גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זהירות משיח פופוליסטי: כמה נתונים שכדאי להכיר כשמתווכחים על שחרור קסטיאל ודומיו

החלטת שחרורו המוקדם של עבריין המין אלון קסטיאל עוררה השבוע סערה ● אך מבעד לשיח הצר, התמונה מורכבת: הצפיפות בבתי הכלא מובילה בכל חודש לשחרורם של מאות אסירים, ללא ועדות וללא שיקום ● האם לא עדיף לשחרר את אלו שהשתקמו ושיפרו את התנהגותם? ● טור סופ"ש

אלון קסטיאל / צילום: שלומי יוסף
אלון קסטיאל / צילום: שלומי יוסף

השבוע נידונה שוב שאלת שחרורו המוקדם של אלון קסטיאל. השיח בעניינו, כמו גם בעניינם של עבריינים מורשעים ידועים נוספים, הוא שיח פופוליסטי, מתלהם, צר ומנוגד לאינטרס הציבורי. איני נוקט עמדה בנוגע לגוף ההחלטה לשחרר אף אחד מן המורשעים הללו, כל תיק לגופו וכל תיק ונסיבותיו. אולם הפופוליזם שנודף מכל התנגדות לשחרור מוקדם הוא מסוכן וחותר תחת תכלית הענישה וההרתעה.

הצפיפות בבתי הכלא גורמת לשחרורים

נתחיל מן היסודות - מתקני כליאה הם משאב מוגבל. ביוני 2017 בג"ץ חייב את המדינה להרחיב ולהגדיל את מרחב המחיה של האסירים והעצירים הכלואים בישראל. המדינה התקשתה לעמוד במשימה, לאור ריבוי האסירים ו"מצוקת הדיור" בבתי הכלא. פסק דין זה הוביל למספר שינויים, וביניהם "שחרורים מנהליים" - אסירים שטרם הסתיים ריצוי עונשם מקבלים שחרור מנהלי, על מנת לצמצם את כמות האסירים שכלואים בפועל בישראל.

ועדת ביטחון הפנים של הכנסת דנה בסוף חודש מאי האחרון בצו בתי הסוהר שעוסק בסך כל מקומות הכליאה בישראל. בצו הוצע לקבוע כי תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר ימשיך לעמוד על 14,100 עד לסוף השנה. בדיון התברר כי מצבת הכלואים בפועל גבוהה משמעותית מהתקן ועומדת על 14,900 כלואים.

הייעוץ המשפטי של שב"ס התייחס באותו הדיון לשחרור אסירים בטרם עת: "יש שחרור מנהלי רציף שמתקיים והיתה פנייה של נציבת שירות בתי הסוהר ליועמ"שית כדי לווסת ואף להרחיב אותו". אליאסף זכאי, ראש ענף תכנון כליאה בשירות בתי הסוהר, ציין בדיון כי "בשחרור מנהלי בלי ועדת שחרורים השתחררו בחודש מאי 374 כלואים, ובאפריל 478".
ח"כ אורית סטרוק התריעה בדיון מפני השימוש בצעד זה. "השחרור המנהלי הוא שחרור ללא שיקום ופוגע באסיר ובנפגעי העבירה".

נתון נוסף שיש לציין הוא עלות שהות האסירים בבתי הכלא. בנובמבר 2015 פרסמה ה"וועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים", כי עלות הכליאה הישירה הממוצעת של אסיר בישראל עומדת על כ-10,000 שקלים לחודש. בהמשך, העלות הישירה זינקה והיא עומדת כיום על למעלה מ-20,000 שקל. הזינוק בעלויות נובע בעיקרו מפסק דין של בג"ץ בעניין מרחב המחיה.

במאמר שיפורסם בקרוב בכתב העת "עיוני משפט", פרופ’ אורן גזל-אייל ופאדי מקלאדה מציינים כי העלות הממוצעת כיום של אסיר בישראל עומדת על כ-270 אלף שקל בשנה, והעלות השולית עומדת על יותר מ-300 אלף שקל בשנה. אי אפשר להתעלם מכך שהחזקת 15 אלף אסירים ועצירים עולה למדינה כ-4 מיליארד שקל בשנה.

אין ואקום: קסטיאל לא, אסיר שרירותי כן

כאמור, המדינה לא מצליחה לעמוד בהוראת בג"ץ בעניין מרחב מחיית האסיר, ומפרה את פסק הדין פעם אחר פעם. כמות המעצרים והמאסרים בישראל לא פוחתת, חרף השימוש הסיטונאי בשחרורים מנהליים. לאור העובדה כי מספר תקני הכליאה מוגבלים ויקרים מאוד, ברור שיש לנו, האזרחים, אינטרס כי השחרורים ייעשו באופן מבוקר ככל הניתן תוך בחינת מסוכנותו הנשקפת ושיקומו.

אין ואקום. על כל אי שחרור של 'קסטיאלים' למיניהם בוועדות שחרורים, שב"ס משחרר באופן שרירותי אסיר אחר בשחרור מנהלי. האם אנחנו לא מעוניינים לעודד ולתמרץ אסירים להשתקם על מנת שיזכו בשחרור מוקדם, כאשר האופציה החלופית היא שחרור אסירים באופן סיטונאי?

פרופ’ גזל-אייל במאמרו הנ"ל הרחיב עד כמה מנגנון השחרור המנהלי הוא בעייתי. "המנגנון לשחרור אסירים מסוכנים כדי לפנות מקום, גורם לכך שאותם אסירים משתחררים בלא תנאי, בזמן שאת העצורים ומבקשי השחרור על תנאי ניתן לשחרר בכפוף למגבלות משמעותיות שיקטינו את מסוכנותם".

עוד לדבריו, "השחרור המנהלי המוגבר, בצורתו כיום, גם מצמצם את היקף הפיקוח על אסירים משוחררים. כיוון שאסירים רבים מוותרים על השחרור על־תנאי ממאסר, בהמתנה לשחרור מנהלי, אותם אסירים משוחררים פטורים ממנגנוני הפיקוח שמטילות ועדות שחרורים על מי ששוחרר על־תנאי ממאסר".

ובכלל, האם עצם השהות של ה'קסטיאלים' עוד כמה חודשים בכלא תושיע את עם ישראל? האם איננו מעדיפים שאנשים יישבו כמה חודשים פחות בכלא אך שהותם שם תתמרץ אותם להשתקם ותקטין את המסוכנות שנשקפת מהם?

ההתמודדות עם העבריינים מורכבת ביותר


אמירה פופוליסטית נוספת מתייחסת לכך שלא הגיוני שאסיר ישתחרר כל כך מוקדם. לדוגמה, השחקן משה איבגי שוחרר על ידי ועדת השחרורים בסה"כ 5 חודשים לאחר שנכלא. אך זו אמירה טיפשית, מכיוון שמשך זמן הכליאה נקבע על ידי בית המשפט שהרשיע את הנאשם וגזר את עונשו. ועדת השחרורים מקבלת את גזר הדין כנתון, וממנו היא מוסמכת לקצר שליש.

החוק מגדיר מהם שיקולי הוועדה: "בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, תשקול הוועדה את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא".

כאשר הוועדה החליטה לשחרר את משה איבגי בשחרור מוקדם, זעמה ח"כ נעמה לזימי וטענה שמדובר ביריקה בפרצוף של הנפגעות. לזימי העלתה טענות שאינן ממין העניין, אך בחרה שלא להתייחס ללשון החוק מכוחו פועלת ועדת השחרורים.

הפופוליזם לא עוצר כאן, אלא ממשיך גם בחקיקה להחמרת ענישה. בשנים האחרונות חברי הכנסת קידמו חוקים להחמרת ענישה וקביעת עונשי מינימום על מספר לא מבוטל של עבירות. תעשו גוגל עם המילים "הצעת חוק" + "החמרת ענישה" ותקבלו מבול של הצעות חוק להחמרת ענישה בשלל רחב של עבירות.

ההתמודדות של המדינה עם עבריינות היא מורכבת ביותר. בג"ץ בפסק דין "מרחב מחיה" לא הפך, בלשון המעטה, את ההתמודדות לפשוטה וקלה יותר. הפתרון הקל להתמודד עם המציאות הוא להשתמש בפלסטר של החמרת ענישה וקביעת עונשי מינימום, בלי להתעניין מה יהיו ההשלכות בפועל של חוקים אלה. הפתרון הקל לקבל מחיאות כפיים הוא להרתיע את ועדות השחרורים מלשחרר עבריינים בשחרור מוקדם.

לאף אחד מהפופוליסטים הקולניים נגד שחרורם של הקסטיאלים למיניהם לא אכפת שהתוצאה תהיה שחרור לא מבוקר של עבריינים מסוכנים. שחרור כזה לא יעניין איש, מלבד את הקורבן הבא של האסיר שהשתחרר בשחרור שרירותי מוקדם ואשר נשקפת ממנו מסוכנות.

עוד כתבות

שיגורים מרצועת עזה הערב (ש') לעבר ישראל / צילום: Associated Press, Adel Hana

בצה"ל מעריכים כי בכיר נוסף בג'יהאד חוסל בעזה

לראשונה מאז התחיל מבצע "עלות השחר" נשמעו אזעקות בתל אביב ● הפלסטינים מדווחים עד כה על 12 הרוגים ו-84 פצועים כתוצאה מתקיפות צה"ל ברצועה ● בתום הערכת מצב, שר הביטחון גנץ הנחה את צה"ל להמשיך בתקיפות ובפעולות סיכול הירי על ישראל ● יו"ר האופוזיציה נתניהו יגיע לקבל עדכון ביטחוני מראש הממשלה יאיר לפיד

נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Lintao Zhang, Pool

ארה"ב וסין: האם המשבר המתרחב סביב טייוואן יתדרדר למלחמה?

ההסגר שהצי הסיני הטיל השבוע על טייוואן, בעקבות ביקורה של יו"רית בית הנבחרים ננסי פלוסי, ממחיש את הסכנה הממשית של מלחמה בין ארה"ב לסין ● בטוריו על עניינים בינלאומיים יואב קרני הקדיש בשנים האחרונות תשומת-לב מיוחדת ליחסים המתוחים בין שתי המעצמות ולהשפעות על מדיניות החוץ של ישראל

תושב עזה בין ההריסות / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

הסחורות, הפועלים והחשמל: מנופי הלחץ ששומרים את חמאס מחוץ לתמונת הלחימה

שנה לאחר מבצע "שומר החומות", תושבי עזה מצאו עצמם שוב בין הפטיש לסדן, והמצב הכלכלי ברצועה מחריף ● במקביל, צעדים כלכליים מצד ישראל למען תושבי הרצועה הפכו למנופי לחץ "חיוביים" על חמאס, שלא ממהר להצטרף למערכה

 

דירת גן עם חצר ענקית בהרצליה הייתה חצי שנה על המדף. בכמה היא נמכרה?

אחרי חצי שנת שיווק, דירת גן עם שישה חדרים בהרצליה נמכרה ב-4.5 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

הרמטכ''ל אביב כוכבי, ראש הממשלה יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ בפיקוד דרום ובעוטף עזה

המערכה הכלכלית של צה"ל מול משרד האוצר

העלות של מבצע צבאי מתחלקת להוצאות צבאיות מצד אחד ופגיעה במשק מהצד השני ●  חלק מהתקציב ימומן מתקציב משרד הביטחון, וחלק יצריך תוספת תקציבית מקופת המדינה ● כמה עלו מערכות קודמות ומה ההערכה לגבי "עלות השחר"?

דני מזרחי, מנכ''ל אופל בלאנס / צילום: אייל פישר

"איך אף אחד לא יודע איפה הצ'קים?": מנכ"ל חברת האשראי החוץ-בנקאי אופל בלאנס יוצא להגנה על התחום

דני מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס, חושש שאי-הסדרים ביונט קרדיט ובגיבוי אחזקות יפגעו במוניטין החברות החוץ-בנקאיות וישאירו את התחום כמונופול בנקאי ● הוא מתייחס למורכבות התחום ("לא מספיק לקחת שמות מפוצצים"), חושב שהנהירה לבורסה תיעצר ("כשכל דכפין יכול לגייס, מישהו עוד יסב נזק”), ויוצא להגנת הריבית הדו-ספרתית שגובים בענף

נפרדים מההייטק הסיני. צילום: AP / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למה המשקיעים הסינים נעלמו מההייטק הישראלי?

לפני עשור היו המשקיעים והתאגידים הסיניים "הדבר הבא" בהייטק הישראלי, עם עשרות משלחות מבקרים מדי שנה שהניבו השקעות רבות ● לחץ אמריקאי, יריבות הולכת וגוברת בין מזרח ומערב, אכזבה הדדית וגם שינויים כלכלים ופוליטיים בסין עצמה עצרו את שיתוף-הפעולה ● גלובס מתחקה אחר עלייתם וירידתם של הסינים מבמת ההשקעות בהייטק הישראלי

זיאד נח'אלה, מנהיג הג'יאהד האיסלמי הפלסטיני / צילום: Reuters, Marwan Naamani

טילי נ"ט, ידע טכנולוגי ועשרות מיליוני דולרים: הזווית האיראנית במבצע עלות השחר

לג'יהאד האיסלמי יש תקציב שנתי של כ-100 מיליון דולר, שאת רובו מספקת איראן בתשלומים המועברים בעיקר דרך חלפני כספים ואגודות חברתיות כביכול ● טהראן מספקת בנוסף גם אמצעי לחימה, ובהם טילי נ"ט מתקדמים ● איך המשבר הכלכלי באיראן משפיע על תמיכתה בארגון הטרור, והאם ההסלמה הנוכחית תשנה את התמונה?

חבל שחיפה לא מתנהלת כמו קבוצת כדורגל / צילום: Shutterstock, Altosvic

הפער בין חיפה השוקעת למכבי חיפה הנוסקת לא סביר

למרות החופים, ההרים ואפילו התחבורה הציבורית בשבת, חיפה סובלת מהגירה שלילית שנה אחרי שנה ● קברניטי העיר אפילו לא עושים מאמץ ללכוד את אוהדי מכבי חיפה - רבים מהם חיפאים "גולים", כדי לשכנע אותם להשתקע בה מחדש ● וגם: פייסבוק מזכירה למשקיעים כי אין חסינות בבורסות ● כוכבי השבוע 

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם ישראל בדרך למיתון - ועוד 9 כתבות שכדאי לכם לקרוא על הטלטלה בשווקים

מה עשו קרנות הנאמנות ביולי? ● הסבר על הפסיכולוגיה שמאחורי השוק הדובי בוול סטריט ● איך תשפיע עונת הדוחות על העלאות הריבית של פדרל ריזרב? ● החברות הישראליות בחו"ל שהפכו ליעד אטרקטיבי להשתלטות עוינת - ועוד סיפורים בולטים מהשבוע האחרון על המתרחש בשווקים

התפלגות האשראי שניתן לציבור לפי סוג מוסד

הדומיננטיות של הבנקים נחלשת, אך הם עדיין שולטים באשראי הצרכני

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: הבנקים עדיין שולטים באשראי הצרכני, אבל פחות

5 דברים שצריך לדעת על השווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה לא פועלת היום ועוד 4 דברים שכדאי לדעת על השווקים

היום אין מסחר בבורסה ● נעילה מעורבת בוול סטריט ביום שישי לאחר דוח התעסוקה החזק ● הפסד כבד לברקשייר האת'וואיי ברבעון השני ● והאם הפד צפוי להמשיך במדיניות העלאת ריבית אגרסיבית?

ולדימיר פוטין ושי ג'ינפינג במפגש השנתי של ''הפורום הכלכלי המזרחי'' בולדיווסטוק, רוסיה / צילום: Reuters

המזרח נגד המערב? פוטין ושי דווקא מהמרים על החלק הדרומי של העולם

עם הידרדרות היחסים עם המערב, מבקשות רוסיה וסין לארגן מחדש את מאזן הכוחות בעולם ולהטות את דרום כדור הארץ לטובתן באמצעות פרישת חסות, הלוואות והשקעות • בחלק מהמדינות הללו השליטים לא מעוניינים לעמוד לצד הדמוקרטיות, בהתחשב בכך שגם הם שולטים בסגנון סמכותני כמו פוטין ושי

האוצר מנסה לשכנע שהעלאת מס הקנייה על כלי רכב חשמליים ופלאג־אין  הכרחית לשמירה על הכנסות המדינה / צילום: Shutterstock

בעולם מסבסדים את המכוניות החשמליות, בישראל מעלים את המיסוי

לקוחות רבים שהזמינו רכב חשמלי יגלו בינואר כי הם נדרשים להוסיף עוד אלפי שקלים למחיר ששילמו ● באוצר הציגו את המהלך להעלאת מס הקנייה על כלי רכב חשמלי ופלאג־אין כחיוני לשמירה על הכנסות המדינה, אלא שבחציון האחרון ההכנסות ממסי רכב רק זינקו

עודד קבקוב / צילום: איל יצהר

הצעיר שעד גיל 23 הספיק לקנות שתי דירות בדימונה: "מאמין שהמחירים עוד יעלו"

קורס ללימודי ייעוץ משכנתאות פתח לעודד קבקוב את הראש והוביל אותו לרכוש עד גיל 23 שתי דירות בדימונה • חמוש בידע ובביטחון שצבר מהעסקה הראשונה, הוא המשיך לרכישת דירת שתי חדרים שלדבריו מאוד מבוקשות בעיר ● האזינו

בורסת ת''א / צילום: שלומי יוסף

מדדי אג'יו לתיקי השקעות ביולי: תיקון זמני בחסות המיתון

לאחר ירידות משמעותיות בשוקי האג"ח והמניות מתחילת השנה, המשקיעים עומדים דרוכים על קו הזינוק במטרה לעלות על הגל, בתקווה שיבוא ● ההסבר התומך בכך הוא שהמיתון המסתמן בעולם יעצור את העלאת הריבית ויוביל אף לירידתה ● האומנם?

נפילת טיל באזור אשקלון, יום שבת / צילום: דוברות המשטרה

עלות הקמת ממ"ד ממוצע היא 140 אלף שקל, וזו ההשפעה שלו על ערך הדירה

מבקר המדינה התריע כבר לפני שנתיים כי 231,650 איש ברדיוס 40 ק"מ מרצועת עזה חיים ללא אמצעי המיגון הנדרשים ● עלות ממ"ד היא כ־140 אלף שקל, אך בנייתו יכולה לתרום להעלאת ערך הדירה ● וגם להתחדשות העירונית יש כאן תפקיד חשוב

עיירת חוף בליגריה, איטליה. מהיעדים הטובים ביותר באירופה לרכישת בית להשקעה / צילום: Shutterstock, elitravo

מברלין ועד טוסקנה: מה קרה למחירים בשוק היוקרה באירופה?

אירופה מציעה שורה של יעדים אטרקטיביים לרכישת נדל"ן פרימיום להשקעה, ובהתאמה השוק רושם ביקושים ועליית מחירים ● ברלין מובילה עם הזינוק במחירים, ובטוסקנה נרשמה עלייה של 30% בפניות ● ובאיזה אזור כדאי לחפש נכס להשקעה?

כוחות הביטחון בזירת האירוע / צילום: דוברות המשטרה

רקטה פגעה בסמוך למפעל שטראוס בדרום

מהמשטרה נמסר: "כוחות המשטרה, הפועלים כעת בעיר שדרות, איתרו זירה ובה פגיעת פריט רקטי בסמוך למבנה" ● לפי הדיווח אין נפגעים

שיגור טילים מרצועת עזה לעבר ישראל / צילום: Associated Press, Hatem Moussa

הקרב על הנרטיב: איך מנהלים מבצע צבאי בעידן הניו מדיה

כדי למנוע התקבעות בדעת הקהל של הנרטיב הפלסטיני, יש לפעול במהירות רבה כדי להשפיע על ה-news cycle הראשון, זאת באמצעות רתימת כל הגורמים המודיעיניים והמבצעיים שיכולים לספק מידע והוכחות להזמת הטענות ● כך עושים זאת נכון