גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכנסת רוצים "לפרק את העצמות" לפקידות המקצועית, וכך נישאר ללא שדה תעופה משלים

בדיון חסר מעצורים, ועדת הכלכלה אישרה הצעות חוק שכופות על משרד התחבורה להקים שדה תעופה בנבטים, תוך דריסת שיקול הדעת התכנוני ● ההצעות עוקפות חוות דעת והחלטות ממשלה, והיא חוסמת כל אפשרות להקמת שדה אחר ● ח"כ אלמוג כהן: "כל משרד שיעז לשים רגליים - אנחנו מפרקים לכם את העצמות"

הדיון בוועדת הכלכלה בנושא הקמת שדה תעופה בנבטים, היום / צילום: דוברות הכנסת
הדיון בוועדת הכלכלה בנושא הקמת שדה תעופה בנבטים, היום / צילום: דוברות הכנסת

בדיון ברוטאלי וחסר מעצורים, ועדת הכלכלה של הכנסת התעלמה מאזהרות צה"ל וקיבלה הצעות חוק שיכפו על גופי התכנון והביצוע להקים שדה תעופה בנבטים. ההפצרות של נציג משרד המשפטים לפיהן מדובר בהתערבות בוטה בשיקול הדעת התכנוני התקבלו בבוז, וחבר הכנסת אלמוג כהן אף איים "לפרק את העצמות" של הפקידות אם תתנגד לחוק, ואז התנצל - אבל המסר כבר הועבר.

בלעדי | החשמול תקוע, הפשרה קרסה: העימות בין הרכבת לעיריית חיפה מגיע לביהמ"ש
הרכבת תושבת לשבועיים וחצי? התרחיש שמטריד את משרד התחבורה

הוועדה בראשות ח"כ דוד ביטן אישרה ביום א' שתי הצעות חוק פרטיות לקריאה שנייה ושלישית, האחת של ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) והשנייה של ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית), לפיהן שדה תעופה בין־לאומי יקום בנבטים, סמוך לבסיס חיל האוויר. אליהן מוזגה הצעה דומה של ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים). הבוז למקצועיות, הטון האלים והאדנותי ושכרון הכוח שאפיינו את הדיון משתלבים באווירה הכללית הנוכחית של בית המחוקקים ושל הממשלה.

לפי ההצעה שאושרה, תוך שבע שנים תושלם הקמתו של שדה התעופה, כאשר תוך שנה וארבעה חודשים מפרסום החוק תגיש המועצה הארצית לתכנון ובנייה הכפופה לממשלה תוכנית מפורטת לאישורה. נציג צה"ל בדיון, יעקב לאנין, הודיע פעם נוספת שלא קיימת היתכנות ביטחונית להקמת שדה תעופה בנבטים, וכי הצבא ביקש להציג את עמדותיו בפני הקבינט. ישיבה כזו טרם נקבעה. במשרד התחבורה מצידם ביקשו להכניס סייג לחוק לפיו השדה יוקם בהתחשב בשיקולים ביטחוניים, אבל נדחו כשהיו"ר ביטן קבע: "לא יקרה".

לא עזרו ההסברים והוועדה דהרה לאישור החוק. גם הדרישה להקים את השדה בתוך שבע שנים מאישור החוק ולא מאישור התוכנית לא סבירה, ניסו להסביר, אבל ח"כ אלמוג כהן התפרץ: "שדה תעופה בנבטים יקום ראס בן אמו של כל הפקידים, כל משרד שיעיז לשים רגליים אנחנו מפרקים אתכם, מפרקים לכם את העצמות. חוצפנים". מאוחר יותר כאמור כהן התנצל, אבל ההתבטאות נגד שומרי הסף וגורמי המקצוע כבר חצתה גבול נוסף.

ובכלל, איך ייתכן שחברי כנסת יחליפו את מוסדות התכנון? לדברי נציג משרד המשפטים בדיון, עו"ד תום פישר, "שדה תעופה בינ"ל היא תשתית שאין הרבה כמוה במדינת ישראל ועצם הקביעה שהוא יוקם באזור מסוים היא התערבות". הוא המשיך והסביר כי "מדובר בתוכנית מתאר ארצית והיא צריכה לכלול סעיף התנגדויות, כשהדיונים בהתנגדויות הן הליך מעין שיפוטי, אבל בעצם החוק מגביל את מוסד התכנון מלדון בהתנגדויות שכן התוצאה ידועה מראש". לדבריו סד הזמנים בחוק "מזהם את ההליך התכנוני".

עוקפים את הממשלה

חברי הכנסת דרשו בנוסף להכניס סעיף לחוק שנותן קדימות לתכנון וביצוע שדה התעופה בנבטים על פני כל שדה אחר, וכך החקיקה למעשה עוקפת את הממשלה, שהחליטה בינואר 2024 לקדם את התכנון של שני שדות תעופה משלימים לנתב"ג - בנבטים וברמת דוד.

ראשי הרשויות בעמק יזרעאל מתנגדים נחרצות להקמת שדה התעופה, בעוד שאלו בדרום מקדמים את הקמתו בנבטים. וזו היא גם הסיבה להתארגנות הפוליטית חוצת המפלגות. שורה של ועדות ודוחות דנו בנושא לאורך השנים, אבל אלו לא הצליחו לגבור על הברית הפוליטית של ראשי הרשויות והלחץ שהם מפעילים על הפוליטיקאים שנמנעים מלומר אמת - האופציה הריאלית ביותר היא הקמתו של שדה התעופה ברמת דוד. משמעות ההחלטה היא שבשל שיקולים פוליטיים לא יוקם שדה תעופה נוסף בישראל, חרף מצוקת התשתית שתשפיע על זמינות הטיסות ויוקר המחיה, וזאת משום שהסבירות ששדה כזה יוקם בנבטים עם אילוצי הביטחון היא לא גבוהה בלשון המעטה, ובינתיים שדה אחר לא יקודם.

עוד קבעה הצעת החוק שבתוך שנה וארבעה חודשים תוצג תוכנית לממשלה, אף שתסקיר סביבתי אורך כשנה (בודק את ארבעת העונות). גם זה לא עניין את חברי הוועדה שציינו שהחלטות להקמת שדה התעופה התקבלו משנת 2017 וזה לא הזמן לעשות תסקיר. במנהל התכנון הזהירו שייאלצו לוותר על סעיפים בתסקיר כדי לקדמו בסד הזמנים שקובע החוק אבל זה לא הרשים איש, "במקום כבר פועל שדה תעופה של הצבא אז שיעשו תסקיר ב-3-4 חודשים" אמר ביטן בביטול.

נציג משרד המשפטים ציין כי "אם אחרי תסקיר סביבתי יהיה חבר במועצה הארצית לתכנון ובניה ויחשוב שלא צריך להקים את שדה התעופה שם הוא לא יוכל להצביע נגד, כשהחוק מחייב אותו להגיש תוכנית".

פשרה לא על הפרק

בשנת 2011 קבעה הממשלה להכיר ב"צורך הלאומי הדחוף" בהקמת שדה תעופה נוסף בישראל כשדה משלים לנתב"ג. ב־2014 ציינה הממשלה שהמיקום המועדף הוא רמת דוד, בכפוף לשיקול־דעת מוסדות התכנון.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החלה בשנת 2016 בבחינת חלופות, עבודה שעלתה על הכתב בדוח ועדת שפרן. הוועדה המליצה על קידום התכנון ברמת דוד ובנבטים, אך הדגישה כי "לרמת דוד יש עדיפות מובהקת בתחום האווירי והכלכלי, לנבטים יש מגבלות אוויריות אך עדיפות מבחינת השפעה סביבתית בהיבט רעש. מכיוון שטיפול ברעש הוא נושא פתיר, ההמלצה היא לקדם בשלב ראשון תוכנית מפורטת לשדה משלים ברמת דוד", נכתב.

בשנת 2021 שרת התחבורה דאז מרב מיכאלי הובילה החלטת ממשלה לביטול כלל ההחלטות הקודמות, שהורתה לערוך שוב סקירה מקיפה אודות מיקומים מומלצים. שוב הוקמה ועדה בראשות משרד התחבורה, אך הדוח הסופי שלה בן כ־600 העמודים לא נחתם והופץ - זאת משום שההמלצות כללו פעם נוספת את חלופת רמת דוד. כדי לצאת מהפלונטר, הממשלה הנוכחית קיבלה כאמור החלטה לפני הבחירות המקומיות - לקדם במקביל גם את רמת דוד וגם את נבטים.

הפעם אפילו פשרה מפא"יניקית של הקמת עוד וועדה כבר לא על הפרק, פשוט דוהרים בחקיקה שתדרוס את הליכי התכנון. זאת, בשעה שגורמי המקצוע מסבירים שוב ושוב ששדה בנבטים יתנגש עם מסלול הטיסות של נתב"ג ולכן מבחינה תחבורתית אין היגיון בהקמתו, והוא לא יצליח לענות על ביקושי הטיסות. ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, היזמית של התוכנית, אמר בכנס התשתיות של גלובס שאם יידרש להקים שדה בנבטים הוא יעשה זאת במהירות, אבל לעמדתו "מקצועית שדה תעופה כזה צריך לקום ברמת דוד, נקודה. נוסף על כך, ולא ארחיב - צבאית וביטחונית, במובן הרחב של המילה, בלתי אפשרי להקים שדה תעופה כזה בנבטים. מי שמבין מה יש שם באזור, מבין גם למה".

ונחזור לדיון. ביטן הוסיף והזהיר את הפקידים מלנסות לערב את השרים כך שיפילו את הצעת החוק בוועדת שרים לחקיקה. בני ביטון ראש העיר דימונה סיכם, "זה הסכם היסטורי! אתה תהיה נציג הנגב, ותשיא משואה!". ולתפארת מדינת ישראל.

עוד כתבות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים