראות מה יקרה עוד רבעון או שניים. האם הירידה בבורסה תחלחל לשוק הריאלי והצמיחה תרד. אם זה מה שיקרה, אז נראה משבר משמעותי".

גם יאיר גבע, מנהל מחלקת ההייטק והטכנולוגיה במשרד הרצוג פוקס נאמן, מעיד על עצמו שהוא אופטימי. "וגם אותי זה מפחיד שאולי אני אופטימי מידי", גבע צוחק. "במשבר של 2008 עבדתי בוול סטריט וראיתי אז משקיעים שדרשו יותר הגנות כדי להשקיע בסטארט-אפים, משקיעים שקיבלו זכות וטו והשלטתו על הדירקטוריונים והתקציבים של חברות. היום אנחנו לא רואים תנאים אגרסיביים כאלה בכלל. זאת אינדיקציה מבחינתי שאנחנו ממש לא בקטסטרופה".

"בסיבובי השקעה ראשונים השוויים עולים"

לטענת גבע, יש אפילו מקום אחד שבו רואים יותר עסקאות עכשיו מאי פעם בעבר ואלו סיבובי ההשקעה הראשונים (סיד) בסטארט-אפים צעירים. "יש קרנות שיושבות על הגדר ומחכות לירידת שווי, אבל רוב הקרנות מתמקדות בהשקעות סיד ושם השווים אפילו עולים. אני רואה חברות שמגייסות 8-10 מיליון דולר בשלב סיד לפי שווי של 15-30 מיליון אחרי הכסף, שזה מאוד גבוה לישראל ומספק לחברה צעירה כסף לשנה וחצי-שנתיים".

האופטימיות של עורכי הדין לגבי המצב לא מנותקת מהנתונים. בתחילת החודש חרגה חברת המחקר IVC ממנהגה הקבוע ופרסמה דוח ביניים קצרצר עם מגמות ראשוניות ביחס להשקעות בסטארט-אפים ישראלים במחצית הראשונה של 2022. המגמות הראשוניות הצביעו אומנם על המשך הירידה במספר ההשקעות החדשות בסטארט-אפים ישראליים בשלבי צמיחה, ירידה שנמשכת מאז קיץ 2021, אך ירידות אלו תוארו כמתונות יחסית, בטח בהשוואה לציפיות לאור הקריסה בנאסד"ק. הדוח המלא על המחצית הראשונה יפורסם בחודש הבא.

 

עם זאת, גם גבע מצביע על שינוי משמעותי אחד בהשוואה לעידן הכסף הזול של 2021 והוא עלייה גדולה במספר עסקאות הרכישה בהיקף 20-100 מיליון דולר של סטארט-אפים קטנים ולא רווחיים. "ב-2021 כל סטארט-אפ חשב שהוא יכול להיות יוניקורן ומקסימום להתמזג עם ספאק ולהפוך לחברה ציבורית, לכן ראינו פחות עסקאות כאלה. עכשיו הרבה חברות חזרו למציאות", הוא אומר.

עפר בן יהודה, ראש מחלקת ההייטק במשרד שבלת, מזהה גם הוא עלייה במספר עסקאות הרכישה, אבל חלקן משתנות לדבריו תוך כדי התהליך. "יש מקרים שחברות ציבוריות חותמות על הסכמי רכישה של סטארט-אפים, אבל אז מגלות שהן לא מצליחות לגייס חוב כדי להשלים את העסקה. לחברות בורסאיות עם שווי שוק בינוני או נמוך קשה לגייס אשראי ולכן הן מנסות להמיר את העסקה לתשלומים, לחלק במקום מניות ולהוריד את מרכיב המזומן", הוא אומר.

בן יהודה מזהה שכבר לא קל כמו בעבר לחברות לגייס מימון, אבל זה לא אומר שאין כאלה שמצליחים. "משקיעים חושבים היום פעמיים לפני השקעה. בשנה שעברה הייתה תחרות אדירה בין הקרנות ומספיק היה שהיזם הגיע מהיחידה הנכונה בצבא עם רעיון מתאים כדי שהוא יגייס מימון. היום הם לא ישקיעו בכל חברה אלא יחפשו את החברה המובילה בתחום".

"צריך משקיע מנוסה שעבר את 2000 ו-2008"

גם בן יהודה סבור כי הפיטורים האחרונים בחלק מהסטארט-אפים הישראלים הם תוצאה של עודף לחץ ואינם בהכרח מהלך נבון. "מאוד חשוב שיהיה לסטארט-אפ בדירקטוריון משקיע מנוסה שעבר את המשברים של שנת 2000 ו-2008 ולא נכנס ללחץ בקלות. בתקופה הזאת כדאי לעצור ולעדכן תוכניות, אבל אתה לא יכול לפטר את כל המכירות ולצפות שהחברה תמשיך לחיות", הוא אומר.

עו"ד איל שנהב ממשרד גרוס מעיד כי אחד המנגנונים הפופולריים ביותר בקרב סטארט-אפים כיום הוא סייפ (SAFE - Simple Agreement for Future Equity), במסגרתו החברות מקבלות הלוואה שהמלווה יכול להמיר למניות בעתיד. מנגנון כזה מאפשר לחברות לגייס כסף עכשיו, מבלי להסתבך עם קביעת השווי שלהן, נושא רגיש בימים של קריסת מניות. לפעמים הסייפים מגיעים ממשקיעים קיימים ולפעמים ממשקיעים חדשים.

בכל מקרה שנהב סבור שגם אם יהיה משבר בענף ההייטק, משרדי עורכי הדין שעוסקים בתחום לא יפגעו. "דיונים כאלה היו גם במשברי העבר ומשרדי עורכי הדין לא נסגרו גם אז. כשחברות מגייסות בשווי נמוך זה אולי פחות נעים מבחינת החברה, אבל מבחינת עורכי הדין יש כאן אפילו יותר עבודה, כדי להתמודד עם ההשלכות על המשקיעים ובעלי המניות הקודמים", אומר שנהב.

עוד כתבות

רן עוז, מנכ''ל קבוצת ישראכרט / צילום: באדיבות ישראכרט

ההסכם עם הפועלים כבר בא לידי ביטוי בדוחות ישראכרט: הכפילה את התשלום לבנקים ברבעון השני

חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל רשמה רווח של 32 מיליון שקל ברבעון השני, בעיקר נוכח גידול בהעברת הכספים לבנקים וכן בשל בגין גידול בהפרשה לשומות מע"מ בגין שנים קודמות ● החדשות הטובות מבחינת החברה: נמשך הגידול באשראי ובפעילות הכרטיסים, שהביא לצמיחה של 13% בהכנסות

עמדת קרפור בתוך סניף יינות ביתן / צילום: איל יצהר

כניסת רשתות השיווק הבינלאומיות לישראל: 70% מאמינים כי המהלך יוביל להורדת מחירים

מחצית מהציבור מוכנים לוותר על המותגים האהובים עליהם בעקבות העלאות מחירים - כך עולה מסקר שנערך בשיתוף אוניברסיטת רייכמן, באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4all ● שיעור דומה מצהיר כי יחליף את רשת המזון שבה הוא נוהג לערוך את קניותיו

בורסת ת''א / צילום: שלומי יוסף

העליות בבורסה התחזקו בסיום; סלקום צנחה ב-6.3%, מג'יק ב-7.3%

מדד ת"א 35 רשם עלייה של 0.9%. ת"א 90 טיפס ב-0.8% ומדד ת"א מניב חו"ל בלט בעלייה של 2.8% ● דוחות רבים זרמו לבורסה: פרטנר, אל על, דיסקונט וישראכרט כבר פרסמו תוצאות

מטוס אל על / צילום: מיכל רז חיימוביץ

"שיפור בכל הפרמטרים": אל-על מדווחת על ביקושים דומים לאלה שחוותה טרם פרוץ המגפה

חברת התעופה עברה להציג רווח נקי ברבעון השני בזכות הטבת מס גדולה, כאשר גם בנטרולה היא מציגה עלייה בהכנסות ומעבר לרווח גולמי ותפעולי על רקע הסרת הגבלות הקורונה ● עם זאת, הערת עסק חי עדיין מתנוססת בדוחות החברה לנוכח גירעון בהון העצמי של קרוב לחצי מיליארד דולר

עירא פלטי, דירקטור כיום ובעבר מנכ''ל סרגון / צילום: אורה בשן

מאבק השליטה בסרגון: חברת הייעוץ ISS תומכת בהדחת שני דירקטורים, אך מתנגדת למועמדי אוויאט לדירקטוריון

לקראת אסיפת בעלי המניות ממליצה ISS להדיח את המנכ"ל לשעבר עירא פלטי ואת יעל לנגר מהדירקטוריון, אך לא את דוד ריפשטיין שגם אותו ביקשה אוויאט להחליף ● קוראת לא לבחור במועמדי אוויאט לדירקטוריון, משום שאין להם ניסיון מתאים בתעשייה

יואב גלנט בפריימריז של מפלגת הליכוד, ראשון לציון / צילום: שלומי יוסף

מקורבי נתניהו בפנים, חברי כנסת ותיקים בחוץ: כך נראית רשימת הליכוד לכנסת

איך כבשו יריב לוין, אמיר אוחנה, אלי כהן, יואב גלנט ודודי אמסלם את צמרת הליכוד והותירו אבק למי שהיו שם עד לפני רגע, כמו ישראל כ"ץ ● מיעוט הנשים במפלגה מתאר במדויק את המאבקים ואף את רשימות החיסול מאחורי הקלעים ● ולאיזה חברי ליכוד השתלמה העבודה הפרלמנטרית הקשה?

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח וירון בלוך, יו''ר מקס / צילום: כדיה לוי, הדר דולן

הדירקטוריון אישר: כלל רוכשת את מקס לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל

כארבעה חודשים לאחר שהפתיעה את שוק ההון כשהודיעה על מזכר ההבנות עם הקרן הזרה ורבורג פינקוס השולטת במקס, דירקטורין כלל אישר את ההסכם והעסקה צפויה להיחתם בקרוב ● המנצח הגדול: מנכ"ל כלל יורם נוה שדחף לביצוע העסקה והצליח להתגבר על ההתנגדויות

אורי לוין, מנכ''ל דיסקונט / צילום: יח''צ

דוחות דיסקונט: העלאת הריבית תרמה להכנסות, הבנק ממשיך לחלק דיבידנד

דיסקונט פתח את עונת הדוחות של הבנקים ומסכם רבעון חזק, על אף ירידה של 21% ברווח הנקי בעקבות הפרשות להפסדי אשראי ● הבנק יחלק דיבידנד בהיקף של 133 מיליון שקל

אישה מצביעה בכפר מנדא / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

הציבור הערבי יגיע הפעם לקלפי רק אם ירגיש שיש אופק, ולא בגלל חשש מנתניהו

כדי לעודד את המצביעים להגיע בהמוניהם לקלפיות, המפלגות הערביות משנות אסטרטגיה ומנהלות קמפיין ללא הכפשות ואיומים מפני חזרתו של נתניהו לשלטון ● כנראה שגם להן נפל האסימון שהאזרחים הערבים ייצאו להצביע הפעם רק מתוך תקווה לעתיד טוב יותר ולא מתוך פחד

יו''ר הליכוד בנימין נתניהו ורעייתו שרה בפריימריז / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

הפנים לשריונים: לאחר המהפכה ברשימת הליכוד, במפלגה מצפים להחלטת נתניהו

הטלפונים לראשי הערים במטרה שיתמכו בעורך ישראל היום לשעבר, הדילים שעיצבו את הצמרת החדשה של המפלגה, והמפלה של השרים לשעבר שלא השכילו לעבוד בכנסת: מאחורי הקלעים של הפריימריז בליכוד ● וגם: כך הפכה העבודה למפלגת נישה חברתית־כלכלית

בורסת הנאסד''ק בוול סטריט / צילום: Shutterstock

השוק הדובי מאחורינו והאינפלציה מתקררת? במורגן סטנלי ובג'פריס מזהירים משאננות

הנתונים האחרונים מציירים תמונה מעודדת של יציאה משוק דובי – אלא שיש מי שמבקש לשאול האם פירושה של ההתאוששות היא כניסה לשוק שורי – או שזה עוד לא הזמן לאנחת רווחה?

הפקולטה לניהול.  עובדים קשה כל היום ומתעמלים פעם או פעמיים בשבוע? / צילום: Shutterstock

עובדים קשה כל היום ומתעמלים פעמיים בשבוע? מחקר חדש מגלה שזה לא מספיק

ידוע ששעות עבודה ארוכות תורמות לריבוי של מקרי מוות ממחלות לב ושבץ ● מחקר חדש מצא כי בניגוד למה שחשבנו עד כה, פעילות גופנית מתונה אינה מגינה עלינו מנזקי עומס העבודה, ובמובן מסוים אפילו להפך ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב

המרכז לדרכונים זמניים, סמוך לקניון איילון בבני ברק, במאי השנה / צילום: שלומי יוסף

עובדים גויסו ולשכות חדשות נפתחו, אז למה עדיין צריך לחכות חודשים לדרכון חדש?

שרת הפנים איילת שקד הבטיחה בפברואר האחרון לפתור את משבר הדרכונים "בשבועות הקרובים" ● אבל חצי שנה אחר-כך, בדיקת גלובס מעלה כי התורים ללשכות עדיין ארוכים: 6 חודשים בתל אביב וירושלים, 4 חודשים בבאר שבע וכמעט חמישה חודשים בחיפה

המקדש המורמוני בסולט לייק סיטי, יוטה / צילום: Shutterstock

ההשקעות החשאיות של הכנסייה המורמונית בהייטק הישראלי

מסמכים חושפים כי קרן מרשפילד אדוויזורס, שנשלטת בידי זרוע ההשקעות החשאית של הכנסייה המורמונית, השקיעה 70 מיליון דולר בקרן הון סיכון ובשתי חברות אינטרנט ישראליות, שהניבו לה רווחים אדירים ● ואיך זה שהקרן הצליחה להימנע מתשלום מס, למרות שאפילו עורך דינה היה משוכנע כי רשות המסים עומדת לגבות 25% מהרווחים? ● תחקיר גלובס

מור בית השקעות / צילום: איל יצהר

בית ההשקעות מור זינק לצמרת במהירות מטורפת. מה יקרה לו עכשיו?

בתוך שלוש שנים בלבד הפך מור מבית השקעות קטן, משפחתי ונישתי למפלצת קופות גמל שמובילה בתשואות ושואבת לקוחות מכל המתחרים ● בזמן הזה זינק שווי הנכסים שהוא מנהל ב–250% ● איך הוא עשה את זה, ולמה בשוק טוענים שמקורן של התוצאות הפנומנליות בטריקים שלא יצליח לשחזר

3 יזמים מספרים על החיים בצל המשבר / אילוסטרציה: גלובס

"שיחות הפיטורים היו נוראיות, לא יכולתי לזוז": 3 יזמי הייטק מספרים על קשיי המשבר

המשבר בהייטק וגל הפיטורים שבא בעקבותיו מובילים לחוסר ודאות בקרב עובדי הענף ● אלא שגם המנהלים שלהם, שעד לפני חודשים בודדים התרברבו בהכנסות גבוהות ורווחי עתק, נאלצים להתמודד עם השינוי הדרמטי ● שלושה יזמים, שסירבו להיחשף בשמם ובחרו להתראיין באופן אנונימי, מספרים לגלובס כיצד המשבר משפיע על מצבם הנפשי

דולר. צונח לשפל של 5 חודשים / צילום: Shutterstock

הדולר צונח לשפל של 4 חודשים מול השקל: אלו הסיבות העיקריות

אחרי שנחלש במחצית הראשונה של השנה עד כדי כך שכוחו בבלימת האינפלציה המיובאת נבלם, השקל ממשיך להתחזק מול הדולר האמריקאי בחסות העליות בשווקים מעבר לים

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

עבור וורן באפט, ההפסדים הם לא באג - אלא פיצ'ר

ברקשייר הת'אווי של וורן באפט הפסידה ברבעון השני של השנה 44 מיליארד דולר ומניית החברה ירדה ב־2% בחודש האחרון, אך מבחינת באפט מדובר בפטנט יעיל להרחקת אנשים שלא מבינים שטווח קצר נמדד ברבעונים ואפילו בשנים ● וגם: בנק ישראל מזכיר לכולנו כמה מהר אנחנו מאבדים פרופורציות ● הכוכבים של השבוע

מה יותר חשוב בראיון עבודה: המסר המילולי או שפת הגוף / צילום: Shutterstock

מה יותר חשוב בראיון עבודה: המסר המילולי או שפת הגוף

האם לשניות הראשונות בראיון העבודה יש השפעה מכרעת על התוצאה? לא בהכרח - התנאי הראשון להצלחה הוא הידע והניסיון הדרושים

בריאן דיז, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן, ואליזבת' דור, סמנכ''לית בכירה ב-Whirlpool באירוע קידום חקיקה לייצור מקומי / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

בניסיון להתמודד עם סין ומשבר האקלים, בארה"ב שואפים להחליף מדיניות כלכלית

בשנים האחרונות גוברות בארה"ב הקריאות לאמץ מדיניות כלכלית שתשפר את הייצור המקומי ותתמודד עם חולשות במודל הנוכחי ● מהתחדשות בדיור ובתחבורה ועד ניסיון להחזיר ליבשת מפעלי תעשייה שעברו אל מעבר לים, בארה"ב מנסים לאמץ מדיניות תעשייתית חדשה