גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך מגדירים מהי מדינת אויב, והאם קטאר נכללת ברשימה?

פרשת עבודות היח"צ לקטאר יצרה סערה והעלתה טענה שאנשי רה"מ מסייעים למדינת אויב ● אלא שהחוק הישראלי לא ברור בהגדרותיו למונח, והנסיכות לא נמצאת בו באופן מפורש ● אבל כפי שמסבירים המומחים, זה לא הופך אותה למדינה ידידותית

יאיר גולן, הדמוקרטים. הצהרה לתקשורת, 13.2.25
יאיר גולן, הדמוקרטים. הצהרה לתקשורת, 13.2.25

קטאר נמצאת בשיח הציבורי מאז פרוץ המלחמה, בשל הכסף שהעבירה לחמאס, נתינת מקלט לבכיריו, ערוץ אל־ג'זירה שברשותה, מקומה כמתווכת באו"ם ועוד. אבל בשבוע האחרון היא נמצאת בכותרות ביתר שאת, לאחר התפוצצות הפרשה לפיה יועצי ראש הממשלה, לכאורה, היו בקשר חסוי עם גורמים מהנסיכות. "מדובר בעדות, לכאורה, לקשר עסקי, כספי, אישי - בין לשכת ראש הממשלה למדינת אויב לפני ותוך כדי מלחמה", אמר יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן. לעומתו היו פרשנים שהסבירו כי קטאר אינה מדינת אויב.

עורכי דין ויחסי ציבור: כך דוחא קונה השפעה, והדילמה הישראלית 
ההסתבכות הקטארית: הבכיר שפתח תיבת פנדורה, ולא רק 

אבל, מה בעצם הופך מדינה למדינת אויב? ואיפה קטאר נכנסת בתוך ההגדרות האלו? ניסינו לברר. התשובה, כרגיל, קצת מורכבת.

מה אומר החוק?

אין חוק אחד שיורד לשורש השאלה מהי מדינת אויב. עם זאת, ישנם ארבעה אזכורים בחוק הישראלי לנושא. הראשון הוא פקודת המסחר עם האויב 1939, שאומצה מהמנדט הבריטי ומגדירה עם אילו מדינות אסור לקיים מסחר. וזו הגדרת החוק: "'ארץ אויב' פירושו כל אזור הנתון לריבונותה של כל מעצמה שאיתה נמצאת מדינת ישראל במצב מלחמה, או התפוס בידי מעצמה כזו, ואינו אזור התפוס בידי מדינת ישראל או בידי מעצמה שהיא בת בריתה של מדינת ישראל, וגם כל אזור שלגביו יורה שר האוצר בצו, כי ינהגו בו לצורך הפקודה הזאת כבארץ אויב".

ההגדרה הזו מבלבלת, אבל להקלתנו משרד האוצר קבע רשימה של מדינות עמן אסור לקיים סחר: סוריה, עיראק, איראן ולבנון. ככה פשוט. בשנים האחרונות, נציין, שרי האוצר מכל המפלגות מחדשים אישורים זמניים לקיום סחר עם עיראק (אם כי סמוטריץ' חידש את האישור רק עד סוף מרץ במקום לכל השנה).

החוק הבא הוא סעיף 91 לחוק העונשין, שקובע: "'אויב' - מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים". גם ההגדרה הזו מעורפלת שכן לא ברור מיהו אותו אויב שלא הוכרזה עמו מלחמה. במקרה הזה, גם אין רשימה.

החוק השלישי הוא חוק יסוד: הכנסת. סעיף 7 לחוק קובע שאסור שמועמד לכנסת יתמוך במדינת אויב או ישהה בה שלא כדין בשבע השנים שקדמו להגשת מועמדותו. כאן, אין אפילו הגדרה למדינת אויב, שלא לדבר על רשימה.

החוק האחרון הוא החוק למניעת הסתננות מ־1954. הוא לא משתמש במונח "אויב", אך בסעיף 2(א) נכתב: "היוצא, ביודעין ושלא כדין, מישראל ללבנון, לסוריה, למצרים, לעבר־הירדן, לסעודיה, לעיראק, לתימן, לאיראן או לכל חלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל, דינו - מאסר ארבע שנים או קנס חמשת אלפים לירות". הרשימה הזו, ניתן לראות, לא מאוד מעודכנת: עם מצרים וירדן יש הסכמי שלום ובהתאם יש היתרי יציאה אליהן. בהנחה ש"חלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל" פירושו יהודה ושומרון, הרי שגם לשם מותר ללכת.

דברים משתנים

החוקים אולי עשויים להיות מבלבלים ולא תמיד ברורים לגבי השאלה מיהי מדינת אויב, אבל דבר אחד ברור: איפה שיש רשימות מפורשות, קטאר לא מופיעה. אבל האם זה בהכרח אומר שהיא לא מדינת אויב? הרי כפי שמצרים וירדן חדלו להיות מדינות אויב, אולי מדינות יכולות לעשות את המסלול ההפוך?

דוגמה לכך ניתן לראות בפרשת נחום מנבר, שהורשע בשנות התשעים בסיוע לאויב לאחר שמכר חלקי נשק כימי לאיראן. מנבר ניסה לטעון שלא ניתן להוכיח שמדובר במדינת אויב ולכן לא עבר על החוק הישראלי. ראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז, עמוס גלעד, הביא בפני בית המשפט הצהרות של בכירים איראנים שהראו שיש לרפובליקה האסלאמית שאיפה להשמיד את ישראל. היום אין אפילו צורך להתווכח בשאלה.

פרופ' אלי פודה מלימודי מזרח תיכון ואסלאם באוניברסיטה העברית מסביר בספרו "מפילגש לידועה בציבור" שגם עם קטאר היחסים אינם כפי שהיו. בשנות התשעים הייתה בישראל נציגות מסחרית קטארית, שתפקדה כשגרירות בפועל עד לפרוץ האינתיפאדה השנייה. הנציגות חזרה באופן חלקי, אך נסגרה באופן מלא ב־2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה. לאחר מכן היו ניסיונות קטאריים לפתוח אותה מחדש, אך בישראל סירבו.

האם קטאר היא אויבת?

לפי ד"ר תמי קנר, ראש התכנית למשפט וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS): ״גם אם קטאר אינה מדינת אויב לפי החוק הישראלי היא בוודאי איננה ידידה של ישראל, שלא לומר עוינת אותה. היא מתווכת במו"מ מול חמאס בשל השפעתה על ארגון הטרור, כמי שמממנת אותו ומדבררת אותו במשך שנים". לגבי הסוגייה שעל הפרק היא אומרת: "השאלה אם גורמים בסביבת ראש הממשלה, שבמקביל מועסקים או מעניקים שירותים לקטאר, עברו על החוק, איננה תלויה אך ורק בשאלה אם קטאר היא מדינת אויב או לא כפי שכולם נוטים לחשוב, אלא במעמדם של אותם גורמים כעובדי ציבור ובשאלה אם הם פעלו תוך ניגוד עניינים ועברו עבירה של הפרת אמונים או פגעו בביטחון המדינה, וזאת מבלי להיכנס לשאלות הערכיות שעולות".

ד"ר אריאל אדמוני, חוקר המדיניות הקטארית באוניברסיטת בר אילן, סבור שלא רק שקטאר אינה ידידותית, אלא אף מסוכנת לישראל: "היא מדינה שמחפשת את רעתנו: היא תומכת בחמאס ואולי אפילו מימנה את המנהרות. ראינו שהיא מממנת את חמאס - אגב, עם יותר כסף מאשר ישראל וארה"ב אישרו. מצאנו גורמים קטאריים שנכנסו ללבנון ולסוריה, היא משקיעה כסף באוניברסיטאות בחו"ל, ואפילו יש שמועות שהייתה מאחורי הקלעים בתביעה של דרא"פ נגדנו בביהמ"ש הבינ"ל".

אבל, כפי שמזכיר אדמוני, "זה לא עוצר אותנו מלעבוד עם קטאר". הוא מביא כדוגמה את השתתפותה של ישראל בתערוכת היהלומים שהתקיימה בקטאר, שנחשפה לראשונה בגלובס על ידי עמיתנו דין שמואל אלמס. לכך אפשר להוסיף את היתר הכניסה הזמני לישראלים שנסעו לקטאר כדי לצפות במונדיאל 2022. לפי ספרו של פרופ' פודה, סגירת הנציגות המסחרית לא מנעה שמירה על דיפלומטיה ויחסים סודיים בינינו לבינם.

"קטאר מנסה לשמור על תדמית מתונה", הוא מסביר. "היא שומרת על קשרים עם כולם. צריכים לזכור שהיא גם חברה קרובה של ארה"ב. הבסיס האמריקאי הכי גדול במזרח התיכון נמצא בקטאר. היא לא קרובה אלינו כמו ארה"ב, אבל היא גם לא אויבת שלנו כמו איראן. היא איפשהו באמצע".

ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תכנית המפרץ ב־INSS, חושב שיהיה פשטני להגדיר את קטאר כמדינת אויב: "מהיבט אחד, היא פועלת נגדנו עם חמאס ועם אל־ג'זירה שמפרסמת תקשורת אנטי־ישראלית, אפילו לפני תחילת המלחמה. מצד שני, הם עובדים איתנו: אנחנו עודדנו אותם לממן את הרצועה. הם עשו את התיווך להחזרת החטופים והכריזו על גירוש מנהיגי חמאס משטחם.

"גם ישראל פועלת בשני מישורים: אנחנו תופסים את קטאר כתומכת טרור והעברנו את חוק אל־ג'זירה, אך אנחנו עדיין מקיימים מולה דיפלומטיה בעשורים האחרונים. קודם כל צריכים להסתכל על מעשינו. זה לא אומר שקטאר נקייה. אבל בוא נעשה סדר בחצר האחורית שלנו לפני שמסתכלים עליהם".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילומים: שלומי יוסף, יוסי כהן

סמוטריץ' ניסה לשכנע את האמריקאי הלא נכון

שר האוצר כיוון את כל המאמצים למישהו שגוי ● בבנקים חושבים שלא נשים לב להצגה ● ובישראל הלבנת הון זה שטויות, וחבל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שטר כתובה / צילום: אייל פישר

תכסיסנות כתובה: האישה הסכימה לוותר על מיליון שקל - ואז חזרה בה

גבר נישא לבחירת ליבו, ובכתובה התחייב לשלם לה סך של מיליון שקל ● כשבני הזוג התגרשו, הם חתמו על הסכם במסגרתו האישה הצהירה שהיא מוותרת על הכתובה ● לאחר מכן האישה חזרה בה בבית הדין הרבני, והגבר נאלץ לשלם מאה אלף שקלים כדי להסדיר את הגט ● הגבר תבע את גרושתו, וביהמ"ש חייב אותה להשיב לו מאה אלף שקל ולשלם הוצאות משפט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנשיא טראמפ מקיים את הבטחת הבחירות שלו: "הם דופקים אותנו, אנחנו נדפוק אותם"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכריז על "יום שחרור אמריקה" ומטיל מכסים כבדים על 25 מדינות, כולל ישראל ● הוא מאשים אותן שהן "שדדו, בזזו ואנסו את אמריקה" - ומבטיח להחזיר את 90 אלף בתי החרושת שסחר לא הוגן גזל מארה"ב ● מי בעצם ישלם את המכסים, וכמה זמן יידרש עד ש"אמריקה תחזור ותהיה עשירה"?

נמל גמליק בטורקיה. על המדינה הוטל מכס בשיעור של 10% בלבד / צילום: Shutterstock

טורקיה והאמירויות ישלמו פחות מס מישראל. ומי הנפגעת הגדולה?

מלחמת הסחר של טראמפ צפויה להשפיע ישירות על כ-100 מדינות - אך חלק צפויות להיפגע יותר, וחלק צפויות להיפגע פחות ● מה שיעור המכס שהטיל נשיא ארה"ב על מדינות נחשלות באסיה, מדוע קנדה ומקסיקו לא ברשימה, ומה הוביל את טראמפ להכניס מדינות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לרשימת המדינות עליהן הוטל מכס בשיעור הנמוך ביותר?

איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: כשזה קורה לאורך זמן, משבר כלכלי מגיע

שנת 2025 מסתמנת כנקודת מפנה לדולר, שמאבד גובה מאז כניסת טראמפ לבית הלבן ● היציבות שתרמה למעמדו כמקלט למשקיעים נעלמה, ובמקביל שוקי המניות יורדים - תופעה שאפיינה משברים כלכליים קודמים ● השאלה הגדולה - האם מדובר בירידה זמנית או בכזאת שתישאר לאורך זמן

שוק הרכב העולמי כמרקחה / צילום: Shutterstock, alexfan32

ארה"ב הטילה 25% על יבוא חלפי רכב. איך תושפע ישראל?

המכסים החדשים של טראמפ על כלי רכב וחלקי חילוף שמיובאים לארה"ב נכנסו לתוקף ● אילו חלפים נכנסו לרשימה, איך מגיבים בעולם והאם גם ישראל תיפגע? ● גלובס עושה סדר

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

ההיטלים ייחתכו בחצי מיליארד שקל: העיריות מתחילות להתקפל מול קבלנים

כ-80 קבלנים בפ"ת עתרו נגד העירייה בטענה שהקפיצה את תעריפי היטלי הפיתוח במאות אחוזים ● בפשרה הוסכם על קיצוץ חד בתעריפים ● עשרות הליכים משפטיים דומים מתנהלים בימים אלו

ד''ר נדין בודו טרכטנברג, סגנית יו''ר הבנק הדיגיטלי אש ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר

לא הכלכלה מדאיגה את נדין טרכטנברג: "אנחנו עלולים להיכנס לעידן שבו כל העולם נתפס כאויב פוטנציאלי"

המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, סבורה כי המכסים החדשים מסמנים "שינוי משטר שלא ראינו מאז שנות ה־30" ● לדבריה, העוינות האמריקאית כלפי שותפות ובעלות ברית מזמינה שרשרת של תגובות נגד, שעשויה להוביל למשבר גלובלי מסוכן

ד''ר ליאת בסיס, מנהלת תהליך המיון / צילום: כדיה לוי

מנהלת תהליך הבחירה של נבחרת 40 עד 40: "לנהל מיון זה קצת כמו ניהול תורים"

זו השנה השלישית שד"ר ליאת בסיס מנהלת את תהליך המיון בפרויקט 40 עד 40 של גלובס ● בכנס 40 עד 40 היא סיפרה: "אני ממשיכה לעשות את הפרויקט כי זו הזדמנות טובה לייצר חדשות טובות"

סא''ל תומר גרינברג ז''ל / צילום: דובר צה''ל

"הוא הראשון שנכנס לחלץ": זיו גרינברג על האח סא"ל תומר גרינברג שנפל בעזה

"המסר הכי גדול הוא - לעולם לא נישבר. המסר הזה חוזר לא פעם בסיפור של תומר" - כך אמר זיו גרינברג על אחיו, סא"ל תומר גרינברג ז"ל, בכנס 40 עד 40 של גלובס

קמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

ברייקינג ניוז לסטטיק: הפרסומת של פרטנר היא הזכורה ביותר השבוע

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לאל על, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של חברת התעופה היא גם המושקעת ביותר, עם 1.8 מיליון שקל ● ההשקעה השנייה בגודלה שייכת ל־yes, שמטפסת למקום הרביעי בזכירות ● הפרסומות הזכורות והאהובות 

החניון המתוכנן במחלף מורשה. בעיגול: רון חולדאי / הדמיה: ארקאפקט עדי בואנו, באדיבות נתיבי איילון, צילום: שלומי יוסף

נגד כל הסיכויים: איך הצליח חולדאי לבלום את בניית חניוני הענק

בדיון תקדימי שנערך השבוע הצליחו בעיריית תל אביב ובאגף התקציבים להוביל החלטה למסמוס הקמת שני חניוני הענק בצפון ת"א ● אלו המספרים ששכנעו את חברי הוועדה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היועמ"שית על זימון העיתונאים בפרשת קטארגייט: "לא יישאלו על מקורותיהם"

המשטרה זימנה מספר כתבים לעדות פתוחה בפרשת קטארגייט, ובעקבות זאת הודיעה היועמ"שית כי "גביית העדויות נעשית בזהירות רבה לשם שמירה על חופש העיתונות" ● בתוך כך, ביהמ"ש האריך עד מחר את מעצרם של יונתן אוריך ואלי פלדשטיין ● בעימות אמש מסר השניים גרסאות סותרות, והמשטרה תערוך ביניהם עימות נוסף

נבחרת ה־40 באולם הכנס / צילום: כדיה לוי

הדור הבא של הנהגת ישראל נפגש באירוע 40 עד 40 של גלובס

כנס 40 עד 40 השנתי של גלובס נערך זו השנה ה-20 במרכז פרס ביפו, בהשתתפות זוכי הפרויקט, בני משפחותיהם ובכירים ובכירות במשק ● בין המשתתפים: מנכ"ל שופרסל לשעבר אורי וטרמן, מנכ"לית אל על דינה בן-טל גננסיה ושר החינוך יואב קיש, שהגיעו לכבד את נבחרי הפרויקט מטעמם ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מטורקיה עד קמבודיה: מה עומד מאחורי המכסים שהוטלו על כל מדינה

למה קמבודיה ספגה את המס הכי גבוה, איך הדשן הציל את ברזיל מעול כבד ואיך הברקזיט עזר הפעם לבריטים ● כמה נתונים מאחורי הטבלה של טראמפ

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; דלתא גליל צללה בכ-10%, קמטק ב-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● השקל נחלש בחדות מול האירו ● מחירי הנפט יורדים בחדות ● הזהב ממשיך לשבור שיאים, אך בלומברד אודייר מעריכים כי הראלי ייעצר ● וגם: הבנק האמריקאי שמעריך כי תוכנית המכסים של טראמפ תזרז את מתווה הפחתות הריבית של הפד

אילוסטרציה: shutterstock

אפקט המכסים: ירידות חדות בוול סטריט, מדד הפחד מזנק ב-25%

טראמפ: "הניתוח הסתיים! המטופל שרד והוא בתהליכי החלמה" ● בורסות אירופה ננעלו בירידות חדות ● הדולר נחלש משמעותית מול המטבעות הזרים ● ירידות חדות במחירי הנפט ● תשואות האג"ח הממשלתיות צוללות ● מגזר השירותים בארה"ב הואט בחודש מרץ לרמתו הנמוכה ביותר מזה 9 חודשים ● וגם: הבנק האמריקאי שמעריך כי תוכנית המכסים של טראמפ תזרז את מתווה הפחתות הריבית של הפד

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: AP, Alberto Pezzali

חבל ההצלה של ענקיות הטכנולוגיה: האם שבבים יוחרגו מהמכסים?

הולכים ומתרבים הדיווחים על כוונות הבית הלבן להחריג את יבוא השבבים לארה"ב מהמכסים עליהם הכריז טראמפ, אך התבטאות רשמית בנושא לא הובאה לידי הציבור ● בינתיים מניות חברות הטכנולוגיה רושמות ירידות משמעותיות - כולל חברות אמריקאיות

ההטבות החדשות של הבנקים שכדאי להכיר, והאותיות הקטנות

כחלק ממתווה חדש של בנק ישראל, הבנקים מציעים מגוון הטבות כמו החזרי ריבית, פטור מעמלות והקלות בתנאי המשכנתאות ● חלקן משמעותיות, אך רבות מהן מוגבלות וכוללות תנאים ● אף שהן עשויות להקל על חלק מהלקוחות, הן לא פותרות את הבעיה המרכזית: הציבור משלם הרבה יותר מדי על הריביות הגבוהות ● המחשבון

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

באוצר מודאגים ממכסי טראמפ ומכנסים ישיבה דחופה: האם היצוא הישראלי בסכנה?

עבור ישראל, המציאות החדשה מציבה אתגר מיוחד - ארה"ב היא יעד היצוא המרכזי של סחורות מישראל, ואליה מיועד יותר מרבע מסך יצוא הסחורות הישראליות ● מה הצעדים שישראל מתכננת לנקוט, ומה המשמעויות הכלכליות? ● גלובס עושה סדר