גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בניסיון להתמודד עם סין ומשבר האקלים, בארה"ב שואפים להחליף מדיניות כלכלית

בשנים האחרונות גוברות בארה"ב הקריאות לאמץ מדיניות כלכלית שתשפר את הייצור המקומי ותתמודד עם חולשות במודל הנוכחי ● מהתחדשות בדיור ובתחבורה ועד ניסיון להחזיר ליבשת מפעלי תעשייה שעברו אל מעבר לים, בארה"ב מנסים לאמץ מדיניות תעשייתית חדשה

בריאן דיז, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן, ואליזבת' דור, סמנכ''לית בכירה ב-Whirlpool באירוע קידום חקיקה לייצור מקומי / צילום: Associated Press, Patrick Semansky
בריאן דיז, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן, ואליזבת' דור, סמנכ''לית בכירה ב-Whirlpool באירוע קידום חקיקה לייצור מקומי / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

באפריל 2020, בשיא הגל הראשון של מגפת הקורונה, פרסם היזם והמשקיע מארק אנדריסן מאמר קצר ומהדהד תחת הכותרת "זה הזמן לבנות". אנדריסן כתב אודות החוסרים שהתגלו בתחילת המגיפה: בבדיקות קורונה, במכונות הנשמה, במסכות וכדומה.

אולם, החוסרים האלה היו עבור אנדריסן סימפטום לבעיה עמוקה הרבה יותר בחברה המערבית ובמיוחד בארצות הברית. להשקפתו, הם העידו על "הכישלון שלנו לעשות, ובאופן ספציפי - על חוסר היכולת הנרחב שלנו לבנות".

במאמר אנדריסן פירט שורה של תחומים שבהם ארצות הברית חדלה מלבנות כנדרש: מדיור, דרך תחבורה ועד מפעלי תעשייה, שעברו מעבר לים. "אנחנו צריכים לדרוש יותר מהמנהיגים הפוליטיים שלנו, מהמנכ"לים שלנו, מהיזמים שלנו, מהמשקיעים שלנו. כולנו יכולים לתרום לבנייה", כתב היזם.

המאמר של אנדריסן עורר לא מעט רעש בארצות הברית, אך הוא לא היחידי שראה במגפת הקורונה קריאת השכמה למערב. בשנים האחרונות ניתן לזהות קולות משני צדי המפה הפוליטית שתומכים להחליף את המודל הישן ולאמץ מדיניות תעשייתית חדשה, כזו שתסייע לתחרות מול סין ותתמודד עם משבר האקלים.

מארק אנדריסן, כותב המאמר ''זה הזמן לבנות'' / צילום: Associated Press, Eric Risberg

"רעיון הכלכלה החופשית מתעלם מהמציאות"

בנאום שנשא ביוני השנה, טען בריאן דיז, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בבית הלבן, כי "המגפה חשפה חולשות כלכליות ייחודיות". לדבריו: "המדפים ריקים בחנויות. יש מחסור בתרופות בסיסיות, צווארי בקבוק בשרשראות האספקה - משבבי מחשבים ועד לציוד רפואי מתקדם. המשבר החריף הזה חשף כיצד הבסיס התעשייתי שלנו התרוקן מתוכן, בתהליך שהתרחש לאורך עשורים".

עוד אמר דיז באותו נאום: "הגישה של המגזר הפרטי וגם של המדיניות הציבורית שלנו לגבי ייצור מקומי העניקה עדיפות לעלויות נמוכות וקצרות טווח על חשבון הביטחון, הקיימות והעמידות. זו הייתה קריאת ההשכמה". דיז תיאר "מדיניות תעשייתית חדשה" שארצות הברית צריכה לאמץ, כזו שכוללת, בין היתר, שיפור שרשראות האספקה, השקעה ציבורית ממוקדת, וגם התמודדות עם משבר האקלים.

בדבריו, הוא התייחס לשיקול מרכזי נוסף - סין. "אנחנו צריכים להיות מפוכחים לגבי העובדה שהרעיון של כלכלת שוק חופשי עולמית ופתוחה מתעלם מהמציאות, ושסין ומדינות אחרות משחקות לפי סט כללים אחר", אמר דיז.

השאיפות של ביידן והמירוץ מול סין

ביום שלישי השבוע אפשר היה לראות את המדיניות התעשייתית החדשה עליה דיבר דיז קורמת עור וגידים. אל שולחנו של הנשיא ג'ו ביידן הגיע לאישור סופי חוק הכולל, בין היתר, השקעה של יותר מ־50 מיליארד דולר בחיזוק תעשיית השבבים האמריקאית. זאת, לצד השקעה של כ־200 מיליארד דולר במחקר ופיתוח, בין היתר לצורך הקמת מרכזי חדשנות אזוריים, בשיתוף פעולה בין אוניברסיטאות למגזר הפרטי.

החוק עבר בעזרת קולות של מחוקקים משני צדי המתרס, כשהתחרות מול סין נזכרת בו באופן מפורש, כשלמימון לחברות השבבים נלוות הגבלות על מתקני ייצור מסוימים בסין. זהו מירוץ חימוש טכנולוגי.

אל החוק הזה הצטרפה השבוע גם חקיקת האקלים והבריאות של ביידן, שעברה משוכה קריטית בסנאט, בקולות הדמוקרטים בלבד. זהו הגלגול הנוכחי והרזה יותר של תוכנית ההשקעה של נשיא ארצות הברית, שנושאת את הכותרת "תוכנית להורדת האינפלציה". התוכנית השאפתנית כוללת גם שיעור מס מינימלי של 15% על תאגידים שמרוויחים מעל מיליארד דולר, ושורת צעדים נוספים שאמורים לתרום להורדת הגירעון.

במישור האקלים, החוק הנוכחי כולל השקעה של 369 מיליארד דולר במעבר לאנרגיה ירוקה, שיוקצו למגוון תחומים: סובסידיות ליצרני פאנלים סולריים וטורבינות רוח, הלוואות ומענקים למעבר לתשתיות ירוקות, להפחתת פליטות במפעלים מזהמים ובחקלאות ועוד.

זה אולי לא החוק המלא שאותו ביידן היה רוצה להעביר - כמעט כל ההשקעות החברתיות ותוכניות הרווחה קוצצו ממנו, בין השאר בגלל שלא היו לו מספיק קולות בסנאט. עם זאת, התוכניות האלה מהוות ניצחון פוליטי משמעותי עבור הבית הלבן, שהעביר מאז תחילת 2021 גם תוכניות השקעה בתשתיות וגם את תוכנית הסיוע בקורונה (שמבקריה טוענים שגודלה המוגזם תרם לאינפלציה). במישור המעשי, בחוקים הנוכחיים ישנה השקעה של מאות מיליארדי דולרים בתעשייה האמריקאית, וליתר דיוק, בכיוונים ספציפיים עבור התעשייה האמריקאית.

 

תמיכה פוליטית רחבה לשינוי

החקיקה שאותה הצליח הנשיא להעביר, כאמור, לא כוללת את כל מה שתכנן ביידן במקור, ובמיוחד אינה כוללת מהפך ברשת הביטחון החברתית בארצות הברית. ובכל זאת, אפשר למצוא בא היגיון מקשר שמתחבר לשינוי רחב יותר.

בשנים האחרונות אפשר לזהות קולות משני צדי המפה הפוליטית בארצות הברית שתומכים מכיוונים הפוכים במדיניות תעשייתית, או לכל הפחות ביותר מעורבות ממשלתית בעיצוב הכלכלה. לדוגמה, פרופסור טיילר קאוון מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, אחד ממעוזי הליברטריאניזם בארצות הברית, הכריז בתחילת 2020 שהוא רואה באופן חיובי השקעה בתשתיות, מדעים, אנרגיה גרעינית ותוכנית חלל.

מנגד, אפשר למצוא גם תמיכה משמאל במדיניות שמתמקדת בצד ההיצע. קרי, לא רק במיסוי ובחלוקת קצבאות ותקציבים ציבוריים, אלא גם בניסיון להשפיע על הכלכלה עצמה - בין אם בעידוד חדשנות או במעבר לאנרגיה ירוקה, ובין אם בניסיון לטפל באי השוויון באמצעות שוק העבודה באמצעות יצירת משרות טובות למעמד הביניים.

אחד הקולות הבולטים בהקשר זה הוא פרופסור דני רודריק מאוניברסיטת הרווארד. פרופסור רודריק, מבקר נודע של הגלובליזציה, פרסם השבוע טור בו הסביר שיש ביוזמות הנוכחיות הרבה מקום לשיפור לתפיסתו. בחזון שהוא היה רוצה לראות, המדיניות הממשלתית פועלת כדי להבטיח היצע של מקומות עבודה איכותיים גם עבור עובדים פחות משכילים ומיומנים.

משרות כאלה, הדגיש רודריק, אפשר למצוא לא בהייטק, אלא בענפי הבריאות והסיעוד (שדווקא נכללו בתוכנית המקורית של ביידן). עוד הוסיף רודריק שהחוקים החדשים יסייעו לתחרות מול סין ולהתמודד עם משבר האקלים, אך לראייתו לא בהכרח ליצור את מקומות העבודה הדרושים.

יש גם מי שמבקש להוסיף כוכבית לשיח על שובה של המדיניות התעשייתית. פרופסור רוברט רייך, אחד הקולות הפרוגרסיביים הבולטים במפלגה הדמוקרטית, הסביר בשנה שעברה, שמאז שנות ה־80 נוצרה בארצות הברית רתיעה מהתערבות בכלכלה ומכך שהממשלה "תבחר מנצחים", כלומר ממדיניות תעשייתית.

"הסוד הקטן והמלוכלך הוא שלאמריקה כבר יש מדיניות תעשייתית", ציין פרופסור רייך, והוסיף: "אבל מדיניות שמוכוונת להגדלת רווחים באמצעות סובסידיות לתעשיות ספציפיות, פרצות מס, תוכניות חילוץ ומכסים". במילים אחרות, לתפיסתו של רייך, הממשלה כבר מעורבת בכלכלה במגוון אופנים, והשאלה את מי המדיניות שלה משרתת - את הציבור כולו או חברות ספציפיות? זו שאלה, אגב, שתעלה באופן מתבקש גם לגבי היוזמות הנוכחיות של הממשל האמריקאי.

שבבים ואנרגיה הם שני אזורים שבהם הכלכלה מצטלבת עם ביטחון לאומי, ומעורבות ממשלתית בהם היא מתבקשת. אלא שבמאמר המקורי של אנדריסן נזכרו עוד שלל תחומים בהם נדרשת חזרה לבנייה, ולא רק על ידי הממשלה. אחד מהם היה פשוט בניינים - אנדריסן התלונן על כך שכבר לא ניתן לבנות בערים אמריקאיות. בשבוע שעבר הוא שוב עלה לכותרות, אחרי שהתברר שהוא ואשתו שלחו לעיריית אתרטון, קליפורניה, בה הם מתגוררים, התנגדות לבניית בתי דירות שישנו את אופייה.

עוד כתבות

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, בהיקף 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר, אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר משופרסל התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת-הלב של רשות ניירות ערך?

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

מגמה מעורבת בוול סטריט; טסלה יורדת ב-4%, TSMC ב-5%

דאו ג'ונס עולה ב-0.4% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה של 30% ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● נטפליקס תפרסם הלילה את תוצאותיה הרבעוניות, מה מצפים האנליסטים?

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק, והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה