גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הראיונות של ראש הממשלה לתקשורת האמריקאית במבחן העובדות

בביקורו בארה"ב, רה"מ בנימין נתניהו התראיין לשלושה כלי תקשורת מקומיים ● הוא הציע שמדינות ערב יממנו את תוכנית טראמפ, אף שהן לא נלהבות ממנה ● הוא טען כי הסקרים תמיד חוזים לו הפסד, על אף שלעתים הם נוטים לפרגון יתר ● ועמדתו המשתנה לגבי שידור משפטו

ראש הממשלה בנימין נתניהו, הליכוד (Breitbart News 8.2.25)
ראש הממשלה בנימין נתניהו, הליכוד (Breitbart News 8.2.25)

בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בארה"ב, והיה למנהיג הראשון שמגיע לבית הלבן מאז השבעת הנשיא דונלד טראמפ. מעבר להצהרה המשותפת של השניים, ראש הממשלה עשה משהו שהוא ממעט לעשות בישראל: להתראיין. הוא שוחח עם שלושה כלי תקשורת אמריקאים (וכמו כן עם ערוץ 14), וחלק מדבריו דורשים הקשר עובדתי. הנה כמה דוגמאות.

המשרוקית - בודקים את המיתוס | מארי אנטואנט לא באמת דיברה על עוגות 
המשרוקית | האם לראשונה נבחר נשיא בית המשפט העליון שלא על דעת שר המשפטים?

מדינות ערב ישקמו את רצועת עזה?

"אמרו… שכספי מיסים אמריקאים ישמשו לפיתוח עזה… יש מדינות ערביות שיוכלו לעשות את זה" Newsmax, 8.2.25

הכותרת הגדולה מפגישת נתניהו־טראמפ היא הפתרון שהוצע לרצועת עזה: הגירה המונית. נתניהו התראיין לרשת ניוזמקס, ותיאר את התוכנית כ"רעיון מרענן". כדי לחמוק מטענות שזהו טיהור אתני, הוא הסביר שהכוונה היא לתת לרוצים בכך לצאת, לשקם את עזה, ואז לאפשר חזרה לרצועה. נשמע יקר. "מיסקונספציה שנכפתה על החזון של טראמפ", אמר, "(היא) שכספי מיסים אמריקאים ישמשו לפיתוח עזה. יש מדינות ערביות שיוכלו לעשות את זה".

נשים בצד את זה שטראמפ אמר שעזיבת העזתים תהיה לצמיתות, ונשאל: האם מדינות ערב הן כתובת למימון השיקום של עזה? בעבר הן אכן הראו נכונות לקחת חלק בכך. למשל, ביולי דווח שאיחוד האמירויות תשמח להשתתף לבקשת "רש"פ מתוקנת", ואף לשלוח כוחות שיצטרפו לכוחות אמריקאים שישלטו ברצועה. כמה ימים לפני פגישת נתניהו־טראמפ, מצרים אירחה פסגת שרי חוץ של שורת מדינות ערביות, ואלו הסכימו להשתתף בשיקום עזה ובתנאי שזה יוביל להקמת מדינה פלסטינית.

"זה דבר שבאמת דנים בו", אומר אילן זלאיט, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרכז דיין באונ' ת"א. "אבל לא ברור כמה זה תואם את חזון טראמפ או כמה ההתבטאויות של טראמפ מבטאות את מה שקורה מאחורי הקלעים". וזו שאלה חשובה, שכן מאז שטראמפ חשף את תוכניתו, מדינות ערב הבהירו שהן מתנגדות לעקירת העזתים מאדמתם.

"מעבר של עזתים למקום אחר הוא 'נו גו' מבחינת המדינות האלו", מסביר זלאיט. "זה לא משהו שהן יכולות להסביר לאזרחיהן, אחרי עשורים שתמכו בזכות הפלסטינים למדינה. הן יוכלו לקבל מספרים קטנים, כמו ירדן שאמרה שתקבל אלפיים חולים, אבל לא במספרים בהם טראמפ נקב. זה לא נראה כמו משהו שדובר איתן ברצינות לפני שטראמפ הציג אותו, מה שיוצר בלבול שיהיה צורך לפתור. בינתיים, זה יקשה להתקדם בדברים כמו נורמליזציה עם סעודיה". בקיצור, מדינות ערב ישמחו לקחת חלק בשיקום, אבל תלוי במסגרת איזו תוכנית.

הסקרים תמיד חוזים לנתניהו הפסד?

"אילו זה היה תלוי בסקרים המזויפים שמתפרסמים ללא הרף על ידי תקשורת המיינסטרים בישראל, לעולם לא הייתי נבחר" Breitbart News, 8.2.25

בראיון לאתר ברייטברט, נתניהו ביקש לטעון שהוא לא מתרגש מהסקרים שרחוקים מלהחמיא לו, והסביר שמדובר בהטיה שיטתית נגדו: "אילו זה היה תלוי בסקרים המזויפים שמתפרסמים ללא הרף על ידי תקשורת המיינסטרים בישראל, לעולם לא הייתי נבחר", אמר.

אלא שבהזדמנות אחרת כבר בדקנו את הטענה, ומצאנו שהיא שגויה. תזכורת קצרה: אחרי שהודח מראשות הממשלה ב־1999, נתניהו חזר לתפקיד רק ב־2009. מאז ועד היום נערכו שמונה מערכות בחירות. נתניהו עמד בראשות הממשלה לאחר ארבע מערכות בחירות שבהן גוש התומכות בו זכה לרוב, בשנים 2009, 2013, 2015 ו־2022.

בכמה מתוכן גם הסקרים העניקו רוב למחנה שתומך בנתניהו? ובכן, ברובן. ב־2009, הסקרים העניקו לגוש נתניהו 63 מנדטים בממוצע - הישג שהיה גדול יותר ביחס לתוצאות האמת, אז גודל המחנה התסכם ב־61 (בפועל, הממשלה אז הייתה רחבה יותר וכללה מפלגות נוספות).

הסיפור חזר על עצמו בבחירות 2013: אז, "סקר הסקרים" של חדשות 2 (כיום 12) שאיגד 11 סקרים, העניק לגוש נתניהו 65 מנדטים. תוצאות האמת צימקו את מימדיו והעמידו אותו שוב על 61 (גם כאן הרכב הממשלה לבסוף היה שונה).

ב־2015 מחנה נתניהו (כולל ישראל ביתנו שהצטרפה לממשלה כשנה לאחר הקמתה) זכה לרוב יציב גם בסקרים (65 מנדטים) וגם בתוצאות האמת (67 מנדטים). אלא שכאן, יש לציין, הסקרים העניקו לרשימת הליכוד 21 מנדטים, רחוק מ־30 המנדטים שקיבל בסוף.

איפה כן הסקרים "פספסו" את הניצחון של נתניהו? דווקא במערכת הבחירות האחרונה, ב־2022. בבחירות, כידוע, גוש נתניהו קיבל 64 מנדטים. המצב בסקרים היה שונה. בבחינה של הסקרים האחרונים שפורסמו בשישה כלי תקשורת בולטים (ארבעת ערוצי טלוויזיה ושני עיתונים מודפסים) עולה שרק בשניים (ערוץ 14 וישראל היום) גוש נתניהו זכה לרוב (62 ו־61 בהתאמה). בארבעת הסקרים האחרים, המחנה עמד על 60 מנדטים.

נתניהו רוצה לשדר את משפטו בלייב?

"רציתי רק דבר אחד, באמת: סיקור טלוויזיוני חי של המשפט" Fox News, 8.2.25

ביום שני השבוע, נתניהו שב לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בת"א ביום השמיני לעדותו במשפטו. במהלך עדותו, על פי הדיווחים בתקשורת, הביע נתניהו רצון שהשידורים יועברו בשידור חי: "אני מצטער על דבר אחד - שאין פה שידור חי, אם כבודכם תחליטו", אמר.

כתבי משפט ממספר כלי תקשורת עטו על אמירה זו וביקשו להתיר לשדר את עדות נתניהו בתיק בשידור חי. בבקשה צוין כי המבקשים פנו אל בא כוחו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, "שמסר כי הוא מסכים באדיבותו לאמור בבקשה זו. גם סנגורו של שאול אלוביץ עו"ד ז'ק חן הצטרף לבקשה של הכתבים וסנגוריו של נוני מוזס לא הגיבו לבקשה". ואולם, בהמשך השבוע בית המשפט דחה את הבקשה.

יומיים לפני שנתניהו עלה על דוכן העדים וביקש לשדר את עדותו, הוא התראיין לפוקס ניוז ונתן את הרושם שהרצון בשידור חי של המשפט הולך איתו זמן רב: "רציתי רק דבר אחד, באמת", אמר נתניהו: "סיקור טלוויזיוני חי של המשפט". למען האמת, זו לא הפעם הראשונה שנתניהו טוען את הטענה הזאת בפני התקשורת הזרה. גם לפני כשנה וחצי, באוגוסט 2023, הוא העלה אותה, בנוסח די דומה: "יש לי רק בקשה אחת בקשר למשפט שלי", הוא אמר ב־ABC, "בקשה שלא נענתה עד כה: שיהיה שידור טלוויזיוני חי מהמשפט".

ומה קרה בפועל? כפי שהראינו בעבר, במאי 2020, בסמוך לתחילת המשפט, גלובס הגיש בקשה להעביר בשידור חי את הדיון ממשפט נתניהו - בו הוקרא כתב האישום. על פי דיווח בחדשות 12, בסביבת היועמ"ש אמרו אז כי אם נתניהו יבקש שידור ישיר של המשפט, היועץ לא יתנגד. אלא שנתניהו לא הצטרף לבקשה ולא תמך בה - ובסופו של דבר בית המשפט קבע שהדיון לא ישודר.

במקרה אחר, נתניהו ממש התנגד לחשיפה ציבורית של חלק מסוים מהמשפט. זה קרה כשחדשות 12 ביקשו לפרסם את קטעי הווידאו והאודיו שיוקרנו או יושמעו בדיונים. זאת אמנם לא בקשה להעביר את המשפט בשידור חי, ובכל זאת תגובתם של פרקליטי נתניהו בהקשר זה היא מעניינת. אז הם טענו, בין היתר, כי ישנו "אינטרס להותיר את ההליך המשפטי בין כותלי בית המשפט הנכבד, ולהימנע מהעברתו לשדה התקשורתי".

מטעם ראש הממשלה נתניהו לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ יורה לכל הכיוונים, השאלה היא האם צריך לקחת אותו ברצינות

דפוס הפעולה הזה של הנשיא טראמפ כולל הכרזה תקשורתית, יצירת דרמה בינלאומית ואז ריכוך - הדרך הזו היא חלק בלתי נפרד מה־DNA של ממשל טראמפ ● אלא שהוא מותיר את השווקים, היצרנים, החברות והמדינות במצב של אי־ודאות כרונית. גם הפעם, נותר להם רק לחכות ולראות אם כל האיומים יתממשו

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; דלתא גליל צללה בכ-10%, קמטק ב-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● השקל נחלש בחדות מול האירו ● מחירי הנפט יורדים בחדות ● הזהב ממשיך לשבור שיאים, אך בלומברד אודייר מעריכים כי הראלי ייעצר ● וגם: הבנק האמריקאי שמעריך כי תוכנית המכסים של טראמפ תזרז את מתווה הפחתות הריבית של הפד

שי ג'ינפינג, נשיא סין / צילום: ap, Maxim Shemetov

המדינה שחטפה הכי הרבה מטראמפ בתגובה ראשונה

סין היא הנפגעת העיקרית מתוכנית המכסים הגורפת של טראמפ ● משרד המסחר הסיני אמר כי ינקוט צעדי נגד נחושים ● שיעור המכס בפועל על סין עומד על 54% כעת

איתי ראב''ד, עדי הוברמן מזוז, גיל פלדמן ומזל מרו, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

ארבעה מזוכי הפרויקט משתפים בתובנות הקריירה שלהם

ארבעה מתוך 40 הנבחרים בפרויקט המנהיגות הצעירה של גלובס התאחרו בפאנל "הדור הבא של ההנהגה העסקית" ● עו"ד מזל מרו, שותפה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי: "הדרך של אמא שלי לימדה אותי שאין אתגר שאני לא יכולה לצלוח" ● מנכ"ל טסלה ישראל, איתי ראב"ד: "אני חייב להגשים את עצמי. לראות שיש תוצאה לעשייה שלי" ● עדי הוברמן־מזוז מבנק לאומי: "הניסיון שצברתי מאפשר לי למצוא פתרונות יחד עם הרגולטורים" ● גיל פלדמן מאל על: "בנינו בתקופת הקורונה לאט-לאט תוכנית שתחזיק אותנו להישרדות"

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל הנכנס, בכנס 40 על 40 / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל דוראל: "תחום האנרגיה המתחדשת הפך להיות עניין דרמטי לביטחון האנרגטי של ישראל"

בכנס 40 עד 40 של גלובס אמר מנכ"ל דוראל הנכנס, יוני חנציס, כי "כשמדברים על אנרגיה מתחדשת, צריך סכין בין השיניים כדי לעמוד בבירוקרטיה" ● יקי נוימן, המנכ"ל היוצא וסגן היו"ר הנכנס: "בסבירות גבוהה, דוראל תשלש את עצמה בכמות הנכסים בישראל ובארה"ב תוך שנים ספורות"

רכבת ישראל עוברת על פני שדרות / צילום: איל יצהר

בפעם הראשונה: תוכנית התחדשות עירונית בעיר הדרומית

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שדרות המליצה על הפקדה של תוכנית התחדשות עירונית במתחם הפלמ"ח שנמצא בסמוך לכניסה המערבית אל העיר ● וגם: דירות מסובסדות ברעננה - האם האוצר יעצור את התוכנית? וחברת הביצוע החדשה שהקימה רוטשטיין ● חדשות השבוע בנדל"ן

זה הסנכרון / אילוסטרציה: Shutterstock

החוקר שמסרב לרכוש דירה ויש לו הסבר מדעי

ד"ר ניל צור, שחוקר את תופעת הסנכרון במערכות מורכבות , טוען שהשוק כבר היה בשל לירידות וטראמפ רק סיפק את הטריגר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מה הקשר בין קוביית קרח למחאות ומניות, ולמה העולם הפך רגיש יותר למשברים ● האם שוק הדיור הבא בתור?

ברק נרדי, מנכ''ל מרכנתיל / צילום: ישראל הדרי

קהל שונה, ריבית גבוהה: הסיבות שבדיסקונט משמרים את מרכנתיל כמותג נפרד

מרכנתיל פועל עצמאית, עם שדרת ניהול נפרדת, ומשרת בעיקר את החברות החרדית והערבית ● הריבית שהוא גובה גבוהה בכ-20% מזו של דיסקונט, והסיבה הרשמית היא פרופיל סיכון שונה של הלקוחות ● למה בקבוצה לא מאחדים את שני המותגים וחוסכים עלויות?

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: AP, Alberto Pezzali

חבל ההצלה של ענקיות הטכנולוגיה: האם שבבים יוחרגו מהמכסים?

הולכים ומתרבים הדיווחים על כוונות הבית הלבן להחריג את יבוא השבבים לארה"ב מהמכסים עליהם הכריז טראמפ, אך התבטאות רשמית בנושא לא הובאה לידי הציבור ● בינתיים מניות חברות הטכנולוגיה רושמות ירידות משמעותיות - כולל חברות אמריקאיות

נבחרת ה־40 באולם הכנס / צילום: כדיה לוי

הדור הבא של הנהגת ישראל נפגש באירוע 40 עד 40 של גלובס

כנס 40 עד 40 השנתי של גלובס נערך זו השנה ה-20 במרכז פרס ביפו, בהשתתפות זוכי הפרויקט, בני משפחותיהם ובכירים ובכירות במשק ● בין המשתתפים: מנכ"ל שופרסל לשעבר אורי וטרמן, מנכ"לית אל על דינה בן-טל גננסיה ושר החינוך יואב קיש, שהגיעו לכבד את נבחרי הפרויקט מטעמם ● אירועים ומינויים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: AP, Alberto Pezzali

המכסים של טראמפ פגעו במיוחד בענקית טכנולוגיה אחת

במכה אחת, נשיא ארה"ב טראמפ הפך את האסטרטגיה של אפל להתרחק מסין על פיה, כשהודיע על תעריפי מכס חדשים על וייטנאם ועל הודו - בדיוק המדינות שאליהן אפל העבירה חלק ניכר מהייצור בשנים האחרונות ● כעת אפל ניצבת בפני שתי אפשרויות בעייתיות: לספוג את עלויות המכס ולפגוע ברווחיה - או להעלות מחירים ולהסתכן בירידה במכירות

גם זה קרה פה / צילומים: שלומי יוסף, יוסי כהן

סמוטריץ' ניסה לשכנע את האמריקאי הלא נכון

שר האוצר כיוון את כל המאמצים למישהו שגוי ● בבנקים חושבים שלא נשים לב להצגה ● ובישראל הלבנת הון זה שטויות, וחבל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנשיא טראמפ מקיים את הבטחת הבחירות שלו: "הם דופקים אותנו, אנחנו נדפוק אותם"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכריז על "יום שחרור אמריקה" ומטיל מכסים כבדים על 25 מדינות, כולל ישראל ● הוא מאשים אותן שהן "שדדו, בזזו ואנסו את אמריקה" - ומבטיח להחזיר את 90 אלף בתי החרושת שסחר לא הוגן גזל מארה"ב ● מי בעצם ישלם את המכסים, וכמה זמן יידרש עד ש"אמריקה תחזור ותהיה עשירה"?

צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"מי שתצליח להגדיל את הייצור, תספק יותר": מאחורי תוצאות השיא של ענקיות התעשייה הביטחונית והתחזית קדימה

דוחות אלביט, תע"א ורפאל לשנה החולפת חושפים גידול של עשרות אחוזים בהכנסות ובצבר ההזמנות ורווח נקי מצרפי שזינק ביותר מ־50% למיליארד דולר ● אנליסטים מעריכים כי המגמה החיובית בתוצאות תימשך תודות למנועי הצמיחה של החברות והביקושים הגדלים, בעיקר באירופה ● האתגר המרכזי של השלוש: הרחבת יכולות הייצור, גם לאחר שגייסו אשתקד מאות עובדים

מלחמת הסחר של טראמפ משפיעה על השווקים / צילום: ap, Michael Probst

"מי שימכור יקבע הפסדים": מנהלי השקעות ממליצים מה כדאי לעשות עכשיו עם התיק

"יום השחרור" של טראמפ הולך ומסתמן כיום של טלטלה בשווקים ● גלובס שוחח עם מנהלי השקעות והביא את ההמלצות שלהם ● למה לבורסה הישראלית יש דווקא יתרון בסערה העולמית, האם ירידות בוול סטריט מייצרות הזדמנויות חדשות, ומדוע לא כדאי לבצע כעת שינויים גדולים בתיק?

שוק הרכב העולמי כמרקחה / צילום: Shutterstock, alexfan32

ארה"ב הטילה 25% על יבוא חלפי רכב. איך תושפע ישראל?

המכסים החדשים של טראמפ על כלי רכב וחלקי חילוף שמיובאים לארה"ב נכנסו לתוקף ● אילו חלפים נכנסו לרשימה, איך מגיבים בעולם והאם גם ישראל תיפגע? ● גלובס עושה סדר

טראמפ עוזב לאחר שחתם על צו נשיאותי במהלך אירוע להכרזת המכסים החדשים / צילום: ap, Evan Vucci

תוכנית המכסים שמסעירה את העולם: המדינה שנפגעה הכי הרבה, והאם יש פה הזדמנות קנייה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חשף תוכנית מכסים דרמטית במיוחד, והשווקים נכנסו לפאניקה ● סין היא זו שסופגת את המכה הקשה ביותר, וגם ישראל נמצאת ברשימה ● אנליסטים מזהירים: "זעזוע למערכת הסחר העולמית" ● מה הם לוחות הזמנים, והאם קיים סיכוי לפשרה של הרגע האחרון? ● גלובס עושה סדר

ד''ר נדין בודו טרכטנברג, סגנית יו''ר הבנק הדיגיטלי אש ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר

לא הכלכלה מדאיגה את נדין טרכטנברג: "אנחנו עלולים להיכנס לעידן שבו כל העולם נתפס כאויב פוטנציאלי"

המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, סבורה כי המכסים החדשים מסמנים "שינוי משטר שלא ראינו מאז שנות ה־30" ● לדבריה, העוינות האמריקאית כלפי שותפות ובעלות ברית מזמינה שרשרת של תגובות נגד, שעשויה להוביל למשבר גלובלי מסוכן

רחפן FPV בפעולה / צילום: Shutterstock

הכלי החדש של רוסיה: רובה לייזר ליירוט

הסטארט־אפ הישראלי קומבטיקה, שעוסק באימון יחידות באמצעות יכולות בינה מלאכותית מתקדמות, חשף את גרסת ה־2.0 ● החברה הטורקית שחתמה על חוזה עם מפעל מצרי לתעשיות מתקדמות לייצור כלי רכב בלתי מאוישים ● וגם: הפעילות האיראנית בתחום החלל שמאיימת גם על ישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ההטבות החדשות של הבנקים שכדאי להכיר, והאותיות הקטנות

כחלק ממתווה חדש של בנק ישראל, הבנקים מציעים מגוון הטבות כמו החזרי ריבית, פטור מעמלות והקלות בתנאי המשכנתאות ● חלקן משמעותיות, אך רבות מהן מוגבלות וכוללות תנאים ● אף שהן עשויות להקל על חלק מהלקוחות, הן לא פותרות את הבעיה המרכזית: הציבור משלם הרבה יותר מדי על הריביות הגבוהות ● המחשבון