גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחה לבועות פיננסיות מזהיר: "לא הייתי קונה עכשיו דירה"

לפי פרופ' חיים קידר-לוי, כלכלן באוניברסיטת בן גוריון ומשקיע אנג'ל בעצמו, קו אחד שזור בין כמה מהמשברים הפיננסיים של המאה ה-21 ● בזמן שבהייטק הישראלי עוד מנסים להתמודד עם גלי ההדף - הוא מסביר איך לזהות את הנפילה הבאה: "כשכולם רוצים להיכנס לשוק הנדל"ן ולבורסה, זה סימן לבועה"

פרופ׳ חיים קידר-לוי / צילום: איל יצהר
פרופ׳ חיים קידר-לוי / צילום: איל יצהר

 

קיץ 1995, ובוול סטריט סערה. אחת החברות הכי חמות של עידן האינטרנט הבתולי יוצאת להנפקה והשוק כמרקחה, כולם רוצים לשים יד על המניה המבטיחה של התקופה: נטסקייפ. החברה שהביאה לעולם את דפדפן האינטרנט הראשון - Netscape Navigator.

בחצי השנה שלפני ההנפקה בנאסד"ק הסתכמו המכירות שלה ב-16.6 מיליון דולר בלבד והיא אף רשמה הפסדים בדו"ח הכספי. נטסקייפ תכננה להנפיק 3.5 מיליון מניות לפי מחיר של 14 דולר למניה, מה שייצג שווי חברה של כחצי מיליארד דולר. אלא שבפועל, הביקוש למניה היה גדול עד כדי כך שכמות המניות המונפקות גדלה ל-5 מיליון ומחיר המניה הוכפל ל-28 דולר. ביום המסחר הראשון המניה כבר קפצה ל-58 דולר. "השוק שילם פי ארבעה יותר בהשוואה להערכת השווי שהחברה ויועציה הכלכליים נתנו רק יום קודם. ההייפ היה גדול", מספר המומחה לבועות פיננסיות ומשברים כלכליים מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' חיים קידר-לוי, שתיאר את המשבר בהרחבה בספרו.

● היזמת שיצאה מצולקת מהתפוצצות בועת הדוט.קום משקיעה שוב בטק | ראיון
● תקרת הפטור ממס על שכר דירה צפויה לזנק בינואר. מה יקרה למחירים?

סיפור נטסקייפ ושורת ההנפקות של חברות טכנולוגיה שהגיעו אחריו בוול-סטריט יצרו את מה שכונה בדיעבד בועת הדוט.קום, שהתפוצצה בשנת 2000, ועולה לאחרונה שוב ושוב בהשוואה למשבר הנוכחי.

ואכן הקריסה החדה בבורסות של מניות הטכנולוגיה, גלי הפיטורים והאקלים של אינפלציה ועליות ריבית - עוררו זיכרונות מימי בועת הדוט.קום העליזים, שהסתיימה בהתפוצצות רבתי. אך האם באמת מדובר בסיפור דומה?

איך מעריכים שווי? מהמרים

הדמיון, בעיני פרופ' קידר-לוי נעוץ קודם כל בכך ששני המקרים מחדדים עד כמה קשה להעריך את שוויין של חברות טכנולוגיה. "זו בדיוק הסיבה המרכזית שבגללה ייתכנו בועות מסוג זה", הוא אומר. "ב-1995 אמרה אנליסטית אמריקאית בשם ליז באייר לוול סטריט ג'ורנל דבר מדהים. כשנשאלה איך הושגה הערכת השווי של נטסקייפ, היא השיבה: 'אנחנו משתמשים בכדור בדולח קטן ואבק פיות. אתה בוחר מספר שאתה מוכן לשלם ואז מוצא דרך להצדיק אותו'".

אז איך יודעים אם הערכת שווי של חברה היא סבירה או שהיא מעידה על בועה?
"קשה לדעת. לכלכלנים אין פרוצדורה ברורה, מוסכמת ומהימנה לקביעת שווי של חברות טכנולוגיה חדשות. הרי כשמפתחים טכנולוגיה חדשה, מה בעצם אתה אומר? יש לי משהו שלאף אחד לא היה קודם. אין מוצרים כאלה בשוק ואין פונקציית ייצור. אנחנו לא יודעים כמה עולה לייצר את המוצר, כמה עולה לשווק אותו וכמה עולה לתחזק אותו. הקושי במתן הערכת שווי גדול במיוחד בחברות פרטיות שנמצאות בחיתוליהן. כשאין ממש רפרנס לשום דבר, אז כל מחיר זוכה. ואז זו תוצאה של ביקוש והיצע".

המונים מחוץ לדלתות הבנקים בניו יורק, 1929. ''שוק מניות כמעט ללא רגולציה'' / צילום: Associated Press

איך מגדירים בועה פיננסית?
"בועה היא הפער בין השווי לבין המחיר שאותו אנחנו צופים בשוק. את הערכת השווי אפשר לעשות באמצעות היוון (חישוב ערך נוכחי - ה"ו) תזרימי מזומנים - אם החברה מייצרת תזרימים כאלה ואם הם מהימנים וניתנים לניבוי. לשם הערכת שווי של חברת טכנולוגיה שלא מייצרת תזרימי מזומנים מקובל ליישם טכניקות אחרות, אבל הן מאוד גסות ודי שרירותיות".

אני מבינה אם כך למה בועות של מניות טכנולוגיה יכולות להתנפח במהירות. אבל מה לגבי בועת נדל"ן או בועות אחרות שבהן יותר קל לייצר הערכת שווי לנכסים?
"אכן, בחברות ציבוריות יציבות, זה יותר קל. אבל הרבה פעמים עדיין מוצאים פער בין הערכות השווי לבין מחירי השוק. האם הפער הזה מייצג בועה? זו שאלה פתוחה. יש הטיות גם במחירי השוק וגם בהערכות השווי. זה אף פעם לא מדע מדויק".

אתה בעצמך אנג'ל שמשקיע בחברות טכנולוגיה פרטיות לפני הנפקה. בשנה-שנתיים החולפות התרעת על קיומה של בועה?
"בהחלט. הדברים היו בולטים ובמקרים מסוימים אפילו בוטים. התמחור של לא מעט נכסים היה לא קשור למדדים שאנחנו יכולים לייחס להערכת שווי מהימנה".

ואיך הגבת מול שוויים שנראו לך מופרכים?
"לא השקעתי. אמרתי: המחיר לא סביר. במחיר כזה, אני לא נכנס להנפקה פרטית".

בדיעבד, היו מקרים שבהם פיספסת חברות שכן היה נכון להשקיע בהן?
"כן, אבל אני לא מסתכל לאחור. יש המון חברות מעניינות ואני משקיע בכאלה שאני יכול להבין את המודל העסקי שלהן ואת הפוטנציאל, אך רק בתנאי שאני מאמין בצוות הניהולי. בסופו של דבר אנחנו משקיעים באנשים".

בין טוקיו לתל אביב

ומה לגבי השוני בין המשברים? את אלה אפשר למצוא למשל בטריגרים השונים שהובילו להתפוצצות הבועה. אם בימי הדוט.קום הטריגר העיקרי היה התפכחות מהאופוריה ששררה בשווקים ומהביקוש החריג בהיקפו למניות טכנולוגיה, הרי שהפעם הנסיבות מורכבות יותר. נכון, גם הפעם הייתה התפכחות מאופוריה ("למשל ההייפ שהיה סביב סייבר", אומר קידר-לוי), אך אליה נלווה גם "שוק של הכלכלה הריאלית", כפי שהוא מכנה זאת. זה שוק שנעוץ בעיקרו בתקופת פוסט-קורונה ובמלחמה במזרח אירופה, שהובילו לעליות מחירים, אינפלציה והכרח ביישום מדיניות של העלאות ריבית.

ועוד כדי לשים בפרופורציות, בעוד במשבר ההוא הנאסד"ק נפל ב-75% ב-2000-2002, הרי שבחצי השנה האחרונה הנאסד"ק נפל בשיא בכמעט 25%, אבל מאז כבר הספיק להתאושש וחודשים ינואר-יולי הסתכמו בירידות של 11% בלבד.

מה בנוגע לעתיד שמגיע אחרי שבועה מתפוצצת? העשור של אחרי בועת הדוט.קום היה עגום במיוחד: כשנה אחרי הנפילות בבורסות של שנת 2000 אירעו פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר, ובראשם הפיגועים במגדלי התאומים. כל אלה הכניסו את ארה"ב למיתון בשנת 2001, וגלי ההדף התפשטו לעולם כולו. "לצד פרשות שחיתות חשבונאיות שצפו אז, כמו פרשת אנרון (ענקית אנרגיה אמריקאית שקרסה ב-2001 בפרשה שנחשבת עד היום לאחת ההונאות החשבונאיות הגדולות בהיסטוריה - ה"ו), התהוותה אווירה ציבורית של חוסר אמון בשווקים ובאמריקה התאגידית. הרתיעה משוק ההון הייתה עמוקה ומורכבת ונמשכה שנים", אומר קידר-לוי. "לכך צריך להוסיף את סביבת הריבית הנמוכה, שגרמה להסטת השקעות משוקי המניות והחוב לשוק הנדל"ן".

אלה היו הנסיבות שהניעו עוד בועה שהתפתחה אז והתפוצצה בשנת 2008 עם משבר הסאבפריים וקריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס - בועת הנדל"ן. אז האם התפוצצות בועה אחת בהכרח מובילה להתנפחות בועה אחרת?

עכשיו אנחנו בעיצומו של משבר ריאלי. האם אנחנו עומדים בפתחו של מיתון עולמי?
"קשה לומר, כי הגיאו-פוליטיקה היא בלתי צפויה. הרי כמעט אף אחד לא חשב שפוטין יפלוש לאוקראינה. אני מאמין שהכלכלות יוכלו להתמודד עם המשבר הנוכחי, אבל הבנקים המרכזיים עלולים להימצא בין הפטיש לסדן, אם יתפתח גם מיתון וגם תתפרץ אינפלציה - מה שמכונה סטגפלציה. כי אז, לא בטוח מה יהיה נכון לעשות עם הריבית, אם להעלות או להוריד אותה, ובאילו מינונים. זה מצב מסובך מאוד".

מה לגבי בועת הנדל"ן בישראל?
"אני לא הייתי קונה עכשיו דירה. המחירים גבוהים, ולא מן הנמנע שהם יירדו בעתיד, או לכל הפחות יפסיקו לעלות ריאלית. לאורך רוב שנות האלפיים, מחירי הנדל"ן בישראל נשחקו. אנשים אולי לא אוהבים לזכור זאת, אולי אפילו לא יודעים זאת, אבל המחירים כן ירדו במשך כמעט עשור. הם יודעים לרדת".

מצד שני, האוכלוסייה גדלה כל הזמן וההיצע לא גדל באותו הקצב. אנשים צריכים מקום לגור בו.
"נכון, אבל שינוי במחירים יהיה חייב לבוא בשלב מסוים, כי היום הם פשוט לא הגיוניים. זה מה שקרה בטוקיו".

מה קרה בטוקיו? בסוף שנות ה-80 הביקוש לנדל"ן בבירת יפן הרקיע שחקים, כי היצע הדירות היה נמוך. לפי חוק הירושה היפני, מוטל מס ירושה של עשרות אחוזים על נדל"ן שהורים מותירים לילדיהם, אלא אם הילדים מוסיפים להתגורר בדירה. התוצאה הייתה שדירות לא שוחררו לשוק, והמחירים היו כה גבוהים שאנשים נטלו משכנתאות ל-100 שנה. גם הריביות על המשכנתאות היו גבוהות, עד כדי 8%-9%. סביב 1990 המחירים קרסו ויפן נכנסה לעשור האבוד הראשון שלה. "הנסיבות בישראל שונות", אומר קידר-לוי, "אבל זה סיפור שממחיש מה יכול לקרות לבועת נדל"ן. בשוק הון שבו מחירי הנכסים מגיבים במהירות למידע חדש, בועות סופן להתפוצץ. אבל בשוק הנדל"ן תהליך ירידת המחירים יכול לקחת זמן".

כשיש הייפ - המשבר קרב

קידר-לוי מצביע על אופוריה בשווקים כמכנה המשותף הנפוץ ביותר שמבשר על בועה שעומדת להתפוצץ. זה נכון, למשל, אם מסתכלים על בועת הנדל"ן ביפן וגם על הבועה שקדמה לקריסת וול סטריט ב-1929: "היה זה שוק מניות כמעט ללא רגולציה, עם תרגילים חשבונאיים של רואי חשבון ואופוריה ששלטה בשוק והודהדה דרך הממשל והתקשורת", הוא אומר.

כדי להראות את גודל האופריה, מזכיר קידר-לוי בספרו שנשיא ארה״ב בשנות ה-20 קלווין קולידג' אמר כשנה לפני פרוץ המשבר: "האמריקאים יכולים להתייחס להווה בסיפוק ולעתיד באופטימיות"; ורק יום לפני הקריסה הגדולה ביום שלישי השחור, 29 באוקטובר, נכתב ב"ניו יורק טיימס": "משקיעים יכולים לרכוש מניות של חברות טובות בביטחון מלא".

והייתה גם האופריה שהתהוותה בישראל בימי ויסות מניות הבנקים והמשבר הבנקאי של 1983. במקרה זה הבנקים פעלו כדי לשלוט בשערי המניות שלהם, ולמעשה הבטיחו שמחירי המניות יעלו כל יום. זה הצליח להם, עד לקריסה באוקטובר 1983. "במקרה זה, הבנקים ששלטו באופן מלאכותי על מניותיהם, ניפחו בועה כדי שיוכלו לגייס עוד הון שיאפשר את התרחבותם. והציבור האמין".

אז מהי המסקנה למשקיעים שלא רוצים לרכוש נכסים במהלכה של בועה? לא תמיד אפשר לזהות בועה, אלא בדיעבד.
"הייתי אומר שיתרחקו ממה שהם לא מבינים בו, ויתמקדו בחברות יציבות ומבוססות שמפיקות רווחים בצורה עקבית. אצלן, הסיכוי לקיומה של בועה הוא נמוך יותר. כשמזהים אופוריה בכל מקום - זה סימן די חזק להתהוות בועה. כשכולם רוצים להיכנס לבורסה ולשווקי הנדל"ן, ובכל מקום מדברים על זה, זה סימן לא טוב. כשמתחילה הנפילה, כולם רצים אל הדלת והכל קורס".

הון, שלטון וראיית חשבון: כך הפכו פירמות רואי החשבון למחוללות משברים כלכליים

עד לפני כשנה חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט הייתה דיי אלמונית. אלא שאז התברר שהיא עומדת למנות "סופרסטאר" פוליטי לשעבר לתפקיד היו"ר בשכר אסטרונומי: שר האוצר לשעבר משה כחלון. מאז כחלון כבר הספיק להתפטר, כשזמן קצר לאחר המינוי, החלו להיחשף אי-סדרים בחברה הציבורית, ששיאם בגילוי חוסר של 50 מיליון שקלים במאזניה, שנחשדים כמעילה.

לא רק בכירי החברה על הכוונת של רשות ניירות הערך, אלא גם פירמת רואי החשבון שליוותה את יונט: ארנסט אנד יאנג (EY) ישראל, שמצידה טוענת כי לא יכלה לדעת על התרמית לכאורה, שכן מראש הוגשו לה נתונים שגויים. לתפיסתה, רואי החשבון אינם "כלבי ציד", כי אם "כלבי שמירה" בלבד.

את הדינמיקה הזו מכנה קידר-לוי "הון, שלטון וראיית חשבון", ולדבריו היא נוטה לחזור על עצמה לאורך העשורים האחרונים, כאשר היא שזורה במשברים הכלכליים השונים. כדי להבין את שורשיה צריך לחזור לשנות ה-50 בארה"ב. "כאשר מדד דאו ג'ונס הגיע לרמה שבה היה ערב הקריסה של 1929. על רקע הצמיחה המהירה בהנפקות, גדל גם הביקוש לשירותי ראיית חשבון".

מדובר בזינוק חד ביותר: מ-1945 ועד 1980 עלה מספר רואי החשבון פי 15 והגיע לכדי 150 אלף חברים בשנות ה-80, יותר מאשר הזינוק שחל במספר עורכי הדין והרופאים באותה התקופה. בימים ההם, כמעט כל החברות הציבוריות בארה"ב קיבלו את שירותי הביקורת שלהן משמונה פירמות של ראיית חשבון, שכונו אז The Big Eight. "כ-95% מרווחי החברות הציבוריות האמריקאיות עברו תחת ידן - נתון שמזכיר שוק שנשלט בידי קרטל", מסביר קידר-לוי. בהמשך, השוק נעשה ריכוזי אף יותר, ושמונה הגדולות הפכו לחמש הגדולות, ביג-פייב, ובשנות ה-2000 - לארבע הגדולות.

עוד בשנות ה-70, הפירמות הבינו שהרווחים שוכנים בשירותי ייעוץ, והפנו לשם את מירב המשאבים על חשבון שירותי הביקורת הנדרשים בחברות ציבוריות. "הלקוחות אהבו את הדוחות האלה, שהרי קל להעביר החלטה בדירקטוריון כשעל השולחן מונח דוח ייעוץ אובייקטיבי לכאורה", ממשיך קידר-לוי, "השאלה היא מה קורה כאשר רואה החשבון שמתוגמל בנדיבות על ייעוץ, מגלה איזושהי בעיה במהלך הביקורת? הוא עלול להיות סלחני מדי, או אפילו חמור מזה, הוא עלול לטהר את השרץ. זה קרה בעבר, וזה קורה גם היום".

עם השנים הייעוץ הלך והפך לביזנס העיקרי של החברות, "וכיום כשני שליש מההכנסות של הפירמות הגדולות מגיעים מייעוץ".

בשלהי שנות ה-90, יו"ר רשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) דאז, ארת'ור לויט, כינה את הבעיה: "Numbers Game". "כלומר, אותם מקרים שבהם חברות 'זורמות' עם בקשות של מנהלים להנדס את המספרים קצת אחרת", מסביר קידר-לוי, "למשל, להעביר רישום של הפסדים מהשנה הנוכחית לשנה העוקבת".

הביטוי הקיצוני לכך היה פרשת אנרון משנת 2001, שנחשבת לאחת ההונאות החשבונאיות הגדולות בהיסטוריה. במסגרת התרמית, הציבור, שהיה מושקע בחברה דרך קרנות הפנסיה, הפסיד יותר מ-60 מיליארד דולר. כל זה קרה בגיבוי פירמת ראיית החשבון של אנרון, ארתור-אנדרסון, שבהמשך איבדה את הרישיון לראיית חשבון. בכך, הפכו חמש הפירמות הגדולות לארבע בלבד - דלויט, ארנסט אנד יאנג, KPMG ו-PWC, מצב שנותר על כנו עד היום.

ומה קורה בישראל? "הסיבה לאי הסדרים שנמצאו ביונט מיוחסת לכך שהרגולציה נופלת בין הכיסאות - בין רשות שוק ההון לבין רשות ניירות הערך (הראשונה מעניקה רישיון טרם הפעילות, ורשות ניירות ערך מאשרת את הדוחות אך לא מלווה את הרגולציה כולה - ה"ו). וגם כיום החברות משלמות מעט מאוד לפירמות בעבור שירותי ביקורת".

מדברים על מיזוג בין שתי הרשויות האלה לכדי רשות אחת שתפקח על חברות חוץ בנקאיות וחברות ביטוח, לצד רגולטור שיפקח על המערכת הבנקאית.
"זה נשמע לי נכון, כל עוד כל מי שמנהל כספי ציבור יהיה תחת פיקוח".

מה הסיכוי שמשברים מסוג משבר האמון של אמריקה התאגידית והסאבפריים, שהתרחשו על רקע רגולציה כושלת, יתקיימו שוב?
"משברים כאלה ייתכנו, כי הרגולציה לא תוקנה במידה מספקת. אני יותר מודאג מהאופן שבו המערכת האמריקאית מנוהלת, מאשר המערכת האירופית, כי האמריקאים יודעים לחמוק מכללים. המערכת האמריקאית בנויה כך שמשברים מהסוג שראינו עלולים להתפתח שוב".

גם במשבר הנוכחי יש זירה שבה היעדר הרגולציה מורגש היטב: שוק הקריפטו. ראינו מטבעות שקרסו ואפילו בנק קריפטו - "צלזיוס", שפשט רגל. האם מתחייבת כאן רגולציה?
"זה מורכב, כי יש בעיה מובנית ברגולציה על מטבעות חסויים, אבל צריך למצוא דרך להגן או להזהיר מפני כניסה לזירות האלה. בזמנו, יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר, שמואל האוזר, חסם בחוק את המסחר באופציות בינאריות כי זה היה כלי ליצירת הפסדים אצל אנשים תמימים".

פרופ' חיים קידר-לוי (62)

אישי: נשוי ואב ל-3, מתגורר בצור הדסה

מקצועי: פרופ' למימון המתמחה במשברים פיננסיים באונ' בן גוריון ומשקיע אנג'ל בחברות טכנולוגיה

עוד משהו: ספרו "היסטוריה ביקורתית של משברים פיננסיים" זכה בתואר "ספר אקדמי יוצא דופן" מטעם Choice Magazine, ואף תורגם לסינית

עוד כתבות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

שר הביטחון יואב גלנט ורה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

רה"מ אישר: ראש השב"כ ייצא לשיחות בקהיר, ראש המוסד לקטאר

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי