גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה השקטה של החשב הכללי באוצר: רכש ממשלתי במיליארדי שקלים יזכה לפטור ממכרז

גלובס חושף מהלך מקיף וחסר תקדים במסגרתו יורחב משמעותית מסלול פטור ממכרז בהתקשרויות ממשלתיות ● כך לדוגמה: התקשרויות עד 100 אלף שקל לא יהיו חייבות במכרז ומשרדי הממשלה לא יזדקקו לאישור בסכומים של עד 4 מיליון שקל ● החשב הכללי הודה שהצעד "לא ירד לו בגרון" ובכל זאת החליט באופן לא שגרתי לוותר על חלק מסמכויותיו

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: רפי קוץ
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: רפי קוץ

בזמן שהסתכלנו על המשבר הפוליטי, רפורמה משמעותית בחוק חובת מכרזים פורסמה לפני כשבוע על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. התקנות החדשות שפורסמו להערות הציבור מקיפות רכש שנתי המוערך ב-120 מיליארד שקל שמבצעים משרדי הממשלה (למעט משרד הביטחון), החברות הממשלתיות וגופים ציבוריים אחרים. הן מפשטות את הליך היציאה למכרזים מצד המדינה ואת ההשתתפות בהן מצד הספקים, מגדילות את כמות העסקאות שתוכל הממשלה וזרועותיה לבצע בפטור ממכרז - ובמקרים מסוימים מצמצמת את סמכויות האוצר לאשר הוצאות. התקנות זקוקות לחתימה של שר האוצר, אביגדור ליברמן כדי להיכנס לתוקף, אך ספק אם זו תוכל להגיע כעת נוכח פיזור הכנסת המתקרב. עם זאת, העובדה שהרפורמה פורסמה לפני ההודעה על פירוק הממשלה, מגדילה את הסיכויים שהתקנות יוכלו לעבור, למרות העיתוי הפוליטי הבעייתי.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, התייחס בשבוע שעבר לרפורמה בכנס "כלכלה בטלטלה" של גלובס. הוא הודה כי היא "לא ירדה לו חלק בגרון", אבל הוסיף כי היא חשובה ונדרשת. החשב הכללי ואנשיו הם החותמות הסופיות על הוצאות המדינה, וה-DNA של התפקיד, באופן מסורתי, הוא הפעלת כמה שיותר בקרה על ההוצאות. אלא שהיום, אפילו באגף החשב הכללי מאמינים שעודף הבקרה לעיתים לא מאפשר ביצוע, ולכן הלכו לצעדים הללו.

התקנות החדשות קובעות הכפלה של סכום ההתקשרות הפטורה ממכרז בהיקפים נמוכים, מ-50 אלף שקל ל-100 אלף שקל. בנוסף, נוצר מסלול מהיר לקבלת הצעות מחיר בהתקשרויות מתחת ל-300 אלף שקל, או 600 אלף שקל בנושאים מסוימים. משמעותית עוד יותר היא הרחבת סמכויות ועדות המכרזים והפטור העצמאיות של משרדי הממשלה. גם ספקי הממשלה מצדם קיבלו הנחה רגולטורית, עם צמצום תנאי הסף המחייבים להגשת הצעות, ביטול תצהירים נדרשים והאפשרות להחזר הוצאות בביצוע פיילוט. כמו כן, נוספו מנגנונים מכרזיים גמישים, שממוקמים על הציר שבין מכרז פתוח למכרז לקבוצה סגורה של ספקים.

גם בפרק הנדל"ן הממשלתי נרשמו הקלות. עד היום, כל עסקה בפטור ממכרז לגבי מקרקעין ששוויה עולה על 5 מיליון שקל נדרשה לעבור סדרה של ועדות ואישורים ביורוקרטיים. מדובר במאות עסקאות בשנה. הדבר עיכב תהליכים עסקיים, כגון האפשרות לממש זכויות בנייה נוספות, להרחיב מפעלים ועוד, ולכן הוחלט להעלות סכום זה ל-20 מיליון שקל.

 

האוצר משחרר את החבל

אין זה מובן מאליו שהחשכ"ל מפרסם רפורמה אשר לכאורה דוחקת אותו החוצה מהחלטות שוטפות של הגופים הממשלתיים הכפופים לו. למשל, השינויים קובעים סטנדרט לפיו רכש של עד 4 מיליון שקל יטופל בוועדות המכרזים הפנימיות של משרדי הממשלה. רק מעל סכום זה יידרש אישור החשכ"ל, שעד כה היה צריך לאשר גם רבות מעסקאות אלה. עד היום, ועדות המכרזים הפנימיות דנו בעצמן בהתקשרויות עד 2.5 מיליון שקל, ולעיתים אף סכומים כאלה דרשו מעורבות של האוצר בתהליך. אז מה גרם לחשכ"ל לבזר חלק מסמכויותיו?

מאז נכנס לתפקידו לפני כשנה וחצי, אומר רוטנברג מעל לכל במה שקצב הביצוע של משרדי הממשלה נמוך מדי. אין כמעט פרויקט תשתית משמעותי שלא מצריך הארכות ודחיות, כמו למשל הקמת קווי הרכבת הקלה בגוש דן, וגם משימות קטנות נקברות לא פעם תחת עומס הרגולציה. הרפורמה הזאת היא למעשה מילוי הצד של רוטנברג בעסקה מול הגופים שבסמכותו. כעת נותר למשרדים, שמלינים שנים על "שיטור יתר" מצד האוצר, לעשות את הצד שלהם. חוץ מזה, בחשכ"ל גם היו מעדיפים להקצות את המשאבים ואת הזמן שלהם לעסקאות הגדולות ולא לכל רכש ציוד משרדי. אם עד כה, הקמה של כל כיכר תנועה הצריכה הליך מורכב יחסית, כעת משימות כאלה יוכלו להשתחרר מהר יותר.

סדר בתקנות הישנות

עולם הרכש הממשלתי מתנהל על בסיס טלאים שנתפרו על חוק בן 30 שנה. לאורך השנים נעשו בו לא מעט שינויים, שנולדו מתוך האמביוולנטיות של המערכת: מצד אחד הרצון לפיקוח הדוק על כל שקל ומניעת שחיתות, ומצד שני ההבנה שהפיקוח הזה יוצר צוואר בקבוק בתוכניות של המדינה. בכל פעם שיצאה הוראה שבה האוצר שחרר מעט את החבל למשרדים, כמה שנים לאחר מכן התווספה הוראה מנוגדת שקיצרה מחדש את הרצועה. מרוב תיקונים ושינויים בחוק, כיום קיימת חוסר בהירות בנוגע לכללים: מתי מכרז הוא הכרחי, מתי אפשר לקבל פטור ממכרז או מכרז סגור - ואפילו מי הגורם המאשר לא תמיד ברור.

מצב זה משאיר מקום לפרשנות, וכל משרד מייצר את הפרשנות שלו, לפי היועץ המשפטי שלו שלעיתים הוא יותר מחמיר ולעיתים יותר מתירני. התקנות החדשות דורסות את הישנות וקובעות פרשנויות חד משמעיות ככל הניתן עבור כל סיטואציה.

למרות החשש הברור מפני הגדלת כוח משרדי הממשלה והחברות בהליכי הרכש, חשוב להבין את רציונאל: כבר שנים נשמעות טענות שכל התקשרות כרוכה בבירוקרטיה משתקת, שהופכת את המגזר הציבורי לאיטי וכבד. במסגרת הרפורמה נערכת דיגיטציה, למשל של מסמכי רכש. כיום, לא פעם תקועים משרדים עם מכרזים במשך שנה ויותר, בזמן שהם נתונים תחת לחצי השרים לבצע את התוכניות. על כן, הם נלחמים לא פעם על פטור ממכרז או הקלות. התקווה היא שהמהלך החדש יעודד יציאה למכרזים.

הביקורת על ההקלות

מנגד, לא כל גורמי הרכש מרוצים מ"ההקלה" שניתנה להם. גורם המקורב לרכש בחברות ממשלתיות אומר לגלובס: "אני דווקא חושב שהתהליך הקיים של חוק חובת המכרזים הוא חשוב מאוד, בטח בחברות ממשלתיות שם ראינו בכל פעם את הטריקים שהתגלו. אז כן, מצד אחד יש בירוקרטיה, צריך יועצים משפטיים לכל דבר והרבה אנשים עובדים על כל מכרז. מצד שני, יש סדר, יודעים מה צריך לעשות, מתי אפשר ומתי אי אפשר".

המקור סבור שצריך להבחין בין גופים גדולים, עתירי תקציב וכוח אדם, לבין גופים קטנים שנסמכים על כספי המדינה: "בחלק מהחברות הגדולות, כבר עכשיו ניתן היה לעשות התקשרויות בפטור ממכרז עד תקרה של 600 אלף שקל, כי היקף הרכש גדול. ובסוף, כשמדובר במכרזים גדולים של מאות מיליוני ומיליארדי שקלים, זה לא סתם שהתהליך מורכב. במכרזים גדולים כל חברה משקיעה 15-20 מיליון שקל רק על ההגשה כדי להימנע מתביעות שאחרי".

עוד הוסיף הגורם כי בחברות הממשלתיות הגדולות לא תמיד מורגשת התערבות יתר של האוצר. "כשאתה מוציא הרבה מכרזים, בסוף אתה משכפל אותם ולא צריך אישור לכל דבר. אז נכון, מכרזים זאת עבודה סיזיפית, אבל העבודה הזאת שלפני המכרז תורמת לשקט שבא אחריו".

תחרות עם עוד ספקים

אבל לא תמיד זהו המצב. גורמים ממשלתיים אחרים יודעים לספר כי הסבך הבירוקרטי בתקנות היוצאות יצר מציאות שבה לפעמים רק הספקים הוותיקים, המנוסים בעבודה מול משרדי הממשלה מצליחים לקבל שוב ושוב את העבודה, גם במכרזים פתוחים לכאורה. התקווה היא שספקים חדשים, ובעיקר קטנים ובינוניים, יצליחו להיכנס כעת למשחק בהליכים המכרזיים של המדינה.

גורם נוסף בעולם הרכש הממשלתי מספר על התהליך של הוצאת התקנות החדשות. "האוצר הגיעו אלינו לתהליך עם כוונות טובות", הוא מתאר. "המטרה הייתה למנוע דיונים ארוכים על סעיפים קטנים. אבל עוד לא ברור האם זה תורגם לתקנות".

לדבריו, "התקנות קובעות רף מינימום להגנות על מינהל תקין, אבל זה לא אומר שחייבים לאמץ את המינימום. אפשר להגדיל את התקרה הפנימית בתוך המשרדים והחברות. או להחליט שההליך יהיה כפוף לחתימות של שני בכירים בחברה ולא רק לחתימה של סמנכ"ל אחד כמו עד עכשיו".

הרפורמה היא גם היערכות לקראת דוח מבקר המדינה

לעיתוי הפרסום של התקנות החדשות יש חשיבות לא מועטה. קרוב לשנתיים נדרשו לעבודות ההכנה של הרפורמה בתוך משרד האוצר בטרם הפצתן לציבור, ולבסוף הפרסום התרחש ימים בודדים לפני שהודיע ראש הממשלה, נפתלי בנט, על פיזור הכנסת. העובדה שהספיקו להוציא את התקנות טרם היציאה לתקופת הבחירות תסייע לאוצר לקדם אותן גם במצב הפוליטי הנוכחי. ואולם, עדיין לא התקבלה חוות דעת משפטית חותכת האם שר האוצר, אביגדור ליברמן, יוכל לחתום על התקנות ולהכניס אותן לתוקף בתקופת ממשלת המעבר.

ייתכן גם שישנה סיבה נוספת, שנתנה לפחות מתחת לפני השטח רוח גבית לפרסום התקנות כבר עכשיו. בשנה האחרונה עמלו במשרד מבקר המדינה על הכנת דוח ביקורת שנוגע לעולם הרכש הממשלתי, וממצאיו טרם פורסמו. הדוח שבקנה יסקור את הבקרות הפיננסיות בגופים ובחברות הממשלתיות. לפי הערכות בענף, הביקורת תתמקד בצד המפקח, כלומר החשב הכללי באוצר ורשות החברות. הדוח צפוי להקיף לא מעט ממצאים בעייתיים. כך, הרפורמה המסדירה את הרכש הממשלתי בחוק חובת מכרזים עשויה לשמש כתב הגנה לרגולטור.

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש