גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זהירות, סקר לפניך: הצצה אל מאחורי הקלעים של האובססיה הלאומית

עם פתיחת מערכת הבחירות חוזרת האובססיה הלאומית לסקרי המנדטים ● מיעוט נדגמים, לחץ של ערוצי טלוויזיה לפרסם סקר מהיום למחר, קושי באיתור מגמות הצבעה חדשות, והתבססות על נתונים שנשענים על שיעור מתלבטים גדול ● הצצה אל מאחורי הקלעים של תעשיית הסקרים לקראת הבחירות לכנסת ב-1 בנובמבר

עונת הסקרים / איור: גיל ג'יבלי
עונת הסקרים / איור: גיל ג'יבלי

מוטי הוא חבר במועדון אקסקלוסיבי ובעל השפעה מיוחדת בתקופת הבחירות. הוא לא בעל הון, לא מנהיג חברתי וגם לא עסקן מקושר. הוא בסך הכל נרשם לפאנל אינטרנטי של אחד ממכוני הסקרים הגדולים ומקבל סכושם כסף צנוע בכל פעם שהוא משתתף בסקרי הבחירות שמתפרסמים בכלי התקשורת חדשות לבקרים.

פאנלים כאלה הם הבסיס המרכזי לסקרים כיום. כ-500 איש נדגמים לצורך סקר במהדורות המרכזיות. לכל אחד מהנסקרים יש בידיים כרבע מנדט. בשלב זה של הבחירות רשומות כ-13 מפלגות שונות שרצות עצמאית, כמחציתן נעות סביב אחוז החסימה. לכן, התלבטות הפרטית של מוטי בין תקווה חדשה לבין ימינה עשויה לתת לציבור תמונה מי מהן נכנסת לכנסת ומי נשארת בחוץ.

בצד השני של המפה הפוליטית, אם מרצ תקבל 12 קולות בסקר שבנוי על אותם 500 נדגמים, הכותרות ינבאו שהמפלגה לא עוברת את אחוז החסימה, בעוד ש-13 קולות כבר יקנו לה את ארבעת המנדטים הנדרשים ומקום בכנסת.

לתחשיב נוספת מפלגת רע"ם של מנסור עבאס, שסוקרים מודים שאת כוחה קשה במיוחד לאמוד. אבל על כך נפרט בהמשך.

סימן שאלה ראשון: מהו שיעור המתלבטים

הימים הקרובים ואלו שיבואו בהמשך יעמדו אם כן בסימן סקרי הבחירות לכנסת, והם יילכו ויתגברו לקראת תאריך היעד שנקבע -1 בנובמבר. הם ימלאו את מהדורות החדשות, אתרי האינטרנט והעיתונים ויתיימרו לתת לציבור תמונה מהימנה של המציאות. עד כמה הם מדויקים? הצצה לאחורי הקלעים של תעשיית הסקרים חושפת כי המדגמים השונים מלאים בחורים. לעתים, ההטיות השונות מובילות לתגובת שרשרת בקרב מפלגות, גוררות שינויים בקמפיין או אפילו פרישה של מתמודדים מהמירוץ או מהחיים הפוליטיים.

צופים במהדורת החדשות ניזונים מהפילוח הסופי והמעובד של הסקרים. לא מוצג להם התהליך המלא. הם לא מודעים להתאמות הסטטיסטיות ולהגדרות הפנימיות שמתקיימות מאחורי הקלעים. לא מדובר רק בעובדה שקול אחד לכאן או לשם מציג תמונה פוליטית שונה בתכלית, שלפיה יתפרו הפרשנים תיאוריות שלמות.

אם חשבתם שסקר עורך חישוב פשוט של סך בחירות הנשאלים בחלוקה ל-120 מנדטים, הרי שבמציאות נוספות לשקלול התאמות סטטיסטיות פנימיות הנעלמות מעיני הצופה. למשל, מרבית הסקרים לא מגלים לציבור את שיעור המתלבטים. אם קבוצת המדגם כוללת רבים שעוד לא החליטו למי יצביעו, אם בכלל יצביעו, רמת הדיוק של הסקר פוחתת. הרצון להאכיל את צרכני התקשורת בתמונת מצב לעוסה ומסודרת מסתיר מאחורי את חוסר הוודאות ואת הפרגמנטים שעליהם בנויות התוצאות.

מפעילים משקולות: מנסים לנרמל את הנתונים

"אני מאמין שכל סוקר עושה נירמול לנתונים כי אין ברירה אחרת. הסקר לא יכול להיות מנותק מהדיון הרווח ומנתונים שאנחנו יודעים מהעבר", אומר לגלובס ד"ר אמנון כוורי המתמחה בפוליטיקה אמריקאית ועוסק רבות בסקרים במסגרת המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי. "אם לקחתי קבוצה של נסקרים ואני מגלה שהיא לא מייצגת את המגוון של האוכלוסייה הישראלית, אני מפעיל משקולות. למשל, אם היו לי פחות מידי חרדים בסקר, אז אני אתן משקל יותר גבוה לכל חרדי שנמצא בסקר כדי לתקן. יש סף מסוים שעד אליו אפשר לתקן, אחריו זה כבר הופך להיות סתם מספרים. כולם עושים את זה".

הבעיה היא שהדרישה של כלי התקשורת לפרסום סקרים מהירים, מיד אחרי כל התפתחות בכרוניקה הפוליטית, מאלצת את הסוקרים להתפשר וללחוץ על המשקולות קצת יותר מדי. "אנחנו עושים יותר מדי סקרים - ופחות מדי טובים", מדגיש כוורי. "אומרים לנו שסטיית התקן היא 3%-4%. זה נכון לסקר בינארי על שאלה של כן או לא, אבל לא נכון לעניין חלוקת מנדטים. כשצריך להשליך מסקר של 500 אנשים על מיליונים באוכלוסייה, נוצר מצב שכל נסקר שההתנהגות שלו קצת שונה מהכלל יכול להטות את התוצאות. סקר של 1,500 או 2,000 הוא כבר יותר מדויק, אבל לא עושים את זה כי לדגום כמות כזאת של אנשים זה איטי ויקר. רוצים את התחזיות כבר היום, כי את מי זה יעניין בעוד שלושה ימים.

"בגלל הצורך הזה, המשקולות שאנחנו מפעילים הן כבדות יותר. אנחנו מנסים להשתמש במה שידוע לנו על החברה כדי לתקן את הסקר, ואז אנחנו בעצם שוחקים מגמות קיימות. הדבר הזה הורס את היכולת שלנו ללמוד משהו מהסקרים. אם היינו קצת עושים פחות סקרים, ועושים אותם יותר גדולים, נכון שזה היה פחות מהיר אבל זה היה יותר מדוייק. אבל זה מאוד לא תקשורתי. זה לא מה שערוצי הטלוויזיה ירצו ואני מבין אותם, אבל צריך להבין שזאת המציאות. אני מאמין שסקר שעשוי טוב מסוגל לנבא באופן לא רע את עמדות הציבור תחת מגבלות. הבעיה שיש לנו היום היא שתעשיית הסקרים נמצאת במצב מאוד קשה". כוורי, המשמש כראש המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, חוקר את תופעת הסקרים וגם עורך אותם בעצמו, אבל הוא נמנע מעשיית סקרי בחירות וסקרים אחרים המסתמכים על קבוצות מדגם מצומצמות.

ערפל קרב: קושי באיתור תתי־מגמות חדשות

הסקרים טובים בניבוי דברים שאנחנו כבר יודעים מארבע מערכות הבחירות הקודמות. ניתן להניח שהליכוד היא המפלגה עם מספר המנדטים הגדול ביותר, ומובן שבחלוקה הסופית לגושים נגיע לתוצאה צמודה. אבל כמעט בכל מערכת בחירות יש תתי-מגמות חדשות, בין אם מפלגות אווירה חדשות שקמות, תרחישים תקדימיים כמו רע"ם הערבית שהצטרפה לקואליציה, או רמטכ"לים לשעבר שמצטרפים למערכת הפוליטית.

 

את כל אלה מתקשים הסקרים לנבא, בגלל שאין להם נקודת עבר להיאחז בה ולהשוות אליה בשלב נירמול הנתונים. דוגמה אפשרית לכך היא המקרה של משה פייגלין, שהסקרים ניבאו למפלגתו "זהות" גבוהות ונצורות בבחירות הראשונות של 2019, אבל לבסוף מצא את עצמו מתחת לאחוז החסימה. או הדוגמה ההפוכה, מפלגת הגימלאים של רפי איתן, שהפתיעה בבחירות 2006 עם שבעה מנדטים כשנהנתה מהצבעת מחאה של הציבור נגד המפלגות הגדולות.

בהקשר זה של מגמות חדשות, אחת הנקודות שמטרידה את הסוקרים בבחירות הקרובות היא מה יהיה עם מנסור עבאס. לסוקרים היו חיים הרבה יותר קלים כשכל הסיעות הערביות רצו ברשימה אחת משותפת. ברגע שהחברה הערבית מפוצלת פוליטית עם עמדות מאוד שונות - האחת רוצה לעבוד עם קואליציה והשנייה להישאר באופוזיציה - רק בבחירות הקרובות נדע לראשונה את תוצאות הניסוי בקלפי. כיוון שאין מידע קודם ללמוד ממנו ולתקן את הסקרים לפיו, וגם לא יודעים כמה יהודים יצביעו לו, הסוקרים חוששים מפער שעלול להיווצר בין המדגמים לבין תוצאות האמת.

חוסר אמינות: איך מאתרים את "השקרנים"

הסוקרת הוותיקה ד"ר מינה צמח הייתה מהראשונים בארץ להכניס שיטות תיקון לסקר בחירות. בשיחה עם גלובס היא מספרת שפיתחה את השיטה שלה בבחירות המהפך ב-1977, בהן עלו לשלטון מנחם בגין והליכוד. "אולי זה לא יפה להתגאות, אבל ב-77’ הייתי היחידה שחזיתי נכון את תוצאות הבחירות. פרופ’ אשר אריאן עלה כבר אז על זה שמצביעי מחל לא רצו להשתתף בסקרים. או שפחדו לענות, או שענו שהם לא רוצים לגלות, או שלא השתתפו בכלל בסקרים. ראיתי שהמדגמים שלנו לא מייצגים נכון את מה שהיה בקלפי ואז נתתי שקלול מתאים. זה מה שעושים עכשיו כולם".

צמח מצביעה על תופעה דומה בקרב מצביעי ש"ס. "הדבר שהכי חשוב לי במדגם בחירות הוא שיהיה ייצוג של מצביעי כל המפלגות השונות. אבל ההיענות לסקרים היא לא שווה בכל המפלגות. מצביעי ש"ס למשל פחות משתתפים בסקרים. אז איך אנחנו בודקים האם המדגם נכון ואיך מתקנים אותו? אנחנו שואלים תמיד כל נסקר למי הוא הצביע בבחירות האחרונות. ואז, משווים את ההתפלגות שיש לנו במדגם עם מה שהיה בתוצאות האמת בבחירות הקודמות. מה שעשיתי זה לתקן את המדגם שלי כדי שהוא יהיה מייצג לפי התפלגות המצביעים האמיתית". למשל, מסבירה צמח, "אם רק שני אחוזים מהנסקרים הם מצביעי ימינה, אבל אני יודעת שבבחירות הקודמות היו להם 4%, אז אני לוקחת את הבחירות החדשות שלהם ומכפילה להן את המשקל".

מחקרים שונים מצביעים שתופעת חוסר האחידות בין מצביעי מפלגות שונות מבחינת שיתוף פעולה עם סקרים היא בין לאומית. דוגמה לכך היא בחירות 2020 בארצות הברית. באופן יחסי, מצביעי טראמפ הרפובליקני נמנעו יותר מלענות לסקרים מאשר מצביעי ביידן הדמוקרטי. זאת ניתן היה לגלות בדיעבד, עם השוואת פילוח ההצבעה לפי אזורים אל מול האזורים בהם השיבו נסקרים שהם לא מעוניינים לחשוף את הבחירה שלהם. אחד המחקרים בנושא, שפירסם ד"ר כוורי, מראה שמי שעונה לסקרים הם אנשים עם עמדות הרבה יותר מוצקות. זה גורם לסקרים להיראות כאילו הציבור האמריקאי יותר מקוטב מכפי שהוא באמת.

צמח לא מסכימה עם הטענה שהקצב התקשורתי המהיר הרודף אחרי האירועים הוא זה שגורם למדגמים מצומצמים יותר. "בסקרים אינטרנטיים אין בעיה לדגום גם אלף איש ביום. זה יותר שאלה של מחיר ושל תועלת. צריך לזכור שבכל אמריקה הגדולה מראיינים בדרך כלל כ-2,000 אנשים בסקר, לא יותר".
"הבעיה האמיתית היא פיצוח המתלבטים ואלה שלא רוצים לענות", טוענת צמח. כמה אחוזים מהנשאלים בסקר הם מתלבטים? "יש עקומה למתלבטים", היא מסבירה, "ככל שמתקרבים לבחירות עד מרחק מסוים שיעור המתלבטים עולה, ואחר כך הוא יורד עד יום הבחירות. במדגם האחרון שלפני הבחירות, לפחות 10% יענו בסקר שהם לא יודעים למי יצביעו או שאינם רוצים לענות".

 

רוב מכוני הסקרים עובדים אותו הדבר ונבדלים ביניהם בשיטות פיצוח הקולות הצפים. לצורך כך יש שאלות עזר, כמו למשל השאלה מי מהמועמדים מתאים יותר להיות ראש ממשלה. מעבר לסטטיסטיקה, יש כאן גם סוציולוגיה ופסיכולוגיה. למשל, כשאתה משקלל סקר, יש מכונים שמתקנים את הממצאים לא רק לפי הצבעה בעבר אלא גם לפי רמת הדתיות. בסך הכל הסקרים בארץ נותנים תחזיות טובות. כשאתה בודק את הסקרים בשבוע האחרון לפני בחירות, הם בדרך כלל טובים". צמח עובדת במכון מדגם שעורך את סקרי הבחירות לערוץ 12, אבל פרשה מהעיסוק בסקרים פוליטיים מאז הבחירות הראשונות של 2019, שבהן טענה להטעייה מכוונת מצד מצביעי ליכוד.

מנוע לפעולה: סקרים מאיצים פרישה או שינוי בקמפיין

אין חידוש בכך שהסקרים טובים רק נכון לשעה שבה הם נערכו, וגם זה בספק. יש מספיק דוגמאות מהעבר שבהן הסקרים פספסו. יש המכנים את ה-17 במרץ 2015, יום הבחירות לכנסת העשרים, "יום הכיפורים" של הסוקרים. אז ניבאו המדגמים הסופיים קרב צמוד בין הליכוד של בנימין נתניהו למחנה הציוני של יצחק הרצוג. למחרת בבוקר, מצאו את עצמם הסוקרים מתרצים באולפנים איך החמיצו את ניצחון הליכוד בפער מובהק של 6 מנדטים. חלקם ייחסו את הפער לקמפיין "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" של נתניהו ברגע האחרון, אחרים טענו שמצביעי הליכוד שיקרו במדגמים.

חרף הקושי הברור בהסתמכות על הסקרים, הם נותרים מחולל פוליטי כבד משקל. הספורט התקשורתי של הסקרים הוא חביב ומעניין, אבל עולה השאלה כיצד הם מצליחים להשפיע הן על הציבור והן על הפוליטיקאים, גם אם ברור לכולם שלא תמיד הם משקפים את המצב בשטח.

ראש הממשלה היוצא, נפתלי בנט, הודיע ביום רביעי על פרישה מהחיים הפוליטיים (כמו הסקרים, גם הצהרה זאת נכונה רק לאותה השעה). הפרישה הגיעה אחרי שראה בסקרים שהוא מתקשה לעבור את אחוז החסימה והעדיף להישאר בחוץ. פחות משעה לאחר ההודעה של בנט, אגב, כבר פרסמו חדשות ערוץ 12 סקר מנדטים עדכני עם איילת שקד בראשות ימינה, מתוך סקר שהכינו מראש לתרחיש שכזה. אז נכון, סביר להניח שבנט לא הסתמך בהחלטתו על הסקרים בתקשורת בלבד. פוליטיקאים עורכים גם סקרים פנימיים, רציניים יותר או פחות, אבל אלה לרוב נותרים חסויים בעיני הציבור. רק המחמיאים שביניהם יוצאים החוצה.

שינוי דפוסי הצבעה: נבואה שמגשימה את עצמה

הסקרים יכולים להיות נבואה שמגשימה את עצמה. לא פעם, מפלגות שהסקרים מנבאים להן שלא יעברו את אחוז החסימה, גורמות למצביעים פוטנציאליים להעדיף מפלגות אחרות, מחשש שהקול שלהם יירד לטימיון. דוגמה כזאת מהבחירות האחרונות היא המפלגה הכלכלית של ירון זליכה, שקיבלה כ-0.8% בלבד מהקולות ולא נכנסה לכנסת. או רון חולדאי, שפרש באמצע המירוץ כשראה שהוא לא מצליח להתרומם בסקרים.

סקר חדשות 12 / צילום: מתוך חדשות 12

מקרים הפוכים הם נבואות שעצם פרסומן מביא לשינוי במגמות המצביעים. הסקרים בבחירות הקודמות העלו חשש בקרב גוש "לא נתניהו" שמרצ וכחול-לבן לא יעברו את אחוז החסימה. זה דווקא השתלם לבני גנץ וניצן הורוביץ, שזכו לתמיכה גבוהה ברגע האחרון וקיבלו לבסוף יותר מנדטים מכפי שציפו. תימוכין לכך ניתן למצוא במחקר של ד"ר מעוז רוזנטל מאוניברסיטת רייכמן, המראה שהציבור הישראלי יודע להפעיל שיקולים אסטרטגיים בבחירות, בהעדפות של מפלגות שהציבור מעוניין שיעברו את אחוז החסימה.

הקמפיינרים מגיבים באופן שוטף לסקרים הפומביים שמתפרסמים. לא פעם זה לצורך קמפיין "גוועלד" שקורא לציבור להציל את המפלגה. צורה אחרת לתגובה לסקרים היא הזהירות שמגלה כיום ראש הממשלה הנכנס, יאיר לפיד, אל מול מרצ, מחשש שתקרוס ותאבד לגוש עשרות אלפי קולות. לבסוף, גם אם יש בציבור נטייה לזלזל בסקרים, אין להם תחליף טוב יותר. הם מספקים לנו תחושה של התמצאות במרחב הפוליטי הסבוך, גם אם לא מראים את התמונה במלואה. 

המרדף אחר דעת הקהל: המפלגות רוצות סוקרים מהטלוויזיה

למפלגות יש אינטרס לעבוד עם הסוקרים הקבועים של ערוצי הטלוויזיה והעיתונים. "ברגע שאת מזמינה סקר מסוקר שעובד בטלוויזיה, רואים שיפור בסקרים שמתפרסמים בערוצים. לא מדובר במעשה רמייה. סקרים זה דבר דינמי, פשוט מחליטים למי מרימים רבע מנדט - ומצבך משתפר פלאים. לכן, באחת ממערכות הבחירות האחרונות ביקשתי שנעשה סקר אחד עם מנו גבע וסקר אחד עם קמיל פוקס", מודה באוזניי יועץ פוליטי.

שוק הסקרים הרותח נהנה מהיעדר רגולציה או כללים מנחים. כל סוקר יכול להחליט עם מי הוא עובד מתי שהוא רוצה: גם עם העיתונות וגם עם הגורמים המסוקרים, המפלגות. בסופו של דבר מדובר בסטטיסטיקה, במספרים, אך גם בשאלה מי הנדגמים ובעיקר מה השאלות שנשאלות בסקר, והן יכולות להטות את הסקרים לשביעות רצון הגורם המממן. במהלך השנים עבדו המפלגות הוותיקות עם גורמים שונים בשוק. כך למשל, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן עבד עם שווקים פנורמה של יוסי ודנה, הליכוד ומפלגת העבודה הזמינו סקרים מרפי סמית, וימינה בגלגולה הראשון מדיירקט פולס של שלמה פילבר. יש עתיד עובדת מול מכון הגל החדש.

"למפלגות חשוב מה יכתבו עליהן"

כאשר גם הסוקרים המסורתיים של הערוצים הגדולים זוכים מעת לעת לסקרים מוזמנים מטעם המפלגות - כמו מנו גבע של חדשות 12, שערך סקרים גם עבור גדעון סער וכחול לבן; מכון קנטר שעובד עם כאן 11; וקמיל פוקס שעובד עם חדשות 13 וערך סקרים למפלגות שהזמינו ממנו גם כן. "למפלגות יותר חשוב מה יגידו עליהן בתקשורת יותר מאשר מהם המספרים האמיתיים, ולכן הם עובדים עם סוקרים שעובדים עם הערוצים", אומר גורם אחר בשוק הסקרים. לדבריו, יש מעין מוסכמה לפיה סוקרים עובדים עם מפלגה אחת, עיתון אחד ואתר אחד, "אבל אין שום רגולציה וזה בנוי על מוניטין בלבד".
לעתים, מי שעומד בראש המפלגה מזמין את הסקרים ועובד מול מכון המחקר או הסוקר, ולעיתים עושה זאת יועץ התקשורת שנשכר לקמפיין.

סקר חדשות 13 / צילום: מתוך חדשות 13

בחודשים הקרובים ייערכו פריימריז בשלוש מפלגות: הליכוד, העבודה ומרצ. החברות הגדולות של ערוצי הטלוויזיה לא סוקרות עבור מתמודדי הפריימריז, אך סוקרים אחרים צפויים לעבוד שעות נוספות עבור מי מבין המתמודדים שגם מחזיק באמצעים לממן אותם. בין היתר נמצאים ב"פול" מערכות הסוקרים: דיירקט פולס, רפי סמית, מאגר מוחות, פאנלס פוליטיקס של מנחם לזר, הגל החדש, גאוקרטוגרפיה של אבי דגני ועוד.

ערוצי הטלוויזיה נאמנים לסוקרים

עבור חדשות 12 יערכו את הסקרים מנו גבע ומכון מדגם. גבע הוא הסוקר של החברה מאז הבחירות לכנסת ה-20 שנערכו בשנת 2015, לאחר שנים שהסקרים נערכו על ידי מינה צמח.

חדשות 13 ממשיכה עם הצוות שלה בראשות פרופ’ קמיל פוקס, יחד עם פרויקט המדגם של פרופ אריאל איילון והסוקר במגזר הערבי-ישראלי יוסוף מקלדה. כאן 11 יעבדו עם הסוקר דודי חסיד ומכון קנטר סקרים שמלווים את התאגיד ממערכת הבחירות באפריל 2019 - ארבע מערכות בחירות.

שירית אביטן כהן וענת ביין־לובוביץ’

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Reuters, Mary F. Calvert

ארה"ב: דוח התעסוקה מותיר את מדיניות העלאת הריבית של הפד בנתיב האגרסיבי

דוח התעסוקה האמריקאי לחודש יולי היה חזק, בניגוד לציפיות להאטה בכלכלה ● העסקה נרחבת וגידול בשכר העובדים בארה"ב מקשים על הבנק המרכזי להוריד את קצב העלאות הריבית בספטמבר הקרוב

מסכי הטלוויזיה הסינית ביום חמישי. מראים את ניסויי הטילים של סין בעקבות ביקור פלוסי בטייוואן / צילום: Associated Press

מלחמת סין בטייוואן: שנת 1938 דופקת בדלת

סין חושבת שהיא הגיעה, או עומדת להגיע, לשוויון צבאי עם ארה״ב וגם שטייוואן רוצה לברוח ממנה ● התנהגותה בשבוע האחרון היא יותר מהוצאת קיטור ונראה שהיא מוכנה לקחת סיכונים שלא עלו עד כה על הדעת ● מנבכי ההיסטוריה חוזרים ובוקעים הקולות של שנות ה־30 של המאה הקודמת

אילון מאסק, האיש העשיר ביותר בעולם / צילום: Associated Press, Jeff Chiu

שלושה חדרים ב-45 אלף דולר בלבד: הבית החדש של אילון מאסק

מאסק, שהונו נאמד בכ־270 מיליארד דולר, רכש את הבית בשל מיקומו – מרחק הליכה ממתקן שיגור של SpaceX ● המיליארדר סיפר בפודקאסט כי הבית כלל במקור שני חדרי שינה, אך הוא המיר את החניה לחדר נוסף וכיום יש בו שלושה חדרים: "זה בית קטן מאוד"

עיירת חוף בליגריה, איטליה. מהיעדים הטובים ביותר באירופה לרכישת בית להשקעה / צילום: Shutterstock, elitravo

מברלין ועד טוסקנה: מה קרה למחירים בשוק היוקרה באירופה?

אירופה מציעה שורה של יעדים אטרקטיביים לרכישת נדל"ן פרימיום להשקעה, ובהתאמה השוק רושם ביקושים ועליית מחירים ● ברלין מובילה עם הזינוק במחירים, ובטוסקנה נרשמה עלייה של 30% בפניות ● ובאיזה אזור כדאי לחפש נכס להשקעה?

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

אלרוב לכלל ביטוח: הציגו פרוטוקולים וחוות-דעת בלתי תלויה לאישור רכישת מקס

פחות משבוע לתום הארכה שניתנה לכלל ביטוח להשלים את רכישת חברת כרטיסי האשראי, בעלת המניות הגדולה בחברה פנתה ליו"ר הדירקטוריון חיים סאמט ● "אין חולק כי עסקת מקס היא עסקה חריגה וגורלית, בין אם תתברר כעסקה מצוינת ובין אם תתברר כעסקה כושלת אשר, חלילה, תביאה לפי התהום", כתבו באלרוב

חסימת צמתים בעוטף עזה, יום שישי האחרון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

מבצע עלות השחר: אילו עסקים זכאים לפיצויים?

עדיין לא ברור האם יינתן סיוע לכל העסקים שעלולים להיפגע כלכלית מתרחיש של התמשכות מבצע עלות השחר ● מה כולל הפיצוי ואיך מבקשים אותו? גלובס עושה סדר

שיגור טילים מרצועת עזה לעבר ישראל / צילום: Associated Press, Hatem Moussa

הקרב על הנרטיב: איך מנהלים מבצע צבאי בעידן הניו מדיה

כדי למנוע התקבעות בדעת הקהל של הנרטיב הפלסטיני, יש לפעול במהירות רבה כדי להשפיע על ה-news cycle הראשון, זאת באמצעות רתימת כל הגורמים המודיעיניים והמבצעיים שיכולים לספק מידע והוכחות להזמת הטענות ● כך עושים זאת נכון

ולדימיר פוטין ושי ג'ינפינג במפגש השנתי של ''הפורום הכלכלי המזרחי'' בולדיווסטוק, רוסיה / צילום: Reuters

המזרח נגד המערב? פוטין ושי דווקא מהמרים על החלק הדרומי של העולם

עם הידרדרות היחסים עם המערב, מבקשות רוסיה וסין לארגן מחדש את מאזן הכוחות בעולם ולהטות את דרום כדור הארץ לטובתן באמצעות פרישת חסות, הלוואות והשקעות • בחלק מהמדינות הללו השליטים לא מעוניינים לעמוד לצד הדמוקרטיות, בהתחשב בכך שגם הם שולטים בסגנון סמכותני כמו פוטין ושי

נפילת טיל באזור אשקלון, יום שבת / צילום: דוברות המשטרה

עלות הקמת ממ"ד ממוצע היא 140 אלף שקל, וזו ההשפעה שלו על ערך הדירה

מבקר המדינה התריע כבר לפני שנתיים כי 231,650 איש ברדיוס 40 ק"מ מרצועת עזה חיים ללא אמצעי המיגון הנדרשים ● עלות ממ"ד היא כ־140 אלף שקל, אך בנייתו יכולה לתרום להעלאת ערך הדירה ● וגם להתחדשות העירונית יש כאן תפקיד חשוב

כוחות הביטחון בזירת האירוע / צילום: דוברות המשטרה

רקטה פגעה בסמוך למפעל שטראוס בדרום

מהמשטרה נמסר: "כוחות המשטרה, הפועלים כעת בעיר שדרות, איתרו זירה ובה פגיעת פריט רקטי בסמוך למבנה" ● לפי הדיווח אין נפגעים

התפלגות האשראי שניתן לציבור לפי סוג מוסד

הדומיננטיות של הבנקים נחלשת, אך הם עדיין שולטים באשראי הצרכני

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: הבנקים עדיין שולטים באשראי הצרכני, אבל פחות

זיאד נח'אלה, מנהיג הג'יאהד האיסלמי הפלסטיני / צילום: Reuters, Marwan Naamani

טילי נ"ט, ידע טכנולוגי ועשרות מיליוני דולרים: הזווית האיראנית במבצע עלות השחר

לג'יהאד האיסלמי יש תקציב שנתי של כ-100 מיליון דולר, שאת רובו מספקת איראן בתשלומים המועברים בעיקר דרך חלפני כספים ואגודות חברתיות כביכול ● טהראן מספקת בנוסף גם אמצעי לחימה, ובהם טילי נ"ט מתקדמים ● איך המשבר הכלכלי באיראן משפיע על תמיכתה בארגון הטרור, והאם ההסלמה הנוכחית תשנה את התמונה?

נעם וימן, מנכ''ל דיפלומט / צילום: קרן בן ציון גפני

מחאות הצרכנים מול בית המנכ"ל והלחץ מהמשקיעים: המלכוד של דיפלומט

מצד אחד, יבואנית אגרסיבית של מוצרי צריכה הנהנית משיעור רווחיות גבוה; מצד שני, חברה ציבורית שכבולה למחירים של יצרניות גלובליות ומחויבת לרווחיות עבור בעלי המניות ● כיצד הפכה דיפלומט, שהונפקה רק לפני כשנה וחצי, לסמל המאבק ביוקר המחיה בישראל, עד כמה יש לה אחריות לכך, ולמה המנכ"ל נועם וימן מרגיש שעיר לעזאזל

בניין היוקרה Murano at Portofino במיאמי ביץ' / צילום: Shutterstock

שנה לאחר קריסת הבניין במיאמי: מחירי הדירות באזור בירידה

הירידה במחירים משקפת את חששותיהם של הקונים בנוגע לבטיחות וצפי להוצאות של מאות אלפי דולרים על תיקונים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וויקס ומאנדיי יציגו הפסדים, דיסני בונה על הסטרימינג: 5 דוחות שכדאי לשים לב אליהם השבוע בוול סטריט

מבול הדוחות בוול סטריט נמשך, והשבוע יצטרפו גם חברות ישראליות בולטות כאשר תחזיות האנליסטים הן להפסדים נוספים ● איך התרסקות שוק הקריפטו תשפיע על הכנסות בורסת הקריפטו קוינבייס, והאם יצרנית הרכב החשמלי ריביאן סוף סוף תדווח על מכירות משמעותיות?

מחקר אחד בשבוע. איך מקשיבים לעובדים ממדינות שונות / צילום: Shutterstock

הפעולה הפשוטה והיומיומית שכל מנהל חייב לזכור לעשות

בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבותה של ההקשבה, וארגונים גלובליים כמו פייזר, IBM ופורד מעבירים לעובדים ולמנהלים הכשרות בנושא ● אבל מתברר שבתרבויות שונות צריך להקשיב בצורות שונות

ניתוח טכני

ניתוח טכני: המהלך שיוביל את האירו למחיר של פחות מדולר יצא לדרך

רמת התמיכה של 1.09 דולר לאירו נפרצה מטה, וההיסטוריה מלמדת שכשדשדוש נפרץ, השוק יבצע מהלך זהה באורכו לעומק הדשדוש ● במילים פשוטות: האירו אמור להיחלש עד ל-0.945 דולר לפחות

מנכ''לים מקשיחים עמדות בזמן שהכלכלה מראה סימני התקררות / אילוסטרציה: Shutterstock, fizkes

מנכ"לים זונחים את הגישה החברמנית עם הופעת סימנים להתקררות הכלכלה

כשהתחזיות מתקדרות, מנהלי חברות מחזירים דרישות ברורות, בדיקה של רמת הביצועים ומקצצים בפינוקים כמו ספלים וחולצות

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

כך פגעה התנודתיות בשווקים בחברה של וורן באפט

ברקשייר הת'אוויי שבשליטת באפט מציגה הפסד של כ-44 מיליארד דולר ברבעון, לעומת רווח של 28 מיליארד דולר ברבעון השני אשתקד ● באפט עצמו אמר כי הוא מעדיף להסתכל על הרווחים התפעוליים כדי לאמוד את ביצועי החברה, ואלו גדלו בכל פעילויותיה והסתכמו ב־9.3 מיליארד דולר

נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Lintao Zhang, Pool

ארה"ב וסין: האם המשבר המתרחב סביב טייוואן יתדרדר למלחמה?

ההסגר שהצי הסיני הטיל השבוע על טייוואן, בעקבות ביקורה של יו"רית בית הנבחרים ננסי פלוסי, ממחיש את הסכנה הממשית של מלחמה בין ארה"ב לסין ● בטוריו על עניינים בינלאומיים יואב קרני הקדיש בשנים האחרונות תשומת-לב מיוחדת ליחסים המתוחים בין שתי המעצמות ולהשפעות על מדיניות החוץ של ישראל