בקשה להנצחה בקבוצת הפייסבוק ''פוטושופ חכם'' / צילום: צילום מסך
1
קבוצת הפייסבוק "פוטושופ חכם" נולדה כמקום שבו אנשים השוחים במיומנויות הפוטושופ יכולים לסייע לאלה שפחות. חברי הקבוצה העלו תמונות לצורך תיקון או עריכה, והחברים האחרים סייעו באופן חופשי וללא תשלום. בקשות לשפץ תמונה לכבוד יום המשפחה בגן או לסדר רקע אקזוטי לצילום זוגי היו הסטנדרט בקבוצה. הקבוצה, שהפכה לתופעת רשת, הפכה לאחת המשעשעות ביותר במרחב הווירטואלי, והתפתח בה הומור פנימי, שבו לרוב ממקמים את המצולם, מכל המקומות, דווקא בכניסה לפתח תקווה.
כך לפחות עד 7.10.
מפרוץ המלחמה הפכה הקבוצה, שמונה כיום יותר מ-318 אלף איש, לכתובת למי שאיבד את יקיריו. בני משפחות שכולות מבקשים עוד דימוי אחד מצולם עם הנופלים והנרצחים. הקבוצה מוצפת בבקשות להוסיף את המתים לאירועים משמעותיים שכבר לא לקחו בהם חלק, כמו חתונות ובריתות, ליצור סרטוני חיבוק באמצעות כלי AI הממירים תמונות סטילס לסרטונים מונפשים. כך הפכה קבוצת הפייסבוק למעין אחר הנצחה ונחמה במרחב הווירטואלי.
● על "קללת השער" שמכתירה מלכים רגע לפני נפילתם
● על הניסיון החדש לפענח את הדמות החמקמקה של בוב דילן
2
"ב-7 באוקטובר התחיל שינוי בקבוצה", מספר טל חכם, מנהל ומייסד הקבוצה, "הבקשות הראשונות שהגיעו אלינו היו צילומים מהנובה, בעיקר של החטיפות עצמן שעלו בטלגרם, ואנשים רצו שנשפר את איכות התמונה כדי לראות אם היקרים שלהם מצולמים. כבר אז אנשים זיהו את הפוטנציאל לזהות את החטופים דרך הקבוצה. לאחר מכן היו חיילים שנפלו ואזרחים שנרצחו והתחילו בקשות של חיבורים מכל מיני אנשים, שביקשו להוסיף אותם לאירועים משפחתיים וליצור חיבוק בתנועה מתמונות סטילס. לאחרונה, ככל שהבינה המלאכותית התפתחה, יש עניין עם סרטונים של חיבוקים בלייב".
חכם מדגיש כי "הקבוצה עדיין מצחיקה, אנחנו לא מוותרים על זה ודואגים לשמר את ההומור. יש מאות פוסטים ביום. נוכחנו לגלות כמה הסרטונים משפיעים על ההורים ומנחמים אותם. מרגש לראות שזה באמת עוזר להם. בהתחלה חששתי שאם הם יראו דימויים כאלה זה יכווץ אותם, אבל זה ממש עוזר להם. גם אנשים שלא יודעים לערוך מעלים תגובות מחבקות והצעות לעזרה בכל מיני דרכים. הסרטון הקטן של החיבוק נמצא אצלם בטלפון והם מסתכלים על זה בשביל להתחבק עם היקירים שלהם".
3
פרופ' זוהר אליוסף, פסיכולוג חינוכי וחוקר בינה מלאכותית בבריאות הנפש, לא שולל את האפשרות בשימוש בבינה מלאכותית כערוץ להתמודדות עם אובדן. "הקשר הפסיכולוגי עם הנפטר הוא רצוי וטוב. אנחנו מעודדים אנשים לעסוק בהנצחה ובזיכרון", אומר אליוסף, חבר בבית הספר לטיפול ייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה. "מבחינתי השימוש בבינה מלאכותית בשביל להביא את הקול של האדם לעולם ולקיים איתו דיאלוג, הוא לגיטימי. אנחנו לא צריכים לחלק על זה ציונים, יש לזה יתרונות משמעותיים. אני לא חושב שיש בזה נזק. העמדה שלי מורכבת, לא שוללת ולא מעודדת".
"בתהליך בריא של אובדן אדם צריך להחליט איך מתאים לו לקיים את הקשר הזה מעכשיו, והדרכים הן מאוד אישיות. לכל אחד יש את הערוץ שמתאים לו. יש כאן שאלות מוסריות שלא קשורות לאובדן, למשל מה המשמעות של שימוש לא לעניין בדמויות של אנשים שהלכו לעולמם. האם צריכה להיות הסכמה לאירוע הזה? בהנחה והבינה המלאכותית יודעת לקלוט אלמנטים שקשורים למראה, ל'חשיבה' ולתקשורת, מי הבעלים של המידע הזה? שאלות של קניין, למי זה שייך. צריך לבדוק איפה עובר הגבול והאם זה פוגע במישהו".
4
גם פרופ' יוסי לוי בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי במרכז האקדמי רופין, מזהה פה חלק חשוב מתהליך האבל. "אני רואה בסרטונים הללו שימוש חיובי במה שהמדיה וה-AI מאפשרים לנו. הרתיעה הראשונית מובנת, כי עלינו לעבד את האובדן ולהרגיש אותו, והסרטונים לכאורה מנכיחים את האובדן. אבל אובדן הוא מאוד מורכב ולא מסודר בצורה היררכית. לכל אחד יש את התהליך שלו, ותהליך מאוד חשוב באבל הוא המשך הקשר עם הנפטר. האדם איננו אבל אנשים ממשיכים לייצר איתו תקשורת בחלומות, במחשבות ובאמצעות קול פנימי. גם בשלבי האובדן הראשונים, העצב הוא טרנספורמציה של האהבה שהייתה לאדם שחי, עדיין אפשר להמשיך את הקשר ויש לזה חשיבות גדולה. זה כלי מדהים שתומך בתהליך האיטי והמורכב - להפוך את הקשר החי לקשר עם אדם שאיננו".
"לא מפתיע אותי שהסרטונים הללו מתקבלים בברכה, כי קשר עם אדם שאיננו הוא חלק מעיבוד האבל, ולא נוגד את התהליך הזה. זאת עוד דרך של עיבוד, יש פה מוכנות לקבל את זה שהמערכות החדשניות הללו משנות במשהו את הקשר עם הנפטר, אם קודם זה היה בחלומות, אז עכשיו פחות, אני לא רואה דרך שבה זה מבלבל אנשים. זה פשוט שלב נוסף שהבינה המלאכותית מאפשרת".