שר התפוצות עמיחי שיקלי
דרישה ציבורית רחבה היא לחקור את המחדלים שאפשרו את טבח 7 באוקטובר. אבל כרגע הממשלה גוררת רגליים בהקמת ועדת חקירה לנושא. האם מישהו אחר יוכל לעקוף אותה? שר התפוצות עמיחי שיקלי הסביר שלא: "ברור לפי כל חוקי מדינת ישראל", הוא אמר בגלי ישראל, "אך ורק לממשלה יש סמכות להקים… ועדת חקירה ממלכתית. אין גוף אחר שיש לו את המנדט הזה". האומנם?
● המשרוקית | כמה משאיות סיוע הומניטרי נכנסו לרצועה כשבן גביר ישב בממשלה?
● המשרוקית | איך מגדירים מהי מדינת אויב, והאם קטאר נכללת ברשימה?
האופן בו מוקמת ועדת חקירה ממלכתית (או בלשון החוק, "ועדת חקירה") מתואר בחוק ועדות חקירה. סעיף 1 קובע: "ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה שתחקור בעניין ותמסור לה דין וחשבון". בחוק לא מצוין אף גוף אחר שרשאי להקים ועדת חקירה, ולמען הסר ספק, סעיף 29 מוסיף: "סמכויות הממשלה לפי חוק זה אינן ניתנות לאצילה".
אבל יש חוקים נוספים. סעיף 14(ב)(1) לחוק מבקר המדינה קובע: "העלתה הביקורת ליקויים או פגיעות הנראים למבקר ראויים לדיון הוועדה (לענייני ביקורת המדינה) קודם המצאת" הדוח השנתי, "ימציא המבקר לוועדה דין וחשבון נפרד… ואם עשה כן - רשאית הוועדה… להחליט על מינוי ועדת חקירה". סעיף 14(ב1) ממשיך: "הוועדה רשאית, בנסיבות מיוחדות ובהסכמת המבקר, להחליט על מינוי ועדת חקירה גם בנושא הכלול" בדוח השנתי, "ברוב של שני שלישים מחבריה".
כלומר, אם יש דוח מבקר מתאים, גם הוועדה לביקורת המדינה יכולה להקים ועדת חקירה. "ועדת חקירה ממלכתית לא נועדה לחקור את התפקוד השוטף של משרדי הממשלה, אלא מחדלים נקודתיים משמעותיים מאוד", מסבירה ד"ר חן פרידברג, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכירה באוניברסיטת אריאל. "לעיתים, מחדל מסוג זה נבחן גם על ידי מבקר המדינה. במקרה כזה, החוק מאפשר לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ולא רק לממשלה, להקים ועדת חקירה".
כמה פעמים זה קרה? ארבע בכל תולדות המדינה. הראשונה הייתה ב־1985, אז הוקמה ועדה לחקירת מפולת מניות הבנקים. היועמ"ש יצחק זמיר חשב שהוועדה לביקורת המדינה צריכה להקים ועדת חקירה רק אם הממשלה נמנעת מכך, אך דעתו לא התקבלה. ב־2008 קמו שלוש ועדות: לחקר מצב ניצולי השואה, המשבר במשק המים והטיפול במפוני גוש קטיף.
אז בתאוריה שיקלי טועה. ועדיין, יש צדק בדבריו: בפועל, דוחות המבקר שהוגשו לגבי 7 באוקטובר לא נוגעים לליבת הכשל, וממשרד המבקר נמסר שהוא בקשר מול גורמי הביטחון כדי לעבוד גם על זה. כלומר, כרגע הוועדה לביקורת המדינה לא יכולה להורות על הקמת ועדת חקירה בנושא. בנוסף, כפי שמזכירה ד"ר פרידברג: "למרות שיו"ר הוועדה חייב, על פי תקנון הכנסת, לבוא משורות האופוזיציה, עדיין יש בה רוב לקואליציה. אם הממשלה מתנגדת להקים מיוזמתה ועדת חקירה ממלכתית היא תוכל לחסום הקמת ועדה כזאת". ואכן, חלק מהוועדות שצוינו לעיל הוקמו בתיאום עם הממשלה, וממשלת נתניהו השנייה חסמה ב־2010 הקמת ועדת חקירה לאסון הכרמל באמצעות הרוב שהיה לקואליציה בוועדה.
מהשר שיקלי לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי שיקלי חצי נכונים. החוק מאפשר גם לוועדה לביקורת המדינה, ולא רק לממשלה, להקים ועדת חקירה ממלכתית. עם זאת, הוועדה זקוקה לתנאים מיוחדים כדי לקבל החלטה כזו, שכרגע לא מתקיימים בכל הקשור למחדל 7 באוקטובר.
תחקיר: אוריה בר־מאיר