גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ יוצא לקרב נגד גבולות "מתוחים בסרגל"

עד לפני קצת יותר ממאה שנה גבולות היו תמיד זמניים, עד המלחמה הבאה. אבל אז נקבעו כללים חדשים ● טראמפ רוצה להיפטר מהם, ולחדש את התפשטותה הטריטוריאלית של ארה"ב

טראמפ גילה שב–1908 מישהו ''מתח בסרגל'' את גבול ארה''ב–קנדה. הוא רוצה לעקם אותו / צילום: Shutterstock
טראמפ גילה שב–1908 מישהו ''מתח בסרגל'' את גבול ארה''ב–קנדה. הוא רוצה לעקם אותו / צילום: Shutterstock

דונלד טראמפ מדבר הרבה על קנדה, אולי אפילו יותר ממה שהוא מדבר על אוקראינה, או על הריביירה של עזה. הוא רוצה לספח אותה לארה"ב כמדינה ה-51, אף כי היא גדולה מארה"ב. רק כך, היא תוכל להיחלץ מן המכסים הכבדים, שהוא זומם להטיל על היצוא הענף שלה לארה"ב.

השבוע בעולם | תנו לי תחנות כוח, אומר טראמפ לאוקראינה, ומה קורה כשהתקרה נופלת בסרביה
פרשנות | התהפוכות במדיניות החוץ והמסחר של טראמפ ומה ישראל יכולה ללמוד
שאלות ותשובות | "אויבי אמריקה לא יראו את זה בא": זה מטוס הקרב החדש של טראמפ

בסוף השבוע שעבר הוא הפתיע את שומעיו בטענה משפטית. קנדה לא הייתה צריכה כלל לבוא אל העולם, הוא אמר. גבולה עם ארה"ב נתחם באופן שרירותי ב־1908. תסתכלו על הגבול הזה, הוא אמר. הרי ברור שמישהו פשוט ישב עם סרגל, ומתח אותו. איזו מתיחה. כמעט 9,000 ק"מ, הגבול הארוך ביותר בעולם.

יש בזה משהו. הגבול אמנם היה שרירותי. הוא אמנם נתחם בסרגל. אבל אם הסרגל מפקיע את הלגיטימיות מגבולות בינלאומיים, אז הבה נשליך את כל יבשת אפריקה, פשוט כולה, אל כור ההיתוך, ונתחיל מחדש. כך אפריקה חולקה בין הקיסרויות האירופיות בשלהי המאה ה־19. אם כל גבול ישר ראוי לביטול, שמא נתחיל בגבול ישראל-מצרים? ונמשיך בגבולות עיראק עם סוריה ועם ירדן?

למען האמת, שרירותיותם של גבולות אינה נובעת רק מזווית מתיחתם. גם גבולות מעוקלים מצטיינים בשרירותיות, כשהם חוצים עמים, שבטים ולשונות. שאלו נא את הכורדים של המזרח התיכון, שמצאו את עצמם מחולקים בין ארבע ארצות; או את ההונגרים של סלובקיה, של רומניה ושל סרביה; או את החלוקה ההרסנית ביותר של הזמן המודרני, זו שפיצלה את הגרמנים בין שתי מלחמות העולם בין חמש ארצות, והציתה את המלחמה הבאה.

מסוקי בלאק-הוק

גבולות, מי בכלל צריך אותם. פציפיסטים ואינטרנציונליסטים הציעו, הרבה לפני שמישהו התייחס אליהם ברצינות, לכונן 'ממשלה עולמית'. במשך שנים, החשד שהאו"ם זומם להשתלט על ארה"ב באמצעות מסוקי בלאק־הוק (באמת) ולכונן בה ממשלה סוציאליסטית (באמת) העניק השראה לחובבי תיאוריות קונספירציה ולמיליציות, שניסו להציל את עצמאות אמריקה באמצעות פיצוץ קטלני של מתקני ממשלה.

טראמפ חוזר ואומר בזמן האחרון שהאיחוד האירופי הוא "נבזי (nasty) מאוד", והוא נוסד "למשימה עיקרית אחת, 'לדפוק' (screw) את ארה"ב". כמובן, האיחוד האירופי הוא גלגול מאוחר של ארגונים פאן־אירופיים, שקמו זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, כדי לחזק את שותפות הגורל בין הארצות שהתקרבו להרוס זו את זו בשתי מלחמות העולם. אבל זה עניין מופשט מדיי בשביל אמן העיסקאות ויזם הנדל"ן היושב בבית הלבן.

הימין הקיצוני, האמריקאי וגם האירופי, שונא את האיחוד האירופי כמעט מאז ומעולם, בעיקר מפני שכרוך בו ויתור רחב ממדים על ריבונות באמצעות האצלת סמכויות רחבות על מוסדות רב־לאומיים. הגבולות הלאומיים כמו נעלמו. שוו בנפשכם: אלה הם הגבולות שארצות חזרו ויצאו עליהן למלחמות דמים במשך אלף שנה.

גבולות היו נתונים לשינוי תכוף, בכוח הזרוע, פחות או יותר עד לפני מאה שנה. הם נהגו להשתנות במשא ומתן שלמחרת הקרב, כמעט בהסכמה ג'נטלמנית. המפסידים ידעו שהם חייבים לוותר על שטחים כדי שהאויב יוותר על כיבוש בירתם.

"הגבול?", שאלה יקתרינה הגדולה

היו ארצות שכל מהותן הייתה ההתפשטות הטריטוריאלית. בעצם ספק אם אפילו היה אפשר לחשוב אותן לארצות במובן המקובל. "הגבול?", שאלה לפי המסופר קיסרית רוסיה יקתרינה הגדולה, והשיבה: "הוא נמצא במקום שבו אנחנו נמצאים". כל הגיונה של רוסיה היה מבוסס על התפשטות בכל הכיוונים. בנפול הקיסרות הרוסית היא השתרעה על פני עשרה אזורי זמן, מן האוקיינוס השקט עד מרכז אירופה. היא עצרה באופן לא־וולונטרי.

ארה"ב לא חדלה להתפשט מתחילת המאה ה־19 עד אמצע המאה ה־20. היא התחילה ברצועה לא מאוד רחבה בחוף האוקיינוס האטלנטי. 75 שנה אחר כך היא שכשכה את רגליה במי האוקיינוס השקט. את רוב שטחיה היא רכשה בכסף, או כבשה במלחמות נגד עמים ילידים. אבל היא יצאה גם לשתי מלחמות חיצוניות. היא השתלטה על חצי מקסיקו, והגיעה עד הפיליפינים בצד השני של האוקיינוס. בסוף המאה היא גם גנבה את איי הוואי מידי ילידיהם, אף כי היא עצמה הכירה בעצמאותה של ממלכת הוואי.

כללי התנהגות חדשים נוסחו בסוף מלחמת העולם הראשונה. מלחמות התפשטות הוצאו אל מחוץ לחוק הבינלאומי. מי שזכו בלוטו לפני 1919 הורשו לשמור על הרווחים. אבל הלוטו פסק רשמית. תחילה מוסוליני, אחר כך היטלר ולבסוף סטאלין חזרו והפעילו את הקזינו, עם תוצאות מזעזעות. הקזינו חזר ונסגר, לכאורה, לאחר מלחמת העולם השנייה.

עכשיו טראמפ רוצה לחדש את פעולתו. הוא רוצה את קנדה, את גרינלנד ואת פנמה; אולי יותר. אם הוא ימחק גבול אחד או שניים, הוא ימחק הרבה יותר. הרעיון מוצא חן בעיני צופים בימין הלאומני הישראלי. עמית סגל המבריק כתב באחרונה רשימה בוול סטריט ג'ורנל שבה דיבר בשבח שכתוב הכללים של 1919. אני מכבד אותו על תודעתו ההיסטורית, אבל מזכיר לו שהוא מתקרב במידה לא נעימה אל אנשים לא נעימים, שאת חייהם הדריכה השאיפה להרוס את כללי 1919 והם התקרבו להרוס את העולם.

טראמפ מאיים על הרקמות העדינות ביותר של הסדר הבינלאומי הרופף. פוטין כבר נמצא בעיצומו של איום כזה, ושי ג'ינפינג של סין מתכונן. הנה ימים טובים באים.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א; מניות הנדל"ן מזנקות, מניות התוכנה שוב נופלות

מדד הבנייה מזנק ב-3.5% ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● אופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

מגמה חיובית באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה מזנקות, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שמזנקות בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר