גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקבלי הפנסיה התקציבית יזכו לתוספת נדיבה, הדלק יתייקר: המרוויחים והמפסידים מהאינפלציה

סעיף ההצמדה למדד המחירים לצרכן היה בעשור האחרון עוד כוכבית שולית בחוזים ובתשלומים רבים, אך אינפלציה של 4.4% הפכה אותו לסעיף ששווה 11 מיליארד שקל ● בקצבאות ביטוח לאומי, בארנונה, בבלו, בפנסיות התקציביות וגם במשכנתאות ובשכר במגזר הציבורי: כמה מהמשק הישראלי צמוד למדד?

מהארנונה ועד הפנסיה התקציבית: המחירים הסמויים של האינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
מהארנונה ועד הפנסיה התקציבית: המחירים הסמויים של האינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מדד המחירים לצרכן עולה, ויחד איתו מגוון רחב של תשלומים, חוזים, מסים והחזרים מתייקרים. במהלך רוב העשור האחרון, כשהאינפלציה הייתה נמוכה, ההצמדות במשק נעלמו מהעין בשל ההשפעה המועטה שלהן, אבל כעת, כשהאינפלציה בישראל מזנקת והגיעה בחודש יוני לשיא של 14 שנה (4.4%), ההצמדות הופכות מסעיף טכני וסמלי לעניין מהותי ששווה לא מעט כסף.

כמה מהמשק הישראלי צמוד למדד? מניתוח גלובס עולה כי סך ההצמדות למדד שניתן לחשב מסתכמות בכ־254 מיליארד שקל בשנה, שמהווים 16.3% מהתוצר השנתי של כל הכלכלה הישראלית. כלומר, אינפלציה של 4.4% תייקר אותם אוטומטית ב־11 מיליארד שקל בשנה. מדובר בחישוב שמרני, משום שהוא לא כולל את ההצמדות המאתגרות יותר להערכה, כמו חוזים פרטיים, הלוואות שאינן משכנתאות ושכר דירה.

ההצמדה הגדולה ביותר: ביטוח לאומי

ההצמדה המשמעותית ביותר אולי למשק הישראלי היא זו של ביטוח לאומי. מלבד קצבת הנכות, שמוצמדת לשכר הממוצע במשק, וקצבת האבטלה, שקשורה לשכר האינדיבידואלי של מקבל הקצבה, כל קצבאות ביטוח לאומי מוצמדות למדד המחירים לצרכן. כלומר, כ־96 מיליארד שקל בשנה שמוצמדים למדד המחירים לצרכן. המטרה, כמובן, היא למנוע שחיקה בקצבאות בעיתות אינפלציה, אך המשמעות שלה היא הוצאות נוספות לביטוח לאומי, שכבר היום סובל מגירעון אקטוארי נרחב והאינפלציה לכשעצמה מגדילה את הוצאותיו.

ההצמדה השנייה גם היא הוצאה ממשלתית - החוב הלאומי. על פי דוח החוב השנתי לשנת 2021 "עמד החוב הצמוד על כ־50% מסך החוב. עיקר העלייה בשיעור החוב הצמוד בשנים האחרונות נובע מגיוס נטו של איגרות חוב מיועדות". אגרות החוב המיועדות הן מעין סבסוד לפנסיה, בדמות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד המחירים לצרכן שמניבות תשואה גבוהה בהרבה מהמקובל בשוק ביחס להשקעה סולידית כל כך. לאחרונה, משרד האוצר החל בתהליך של הפסקת הנפקת אגרות החוב המיועדות לטובת מנגנון הבטחת תשואה לחוסכים, אך האג"ח המיועדות שכבר הונפקו עדיין צפויות להישאר איתנו בזמן הקרוב. בנוסף, ישראל מנפיקה אגרות חוב "סטנדרטיות" צמודות למדד, ויחד מדובר על כ־50% מהחוב.

כדי לחשב את ההשפעה השנתית, ניתן לקחת את החזר החוב השנתי שעומד על 110 מיליארד שקל בשנת 2022, להוסיף לו את תשלומי הריבית בסך 43 מיליארד שקל באותה שנה, ולחלק את הסכום ב־2, בהתאם למשקל אגרות החוב הצמודות מתוך סך החוב. כלומר - כ־76 מיליארד שקל בשנה. על פי דוח החוב השנתי, כל עלייה שנתית של 1% במדד מוסיפה 5.2 מיליארד שקל למלאי החוב הלאומי, ומעלה את יחס החוב־תוצר של ישראל ב־0.34%.

 

ההצמדה הבאה בגודלה היא מס הקנייה (הבלו) - המוטל על דלק, אלכוהול, טבק וחלקי רכב. על פי דוח הכנסות המדינה לשנת 2020, אלה היוו במס קנייה 35.5 מיליארד שקל. סך ההנחה על מס הדלק שפורסמה בעת האחרונה צפויה להסתכם למיליארד שקל בלבד ב־2022, כך שעדיין מדובר על 34.5 מיליארד שקל בשנה שצמודים כולם למדד.

ההשפעה של התייקרות המשכנתאות

ההצמדה הגדולה ביותר שאינה ממשלתית היא כנראה זו במשכנתאות. מחישוב גלובס עולה כי סך החזרי המשכנתה הצמודים למדד הסתכמו בשנה האחרונה ב־19.2 מיליארד שקל. בעקבות ההצמדה למדד, והעלאת ריבית בנק ישראל בתגובה לאינפלציה, המשכנתאות מתייקרות בכל המסלולים.

למרות שהתייקרות המשכנתאות עשויה למתן את מחירי הדיור, היא עלולה דווקא לתדלק את האינפלציה. מדד המחירים לצרכן לא מחשב את מחירי הדיור, אלא רק את מחירי השכירות הממוצעים. התייקרות המשכנתאות תגדיל את הביקושים בשוק הדיור להשכרה, מה שעשוי להוביל לעליות מחירים בענף שמהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן.

לא רק המשכנתאות יכולות להתגלגל לשוק השכירות ולתדלק את האינפלציה. תקרת הפטור ממס על השכרת דירה עלתה השנה עם מדד המחירים לצרכן מ־5,070 שקל בחודש ל־5,196 שקל בחודש. אם הזינוק באינפלציה יימשך, התקרה שתעלה בעוד כמה מאות שקלים תפתח למשכירים את הדלת לעדכון שכר הדירה כלפי מעלה ולהישאר פטורים ממס.

ישנן כמובן גם הלוואות נוספות שאינן משכנתאות וצמודות למדד, אך אי אפשר לחשב את ההחזר השנתי שלהן באותה צורה.

ההצמדה הבאה בתור היא הארנונה. על פי חישוב התאחדות התעשיינים, סך הארנונה למגורים ולעסקים כאחד מסתכמת ב־33 מיליארד שקל בשנה, 50% מתוכם צמודים למדד - קרי 16.5 מיליארד שקל בשנה.

 

קרוב מאוד לכך עומדת הצמדה ממשלתית נוספת - פנסיה תקציבית. חלק מההבטחה של פנסיה תקציבית, בדומה לקצבאות ביטוח לאומי, היא תשלום ריאלי קבוע תוך התאמה מלאה למדד המחירים לצרכן. בשנת 2020, השנה האחרונה שיש עליה דיווח בנושא, תשלומי הפנסיה התקציבית עמדו על 12 מיליארד שקל בשנה. היום מדובר ביותר.

ישנן הצמדות ממשלתיות קטנות יחסית, כמו הצמדת השכר במגזר הציבורי. בעבר, השכר במגזר הציבורי היה צמוד ברובו למדד המחירים לצרכן ו"תוספת יוקר" הייתה דבר שבשגרה. אך לאורך הזמן, כדי למנוע מצב של סחרור שכר־מחירים, נותקו רוב ההצמדות. כיום, לרוב עובדי המגזר הציבורי ישנה רק "תוספת שקלית" צמודה למדד בשווי מאות שקלים למשרה מלאה, מה שמצטבר לפחות ממיליארד שקל בשנה. אך בתקופה האחרונה נראה שבהסתדרות כבר מחממים מנועים לקראת החזרת הדרישה להצמדת השכר. נגיד בנק ישראל אמיר ירון הקדים תרופה למכה והזהיר לאחרונה כי "יש חשיבות גדולה לחתום על הסכמי השכר אבל אסור שיהיו בהם מנגנוני הצמדה קשיחים. כפי שלמדנו משנות ה־80 זה מה שמוביל לספירלת שכר".

ההצמדות שהוצאו מהחישוב

ישנן עוד הצמדות במשק הישראלי, אך מורכב לחשב אותן: שווי נקודת זיכוי ממס, כמו גם מדרגות מס הכנסה, צפויות להתרחב עם עליית מדד המחירים לצרכן - מה שדווקא יצמצם את תשלומי המסים בישראל. ישנה גם הצמדה של חוזים במגזר הפרטי, שאינם מתועדים ומסוכמים בשום מקום, ולכן קשה להעריך את גודלם.

הסיכון של "סחרור אינפלציוני"

מטרת ההצמדות למדד היא לשמור על התחייבויות מסוימות זהות במונחים ריאליים ולכאורה חסינים מפני תנודות באינפלציה. עם זאת, נראה שלפחות מבחינת ההצמדות הקשורות למדינה, הוצאות הממשלה על שיפוי ביטוח לאומי בהתאם לקצבאות וההוצאות על פנסיה תקציבית צפויות לעלות. בו זמנית, הטבות המס כתוצאה מנקודות זיכוי במס הכנסה גדלות, ומדרגות המס עולות כך שנדרש שכר גבוה יותר כדי להגיע לכל מדרגת מס שולית. למרות שגם הבלו צמוד למדד, נראה שבסך-הכול השפעת האינפלציה על הממשלה היא הגדלת ההוצאות לעומת ההכנסות. ותוסיפו לכך את העובדה שגם החוב הלאומי עצמו גדל ב־5.2 מיליארד שקל על כל 1% של אינפלציה.

עם זאת, הבעיות הגדולות באמת בהצמדות למדד מתחילות כאשר האינפלציה אינה חד פעמית, אלא עניין שנמשך כמה שנים. במקרה כזה, עלול להיווצר "סחרור שכר־מחירים". כלומר, התשלומים מתייקרים בעקבות עליית האינפלציה, מה שמחייב העלאת שכר, מה שמעלה את תשומות הייצור, מה שמחייב העלאת מחירים, מה שמייקר את התשלומים וכן הלאה. גם הוצאות הממשלה נדרשות לגדול עוד ועוד, מה שמזרים כסף נוסף לכלכלה ומגביר את האינפלציה. דווקא במקרה כזה, נדרשת קטיעה של הקשר המתמטי בין האינפלציה לתשלומים במשק, כדי לבלום את הסחרור ולחזור לרמות אינפלציה נמוכות יותר. 

עוד כתבות

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מגמה חיובית בוול סטריט; ספוטיפיי מזנקת בכ-13%

הנאסד"ק עולה ב-0.9% ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● הנפט נסחר בירידות ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● הערב אחרי נעילת המסחר בוול סטריט יפורסמו דוחות טסלה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"