אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס
המושג
קרן העושר: קרן השקעות בבעלות המדינה שמנהלת בראייה כלכלית ארוכת־טווח את הכנסות המדינה ממיסוי רווחי משאבי טבע.
● המשרוקית מארחת | המועצה הלאומית לכלכלה: מה היא אמורה לעשות, והאם זה מתבצע בפועל?
● המשרוקית מארחת | מהו תקציב "הקשר עם הציבור", ואיך יכולים הח"כים להשתמש בו?
מהי קרן העושר?
קרן העושר, או בשמה הרשמי: "הקרן לאזרחי ישראל", היא קרן ריבונית שמנהלת את הכנסות המדינה מהיטלים על רווחי משאבי טבע בשטח ישראל, ותשקיע אותם בנכסים פיננסים מחוץ למדינה. הקרן נועדה לנצל את הכספים הללו מהכנסות המדינה לטובת חיזוק המשק - לקידום אנרגיות מתחדשות, מחקר ופיתוח, לעידוד תעסוקה בנגב ולמען האזרחים בראייה ארוכת־טווח.
כמו כן, הקרן נועדה לספק רשת ביטחון כלכלית לממשלה בעת משברים כלכליים חריגים, והיא גם אמורה לפעול כדי למגר תופעות שליליות מוכרות בעולם של פגיעה או הפחתה בצמיחה כלכלית של מדינות עם מאגרי טבע.
כמה כסף יש בקרן?
נכון לסוף שנת 2024, נצברו בקרן העושר כ־7.5 מיליארד שקל, מתוכם כ־6.1 מיליארד שקל היטלים חלוטים (סכומים סופיים שלא ניתן לערער עליהם). חשוב לציין שזה רחוק מאוד מהערכות הראשוניות שהיו לתקבולי הקרן: לפי תחזית של בנק ישראל מ־2013, עד שנת 2022 היו אמורים להיות מועברים לקרן כ־3.9 מיליארד דולר. בפועל, בשנה זו סך נכסיה הסתכם בכ־617 מיליון דולר, 16% מהתחזית המקורית.
נכסי הקרן מנוהלים על ידי מחלקת ניהול ייעודית בבנק ישראל, שמשקיעה אותם בנכסים מחוץ למדינה ובמט"ח באופק השקעה ארוך־טווח ובהתאם למדיניות ההשקעה שקובעת הקרן. נכון לסוף 2023, נכסי הקרן הורכבו מ־59% מניות, 36% אג"ח ו־5% מזומן.
ב־2022, הקרן השיאה תשואה של 1.2%, כ־10 מיליון דולר. ב־2023, התשואה עמדה על 17.5% - שהם כ־149.5 מיליון דולר. ואולם, זו ככל הנראה תשואה חריגה שלא מייצגת תשואה שנתית ממוצעת צפויה.
האם אפשר "למשוך" כספים מהקרן?
בשנים הקרובות, 3.5% משווי נכסי הקרן אמור להיות מוקצה למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות במסגרת תקציב המדינה. בשנת 2025, סכום ההקצאה השנתי עומד על 189 מיליון שקל.
למה הכסף הזה בפועל מועבר? על פי ההצעה שנדונה כעת במסגרת אישור תקציב המדינה, 124 מיליון שקל יוקצו לבינוי מוסדות לתנועות הנוער; 30 מיליון להקמת מבני ציבור הקו העימות; 20 מיליון לשיפוץ מוסדות בריאות הנפש; 15 מיליון למגרשי ספורט בבתי ספר.
אלא שהחוק קובע כי חלק ממטרות הכספים הללו יהיו מחקר ופיתוח בתחום של אנרגיות מתחדשות ועידוד תעסוקה בנגב. כרגע, נראה כי על פניו לא ניתן מענה ליעדים הללו בהצעה הנוכחית. זאת, למרות שבכנסת קיומו דיונים מעמיקים בנוגע להקצאות למישורי הפעולה האלה. ולא זו בלבד, אלא גם הסכומים שכן הוקצו לא מפורטים כנדרש בחוק.
הדבר מציב סימני שאלה סביב אפקטיביות הגורם הפרלמנטרי שאמור לפקח על הנושא - הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. זה קריטי, שכן פיקוח פרלמנטרי עיקש, מדוקדק ומקצועי הוא הכלי הטוב ביותר לווידוא שימוש ראוי בכספי הקרן.
לקריאה נוספת: