גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם שיטת המדידה החדשה של הלמ"ס תשקף את השינויים בשוק השכירות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שינתה את שיטת חישוב השינויים במדד שכר הדירה החודשי, לאור הפערים הגדולים בין נתוניה לנתונים שמפרסמות חברות פרטיות • אלא שגם בשיטה החדשה יש לא מעט בעיות, וכדי להגיע לאמת, כנראה צריך להשתמש ביותר משיטת מדידה אחת

שוכרים עומדים בתור לראות דירה בתל אביב / צילום: איריס מושקוביץ'
שוכרים עומדים בתור לראות דירה בתל אביב / צילום: איריס מושקוביץ'

בסיסי נתונים מהימנים ועדכניים הם תנאי סף לקבלת החלטות מושכלת. אלא שגם
בעידן עתיר מערכות מידע, חלק גדול מהנתונים הכלכליים והדמוגרפיים המשמשים לקביעת מדיניות, אינו מספק - אם בשל קשיים באיסוף מידע, בעיות מדידה או סילופים סטטיסטיים. סדרת הכתבות "חורים בנתונים" צוללת לעומק הדאטה שעל בסיסה
נקבעת מדיניות במגוון תחומים כלכליים, ובוחנת כיצד אי דיוק בנתונים עלול להוביל למסקנות שגויות ולהחלטות מוטעות.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נאלצה לאחרונה לעדכן את השיטה לפיה היא מודדת את השינויים במדד שכר הדירה החודשי. זאת לאחר ביקורת ציבורית נרחבת על הפער בין נתוניה לנתונים של חברות פרטיות שעוסקות בתחום, ודיווחים רבים של שוכרים על עליות חדות בגובה שכר הדירה.

לאור זאת החלה הלמ"ס לפני כחודשיים לפרסם את מדד שכר הדירה מפולח: לפי חוזים חדשים (עם שוכר חדש), מתחדשים (חוזה חדש עם אותו שוכר) ומתמשכים (תחת אותו חוזה). לפי הלמ"ס, 90% מהחוזים הם חוזים מתמשכים, ולכן מחיריהם לא השתנו כלל. לעומתם, החוזים שהתחדשו עבור אותו שוכר (7.5% מהחוזים) עלו בחודש יוני בממוצע ב־3% לעומת מאי, והחוזים החדשים, שנחתמים עם שוכר חדש (2.5% מהחוזים) עלו ב־6.5%.

 

בנוסף, הלמ"ס התחילה לעקוב אחרי אותן דירות לאורך זמן, ולא אחרי שוכרים לאורך מספר דירות.

הפערים שעולים מסוגי החוזים נובעים מ"הטיית השוכר הוותיק": המשכירים נוטים להעלות את המחיר בעיקר כשמתחלף השוכר, ופחות כשאותו שוכר נשאר. זה נובע מהסיכון בקבלת שוכר חדש, ומהמאמץ הנדרש לכך עבור המשכיר. זו הייתה הסיבה שמעקב אחרי אותם שוכרים לאורך זמן הטתה את המדד כלפי מטה, וזו גם הסיבה לפיצול הנדרש במדד שכר הדירה.

 

אלא שגם על המתודולוגיה החדשה נשמעת ביקורת: לטענת המבקרים, העלייה האחרונה במדד שכר הדירה (0.4%) אינה מייצגת את כיוון השוק ורחוקה מהחוויה של מי שמחפשים דירה להשכרה. ולכן עולה השאלה: האם החוזים המתמשכים, שעלו ב־0%, צריכים להוות 90% ממדד שכר הדירה?

עוקבים אחרי כלל השוק, לא רק חוזים חדשים

לפי דורון סייג, מנהל מדדי דיור בלמ"ס, "הסיבה שמסתכלים גם על החוזים המתמשכים היא כי המדד נועד לשקף חודש אחרי חודש כמה אנשים משלמים בפועל - ולא מה מחיר השוק בחוזים חדשים. בנוסף, הלמ"ס מסונכרנת עם המתודולוגיה בעולם, שנוהגת לעקוב אחרי המחירים חודש אחרי חודש גם בחוזים מתמשכים. לכן, כדי שמדד המחירים לצרכן יהיה בר השוואה לעולם, הלמ"ס מיישמת את המתודולוגיה הבינלאומית". ואכן, גם בשיטות המדידה הנהוגות באירופה ובארה"ב, נהוג למדוד כך את שכר הדירה.

גישה אחרת היא זו שנוקטת בה חברת וויצ'ק (Wecheck), שמציעה שירותי ביטחונות לשוכרים ובדיקות רקע עבור המשכירים. וויצ'ק מפעילה מערכת שסוקרת את המודעות להשכרה ברשת. לפי המנכ"ל רמי רונן, "כדי להימנע מהטיות, אנחנו מתקפים את המידע בכמה דרכים: אנחנו עוקבים אחרי התפתחות המחירים של אותו נכס לאורך זמן, ובודקים נתוני אמת של הלקוחות שלנו. אנחנו משווים את הנתונים למודעות, וכך מתקנים את ההטיות".

רמי רונן מנכ''ל WeCheck / צילום: פוטו פרג׳

אך יש שוני אדיר בין מדד שכר הדירה שלהם לבין המדד של הלמ"ס. לדברי רונן, "וויצ'ק מייצגים אך ורק את מי שבא לסגור דירה חדשה. בעיני צריך שני אינדיקטורים - אחד, כמה אנשים משלמים על דיור. השני, כמה בנאדם שמחפש דירה להשכרה ישלם עליה. אנחנו מתעסקים רק בדבר השני. לדעתי, זה מה שמעניין את האזרח בישראל שרוצה לשכור או להשכיר דירה. זה גם מה שאמור לעניין את מי שרוצה לדעת מה מצב שוק הדיור".

לפי נתוני וויצ'ק, בין מאי 2021 למאי 2022, מחירי השכירות עלו על פי הלמ"ס ב־1.6% בלבד. באותו הזמן, המדד של וויצ'ק עלה ב־4.5%. ומה לגבי החוזים החדשים בלבד? כאן אין ללמ"ס תשובה. הם התחילו לפרסם את המדד המפוצל לפני חודשיים בלבד, והם אינם מסוגלים כרגע לספר השוואות מפוצלות שנה אחורה.

סייג מציין כי "לא ניתן לפרסם סדרה עיתית של נתוני עבר לפי סוגי חוזים, כי המתודולוגיה הקודמת התבססה על מעקב אחרי שוכרים ולא מעקב אחרי דירות".

התשובה בגוף השאלה: מה אנחנו מחפשים?

מכאן עולה השאלה: כשאנחנו אומרים מדד מחירים, למה אנחנו בעצם מתכוונים? האם אנחנו רוצים לדעת כמה השתנה התשלום בפועל של משפחות על שכירות, או מה כיוון השינוי של שוק השכירות בישראל? מדובר בשתי שאלות שונות עם תשובות שונות. לגבי השאלה הראשונה, המדד של הלמ"ס קרוב ככל הנראה לאמת. באמת משפחות משלמות "רק" 0.4% יותר על שכירות מאשר בחודש הקודם, גם אם שוק השכירות מתלהט והמחירים עולים.

אם המטרה היא להבין לאיפה הולך שוק השכירות, דווקא שכר הדירה על חוזים חדשים ומתחדשים הוא הרלוונטי. אם נחשיב רק אותם, נקבל שיעור עלייה חודשי של 3.9%, שהוא גבוה מאוד. כל כך גבוה, שהוא אף עולה על המדד של וויצ'ק שעלה ב־2.4% לדירות קטנות וב־1.1% לדירות גדולות.

הסטטיסטיקה, במקרה הזה, היא בעיני המתבונן - מה השאלה שאנחנו רוצים לשאול? כל אחת דורשת חישוב שונה, וכדי שנוכל לענות על כולן - הלמ"ס נדרשת להיות מסוגלת לחשב גם שנה אחורה את שכר הדירה המפוצל.

עוד כתבות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר