גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה פועלת לנער את המדדים, בשוק חוששים מפגיעה בהנפקות ובבעלי שליטה

במסגרת רפורמה שמתכננת הבורסה צפויות עשרות חברות לצאת מהמדדים -שההשתייכות אליהם תיקבע גם על פי פרמטרים של סחירות ונזילות ● יניב פגוט, מנהל מחלקת המסחר בבורסה: "באופן חד-משמעי לא מדובר בשינוי בכללי המשחק; המרוויחים הגדולים מהרפורמה הזו יהיו המשקיעים והציבור הרחב"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מתחת לרדאר נערכת הבורסה לני"ע לקראת רפורמה דרמטית שעשויה לשנות באופן משמעותי את הרכב המניות הנכללות במדדים שלה. עיקרה של הרפורמה הוא בהוספת פרמטרים חדשים של נזילות וסחירות לקביעת משקלן של המניות הנכללות במדדים.

יישום הרפורמה יהיה כרוך במכירה ובקנייה של מניות בהיקף כספי ניכר, ואף בגריעה של עשרות חברות מהמדדים וכניסה של אחרות במקומן. בשוק ההון ישנם הטוענים, כי הרפורמה עלולה לייצר פגיעה משמעותית בשוק ההנפקות הראשוניות שנהנה מפריחה יוצאת דופן בשנה שעברה. מי שעוד עלולים להרגיש נפגעים ממנה הם בעלי שליטה בחברות, שנדרשו למכור בשנים האחרונות מניות בסכומים נכבדים לטובת הגדלת החזקות הציבור,  במטרה להיכנס למדדים.

נזילות וסחירות הן נדבך מרכזי ברובם המכריע של מדדים גלובליים, ואולם במתודולוגיה הנוכחית של מדדי הבורסה בת"א, מדובר בפרמטרים זניחים, תוך העדפת גידול בהחזקות הציבור ומתן משקל לשווי השוק של החברות. את זאת הרפורמה עתידה לשנות.

לכניסה או ליציאה ממדדי הבורסה יש השפעה עצומה על המסחר במניות החברות ועל שוויין. הסיבה לכך היא בראש ובראשונה שקרנות סל וקרנות מחקות, שהן מוצרי השקעה פסיביים, מחויבות לרכוש את מניות החברות הנכללות במדדים בהתאם למשקלן.

נוסף על כך, ככל שמניה נכנסת למדד מרכזי יותר, כך עוקבות אחריה יותר קרנות. ולבסוף, הימצאות של מניה במדדים הבולטים תורמת לבולטות של החברות אל מול המשקיעים, ובכך מאפשרת להן להגדיל את מחזורי מסחר, משפרת את המוניטין שלהן, ובזכות זאת עשויה לסייע להן לגייס הון וחוב ביתר קלות ביחס לחברות שאינן נכללות במדדים המובילים.

בבורסה מסבירים את הרפורמה, שהועמדה להערות הציבור וצפויה לצאת לדרך בתחילת 2023, בכך שככל שהנזילות והסחירות של מניה גדולות יותר, היא תצליח למשוך יותר משקיעים פוטנציאליים לאורך הדרך, ובכך תיטיב גם עם ציבור המשקיעים שלה. מנגד, טוענים שם, מחזורי מסחר דלילים פוגעים הן בחברות והן בציבור, שכן משקיעים פוטנציאליים מעדיפים שלא להיחשף למניה, וזאת למרות שפעמים רבות מדובר בהשקעה בעלת פוטנציאל רווח משמעותי.

"חשוב לנו שכשבעלי שליטה בחברה ירצו להפוך אותה לציבורית הם לא יסתכלו רק על יום ההנפקה, אלא יבנו אסטרטגיות נזילות, לאורך זמן, אחרת הנייר שלהם יתייבש וייפגע, כי אין בו סחירות, וכמובן השווי הכלכלי של החברות יישחק, מה שבסופו של דבר פוגע גם בציבור המשקיעים וגם בבעלי השליטה עצמם", אומר יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לני"ע.

יניב פגוט / צילום: סיון פרג'

אלא שבשוק יש הטוענים כי גם אם לא מדובר במטרה מוצהרת, הרפורמה המקודמת במדדים, שנועדה להגביר את הסחירות בחברות הנכללות בהם, צפויה להוביל לעלייה בהכנסות הבורסה עצמה, כתוצאה מגידול בעמלות בגין קניות ומכירות של ני"ע, שמהוות את "הלחם והחמאה" של עסקיה.

כך לדוגמה, הכנסות הבורסה  ברבעון הראשון של שנת 2022 מעמלות מסחר וסליקה זינקו בכ-16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, גידול שנובע בעיקר מעלייה במחזורי המסחר במניות וכן מגידול של שני ימי מסחר בין הרבעונים. על כך משיבים בבורסה, כי  "גידול בנזילות ובסחירות במניות הבורסה הוא יעד לאומי ומהווה 'win win' טהור.

"הבורסה פועלת במגוון מישורים ומבצעת השקעות רבות, בדומה לכל בורסה אחרת בעולם, כדי להגדיל את היקפי המסחר והנזילות בשווקים, וזה תפקידה. גידול בסחירות ובנזילות ישפר את איכות מדדי הבורסה לתועלת מחזיקי המדדים, יועיל למשקיעים ולחברות, ימשוך משקיעים זרים וגם יתרום לפעילות המסחר של הבורסה".

עוד הסבירו בבורסה כי "הרפורמה עתידה להקטין פעילות מסחר שפוגעת במחזיקי המדדים, דוגמת הפצות של מניות לא סחירות, המייצרות מסחר מואץ בטווח קצר ופוגמות במחזיקי המדדים".

המוסדיים השתלטו על ההנפקות ולא משחררים מניות

מי שכאמור צפוי להיות מושפע מהרפורמה הוא שוק ההנפקות הראשוניות בת"א. בשנים האחרונות התקבעה בשוק זה השיטה של "הצעה לא אחידה", שבמסגרתה משתתפים בהנפקות החדשות מספר מצומצם של גופים מוסדיים, המשתייכים בעיקר לתחום החיסכון ארוך-הטווח.

מגמה זו תאמה את הרפורמה הקודמת שערכה הבורסה בהרכבי המדדים בשנת 2017, אז הושם דגש, בין היתר, על הגדלת שיעור החזקות הציבור במניות הנסחרות, ועל שיטת המדרגות, שהיוותה תמריץ משמעותי לעשות זאת.

כך, חברה שהגדילה את שיעור החזקות הציבור מ-29% ל-30% ונכנסה למדד, הגדילה את ההשקעה הפסיבית בה (שמתבצעת באמצעות קרנות סל או קרנות עוקבות) בשיעור של 40%. 

הבעיה שרואה הבורסה בשנים האחרונות היא שאותם גופים מוסדיים שמשתתפים בהנפקות חדשות (כמו גם בהפצת מניות על ידי בעלי שליטה בחברות) במה שנחשב להגדלת החזקות הציבור, רוכשים את המניות לטווח ארוך, ושומרים אותן אצלם במשך שנים, ובכך מורידים משמעותית את היקף המסחר במניה.

כמה חברות ייכנסו וייצאו מהמדדים

ההחלטה אילו חברות ייכללו במדדים תתבסס בין היתר על שני המאגרים שהוגדרו ברפורמת המדדים מ-2017. הראשון הוא מאגר תמר - הכולל כ-460 מניות שעומדות בקריטריונים "רכים" (15% החזקות ציבור ו-40 מיליון שקל שווי החזקות הציבור), והשני הוא רימון - הכולל כ-300 מניות שעומדות בשורה של קריטריונים נוקשים יותר. על פי השינוי שיוזמת הבורסה, רק מניות הנכללות במאגר רימון ייכנסו למדדים סקטוריאליים - פיננסים , ביטוח , נדל"ן , בנייה  וטכנולוגיה .

כעת, כדי להתאים את מאגר רימון לרפורמה, יעודכנו בו תנאי הסף של סחירות, כך שכדי להיות חלק מהמאגר, על המניה להימנות עם 250 המניות בעלות חציון המחזור (מחושב על פי מחזור המסחר במניה בחצי השנה שלפני המועד הקובע לעדכון הרכב המדדים) הגבוה ביותר, או חציון מהירות המחזור (חציון מחזורי המסחר מחולק בכמות המניות הרשומות) הגבוה ביותר מבין המניות העומדות בתנאי הסף של מאגר תמר. זאת, תוך ביטול תנאי הסף הנוכחיים של שיעור החזקות הציבור ושווי החזקות ציבור אל תוך המאגר.

המשמעות היא שיותר מ-100 חברות שנכללות כיום במדדים שיושפעו באופן ישיר מהרפורמה, ימצאו עצמן מחוץ למדדים, אם לא יצליחו לייצר סחירות גבוהה יותר במניות שלהן. מנגד, ישנן חברות שייכנסו למדדים בשל סחירות גבוהה, למרות ששיעור החזקות הציבור בהן נמוך מ-30% (כזו היא למשל ענקית הנדל"ן גב ים ). 

בבורסה צופים כי לאחר הרפורמה ייכללו במאגר רימון 229 חברות, לעומת 304 כיום, וממוצע שווי השוק של החברות במאגר יגדל מ-3.1 מיליארד שקל ל-4.1 מיליארד שקל. המחזור היומי הממוצע של חברה הנכללת במאגר צפוי לקפוץ מ-5.8 מיליון שקל ל-7.7 מיליון שקל, תוך צמצום בשיעור החזקות הציבור מ-52.3% ל-50.3%.

פגוט מציין, כי אכן יהיו חברות שיקבלו יותר החזקות, ויהיו כאלה שיקבלו פחות, אך בסופו של יום מדובר במשחק סכום אפס, ואת זה חשוב לזכור.

 

"נייצר מדדים טובים הרבה יותר לטווח הארוך"

בשוק ההון יש מי שרואים בשינוי הפרמטרים להיכללות במדדים נסיגה מהרפורמה של 2017, שהגדילה את שיעור החזקות הציבור, ולכן יש בו כדי לפגוע בבעלי שליטה באותן חברות שנדרשו למכור ממניותיהם כדי לעמוד ברף שיאפשר לחברות שבשליטתם להיכנס למדדים (או להישאר בהם אם החברה כבר נכללה במדד). בעתיד עלולות חברות אלו למצוא את עצמן יוצאות מהמדדים, לטובת חברות שבהן החזקות הציבור נמוכות הרבה יותר, אך הסחירות בהן גבוהה יותר.

"באופן חד-משמעי לא מדובר בשינוי בכללי המשחק", אומר פגוט. "מה שמנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, מוביל אליו, הוא שיפור המדדים באופן כזה שגם אם נאבד נזילות וסחירות לטווח הקצר, נייצר מדדים טובים הרבה יותר לטווח הארוך, ומדדי בורסה טובים הם המתכון הבטוח לאמון של משקיעים לאורך זמן.

"הבורסה אינה מבטלת את הפרמטר של החזקות ציבור, אלא מעצימה ומדייקת אותו. הרעיון שעומד מאחורי השימוש בהון צף (החזקות ציבור, ר"ו) ככלי משלים לשווי שוק בחישוב משקלה של חברה במדדים, הוא היכולת של ציבור המשקיעים במדדים לסחור במניות. ואולם, בהיעדר קריטריונים של נזילות וסחירות במדדים, ההגדרה הנוכחית של הון צף אינה משיגה את מטרתה, וחלק גדול מאותו הון אינו זמין למסחר", מסביר פגוט.

על פי הרפורמה המוצעת במדדים, ככל שהסחירות במניה תהיה גבוהה יותר, הרי שמשקל החזקות הציבור יקבל דגש רב יותר. 

"יצטרכו לשקול ביטול 'הצעה לא אחידה'"

כאמור, סיבה מרכזית לשינוי הנדרש במדדים נובעת משיטת ההנפקה של "הצעה לא אחידה", שהפכה לשליטה הבלעדית בשוק הראשוני. שיטה זו כוללת בניית "ספר הזמנות" (Book Building) על ידי חתמי ההנפקה, בדרך כלל מול מספר מצומצם יחסית של משקיעים מוסדיים גדולים. זאת לעומת שיטת הנפקה שהייתה מקובלת בעבר, שבמסגרתה התקיים מכרז שבו כל משקיע יכול היה להגיש הצעות לרכישת מניות.

גורמים בשוק ההון מסבירים, כי "כשחתם בוחר 3-5 גופים מוסדיים, שלא נוגעים במניות לתקופה ארוכה, וסוגר בדרך זו את ההנפקה, הדבר מקטין את הסחירות, ולכן צריך יהיה לשקול לבטל את שיטת ההצעה הלא אחידה, כדי להכניס מראש למשחק קרנות נאמנות, מנהלי תיקים וקרנות גידור שיסחרו במניות".

חזרה לשיטת המכרז שהייתה נהוגה בעבר תקשה על עבודת החתמים, שחוו כאמור פריחה חסרת תקדים בעסקיהם בשנתיים האחרונות, שבהן הצטרפו למסחר בת"א יותר מ-100 חברות חדשות. משמעותה מבחינתם, היא שיווק ההנפקה לכמה עשרות גופים, ולא לרשימה מצומצמת של מוסדיים.

בכיר מאחת מחברות החיתום, החושש משינוי שכזה, אומר כי "אותם גופים מוסדיים הם קודם כל ציבור, כי הכסף הוא של כולנו, והוא מהווה 90% מהכסף המנוהל בישראל, אז אי אפשר בלעדיהם. נוסף על כך, השיטה הזו עובדת בכל העולם, ומאז שהיא אומצה בישראל רואים יותר הנפקות שמתבצעות בצורה הגיונית יותר, ולכן אני לא מאמין שהיא תבוטל".

פגוט מוסיף, כי "לשיטה החדשה יהיה ערך מוסף בהגברת הפיזור בהנפקות. בסופו של דבר, המרוויחים הגדולים מהרפורמה הזו יהיו המשקיעים והציבור הרחב, שרוצה סחירות ונזילות במסחר".

עוד כתבות

מסעדה בניו יורק. החיים חזרו למסלולם הנורמלי ברוב המקומות שבהם אנשים מתקהלים / צילום: Associated Press, Ted Shaffrey

הערים הגדולות לא מצליחות להחזיר את העובדים למשרדים

​שיעור התפוסה במקומות העבודה נמוך במיוחד בערים כמו ניו יורק, שבהן העובדים הם המנוע של הכלכלה המקומית

בורסת הנאסד''ק בוול סטריט / צילום: Shutterstock

השוק הדובי מאחורינו והאינפלציה מתקררת? במורגן סטנלי ובג'פריס מזהירים משאננות

הנתונים האחרונים מציירים תמונה מעודדת של יציאה משוק דובי – אלא שיש מי שמבקש לשאול האם פירושה של ההתאוששות היא כניסה לשוק שורי – או שזה עוד לא הזמן לאנחת רווחה?

המקדש המורמוני בסולט לייק סיטי, יוטה / צילום: Shutterstock

ההשקעות החשאיות של הכנסייה המורמונית בהייטק הישראלי

מסמכים חושפים כי קרן מרשפילד אדוויזורס, שנשלטת בידי זרוע ההשקעות החשאית של הכנסייה המורמונית, השקיעה 70 מיליון דולר בקרן הון סיכון ובשתי חברות אינטרנט ישראליות, שהניבו לה רווחים אדירים ● ואיך זה שהקרן הצליחה להימנע מתשלום מס, למרות שאפילו עורך דינה היה משוכנע כי רשות המסים עומדת לגבות 25% מהרווחים? ● תחקיר גלובס

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Mikhail Klimentyev, Sputnik, Kremlin Pool

יצוא לאסיה ומחירים מזנקים: כך מנצחת רוסיה במלחמת האנרגיה מול המערב

התלות האירופית המתמשכת ברוסיה כספקית אנרגיה, שווקים חדשים שאינם מהססים לסחור עמה והמחירים המטאוריים בשוק האנרגיה הביאו הכנסות-עתק למדינה, ומאפשרים לה לממן את המלחמה באוקראינה ואף לאיים על אירופה בחורף קר וחשוך ● לפי הבנק המרכזי הרוסי, עודף הסחר במדינה הגיע לשיא של 166 מיליארד דולר

בניין בית הדין הארצי לעבודה / צילום: רפי קוץ

חוקי העבודה בישראל נשארו במאה הקודמת

חוקי העבודה משתרכים מאחורי מציאות ימינו וההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות. חוק שעות עבודה ומנוחה, למשל, כלל לא מתייחס למציאות בה האדם עובד מביתו ● המחוקקים לא שינו את הכללים, ונושאים כמו פרטיות מול המעסיק, התעמרות בעבודה ותביעות פיצויים בגין פגיעות מיניות חמורות לא מקבלים מענה

שליח וולט סמוך לשער ברנדנבורג בברלין / צילום: Shutterstock

הקרב בצרפת והדילמה בגרמניה: מודל ההעסקה שמסעיר את אירופה

בספרד, גרמניה וצרפת שליחי וולט וחברות דומות מועסקים כשכירים ● אך התחום רווי במאבקים וחלק מהחברות מאיימות לעזוב מדינות בהן לא יתאפשר להעסיק את השליחים כעצמאים ● גם העובדה שהתחום כולו עדיין הפסדי מקשה לקבוע אילו מודלי העסקה יעילים

שיחות הגרעין בווינה ב־2021 / צילום: Reuters

איראן דורשת מהמעצמות ערבויות למקרה שארה"ב תיסוג בשנית מהסכם הגרעין

בוושינגטון טרם החליטו אם להסכים למתווה החדש שהציעו המעצמות במסגרת שיחות הגרעין בווינה, והוגש גם למנהיג העליון של איראן עלי חמינאי ● וגם: חבר קבינט מאשים את לפיד וגנץ כי "השתמשו ביועמ"שית כדי לא לעדכן אותנו מראש על המבצע"

אברהם מבורך, מייסד Kiki / צילום: יח''צ

מיזם האירועים ש"תפס" את בעלי מקס סטוק יוצא לגיוס המונים

מיזם KIKI, מעין מרקט פלייס ומתכנן וירטואלי לאירועים, יוצא לקמפיין גיוס המונים באמצעות fundit במטרה להשיג מהציבור 4 מיליון שקל ● וגם: סטודנטים ממכללת תל חי פיתחו אצבעות גבינה טבעוניות לילדים וזכו במקום הראשון בתחרות הבינלאומית לטכנולוגיות מזון IFT ● אירועים ומינויים

שלישיית מה קשור בקמפיין אלקטרה / צילום: צילום מסך

מותג המזגנים ויתר על פרזנטור מוכר, לעג לפרזנטורים האחרים - ונשאר בחוץ

בקיץ הישראלי החם שלוש חברות המזגנים טורנדו, אלקטרה ותדיראן מגיעות לתודעת הצופים אבל הייסנס נותר בחוץ - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת המושקעת ביותר שייכת למותג הסלולר wecom שגייס את אנה זק, אולם היא נותרה מחוץ למדד

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה ירוקה בוול סטריט; הנאסד"ק עלה בלמעלה מ-2%

נעילה מעורבת באסיה, נעילה חיובית באירופה  ● כלכלת בריטניה התכווצה ב-0.1% ברבעון השני ● מניית סופטבנק זינקה לאחר שבנק ההשקעות הפחית החזקות בחברת המסחר המקוון עליבאבא ● המסחר בוול סטריט אמש ננעל במגמה מעורבת, נאסד"ק מחק 0.6% מערכו

סרינה וויליאמס. הכריזה על פרישה מטניס / צילום: Associated Press, Seth Wenig

סרינה וויליאמס פורשת מטניס. זה מה שהיא מתכננת לעשות בהמשך

כוכבת הטניס מסיימת את הקריירה הספורטיבית שלה כדי לעבוד באופן מלא בחייה החדשים כאמא, יזמית ומשקיעה ● מאז שהחלה להיות מעורבת בעולם העסקים ב-2014, וויליאמס הייתה משקיעת אנג'ל ב-45 חברות סטארט-אפ, כולל Clubhouse, Impossible Foods ו-Masterclass ● "תמיד הוקסמתי מטכנולוגיה, ותמיד אהבתי את איך שהיא באמת מעצבת את חיינו", אמרה בעבר לניו יורק טיימס

גלן פוגל, מנכ''ל ונשיא בוקינג / צילום: Booking.com

למה כל כך יקר לצאת לחופשה ואיפה המחירים עדיין לא טיפסו: מנכ"ל אימפריית התיירות בוקינג בראיון

בענקית הזמנות התיירות הבינלאומית בוקינג מצביעים על עלייה במחירי הלינות בעיקר באירופה ובארה"ב, ופחות מזה באסיה, שעדיין לא התאוששה מהקורונה ● בראיון מיוחד לגלובס מספר המנכ"ל והנשיא גלן פוגל על מגמת החזרה ליעדים בינלאומיים לצד הנטייה לא להזמין חופשות מראש, ומציג את המודל העכשווי של בוקינג: להגדיל הכנסות דרך כרטיסי טיסה, השכרת רכב ומסעדות

פסל השלום / צילום: מיכאל יעקובסון

הפסל הלא חוקי של חתן פרס ישראל שכופף את כל גורמי התכנון בדרום

מינהל התכנון מנסה זה עשור לקדם החלטת ממשלה להקמת יישוב פרברי בפאתי ניצנה ● אבל מתברר שהתכנון תקוע בגלל פסל משנות ה־80 שחוצה את שטח היישוב ● זאת, למרות שכל גורמי המקצוע מסכימים: היצירה שהוקמה ללא היתר חוקי תהפוך את היישוב ל־"no man's land"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; אאוטבריין צנחה ב-23%, אופקו ב-7.7%

נעילה מעורבת באירופה ● מדד מחירי היצרן (PPI) בארה"ב רשם ביולי ירידה של 0.5% לעומת צפי לעלייה של 0.2% ● דיסני הכתה את התחזיות: מספר המנויים בסטרימינג עקף את של נטפליקס

קריית גת / צילום: אלה מאירוביץ

עוד שטחים לתעשייה: אושר שינוי תוכנית המתאר לקריית גת שיעניק לאינטל אפשרות להתרחב

שינוי התוכנית יאפשר תוספת של כ-1,600 דונם לתעשייה ועוד תוספת 51,250 יחידות דיור שיתנו מענה לעיר בת 250 אלף תושבים ● השינוי כולל תוספת שטח לטובת הקמת בית חולים חדש ושטחי פנאי ונופש נרחבים לאורך נחל לכיש

Federico Gambarini / צילום: דוברה שטה על נהר הריין. עורק הסחר של מערב גרמניה מתייבש

דוברות תקועות, הריין בשפל: עורק הסחר של מערב גרמניה מתייבש

בצורת לא-אופיינית וגלי חום כבדים מאטים את פעילות הספינות על נהר הריין, שעדיין משמש כעורק סחר כלכלי חשוב בגרמניה ● מחירי התובלה על הדוברות ששטות על הנהר ומעבירות חומרי גלם לתעשייה הכבדה עלו פי חמישה, והן מועמסות רק ברבע מיכולת הנשיאה שלהן

יו''ר הליכוד בנימין נתניהו ורעייתו שרה בפריימריז / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

הפנים לשריונים: לאחר המהפכה ברשימת הליכוד, במפלגה מצפים להחלטת נתניהו

הטלפונים לראשי הערים במטרה שיתמכו בעורך ישראל היום לשעבר, הדילים שעיצבו את הצמרת החדשה של המפלגה, והמפלה של השרים לשעבר שלא השכילו לעבוד בכנסת: מאחורי הקלעים של הפריימריז בליכוד ● וגם: כך הפכה העבודה למפלגת נישה חברתית־כלכלית

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Mikhail Klimentyev, Sputnik, Kremlin Pool

חדשות טובות לאיחוד האירופי: מנוף הלחץ האנרגטי של פוטין נחלש

הממשל בנור-סולטן החליט להסיט חלק מיצוא הנפט לאזרבייג'ן כבר מחודש ספטמבר ● זאת לאחר שפוטין ניסה כמה פעמים להשתמש בצינור הנפט מקזחסטן כדי להגביר את מנוף הלחץ האנרגטי על האיחוד האירופי ● מול ההפסד של פוטין, מי ארבעת המרוויחות המיידיות?

טסלה 3 / צילום: Shutterstock

המדריך המלא לרכישת רכב חשמלי בישראל

שוק הרכב החשמלי בישראל צמח במהירות שיא של כ־120% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ● למרות ההצלחה המסחררת, הצרכנים הנלהבים נתקלים בלא מעט בעיות: החל מפיזור דליל של עמדות טעינה מהירות, דרך מחירים גבוהים שלא מתאימים לכל כיס, ועד מועדי אספקה בלתי ידועים ● מה חשוב לדעת לפני שקונים רכב חשמלי ולמה כדאי לצפות? המדריך המלא של גלובס

בורסת ת''א / צילום: שלומי יוסף

העליות בבורסה התחזקו בסיום; סלקום צנחה ב-6.3%, מג'יק ב-7.3%

מדד ת"א 35 רשם עלייה של 0.9%. ת"א 90 טיפס ב-0.8% ומדד ת"א מניב חו"ל בלט בעלייה של 2.8% ● דוחות רבים זרמו לבורסה: פרטנר, אל על, דיסקונט וישראכרט כבר פרסמו תוצאות