ח"כ עמית הלוי, הליכוד (סטלה קורין־ליבר ואלי ציפורי, גלי ישראל, 23.2.25) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
אנחנו כבר במרץ, עתיד תקציב 2025 לוט בערפל, אבל גם נשאלת השאלה מה יהיו שווים המספרים שייכתבו בחוק התקציב. טענה ותיקה היא שבפועל אגף התקציבים במשרד האוצר הוא זה שמנהל את התקציב לפי ראות עיניו. כשח"כ עמית הלוי נשאל אם לכנסת יש יכולת לפקח על זה, הוא השיב שיש ואף הבהיר את הנחיצות: "בדרך־כלל כמעט שליש מהתקציב עובר שינויים במהלך השנה". האם זה המספר?
● המשרוקית | האם תחת בן גביר מספר מקרי הרצח בחברה היהודית ירד?
● המשרוקית | מה עשו ממשלות ישראל לגבי גיוס חרדים בעשורים הראשונים של המדינה?
באופן עקרוני, חוק יסודות התקציב מאפשר, באמצעות פירוט פרוצדורה לעשות כן, לבצע שינויים תקציביים לאחר העברת חוק התקציב תוך כדי שנת הכספים שעבורה הוא נחקק. שינויים כאלו יכולים לנבוע משלל סיבות: החלטת ממשלה או חקיקה עם משמעויות תקציביות, שינוי סדרי עדיפויות, שיתופי־פעולה בין משרדי ממשלה וכמובן אירועים לא צפויים.
לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), יש שלושה סוגים עיקריים של שינויי תקציב. ראשית, העברת עודפים, כלומר מימון תוספת תקציבית בשנת הכספים הזו באמצעות שימוש בכספים שלא נוצלו בתקציב של שנת הכספים הקודמת. שנית, שינויים פנימיים, קרי חלוקת תקציב שונה בין התוכניות הכלולות תחת אותו סעיף תקציבי, מבלי לשנות את הסכום הכולל המוקצה לו. שלישית, העברה בין סעיפי תקציב שונים, באופן כזה שמשנה את הסכום הכללי שמוקצה לכל אחד מהם.
ומה היקף השינויים האלו? אותו מסמך של הממ"מ מספק נתונים בנושא לשנים 2016-2021. ב־2020 לא עבר תקציב, וב־2021 התקציב עבר רק בנובמבר אותה שנה, כך שלא היה זמן רב מדי לשינויים. נוסיף לכך שמשרד האוצר לא סיפק לנו נתונים לתקציב 2022 וש־2023 ו־2024 הפכו לחריגות בעקבות המלחמה, ונישאר עם ניתוח לתקציבי 2016־-2019.
כפי שתוכלו לראות בגרף שלפניכם, בשנים אלו היקף השינויים נע בין 49 ל־65 מיליארד שקל, שהם 14%־19% מהתקציב המקורי (נטו, כלומר לא כולל החזר חובות למעט אלו לביטוח הלאומי). בממוצע, מדובר על 15% בכל שנה, פחות מחצי מהמספר בו נקב הלוי.
זה לא הכול: שנות הכספים האלו עברו תחת הממשלה ה־34. היא העבירה שני תקציבים דו־שנתיים (2015־2016 ו־2017־2018), ואת תקציב 2019 העבירה בתחילת 2018. למה זה חשוב? לפי הממ"מ, ככל שתקציב המדינה מאושר מוקדם יותר, כך קטנה הוודאות באשר להנחות על סמכן הוא נכתב. לכן, יש חוסר ודאות לגבי השנה השנייה של תקציב דו־שנתי או של תקציב שאושר בשלב מוקדם למדי. ועדיין, ב־2017 ו־2019, למרות שהתקציב להן תוכנן זמן רב מראש, שיעור השינויים בהן לא התקרב לזה בו נקב הלוי.
מח"כ הלוי לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי הלוי לא נכונים ברובם. שיעור השינויים בתקציב המקורי עומד על 15% בשנה ממוצע, ולא 33% כפי שטען הלוי.
תחקיר: יובל אינהורן