גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וולט ואובר הן רק ההתחלה: מה קורה לעובדים כשהמנהל הישיר שלהם הוא אלגוריתם

חוקרים שליוו מקרוב את חברת אובר כדוגמה לניהול האלגוריתמי שופכים אור על הצדדים הפחות מדוברים של השיטה: החברה שמנצלת את פערי המידע לטובתה, נהגים שמנסים להטעות את האלגוריתם, כי ממילא הם לא לא מרגישים שייכים ● הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב 

כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock
כשהבוס הוא אלגוריתם / צילום: shutterstock

 

 

בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייתה של דמות חדשה לתפקיד המנהל, כזו שאינה מתעייפת לעולם, שיכולה לשלוט ביד רמה ובמוטת שליטה של מאות אלפי ואף מיליוני עובדים, כשהיא יודעת להתאים טיפול מותאם אישית לכל עובד ועובדת. אם תגידו שכל זה נשמע לכם לא אנושי - אתם צודקים בהחלט. ברוכים הבאים לעידן הניהול האלגוריתמי, שבו המחשב הופך להיות המנהל הישיר של העובד.

על פי לי ושות' (2015), ניהול אלגוריתמי הוא השם לרכיבי תוכנה המיושמים בארגונים ולתהליכים הארגוניים שמשמשים לצורך השגחה ושליטה של החברה על מספר עובדים גדול ובהיקף גבוה ומשתנה.

אחד מתחומי העבודה הראשונים שמימשו זאת באופן מקיף הוא תחום ההיסעים החכמים, עם חברות הענק Uber ו-Lyft, וכן חברות השילוח כגון Wolt ו-Grubhub, שבהן העובדים (שברוב המוחלט של המקרים אינם מועסקים כשכירים), אינם מכירים שום "בוס" אחר, למעט האלגוריתמים שבאפליקציה, אשר מעניקים להם את הבונוסים מחד ומענישים אותם על עבודה לא איכותית מאידך.

 

החברה יודעת, הנהג נותר באפלה

רוזנבלט וסטארק (2016) ביצעו עבודת שטח של תשעה חודשים, שבהם צפו בעבודתם של עובדי אובר, והבחינו שיחסי השליטה בין אובר לעובדיה מבוססים על שני מאפיינים מרכזיים. הראשון הוא א-סימטריית מידע גבוהה. כלומר - הבדל משמעותי בין מה שהחברה יודעת על סביבת עבודתו של הנהג ומה שהנהג עצמו מודע אליו. בחברת אובר לדוגמה, החברה מודעת לבקשות הנוסעים ולכמות הנהגים המחוברים למערכת, והיא זו שמחשבת את ההתאמות ואת המחיר, בעוד שהנהג נותר באפלה.

אם בעבר, בתחנת המוניות, הכרת את מנהל התחנה ויכולת לנסות לכל הפחות להבין את המצב ולבקש לקבל נסיעות מסוימות, נהגי אובר מתמודדים עם מערכת אטומה יחסית מבחינתם. למערכת מסוג זה יש פוטנציאל לייצר מערך הוגן יותר של חלוקת עבודה, אך בפועל במקרים רבים נהגים שאינם מבינים את המערכת מרגישים מרומים על ידה.

הגורם השני שזיהו החוקרים הוא שימוש בשפה שדווקא מציגה מעין סימטריה ביחסי הכוחות שבין הנהלת אובר לנהגים. אובר אינה מעסיקה, ולכן אינה מדברת בשפה של יחסים היררכיים, אלא מתייחסת לנהגים כמשתמשים בפלטפורמה, בדיוק כמו משתמשים בפייסבוק או בגוגל. מחלקת השיווק של החברה אף מתייחסת אליהם פעמים רבות כשותפים ובכך נוצר שיוויון מזויף, שמשרת את חוסר הרצון של אובר להיות המעסיק של נהגיה, אך מצד שני מתכחש ליחסי הכוחות הא-סימטריים שבין החברה לנהגים.

מולמן וזלמנסון (2017) המשיכו לבחון את המתחים שחווים נהגים בעבודתם תחת ניהול אלגוריתמי, והתמקדו באופן בו הם מגיבים לא-סימטריה זו ביחסי הכוחות. הם זיהו שהנהגים משתמשים בשלוש טכניקות מרכזיות. הראשונה היא התנגדות לביצוע פעולות מסוימות, כמו לקיחת נוסע, או הסכמה לנסיעה שיתופית (שבה הנוסע מתחלק עם עוד נוסעים בהסעה, אך הנהג מקבל סכום פחות עבור כל נוסע).

החברות נלחמות בהתנגדות זו על ידי מתן נקודות רעות לנהגים על אי ציות והשעיה כאשר מספר הנקודות גבוה, אך בפועל נהגים רבים לוקחים את הסיכון בתקווה להשיג נסיעות רווחיות יותר.

משחקים משחק כפול

הטכניקה השנייה שנוקטים הנהגים היא מעבר בין מתחרים, כלומר - הפעלת כמה אפליקציות במקביל, באמצעות מכשירים סלולריים נוספים. בכך ממקסמים הנהגים את הסיכוי לקבלת נסיעות בכל זמן פנוי. החברות מתנגדות לאופן פעולה זה, שעלול גם לסכן את הנוסעים בשל התעסקות מסוכנת בזמן נהיגה, אך הנהגים, שאינם רואים עצמם חלק משום חברה, אינם מרגישים שהם אמורים לציית לנהלים אלו.

הטכניקה השלישית היא ניסיון לפצח את הדרך בה האלגוריתם עובד ולנסות לנצח אותו. אחת הדרכים לעשות זאת היא תיאום שביתות יזומות באזורים מסוימים של העיר, דבר הגורם לאלגוריתם להקפיץ את מחירי הנסיעה ולייצר הכנסה גבוהה יותר לנהגים.

במאמר המשך מולמן, זלמנסון, הנפרידסון וגרגורי (2021) זיהו שהן הנהגים והן הנהלת החברה משחקים משחק כפול באופן אופורטוניסטי. ההנהלה מפעילה את האלגוריתמים כשדכנית בין היצע לביקוש, אך גם כדי להשיג כוח היררכי של שליטה המאפיין חברות מסורתיות. הנהגים מתנגדים אף הם בשני אופנים. הם נוקטים שיטות המאפיינות את עולם ההעסקה המסורתי - כמו עיצומים או תביעות בבתי הדין לעבודה, ובמקביל מנסים להונות את האלגוריתם ולסטות מעקרונות התפעול של החברה.

ד''ר ליאור זלמנסון / צילום: בוריס גילטבורג

עולם ההיסעים והשליחויות וחברות כגון אובר וולט הם אמנם המאמצים הראשונים של טכניקה ניהולית זו, אך עם השינויים בשוק העבודה וכן עליית אפשרות העבודה מרחוק, ארגונים רבים שוקלים אימוץ טכנולוגיות שנותנות לאלגוריתמים יכולות פיקוח ושליטה על העובדים.

קשה להסיק כיצד ניהול אלגוריתמי ישפיע על עובדים בסביבה שבה הם מועסקים באופן פורמלי ואף מכירים אישית את הקולגות ואת ההנהלה, אך יש במחקרים אלו כדי לרמוז על הכיוון. 

Lee, M. K., Kusbit, D., Metsky, E., & Dabbish, L. (2015, April). Working with machines: The impact of algorithmic and data-driven management on human workers. In Proceedings of the 33rd annual ACM conference on human factors in computing systems (pp. 1603-1612).

Möhlmann, M., & Zalmanson, L. (2017, December). Hands on the wheel: Navigating algorithmic management and Uber drivers’. In Autonomy’, in proceedings of the international conference on information systems (ICIS), Seoul South Korea (pp. 10-13).

Möhlmann, M., Zalmanson, L., Henfridsson, O., & Gregory, R. W. (2021). Algorithmic Management of Work on Online Labor Platforms: When Matching Meets Control. MIS Quarterly , 45 (4).

Rosenblat, A., & Stark, L. (2016). Algorithmic labor and information asymmetries: A case study of Uber’s drivers. International journal of communication , 10 , 27.

עוד כתבות

הרמטכ''ל אביב כוכבי, ראש הממשלה יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ בפיקוד דרום ובעוטף עזה

המערכה הכלכלית של צה"ל מול משרד האוצר

העלות של מבצע צבאי מתחלקת להוצאות צבאיות מצד אחד ופגיעה במשק מהצד השני ●  חלק מהתקציב ימומן מתקציב משרד הביטחון, וחלק יצריך תוספת תקציבית מקופת המדינה ● כמה עלו מערכות קודמות ומה ההערכה לגבי "עלות השחר"?

שיגורים מרצועת עזה הערב (ש') לעבר ישראל / צילום: Associated Press, Adel Hana

בצה"ל מעריכים כי בכיר נוסף בג'יהאד חוסל בעזה

לראשונה מאז התחיל מבצע "עלות השחר" נשמעו אזעקות בתל אביב ● הפלסטינים מדווחים עד כה על 12 הרוגים ו-84 פצועים כתוצאה מתקיפות צה"ל ברצועה ● בתום הערכת מצב, שר הביטחון גנץ הנחה את צה"ל להמשיך בתקיפות ובפעולות סיכול הירי על ישראל ● יו"ר האופוזיציה נתניהו יגיע לקבל עדכון ביטחוני מראש הממשלה יאיר לפיד

יירוטים של כיפת ברזל, מוקדם יותר היום / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

בכיר בג'יהאד האיסלמי: הפסקת האש תיכנס לתוקף בשעה 23:30

מסתמן: הפסקת האש עם הג'יהאד ● דיווח סוכנות הידיעות המצרית: מחר בבוקר יפתחו המעברים, קודם לדלק לתחנת הכוח, ובהמשך, חזרה לשגרה ● פיקוד העורף מנחה את תושבי עוטף עזה להיכנס למרחב המוגן עד להודעה חדשה ולא להמתין לצבע אדום

בורסת ת''א / צילום: שלומי יוסף

מדדי אג'יו לתיקי השקעות ביולי: תיקון זמני בחסות המיתון

לאחר ירידות משמעותיות בשוקי האג"ח והמניות מתחילת השנה, המשקיעים עומדים דרוכים על קו הזינוק במטרה לעלות על הגל, בתקווה שיבוא ● ההסבר התומך בכך הוא שהמיתון המסתמן בעולם יעצור את העלאת הריבית ויוביל אף לירידתה ● האומנם?

ניתוח טכני

ניתוח טכני: המהלך שיוביל את האירו למחיר של פחות מדולר יצא לדרך

רמת התמיכה של 1.09 דולר לאירו נפרצה מטה, וההיסטוריה מלמדת שכשדשדוש נפרץ, השוק יבצע מהלך זהה באורכו לעומק הדשדוש ● במילים פשוטות: האירו אמור להיחלש עד ל-0.945 דולר לפחות

תא''ל רן כוכב / צילום: אפרים לפיד נציג דו''צ

המלחמה על הנרטיב: מערך ההסברה הלאומי תפס את הבמה

חומרים ויזואליים מסייעים לספק הוכחות ● ראש מערך ההסברה ליאור חייט על הפרסום הפלסטיני שהאשים את ישראל בהרג ילדים בג'באליה: "בנינו תוכנית תקשורתית לפירוק המוקש הזה"

אפליקציית טיק טוק. טענות לקשר עם הממשל הסיני / צילום: Shutterstock

הענקית הסינית שמאיימת על המונופולים הגדולים באינטרנט

בעידן של מלחמה טכנולוגית קרה, אין לנו פריבילגיה להתעלם מהמידע שנחשף לגבי טיקטוק בחודשים האחרונים ● אין ספק שהחברה-האם שלה פיצחה את הדנ"א של דור האלפא ודור ה-Z, ולכן היא קוצרת את הפירות, אבל מאחורי שירות המוזיקה החדש שהיא מציעה למערב, יש לא מעט בעיות

 

 

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

כך פגעה התנודתיות בשווקים בחברה של וורן באפט

ברקשייר הת'אוויי שבשליטת באפט מציגה הפסד של כ-44 מיליארד דולר ברבעון, לעומת רווח של 28 מיליארד דולר ברבעון השני אשתקד ● באפט עצמו אמר כי הוא מעדיף להסתכל על הרווחים התפעוליים כדי לאמוד את ביצועי החברה, ואלו גדלו בכל פעילויותיה והסתכמו ב־9.3 מיליארד דולר

מערכת כיפת ברזל במבצע ''עלות השחר'' / צילום: דובר צה''ל

האם מותר להיעדר מהעבודה בגלל הלחימה ומי זכאי לפיצוי מהמדינה?

האם להורים שלילדיהם בוטלו הלימודים מגיע פיצוי, מה דינם של עובדים שאינם מגיע לעבודה במפעל שהוכרז כחיוני, והאם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שאינו ממוגן? ● המתיחות בדרום מעלה גם שאלות של זכויות עובדים ● גלובס עושה סדר

האפיפיור מתנצל על יחסה של הכנסייה לילידי יבשת אמריקה. ''רצח עם'' קרא לזה / צילום: Reuters, Guglielmo Mangiapane

מה לעשות כאשר דרום אפריקה קוראת לישראל "אפרטהייד"

משהו חשוב ומאיים מתחולל בחלק ניכר של דעת הקהל העולמית: רגשי אשמה על התנהגותם של מתיישבים אירופיים הופכים לנשק פוליטי ● אפילו האפיפיור ביקש סליחה בשבוע שעבר על "רצח עם" בקנדה ● צריך להקשיב, בלי פאניקה

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

אלרוב לכלל ביטוח: הציגו פרוטוקולים וחוות-דעת בלתי תלויה לאישור רכישת מקס

פחות משבוע לתום הארכה שניתנה לכלל ביטוח להשלים את רכישת חברת כרטיסי האשראי, בעלת המניות הגדולה בחברה פנתה ליו"ר הדירקטוריון חיים סאמט ● "אין חולק כי עסקת מקס היא עסקה חריגה וגורלית, בין אם תתברר כעסקה מצוינת ובין אם תתברר כעסקה כושלת אשר, חלילה, תביאה לפי התהום", כתבו באלרוב

יונדאי איוניק 5 בגרסת ELITE / צילום: יח''צ

גל ההתייקרויות בשוק הרכב: קיה ויונדאי מעלות מחירים, בינואר צפויה טלטלה נוספת

מחירי הרכב החדש ממשיכים להתייקר בשל שחיקת המטבע, התייקרות התובלה והעלאת המחירים ע"י היצרנים ● בתוך כך, עדכון חדש של "המס הירוק" בינואר יביא להתייקרות של אלפי שקלים במכוניות הקטנות והזולות עם מנועי בנזין, שהטבת המס עליהן תפחת משמעותית

זיאד נח'אלה, מנהיג הג'יאהד האיסלמי הפלסטיני / צילום: Reuters, Marwan Naamani

טילי נ"ט, ידע טכנולוגי ועשרות מיליוני דולרים: הזווית האיראנית במבצע עלות השחר

לג'יהאד האיסלמי יש תקציב שנתי של כ-100 מיליון דולר, שאת רובו מספקת איראן בתשלומים המועברים בעיקר דרך חלפני כספים ואגודות חברתיות כביכול ● טהראן מספקת בנוסף גם אמצעי לחימה, ובהם טילי נ"ט מתקדמים ● איך המשבר הכלכלי באיראן משפיע על תמיכתה בארגון הטרור, והאם ההסלמה הנוכחית תשנה את התמונה?

נפילת טיל באזור אשקלון, יום שבת / צילום: דוברות המשטרה

עלות הקמת ממ"ד ממוצע היא 140 אלף שקל, וזו ההשפעה שלו על ערך הדירה

מבקר המדינה התריע כבר לפני שנתיים כי 231,650 איש ברדיוס 40 ק"מ מרצועת עזה חיים ללא אמצעי המיגון הנדרשים ● עלות ממ"ד היא כ־140 אלף שקל, אך בנייתו יכולה לתרום להעלאת ערך הדירה ● וגם להתחדשות העירונית יש כאן תפקיד חשוב

עיירת חוף בליגריה, איטליה. מהיעדים הטובים ביותר באירופה לרכישת בית להשקעה / צילום: Shutterstock, elitravo

מברלין ועד טוסקנה: מה קרה למחירים בשוק היוקרה באירופה?

אירופה מציעה שורה של יעדים אטרקטיביים לרכישת נדל"ן פרימיום להשקעה, ובהתאמה השוק רושם ביקושים ועליית מחירים ● ברלין מובילה עם הזינוק במחירים, ובטוסקנה נרשמה עלייה של 30% בפניות ● ובאיזה אזור כדאי לחפש נכס להשקעה?

5 דברים שצריך לדעת על השווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה לא פועלת היום ועוד 4 דברים שכדאי לדעת על השווקים

היום אין מסחר בבורסה ● נעילה מעורבת בוול סטריט ביום שישי לאחר דוח התעסוקה החזק ● הפסד כבד לברקשייר האת'וואיי ברבעון השני ● והאם הפד צפוי להמשיך במדיניות העלאת ריבית אגרסיבית?

שוכרים עומדים בתור לראות דירה בתל אביב / צילום: איריס מושקוביץ'

האם שיטת המדידה החדשה של הלמ"ס תשקף את השינויים בשוק השכירות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שינתה את שיטת חישוב השינויים במדד שכר הדירה החודשי, לאור הפערים הגדולים בין נתוניה לנתונים שמפרסמות חברות פרטיות • אלא שגם בשיטה החדשה יש לא מעט בעיות, וכדי להגיע לאמת, כנראה צריך להשתמש ביותר משיטת מדידה אחת

עודד קבקוב / צילום: איל יצהר

הצעיר שעד גיל 23 הספיק לקנות שתי דירות בדימונה: "מאמין שהמחירים עוד יעלו"

קורס ללימודי ייעוץ משכנתאות פתח לעודד קבקוב את הראש והוביל אותו לרכוש עד גיל 23 שתי דירות בדימונה • חמוש בידע ובביטחון שצבר מהעסקה הראשונה, הוא המשיך לרכישת דירת שתי חדרים שלדבריו מאוד מבוקשות בעיר ● האזינו

נעם וימן, מנכ''ל דיפלומט / צילום: קרן בן ציון גפני

מחאות הצרכנים מול בית המנכ"ל והלחץ מהמשקיעים: המלכוד של דיפלומט

מצד אחד, יבואנית אגרסיבית של מוצרי צריכה הנהנית משיעור רווחיות גבוה; מצד שני, חברה ציבורית שכבולה למחירים של יצרניות גלובליות ומחויבת לרווחיות עבור בעלי המניות ● כיצד הפכה דיפלומט, שהונפקה רק לפני כשנה וחצי, לסמל המאבק ביוקר המחיה בישראל, עד כמה יש לה אחריות לכך, ולמה המנכ"ל נועם וימן מרגיש שעיר לעזאזל

התפלגות האשראי שניתן לציבור לפי סוג מוסד

הדומיננטיות של הבנקים נחלשת, אך הם עדיין שולטים באשראי הצרכני

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: הבנקים עדיין שולטים באשראי הצרכני, אבל פחות