גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיילי צה"ל חוזרים לככב: התחפושות הן מראה של הלך הרוח הציבורי

מהמאה ה-15 ועד המאה ה-20 תחפושות שימשו יהודים בשביל לערער על תפקידים חברתיים, להתמודד עם אנטישמיות ולהפגין את מעמדם ● כיצד הפך פורים מחג פרוע של שכרות וחגיגה חסרת עכבות לחג הילדים?

ילדה מחופשת בגן הילדים של המרכז היהודי. הוואנה, קובה, 1930 / צילום: המרכז לתיעוד חזותי ע''ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, באדיבות קלרה כהן-מלחי
ילדה מחופשת בגן הילדים של המרכז היהודי. הוואנה, קובה, 1930 / צילום: המרכז לתיעוד חזותי ע''ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, באדיבות קלרה כהן-מלחי

1

קטלוגי התחפושות של השנה הנוכחית עמוסים בתחפושות הקלאסיות - מיקי מאוס ופו הדוב, גיבורי על ונסיכות מהאגדות, אלא שהשנה אי אפשר היה לפספס את הנוכחות הצה"לית, עם תחפושות של דובר צה"ל, טייס קרב או צנחן, כולל אביזרים כמו קסדות טקטיות, אפודים קרמיים ונשקים. "ילדים תמיד מתחפשים לגיבורי השעה", מסביר פרופ' חזקי שוהם, ראש התוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במכון שלום הרטמן.

ההבדל בין "אנורה" ל"אישה יפה" הוא תמצית השינוי שעובר על הוליווד
על המשמעות האדירה של כדורגל עבור חטופים ואוהדים

2

תחפושות הילדים הושפעו לאורך השנים מההקשר ההיסטורי. הגר דורון, ראש אגף מאגרי מידע במוזיאון "אנו" - מוזיאון העם היהודי, מספרת כי "בתחילת המאה ה-20 התחפושות היו אידיאולוגיות. ילדים התחפשו לחיילים, שוטרים ואפילו בולשביקים. אז, ההורים או המחנכים בחרו את התחפושת". המנהג להתחפש לשוטרים או לחיילים התחיל עם קום המדינה, "אז הרגשות הלאומיים היו בשיאם, אבל בשנות ה-60 רואים בתחפושות את השינויים באופן יותר ניכר. עם הזמן, הילדים קיבלו יותר חופש בחירה, והתחפושות נעשו מבוססות על תרבות הפופ".

הגר דורון, ראש אגף מאגרי מידע באנו - מוזיאון העם היהודי. / צילום: לי גיל

בקרב יהודי הגולה התחפושות שיקפו את הסביבה התרבותית. לדבריה, "יהודים בארה"ב, למשל, אימצו בהדרגה את מסורת ההאלווין, וילדיהם התחפשו לדרקולה ולדמויות הוליוודיות. בארץ, עד קום המדינה, ילדים התחפשו בעיקר לדמויות תנ"כיות ולאומיות".

"פעם תחפושות נתפרו ביד ולא נקנו", מצביעה דורון על עוד מגמה מעניינת, וגם התמונה המשפחתית של פורים הייתה עניין שייחסו לו חשיבות: "משפחות היו מצטלמות בסטודיו מקצועי עם פרצוף רציני".

3

אריאלה גארבר, חוקרת ומרצה לתולדות האופנה, מסבירה כי הלבוש הוא תוצר ושיקוף של המצב החברתי, הפוליטי והפסיכולוגי. "כיום, עולם האופנה מתכתב עם הרצון לברוח מהמציאות הקשה, עם נטייה לפנטזיה, עושר ומקסימליזם. בדיוק כפי שמעצבי העל מחזירים את שמלות הנשף של המאה ה-18 כתגובה למשברים עולמיים, כך גם תחפושות הפורים משקפות את הרצון להתנתק מהקושי ולצלול לעולם דמיוני". ונוכח המציאות המורכבת בישראל, יותר ויותר ילדים בוחרים להתחפש לדמויות ממשחקים או מעולמות הפנטזיה.

אריאלה גארבר חוקרת, כותבת ומרצה בתחום תולדות האופנה והתרבות. / צילום: אריאלה גארבר

לדברי גארבר, ההתחפשות הזאת מעניקה לילדים כוח. "ילדים רבים מתחפשים לחיילים - הן בהשראת המציאות הביטחונית והן מתוך חיקוי של דמויות ממשחקי מחשב וסרטים. התחפשות לחייל מסמלת עבורם כוח ושליטה על הגורל, והופכת לתרפיה רגשית".

4

אם תשלימו את השורה בשיר של לוין קיפניס, "חג פורים, חג פורים חג גדול ל..." סביר להניח שתשירו "ילדים". אך במקור מילות השיר הן חג גדול ליהודים. כיצד הפך החג ששימש כביקורת של יהודים בגולה על השלטון, לחג הילדים? התשובה מתחילה במסורת ההתחפשות.

פרופ' שוהם מסביר שההתחפשות מקורה ככל הנראה בימי הביניים, בהשפעת הקרנבל הנוצרי. "בקרנבלים הללו התקיימו טקסים של היפוך חברתי, בהם אנשים מהשכבות הנמוכות התחפשו לאצילים ולהפך. יש הטוענים כי המנהג הגיע מפרס, מטקסים שהתקיימו בתקופה שבה נכתבה מגילת אסתר. כך או כך, עד לפני 300-200 שנה, חג הפורים היה פרוע למדי - שכרות, פארודיות על חכמים ולגלוג על התורה היו מקובלים. אפילו חציית גבולות מגדריים הייתה חלק מהעניין, כפי שמעיד האזכור בשולחן ערוך האוסר על גברים ללבוש בגדי נשים - איסור שלא נאכף בפורים".

פרופ' חזקי שוהם, ראש התוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במכון שלום הרטמן / צילום: באדיבות דוברות בר-אילן

במאה ה-17, לדברי גארבר, כבר הייתה בשטעטעלים במזרח אירופה מסורת של "פורים שפיל" - הצגה על מגילת אסתר בהשתתפות כל הכפר. "זו הייתה אפשרות לעשות סאטירה דרך סיפורי המן ומרדכי, וכך להעביר ביקורת על האנטישמיות".

פרופ' שוהם מציג גם צד אפל: בקרנבל הנוצרי היו מכריחים יהודים להתחפש ולהציג תמונות מחיי ישו, וגם היהודים עשו מנהג דומה. "היו משלמים לנער נוצרי ויורקים עליו בהצגת התהלוכה של המן. הנוצרים לפעמים מאוד נעלבו מזה, זה הזכיר את הויה דולורוזה של ישו. והיו פעמים שיהודים שילמו מחיר יקר על ההצגה הזו".

ומתי עבר פורים להתמקד בילדים? "בתל אביב של המנדט הבריטי הפך פורים לקרנבל תיירותי, בדומה לקרנבלים באירופה", מספר שוהם. "התהלוכה המרכזית, העדלאידע, נועדה למשוך תיירים ולחזק את הכלכלה. אך בשנת 1936, בשל קושי תקציבי, הוחלט לצמצם את האירוע ולהתמקד בתהלוכת ילדים - החלטה שסימנה את הפיכת פורים לחג שבמרכזו ילדים".

5

בתום מלחמת העולם השנייה השתמשו יהודים בניו יורק בנשפי התחפושות בפורים להפגנת מעמדם החברתי. "כל ההכנסות מהנשפים הופנו לצדקה לקהילות בארה"ב", מסבירה גארבר. "מי שהניע את תעשיית הטקסטיל היו מהגרים יהודים, בעלי גישה לטקסטיל, ופורים היה ההזדמנות להוכיח זאת. זה היה המקום של היהודים להתלבש בבגדים צעקניים עם נוצות ופעמונים, כדי להראות שהמעמד העליון לא מקבל אותנו, אבל יש לנו נשפים ואירועים משלנו".

עוד כתבות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל הנכנס, בכנס 40 על 40 / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל דוראל: "תחום האנרגיה המתחדשת הפך להיות עניין דרמטי לביטחון האנרגטי של ישראל"

בכנס 40 עד 40 של גלובס אמר מנכ"ל דוראל הנכנס, יוני חנציס, כי "כשמדברים על אנרגיה מתחדשת, צריך סכין בין השיניים כדי לעמוד בבירוקרטיה" ● יקי נוימן, המנכ"ל היוצא וסגן היו"ר הנכנס: "בסבירות גבוהה, דוראל תשלש את עצמה בכמות הנכסים בישראל ובארה"ב תוך שנים ספורות"

וורן באפט / צילום: Reuters, Lucas Jackson

גם משקיע על עושה טעויות: היום השחור של וורן באפט

רוב תיק ההשקעות של ברקשייר האת'וויי, כ-300 מיליארד דולר, מושקע במעט חברות, עובדה שעולה לה היום ביוקר ● רק על אפל שמהווה כ-23% מהתיק מופסדת ענקית ההשקעות מעל 5 מיליארד דולר ● ומהי נקודת האור היום

איתי ראב''ד, עדי הוברמן מזוז, גיל פלדמן ומזל מרו, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

ארבעה מזוכי הפרויקט משתפים בתובנות הקריירה שלהם

ארבעה מתוך 40 הנבחרים בפרויקט המנהיגות הצעירה של גלובס התאחרו בפאנל "הדור הבא של ההנהגה העסקית" ● עו"ד מזל מרו, שותפה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי: "הדרך של אמא שלי לימדה אותי שאין אתגר שאני לא יכולה לצלוח" ● מנכ"ל טסלה ישראל, איתי ראב"ד: "אני חייב להגשים את עצמי. לראות שיש תוצאה לעשייה שלי" ● עדי הוברמן־מזוז מבנק לאומי: "הניסיון שצברתי מאפשר לי למצוא פתרונות יחד עם הרגולטורים" ● גיל פלדמן מאל על: "בנינו בתקופת הקורונה לאט-לאט תוכנית שתחזיק אותנו להישרדות"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מטורקיה עד קמבודיה: מה עומד מאחורי המכסים שהוטלו על כל מדינה

למה קמבודיה ספגה את המס הכי גבוה, איך הדשן הציל את ברזיל מעול כבד ואיך הברקזיט עזר הפעם לבריטים ● כמה נתונים מאחורי הטבלה של טראמפ

יירוטים / צילום: ap, Leo Correa

אזעקות בנחל עוז - רקטה ששוגרה מכיוון רצועת עזה יורטה

אימו של החטוף מתן אנגרסט: הערב נפרסם את סרטון החטיפה שלו - "עבר לינץ' והוכה בידי ההמון" ● עימותים בדרום סוריה: באל-ג'זירה דיווחו על 11 הרוגים מאש צה"ל ●  האמריקנים יירטו מעל סעודיה טיל שנורה מתימן ● חמאס טוען: ישראל פוצצה את המשא ומתן, החלטנו להתעלם מהצעתה ● 59 חטופים - 545 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: איל יצהר

האם כל סמנכ"לי הכספים בחברות הממשלתיות יחויבו להיות רואי חשבון?

עד כה אויש תפקיד סמנכ"ל הכספים בחברות הממשלתיות על ידי רו"ח או כלכלנים בעלי תואר בכלכלה, במינהל עסקים או בתעשייה וניהול, שצברו ניסיון מתאים ● כעת מבקש מנהל רשות החברות לעדכן את דרישות הכשירות לתפקיד כך שרק רואי חשבון יוכלו לאייש את המשרה

רכבת ישראל עוברת על פני שדרות / צילום: איל יצהר

בפעם הראשונה: תוכנית התחדשות עירונית בעיר הדרומית

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שדרות המליצה על הפקדה של תוכנית התחדשות עירונית במתחם הפלמ"ח שנמצא בסמוך לכניסה המערבית אל העיר ● וגם: דירות מסובסדות ברעננה - האם האוצר יעצור את התוכנית? וחברת הביצוע החדשה שהקימה רוטשטיין ● חדשות השבוע בנדל"ן

טראמפ עוזב לאחר שחתם על צו נשיאותי במהלך אירוע להכרזת המכסים החדשים / צילום: ap, Evan Vucci

תוכנית המכסים שמסעירה את העולם: המדינה שנפגעה הכי הרבה, והאם יש פה הזדמנות קנייה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חשף תוכנית מכסים דרמטית במיוחד, והשווקים נכנסו לפאניקה ● סין היא זו שסופגת את המכה הקשה ביותר, וגם ישראל נמצאת ברשימה ● אנליסטים מזהירים: "זעזוע למערכת הסחר העולמית" ● מה הם לוחות הזמנים, והאם קיים סיכוי לפשרה של הרגע האחרון? ● גלובס עושה סדר

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: AP, Alberto Pezzali

המכסים של טראמפ פגעו במיוחד בענקית טכנולוגיה אחת

במכה אחת, נשיא ארה"ב טראמפ הפך את האסטרטגיה של אפל להתרחק מסין על פיה, כשהודיע על תעריפי מכס חדשים על וייטנאם ועל הודו - בדיוק המדינות שאליהן אפל העבירה חלק ניכר מהייצור בשנים האחרונות ● כעת אפל ניצבת בפני שתי אפשרויות בעייתיות: לספוג את עלויות המכס ולפגוע ברווחיה - או להעלות מחירים ולהסתכן בירידה במכירות

נבחרת ה־40 באולם הכנס / צילום: כדיה לוי

הדור הבא של הנהגת ישראל נפגש באירוע 40 עד 40 של גלובס

כנס 40 עד 40 השנתי של גלובס נערך זו השנה ה-20 במרכז פרס ביפו, בהשתתפות זוכי הפרויקט, בני משפחותיהם ובכירים ובכירות במשק ● בין המשתתפים: מנכ"ל שופרסל לשעבר אורי וטרמן, מנכ"לית אל על דינה בן-טל גננסיה ושר החינוך יואב קיש, שהגיעו לכבד את נבחרי הפרויקט מטעמם ● אירועים ומינויים

קמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

ברייקינג ניוז לסטטיק: הפרסומת של פרטנר היא הזכורה ביותר השבוע

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לאל על, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של חברת התעופה היא גם המושקעת ביותר, עם 1.8 מיליון שקל ● ההשקעה השנייה בגודלה שייכת ל־yes, שמטפסת למקום הרביעי בזכירות ● הפרסומות הזכורות והאהובות 

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס 40 עד 40 / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "בנינו הליך בחירה מקצועי, נקי ומובנה, כדי שלבחירה תהיה משמעות. משקיעים הרבה חשיבה ומשאבים בכך"

בכנס 40 עד 40 הסבירה מו"ל גלובס על תהליך הבחירה: "בנינו תהליך סדור כדי שזה לא יהיה מוטה יח"צ ולא מסחרי" ● בנוסף סיפרה בר און על הערכים של גלובס שמנחים את העשייה היום-יומית: "אנחנו מנסים להיות עיתון לא צעקני, לא פוליטי, לא מתלהם, לשמור על פינה של שפיות"

מה יקרה לשקל ולמחירי הנפט? התחזית של הבנק האירופי הגדול להסלמה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

האירו מזנק מול השקל לשיא של חמישה חודשים. אלו הסיבות

שוק המט"ח המקומי נפתח בסערה בעקבות תוכנית המכסים של טראמפ ● בזמן שהשקל נחלש קלות מול הדולר, האירו מזנק מול המטבע הישראלי לשיא של חמישה חודשים ● מה עומד מאחורי המגמה, ומה צפוי בעתיד?

שי ג'ינפינג, נשיא סין / צילום: ap, Maxim Shemetov

המדינה שחטפה הכי הרבה מטראמפ בתגובה ראשונה

סין היא הנפגעת העיקרית מתוכנית המכסים הגורפת של טראמפ ● משרד המסחר הסיני אמר כי ינקוט צעדי נגד נחושים ● שיעור המכס בפועל על סין עומד על 54% כעת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנשיא טראמפ מקיים את הבטחת הבחירות שלו: "הם דופקים אותנו, אנחנו נדפוק אותם"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכריז על "יום שחרור אמריקה" ומטיל מכסים כבדים על 25 מדינות, כולל ישראל ● הוא מאשים אותן שהן "שדדו, בזזו ואנסו את אמריקה" - ומבטיח להחזיר את 90 אלף בתי החרושת שסחר לא הוגן גזל מארה"ב ● מי בעצם ישלם את המכסים, וכמה זמן יידרש עד ש"אמריקה תחזור ותהיה עשירה"?

גיורא בר דעה, שטראוס / צילום: איל יצהר

ההר אפילו לא הוליד עכבר: רשות התחרות סוגרת את התיק נגד שטראוס וגיורא בר דעה

במסגרת הפרשה הוגש לפני מספר שבועות כתב אישום נגד רשת ויקטורי והבעלים אייל רביד ונגד יוחננוף וסופר ברקת ● הפרשה התייחסה להתבטאויות פומביות, הסדרים כובלים בענף המזון, ועבירות בחוק המזון בשל התערבות אצל ספקים במחירים לצרכן של קמעונאים אחרים

חריש. שכר הדירה מגיע ל־42% מהשכר הממוצע / צילום: Shutterstock

מחפשים דירה להשקעה? אלו הערים המסוכנות למשכירי הדירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתונים שמתפרסמים לראשונה בגלובס מראים כי עליית הריבית והמלחמה הובילו לעלייה בשיעור שוכרי הדירות שאינם מצליחים לעמוד בתשלום החודשי ● אילו ערים מובילות את הסיכון, ובאיזו עיר שיעור ההוצאה על שכר הדירה מתוך ההכנסה הוא הגבוה ביותר?

צילומים: גיא חמוי, דניאל קמינסקי, אייל פישר, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מדדי הבורסה בת"א עומדים להתעדכן: מי צפויה לצאת, ומי הסינדרלה שעשויה להיכנס

העדכון הנוכחי של המדדים המובילים צפוי לספק דרמות: שלוש חברות ביטוח מתמודדות על כניסה לת"א 35, וגם נקסט ויז'ן הלוהטת ● למדד השני בחשיבותו ייכנסו שני בתי השקעות ואולי גם יצרנית מרעומים משדרות ● ומי המניות שהתרסקו ב-60% וישלמו את המחיר

ההטבות החדשות של הבנקים שכדאי להכיר, והאותיות הקטנות

כחלק ממתווה חדש של בנק ישראל, הבנקים מציעים מגוון הטבות כמו החזרי ריבית, פטור מעמלות והקלות בתנאי המשכנתאות ● חלקן משמעותיות, אך רבות מהן מוגבלות וכוללות תנאים ● אף שהן עשויות להקל על חלק מהלקוחות, הן לא פותרות את הבעיה המרכזית: הציבור משלם הרבה יותר מדי על הריביות הגבוהות ● המחשבון

איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: כשזה קורה לאורך זמן, משבר כלכלי מגיע

שנת 2025 מסתמנת כנקודת מפנה לדולר, שמאבד גובה מאז כניסת טראמפ לבית הלבן ● היציבות שתרמה למעמדו כמקלט למשקיעים נעלמה, ובמקביל שוקי המניות יורדים - תופעה שאפיינה משברים כלכליים קודמים ● השאלה הגדולה - האם מדובר בירידה זמנית או בכזאת שתישאר לאורך זמן