גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חן ליכטנשטיין מציג: ספיד דייטינג לפתרון המחסור העולמי בחיטה

חן ליכטנשטיין, סמנכ"ל הכספים והחדשנות של תאגיד החקלאות השוויצרי סינג'נטה, סבור שאיום משבר התזונה רלוונטי מתמיד אבל הוא משוכנע שהפתרון כבר אצלו: "לקחנו 500 חוות בסין שהן בפיגור של 40 שנה, הפכנו אותן להיי אנד והבאנו לעלייה דרמטית בתפוקה"

חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף
חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף


הכתבה הוקלטה בספרייה המרכזית לעוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

בשבוע שעבר הגיעו למשרדי אדמה באיירפורט סיטי עשרות אנשי מחקר ופיתוח של ענקית החקלאות השוויצרית סינג'נטה, למפגש בזק עם חוקרים מכל האוניברסיטאות ומכוני המחקר בישראל - כימאים, מדעני סביבה, מדעני דאטה ו־30 סטרטאפיסטים בתחומי החקלאות. כך, בתוכנית ספיד דייטינג שארכה יומיים, הם ניסו יחד להגיע לפתרון לאחד המשברים הגדולים שמאיימים על האנושות ולאחרונה הפך רלוונטי מתמיד: משבר התזונה העולמי.

"העולם כבר כמה שנים 'על הג'אנטים' בתחום הזה, ומה שקרה עם רוסיה ואוקראינה העלה לכותרות את כל הנושא", אומר חן ליכטנשטיין, סמנכ"ל הכספים, האסטרטגיה והחדשנות של סינג'נטה ומי שניהל במשך כשש שנים את חברת אדמה הישראלית והוביל את מכירתה לענקית הסינית כמצ'יינה."בשגרה הרזרבה העולמית של גרעיני חיטה ללחם היא לשלושה חודשים קדימה, אבל כרגע, בגלל שאי אפשר להעביר חיטה מאוקראינה, שבה מרוכז חלק גדול מגידול החיטה, אנחנו בבעיה. יש שם הרבה מאוד סחורה שלא פונתה, ואם לא יתחילו להעיף החוצה גרעינים עד הסתיו, זה ייהרס בחורף. כ־20% מהגרעינים שנצרכים הולכים למדינות המזרח התיכון - לבנון, מצרים, סעודיה - והן הראשונות לחטוף. בדיוק את זה אנחנו מנסים לפתור".

מלבד העובדה שליכטנשטיין שמח להכיר לנציגי החברה שלו את ארץ הולדתו, הבחירה שלו לקיים את השיחות דווקא כאן היא האמונה הגדולה שלו שהמוח הישראלי הוא שיצליח לסייע לסינג'נטה להגיע לפריצות דרך חקלאיות, שיאפשרו לסייע בפתרון משבר התזונה. "הרצון שלנו לקיים את האירוע כאן נובע מיכולתה של ישראל לצמוח בעזרת משאבי טבע מוגבלים לצד מובילות חשיבתית ויזמות. כל אלה הפכו אותה למרכז חדשנות עולמי בתחום החקלאות".

עלייה של 8% בתפוקה

סינג'נטה גרופ היא כיום ספקית התשומות החקלאיות המובילה בעולם. באמצעות סינג'נטה זרעים, סינג'נטה הגנת היבול וחברת אדמה היא חולשת על תחומי הגנת הצומח, זרעים, דשנים, טכנולוגיות חקלאיות ודיגיטליות נוספות, ויש לה מערך הפצה מתקדם לחקלאים ברחבי סין.

בשנה שעברה הסתכמו מכירותיה בכ־28 מיליארד דולר עם צמיחה של כ־5 מיליארד דולר, "פי שניים מהשוק", הוא מציין ומדגיש: "אבל הצמיחה הושגה לא מעליית המחירים, אלא מהפורטפוליו".

דגימות חיטה בחוות השירות של MAP / צילום: Reuters, Tingshu Wang

בתפקידו הנוכחי אמור ליכטנשטיין לייצר הכנסות חדשות לסינג'נטה, ש"כמצ'יינה קנתה אותה ביוקר (43 מיליארד דולר - ה"מ וע"כ)", אומר מקורב, "ולהציף ערך לחברה".

אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שלו הוא מרכזי ה־MAP (Modern Agricalture Platform), שמסייעים לחקלאי סין לשפר את התפוקות החקלאיות שלהם ואת איכותן. "אנחנו לוקחים חוות שהן בפיגור של 40 שנה, והופכים אותן להיי אנד", הוא מסביר.

עד כה הקימה סינג'נטה כ־500 מרכזי MAP סין, ובכל שבוע מוקמים שלושה חדשים. "בסין מרססים בהיקף של 40% יותר מהמקובל בעולם. הקרקעות ממש נהרסו, ואנחנו למעשה מלמדים את החקלאים איך לנקות את הקרקע, לשפר את הדשנים, להגן על הצומח ואת סוגי הגידולים השונים. זה מביא לעלייה דרמטית בתפוקה".

ליכטנשטיין מראה לנו טבלה של חקלאי רנדומלי שמתקשר עם מרכז כזה, שם רואים שלמרות שהעלויות שלו גדלו הוא הצליח להעלות את התפוקה שלו ב־8% ואת הרווח ב־12%. "החקלאים מוכנים לשלם על האינפוט, כי הם מקבלים כל כך הרבה יותר.

"הרבה מבוגרים מהכפרים עוזבים לערים כדי לעזור לילדים שלהם, כך שהם מתרוקנים והחקלאות נשארת ללא טיפול. לסין חשוב מאוד לשמר את השטחים החקלאיים כדי לשמר את יכולות הייצור שלה. אנחנו לוקחים את האחריות לטיפול באדמות האלה".

איך זה עובד בדיוק? סינג'נטה מפעילה אפליקציה חינמית להדרכת חקלאים בסין. לפי תנועת הגולשים בה היא מזהה אזורי ביקוש, ובהם מקימה מרכזי MAP ברחבי המדינה. החקלאים נרשמים להתקשרות עם השירות בסביבתם ומתנסים בו למשך שנה ללא התחייבות. לפי ליכטנשטיין, 90% מהם נשארים גם אחר כך. החקלאים אינם משלמים על הליווי, אך החברה מקבלת אחוזים מהרווחים שלהם.

תצוגה של מערכת החקלאות הדיגיטלית של MAP. ''עלייה דרמטית בתפוקה'' / צילום: Reuters, Tingshu Wang

סינג'נטה גם אחראית לשיווק התוצרת לרשת הסופרמרקטים היוקרתית Hemma של ענקית הסחר המקוון עליבאבא, וגם פה נהנית מאחוז מהרווחים. "במקום שהחקלאי והרשת ישלמו לכל גורמי תיווך בדרך מהשדה לסופר, אנחנו מקבלים את זה".

כמו כן, על אריזות המוצרים שמשווקת החברה יש קוד, שבסריקה שלו יכול הצרכן לקבל את כל המידע על התוצרת: איפה גודלה ובאילו תנאים. "הכול אנחנו מודדים ומנטרים ובסוף המוצר גם מקבל ציון על בסיס שקלול של כמה פרמטרים". גם על התוצרת שנמכרת בסופר סינג'נטה גובה אחוזים.

ליכטנשטיין מסביר שבאופן הזה כולם מרוצים: החקלאי, שמקבל תפוקה גדולה יותר ואיכות טובה יותר, מה שמיתרגם בסופו של דבר לרווח גדול יותר; הצרכן, שנהנה מתוצרת באיכות טובה יותר; וסינג'נטה, שהחקלאים רוכשים אצלה יותר תשומות חקלאיות - גם בזרעים וגם בדגנים. "סינג'נטה מוכרת היום תשומות חקלאיות בהיקף של 8 מיליארד דולר בסין. אין שום חברה בעולם שמוכרת יותר ממיליארד דולר בסין".

ליכטנשטיין נשמע כעת מלא ביטחון, אבל התוצאות הכספיות של מרכזי ה־MAP הפתיעו גם אותו. "לקחנו בחשבון שבשנים הראשונות נפסיד, ורק אולי בשנה החמישית נתחיל להרוויח. אבל ההצלחה הייתה הרבה יותר מהירה ממה שחשבנו. ההכנסות מהמרכזים עמדו השנה על 1.75 מיליארד דולר, והרווחיות תגיע בתוך פחות משנתיים".

בעתיד הכוונה היא להתרחב גם לאינדונזיה והודו ואף להגדיל את היקף השירותים המוצעים, למשל להציע לחקלאי לגדל גידולים מסוימים לפי הנתונים על העדפות הצרכנים באזור שלו. ליכטנשטיין רואה בכך בשורה: "זה כמובן ישפר את הרווחים של החקלאים".

"תוספת של 23% גזי חממה"

הפעילות של מרכזי ה־MAP, כמו גם מפגשי הבזק שנערכו בישראל בשבוע שעבר, מתרכזים בסוף לדבר אחר גדול: פריצות דרך חקלאיות שיסייעו לשפר תפוקה חקלאית ולצמצם פליטת גזי חממה. את גודל המשבר מדגים ליכטנשטיין דרך דיוויד אטנבורו, השדרן וחלוץ סרטי הטבע, שבין היתר יצר לפני שנתיים את הסרט "על פני האדמה" של נטפליקס, ובו יצא בקריאה להציל את כדור הארץ.

"הוא היום בן 96", מספר ליכטנשטיין. "כשהוא נולד היו 2 מיליארד אנשים בעולם, היום כבר יש 8 מיליארד ובקרוב נגיע ל־10 מיליארד. אנשים חיים יותר ואוכלים אחרת. אם עד היום תושב בסין למשל היה אוכל מים חמים עם גרעינים של שעורה, היום הוא רוצה חלב עם קורנפלקס. זה נשמע אותו הדבר, רק שבדרך יש פרה, זאת אומרת שצריך להאכיל עוד יצור חי. זה יוצר צורך של פי שניים או אפילו פי שלושה. עד 2050 נצטרך לספק 50% יותר פרוטאינים. איך נצליח לספק את כל זה?

"ויש עוד עניין: אחד הדברים שגורמים להתחממות כדור הארץ זו החקלאות. היא 'תורמת' 23% גזי חממה".

רכב חקלאי של סינג'נטה בחווה בצרפת / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann

שזה אוקסימורון במידה מסוימת.
"בכל פעם שחורשים שדה או שדה עומד ריק ללא גידול, יש פליטת גזי חממה. בחצי הכדור הצפוני הפליטות גדלות בחורף, כי אין גידולים. חקלאות מתחדשת דואגת שיהיה כל הזמן גידול, שהשדה יהיה כל הזמן ירוק. יש כל מיני פרקטיקות של מינימום אדמה ריקה, פחות חרישות. יש הרבה יותר אנשים וצריך הרבה יותר מזון, ואם לא תהיה חדשנות חקלאית היסטרית, אנחנו בבעיה".

איך זה להיות בצד של מרוויחים ממשבר החקלאות עולמי?
"אני כל הזמן מזכיר לאנשים שלנו שאסור לרגע להתבלבל בין מה שאנו חייבים לעשות כדי להגדיל את התפוקה לבין הסייקל. הסייקל מאוד מטעה".

הוא יכול גם להתהפך.
"חד משמעית, והוא יתהפך בוודאות. המחירים לא יישארו ברמות האלה, ואני לא רוצה למכור יקר, אז אני צריך להתמודד עם העלויות בעצמי. הצורך להגדיל תפוקה ולהקטין פליטת גזי חממה - זה יישאר. הפוקוס שלנו נותר בפיתוח".

ההנפקה שלא קרתה

הדרך של ליכטנשטיין בסינג'נטה גרופ מתחילה בחברת אדמה הישראלית, שעד 2014 נקראה בכלל מכתשים־אגן. בשנה זו הוא גם מונה למנכ"ל שלה.

כמה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד הוא הוביל את אדמה להנפקה בארה"ב, אך נאלץ למשוך אותה בסופו של דבר בשל יחס קריר מהמשקיעים. "שוק האגרוכימיה והחקלאות התחיל את הצניחה שהוא נמצא בה, והמשקיעים, שקראו את זה לפנינו, לא באו", אמר בראיון לגלובס ב־2017. את הכישלון הוא תיאר כ"אחד הרגעים השחורים בחיי".

אלא שליכטנשטיין התאושש מהכישלון והוביל אותה רק מעלה: בשנת 2016 נמכרה אדמה לתאגיד הענק כמצ'יינה, שבבעלות ממשלת סין (את השליטה באדמה רכשה כמצ'יינה כבר ב־2011, אבל ב־2016 העברת הבעלות הושלמה), ובתום שינוי מבני עמוק היא הונפקה שוב במסגרת מיזוג עם סנונדה, חברת סינית בשליטת כמצ'יינה. כיום היא נסחרת לפי שווי של כ־4 מיליארד דולר.

בשנת 2020 הוקמה בתוך כמצ'יינה סינג'נטה גרופ, שמאגדת את אדמה ואת חברת סינוכם הסינית, וליכטנשטיין מונה לסמנכ"ל הכספים, האסטרטגיה והחדשנות שלה. הוא נחשב לאחד המנהלים המבריקים בתעשייה, וההערכה היא כי בבוא היום הוא אף יתיישב על כיסא מנכ"ל סינג'נטה.

בימים אלה מתכוננת החברה לקראת הנפקה בבורסת שנגחאי, הנפקה שכבר הייתה אמורה לצאת לפועל, אך נדחתה בשל עיכובים רגולטוריים בסין. בכל מקרה, ליכטנשטיין מצהיר שעד סוף השנה תהיה גם תהיה הנפקה, ולא סתם, אלא "כנראה ההנפקה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ. אנחנו מתכוונים לגייס 10 מיליארד דולר".

כחלק מהתנעת ההנפקה הוא הגיע לסין ביולי השנה שעברה ונתקע שם, בגלל הקורונה. "הדרישות היו אז מאוד מחמירות. צריך היה לעשות בדיקת דם, להוכיח שאתה לא חולה ולא לזוז שבועיים מהמקום. הגעתי לשדה התעופה ונכנסתי לבידוד במלון בפיקוח ממשלתי. הייתי תקוע בחדר שבועיים. לאחר מכן נכנסתי למלון אחר אבל הייתי במעקב. יש שם אפליקציה שמעידה אם אתה נמצא במקום עם יותר מדי קוביד, ואם כן - אתה שוב בבידוד. כך שגם כשאתה משוחרר, אתה לא משוחרר. אתה מגיע לארוחת ערב, ואז אומרים לך שאתה לא יכול לצאת מהבניין עד שכולם נבדקים, כי היה שם מישהו עם קוביד. עכשיו כל רובע מתנהל באופן עצמאי, אבל מצפים שיהיה אפס קוביד. אז אם אתה ברובע ירוק, אבל המשרד שלך ברובע אדום, אתה לא יכול להגיע אליו. בפועל אתה תקוע".

"המיקוד של סין השתנה"

ליכטנשטיין נולד בתל אביב ובילדותו עבר לקיבוץ גבעת חיים, לאחר שאמו נפטרה ואביו התחתן עם בת למייסדיו. בצבא שירת כקצין בצנחנים. לאחר השחרור למד פיזיקה ומשפטים באוניברסיטה העברית ואז התמחה אצל שופט בית המשפט העליון לשעבר מישאל חשין ז"ל, ובהמשך השתלב כעורך דין במשרד יגאל ארנון.

כשעבר עם אשתו יעל לארה"ב לצורך הפוסט־דוקטורט שלה, עשה גם הוא שני דוקטורטים, במשפטים ובמנהל עסקים, באוניברסיטת סטנפורד. בהמשך החל לעבוד בבנק ההשקעות גולדמן זאקס בניו יורק ואז בלונדון. במסגרת עבודתו שם טיפל במיזוגים, בעיקר של בנקים פרטיים בשווייץ.

עם חזרת המשפחה לארץ הצטרף ליכטנשטיין למכתשים־אגן: "ידעתי שאני לא רוצה להיות עורך דין, וגם לא להישאר בנקאי השקעות כל חיי. העבודה הייתה חלק מתהליך ההכשרה העסקי שלי, רציתי להגיע לניהול חברה בישראל". הוא מונה לאחראי על הפיתוח העסקי, משם עבר לניהול התפעול והוביל את השינוי הארגוני שיזם המנכ"ל אז ארז ויגודמן. כשכמצ'יינה רכשה את השליטה בחברה (כשכבר הייתה אדמה), מונה למשנה של ויגודמן והוביל את האינטגרציה בחברה. כשוויגודמן עבר לנהל את טבע, ליכטנשטיין התיישב בכיסא מנכ"ל אדמה, שכאמור נמכרה לכמצ'יינה הסינית.

איך אתה רואה את הניהול בסין לעומת זה הישראלי?
"ניהול סיני מתעדף בניית קונצנזוס רחב, גם כשיש למנהל סמכות לכפות את דעתו. ניהול מערבי, לעומת זאת, מעודד קבלת החלטות היררכית".

בראיון לכלכליסט לפני כשש שנים נראה היה כי ליכטנשטיין יצא מגדרו כדי לצדד בסין, ובין היתר טען אז כי המערב מסתכל עליה באופן פטרנליסטי. אפשר להבין, בסופו של דבר הבעלים שלו הם סינים. בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות התפרצות הקורונה, סין זוכה לכתף קרה מהעולם המערבי. זאת לאחר שנים של התקרבות הודות לכסף הסיני, שהציב אותה בחזית רכישות הענק הגלובליות.

התמונות מסין עם פרוץ המגפה היו קשות לצפייה: אנשים שמנסים לצאת מבתיהם ונכלאים באלימות, הסתרת נתונים וחסימות מסיביות של אלפי אתרי אינטרנט.

האם שינית את עמדתך לאחר ההתמודדות של סין עם הקורונה?
"אני חושב שסין מתמודדת עם אתגרים מאוד מאוד גדולים. גם המיצוב הגיאופוליטי שלה השתנה, אי אפשר להתעלם מזה. אין ספק שהיום המצב פחות ידידותי מלפני עשר שנים. זה לא משהו שאנחנו כביזנס עוסקים בו, אנחנו ממוקדים לגמרי בתחומים שגם היום לא חלות עליהם סנקציות. זה לא סייבר סקיוריטי ועדיין לכל אומות העולם - כולל רוסיה, סין, ארה"ב, ברזיל - יש עניין משותף שיהיה אוכל".

אבל ראית את ההתנהלות שם, בסוף זו מדינה דיקטטורית.
"לא אמרתי שצריך לחקות אותם, אבל אי אפשר להתכחש להצלחה. חוץ מזה, אני גם לא שלם עם איך שהתמודדו עם זה במדינות אחרות. הקורונה חשפה הרבה מאוד בעיות במין האנושי. היא חשפה בעיות בהתנהלות שלנו פנימה. העניין הזה מורכב מאוד לטיפול בכל אחת מהמדינות, כולל בסין.

"סך הכול האופן שבו היא התמודדה עם ההתפרצות הראשונה ועם החיסונים ייחודי לה. אם מסתכלים על המספרים, על התוצאות - ואני סומך על הסטטיסטיקות שלהם - ההצלחה שלהם בשמירת החיים גבוהה מאוד. מבחינת חירויות הפרט המחיר ששולם גבוה מאוד וגם זה חשוף. הם לא מסתירים את זה. זה לא שהם לא יודעים איזה מחירים משולמים שם. להגיד שאני הייתי מאושר לחיות בקונסטלציה הזאת? נכנסתי לשם, ואני אכנס שוב השנה אם צריך".

עד לפני כמה שנים הייתה סין נוכחת מאוד במשק הישראלי, ונתפסה כרוכשת פוטנציאלית של כל חברה שהייתה על המדף כמעט.

אנחנו לא רואים את זה היום.
"נכון, זה קשור לעמדה הגיאופוליטית. המיקוד של סין השתנה. משקיעים יותר כסף במחקר ופיתוח ופחות בקניית חברות".

זה קשור גם לשערוריות הגדולות, למשל זו של תנובה, שנרכשה בידי ברייט פוד ובכיריה הואשמו בפלילים?
"לא. אני חושב שמה שקרה בתנובה די חריג, שהיו בעיות ברמה פלילית לגורם שרכש. לא היה דבר כזה עם גורמים שהיו בקשר איתנו וגם לא עם רוב הגורמים שפועלים בישראל. זה פשוט עניין של המיקוד של סין".

אי אפשר להתעלם מהעובדה שסין כבר פחות פייבוריטית.
"זה לא עניין של מעמד, אלא איפה חברות רוצות לשים את הכסף שלהן".

ארה"ב מזהירה כבר כמה שנים מכניסה של חברות סיניות לתשתיות בישראל. אתה חושב שאכן יש סכנה?
"אני חושב שצריך לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל ולתת לגורמים המוסמכים להחליט מהי תשתית חיונית. לתשתיות אזרחיות אין בהכרח השלכות ביטחוניות. יש ועדה לעניין הזה, שאני בטוח שהמוסד והשב"כ מיוצגים בה. המדינה צריכה לשמור על האינטרסים שלה, כמו כל מדינה אחרת".

איך עובדים מרכזי ה־MAP של סינג'נטה בסין?

1. החברה מפעילה אפליקציה חינמית להדרכת חקלאים, ולפי תנועת המשתמשים בה מזהה אזורי ביקוש.
2. באזורי הביקוש היא פותחת מרכזים חקלאיים להדרכה, תצוגה ומכירות של מוצרים ושירותים (עד כה נפתחו 500 כאלה).
3. החקלאים באזור מתקשרים עם המרכז למשך שנה ללא התחייבות (90% מהם נשארים).
4. הם מקבלים שירותים כמו טיפול בקרקע, בחירת סוגי הגידולים, ניהול ומתן כל התשומות החקלאיות, בסיוע לוויינים, חיישנים ורחפנים. סינג'נטה מלווה את החקלאים ללא עלות, אבל מקבלת אחוזים מהרווחים שלהם.
5. את התוצרת משווקת החברה דרך רשת הסופרמרקטים היוקרתית Hemma, וגם כאן מקבלת אחוזים מהמכירות.
6. על אריזות התוצרת מופיע קוד, שבסריקה שלו יכול הצרכן לקבל מידע כמו איפה היא גודלה ובאילו תנאים.

חן ליכטנשטיין (55)

אישי: נשוי + 2, גר בבני ציון ובזל שבשווייץ

מקצועי: סמנכ"ל כספים, אסטרטגיה וחדשנות בסינג'נטה גרופ, לשעבר מנכ"ל אדמה; דוקטור למנהל עסקים ומשפטים מאוניברסיטת סטנפורד

עוד משהו: חובב ניווט ספורטיבי

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס