גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכנסת רוצים "לפרק את העצמות" לפקידות המקצועית, וכך נישאר ללא שדה תעופה משלים

בדיון חסר מעצורים, ועדת הכלכלה אישרה הצעות חוק שכופות על משרד התחבורה להקים שדה תעופה בנבטים, תוך דריסת שיקול הדעת התכנוני ● ההצעות עוקפות חוות דעת והחלטות ממשלה, והיא חוסמת כל אפשרות להקמת שדה אחר ● ח"כ אלמוג כהן: "כל משרד שיעז לשים רגליים - אנחנו מפרקים לכם את העצמות"

הדיון בוועדת הכלכלה בנושא הקמת שדה תעופה בנבטים, היום / צילום: דוברות הכנסת
הדיון בוועדת הכלכלה בנושא הקמת שדה תעופה בנבטים, היום / צילום: דוברות הכנסת

בדיון ברוטאלי וחסר מעצורים, ועדת הכלכלה של הכנסת התעלמה מאזהרות צה"ל וקיבלה הצעות חוק שיכפו על גופי התכנון והביצוע להקים שדה תעופה בנבטים. ההפצרות של נציג משרד המשפטים לפיהן מדובר בהתערבות בוטה בשיקול הדעת התכנוני התקבלו בבוז, וחבר הכנסת אלמוג כהן אף איים "לפרק את העצמות" של הפקידות אם תתנגד לחוק, ואז התנצל - אבל המסר כבר הועבר.

בלעדי | החשמול תקוע, הפשרה קרסה: העימות בין הרכבת לעיריית חיפה מגיע לביהמ"ש
הרכבת תושבת לשבועיים וחצי? התרחיש שמטריד את משרד התחבורה

הוועדה בראשות ח"כ דוד ביטן אישרה ביום א' שתי הצעות חוק פרטיות לקריאה שנייה ושלישית, האחת של ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) והשנייה של ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית), לפיהן שדה תעופה בין־לאומי יקום בנבטים, סמוך לבסיס חיל האוויר. אליהן מוזגה הצעה דומה של ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים). הבוז למקצועיות, הטון האלים והאדנותי ושכרון הכוח שאפיינו את הדיון משתלבים באווירה הכללית הנוכחית של בית המחוקקים ושל הממשלה.

לפי ההצעה שאושרה, תוך שבע שנים תושלם הקמתו של שדה התעופה, כאשר תוך שנה וארבעה חודשים מפרסום החוק תגיש המועצה הארצית לתכנון ובנייה הכפופה לממשלה תוכנית מפורטת לאישורה. נציג צה"ל בדיון, יעקב לאנין, הודיע פעם נוספת שלא קיימת היתכנות ביטחונית להקמת שדה תעופה בנבטים, וכי הצבא ביקש להציג את עמדותיו בפני הקבינט. ישיבה כזו טרם נקבעה. במשרד התחבורה מצידם ביקשו להכניס סייג לחוק לפיו השדה יוקם בהתחשב בשיקולים ביטחוניים, אבל נדחו כשהיו"ר ביטן קבע: "לא יקרה".

לא עזרו ההסברים והוועדה דהרה לאישור החוק. גם הדרישה להקים את השדה בתוך שבע שנים מאישור החוק ולא מאישור התוכנית לא סבירה, ניסו להסביר, אבל ח"כ אלמוג כהן התפרץ: "שדה תעופה בנבטים יקום ראס בן אמו של כל הפקידים, כל משרד שיעיז לשים רגליים אנחנו מפרקים אתכם, מפרקים לכם את העצמות. חוצפנים". מאוחר יותר כאמור כהן התנצל, אבל ההתבטאות נגד שומרי הסף וגורמי המקצוע כבר חצתה גבול נוסף.

ובכלל, איך ייתכן שחברי כנסת יחליפו את מוסדות התכנון? לדברי נציג משרד המשפטים בדיון, עו"ד תום פישר, "שדה תעופה בינ"ל היא תשתית שאין הרבה כמוה במדינת ישראל ועצם הקביעה שהוא יוקם באזור מסוים היא התערבות". הוא המשיך והסביר כי "מדובר בתוכנית מתאר ארצית והיא צריכה לכלול סעיף התנגדויות, כשהדיונים בהתנגדויות הן הליך מעין שיפוטי, אבל בעצם החוק מגביל את מוסד התכנון מלדון בהתנגדויות שכן התוצאה ידועה מראש". לדבריו סד הזמנים בחוק "מזהם את ההליך התכנוני".

עוקפים את הממשלה

חברי הכנסת דרשו בנוסף להכניס סעיף לחוק שנותן קדימות לתכנון וביצוע שדה התעופה בנבטים על פני כל שדה אחר, וכך החקיקה למעשה עוקפת את הממשלה, שהחליטה בינואר 2024 לקדם את התכנון של שני שדות תעופה משלימים לנתב"ג - בנבטים וברמת דוד.

ראשי הרשויות בעמק יזרעאל מתנגדים נחרצות להקמת שדה התעופה, בעוד שאלו בדרום מקדמים את הקמתו בנבטים. וזו היא גם הסיבה להתארגנות הפוליטית חוצת המפלגות. שורה של ועדות ודוחות דנו בנושא לאורך השנים, אבל אלו לא הצליחו לגבור על הברית הפוליטית של ראשי הרשויות והלחץ שהם מפעילים על הפוליטיקאים שנמנעים מלומר אמת - האופציה הריאלית ביותר היא הקמתו של שדה התעופה ברמת דוד. משמעות ההחלטה היא שבשל שיקולים פוליטיים לא יוקם שדה תעופה נוסף בישראל, חרף מצוקת התשתית שתשפיע על זמינות הטיסות ויוקר המחיה, וזאת משום שהסבירות ששדה כזה יוקם בנבטים עם אילוצי הביטחון היא לא גבוהה בלשון המעטה, ובינתיים שדה אחר לא יקודם.

עוד קבעה הצעת החוק שבתוך שנה וארבעה חודשים תוצג תוכנית לממשלה, אף שתסקיר סביבתי אורך כשנה (בודק את ארבעת העונות). גם זה לא עניין את חברי הוועדה שציינו שהחלטות להקמת שדה התעופה התקבלו משנת 2017 וזה לא הזמן לעשות תסקיר. במנהל התכנון הזהירו שייאלצו לוותר על סעיפים בתסקיר כדי לקדמו בסד הזמנים שקובע החוק אבל זה לא הרשים איש, "במקום כבר פועל שדה תעופה של הצבא אז שיעשו תסקיר ב-3-4 חודשים" אמר ביטן בביטול.

נציג משרד המשפטים ציין כי "אם אחרי תסקיר סביבתי יהיה חבר במועצה הארצית לתכנון ובניה ויחשוב שלא צריך להקים את שדה התעופה שם הוא לא יוכל להצביע נגד, כשהחוק מחייב אותו להגיש תוכנית".

פשרה לא על הפרק

בשנת 2011 קבעה הממשלה להכיר ב"צורך הלאומי הדחוף" בהקמת שדה תעופה נוסף בישראל כשדה משלים לנתב"ג. ב־2014 ציינה הממשלה שהמיקום המועדף הוא רמת דוד, בכפוף לשיקול־דעת מוסדות התכנון.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החלה בשנת 2016 בבחינת חלופות, עבודה שעלתה על הכתב בדוח ועדת שפרן. הוועדה המליצה על קידום התכנון ברמת דוד ובנבטים, אך הדגישה כי "לרמת דוד יש עדיפות מובהקת בתחום האווירי והכלכלי, לנבטים יש מגבלות אוויריות אך עדיפות מבחינת השפעה סביבתית בהיבט רעש. מכיוון שטיפול ברעש הוא נושא פתיר, ההמלצה היא לקדם בשלב ראשון תוכנית מפורטת לשדה משלים ברמת דוד", נכתב.

בשנת 2021 שרת התחבורה דאז מרב מיכאלי הובילה החלטת ממשלה לביטול כלל ההחלטות הקודמות, שהורתה לערוך שוב סקירה מקיפה אודות מיקומים מומלצים. שוב הוקמה ועדה בראשות משרד התחבורה, אך הדוח הסופי שלה בן כ־600 העמודים לא נחתם והופץ - זאת משום שההמלצות כללו פעם נוספת את חלופת רמת דוד. כדי לצאת מהפלונטר, הממשלה הנוכחית קיבלה כאמור החלטה לפני הבחירות המקומיות - לקדם במקביל גם את רמת דוד וגם את נבטים.

הפעם אפילו פשרה מפא"יניקית של הקמת עוד וועדה כבר לא על הפרק, פשוט דוהרים בחקיקה שתדרוס את הליכי התכנון. זאת, בשעה שגורמי המקצוע מסבירים שוב ושוב ששדה בנבטים יתנגש עם מסלול הטיסות של נתב"ג ולכן מבחינה תחבורתית אין היגיון בהקמתו, והוא לא יצליח לענות על ביקושי הטיסות. ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, היזמית של התוכנית, אמר בכנס התשתיות של גלובס שאם יידרש להקים שדה בנבטים הוא יעשה זאת במהירות, אבל לעמדתו "מקצועית שדה תעופה כזה צריך לקום ברמת דוד, נקודה. נוסף על כך, ולא ארחיב - צבאית וביטחונית, במובן הרחב של המילה, בלתי אפשרי להקים שדה תעופה כזה בנבטים. מי שמבין מה יש שם באזור, מבין גם למה".

ונחזור לדיון. ביטן הוסיף והזהיר את הפקידים מלנסות לערב את השרים כך שיפילו את הצעת החוק בוועדת שרים לחקיקה. בני ביטון ראש העיר דימונה סיכם, "זה הסכם היסטורי! אתה תהיה נציג הנגב, ותשיא משואה!". ולתפארת מדינת ישראל.

עוד כתבות

חריש. שכר הדירה מגיע ל־42% מהשכר הממוצע / צילום: Shutterstock

מחפשים דירה להשקעה? אלו הערים המסוכנות למשכירי הדירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתונים שמתפרסמים לראשונה בגלובס מראים כי עליית הריבית והמלחמה הובילו לעלייה בשיעור שוכרי הדירות שאינם מצליחים לעמוד בתשלום החודשי ● אילו ערים מובילות את הסיכון, ובאיזו עיר שיעור ההוצאה על שכר הדירה מתוך ההכנסה הוא הגבוה ביותר?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס 40 עד 40 / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "בנינו הליך בחירה מקצועי, נקי ומובנה, כדי שלבחירה תהיה משמעות. משקיעים הרבה חשיבה ומשאבים בכך"

בכנס 40 עד 40 הסבירה מו"ל גלובס על תהליך הבחירה: "בנינו תהליך סדור כדי שזה לא יהיה מוטה יח"צ ולא מסחרי" ● בנוסף סיפרה בר און על הערכים של גלובס שמנחים את העשייה היום-יומית: "אנחנו מנסים להיות עיתון לא צעקני, לא פוליטי, לא מתלהם, לשמור על פינה של שפיות"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

גם ישראל ברשימה: אלו פרטי תוכנית המכסים של טראמפ

אחרי תקופה ארוכה של חוסר ודאות, נשיא ארה"ב הציג את תוכנית מכסים המקיפה שלו, אותה הוא מכנה "יום השחרור" ● על סין יוטל מכס של 34%, בעוד שעל האיחוד האירופי יוטל מכס של 20% ● גם ישראל נמצאת ברשימה, עם מכסים הדדיים נמוכים יחסית לרוב המדינות - 17% ● החוזים על מדדי וול סטריט נופלים בחדות

ההטבות החדשות של הבנקים שכדאי להכיר, והאותיות הקטנות

כחלק ממתווה חדש של בנק ישראל, הבנקים מציעים מגוון הטבות כמו החזרי ריבית, פטור מעמלות והקלות בתנאי המשכנתאות ● חלקן משמעותיות, אך רבות מהן מוגבלות וכוללות תנאים ● אף שהן עשויות להקל על חלק מהלקוחות, הן לא פותרות את הבעיה המרכזית: הציבור משלם הרבה יותר מדי על הריביות הגבוהות ● המחשבון

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: AP, Alberto Pezzali

חבל ההצלה של ענקיות הטכנולוגיה: האם שבבים יוחרגו מהמכסים?

הולכים ומתרבים הדיווחים על כוונות הבית הלבן להחריג את יבוא השבבים לארה"ב מהמכסים עליהם הכריז טראמפ, אך התבטאות רשמית בנושא לא הובאה לידי הציבור ● בינתיים מניות חברות הטכנולוגיה רושמות ירידות משמעותיות - כולל חברות אמריקאיות

נתניהו טס לאורבן ואירופה סוערת

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: באירופה תוהים: האם הונגריה מחויבת לעצור את נתניהו, הדרוזים בסוריה מגייסים אלפי לוחמים חדשים נגד השלטון החדש, וראש ממשלת יוון סומך על תעשיית הנשק הישראלית להצטיידות במיליארדים ● כותרות העיתונים בעולם

שטר כתובה / צילום: אייל פישר

תכסיסנות כתובה: האישה הסכימה לוותר על מיליון שקל - ואז חזרה בה

גבר נישא לבחירת ליבו, ובכתובה התחייב לשלם לה סך של מיליון שקל ● כשבני הזוג התגרשו, הם חתמו על הסכם במסגרתו האישה הצהירה שהיא מוותרת על הכתובה ● לאחר מכן האישה חזרה בה בבית הדין הרבני, והגבר נאלץ לשלם מאה אלף שקלים כדי להסדיר את הגט ● הגבר תבע את גרושתו, וביהמ"ש חייב אותה להשיב לו מאה אלף שקל ולשלם הוצאות משפט

נבחרת ה־40 באולם הכנס / צילום: כדיה לוי

הדור הבא של הנהגת ישראל נפגש באירוע 40 עד 40 של גלובס

כנס 40 עד 40 השנתי של גלובס נערך זו השנה ה-20 במרכז פרס ביפו, בהשתתפות זוכי הפרויקט, בני משפחותיהם ובכירים ובכירות במשק ● בין המשתתפים: מנכ"ל שופרסל לשעבר אורי וטרמן, מנכ"לית אל על דינה בן-טל גננסיה ושר החינוך יואב קיש, שהגיעו לכבד את נבחרי הפרויקט מטעמם ● אירועים ומינויים

זה הסנכרון / אילוסטרציה: Shutterstock

החוקר שמסרב לרכוש דירה ויש לו הסבר מדעי

ד"ר ניל צור, שחוקר את תופעת הסנכרון במערכות מורכבות , טוען שהשוק כבר היה בשל לירידות וטראמפ רק סיפק את הטריגר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מה הקשר בין קוביית קרח למחאות ומניות, ולמה העולם הפך רגיש יותר למשברים ● האם שוק הדיור הבא בתור?

שי ג'ינפינג, נשיא סין / צילום: ap, Maxim Shemetov

המדינה שחטפה הכי הרבה מטראמפ בתגובה ראשונה

סין היא הנפגעת העיקרית מתוכנית המכסים הגורפת של טראמפ ● משרד המסחר הסיני אמר כי ינקוט צעדי נגד נחושים ● שיעור המכס בפועל על סין עומד על 54% כעת

קמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

ברייקינג ניוז לסטטיק: הפרסומת של פרטנר היא הזכורה ביותר השבוע

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לאל על, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של חברת התעופה היא גם המושקעת ביותר, עם 1.8 מיליון שקל ● ההשקעה השנייה בגודלה שייכת ל־yes, שמטפסת למקום הרביעי בזכירות ● הפרסומות הזכורות והאהובות 

סא''ל תומר גרינברג ז''ל / צילום: דובר צה''ל

"הוא הראשון שנכנס לחלץ": זיו גרינברג על האח סא"ל תומר גרינברג שנפל בעזה

"המסר הכי גדול הוא - לעולם לא נישבר. המסר הזה חוזר לא פעם בסיפור של תומר" - כך אמר זיו גרינברג על אחיו, סא"ל תומר גרינברג ז"ל, בכנס 40 עד 40 של גלובס

גיורא בר דעה, שטראוס / צילום: איל יצהר

ההר אפילו לא הוליד עכבר: רשות התחרות סוגרת את התיק נגד שטראוס וגיורא בר דעה

במסגרת הפרשה הוגש לפני מספר שבועות כתב אישום נגד רשת ויקטורי והבעלים אייל רביד ונגד יוחננוף וסופר ברקת ● הפרשה התייחסה להתבטאויות פומביות, הסדרים כובלים בענף המזון, ועבירות בחוק המזון בשל התערבות אצל ספקים במחירים לצרכן של קמעונאים אחרים

טראמפ עוזב לאחר שחתם על צו נשיאותי במהלך אירוע להכרזת המכסים החדשים / צילום: ap, Evan Vucci

תוכנית המכסים שמסעירה את העולם: המדינה שנפגעה הכי הרבה, והאם יש פה הזדמנות קנייה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חשף תוכנית מכסים דרמטית במיוחד, והשווקים נכנסו לפאניקה ● סין היא זו שסופגת את המכה הקשה ביותר, וגם ישראל נמצאת ברשימה ● אנליסטים מזהירים: "זעזוע למערכת הסחר העולמית" ● מה הם לוחות הזמנים, והאם קיים סיכוי לפשרה של הרגע האחרון? ● גלובס עושה סדר

המשקיעים בוול סטריט הסיטו מעל 5 טריליון דולר לאפיקי השקעה אחרים / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

השווקים בלחץ מטראמפ, ויש אפיק השקעה אחד שדווקא מרוויח

מאז שההסלמה במלחמת הסחר החלה להעיב על שוק המניות האמריקאי בחודש פברואר, המשקיעים בוול סטריט הסיטו מעל 5 טריליון דולר לאפיקי השקעה אחרים ● בין אלה זוכות לרוח גבית איגרות החוב הממשלתיות, שהציגו ברבעון לראשונה זה 5 שנים תשואת יתר על המניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מטורקיה עד קמבודיה: מה עומד מאחורי המכסים שהוטלו על כל מדינה

למה קמבודיה ספגה את המס הכי גבוה, איך הדשן הציל את ברזיל מעול כבד ואיך הברקזיט עזר הפעם לבריטים ● כמה נתונים מאחורי הטבלה של טראמפ

צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"מי שתצליח להגדיל את הייצור, תספק יותר": מאחורי תוצאות השיא של ענקיות התעשייה הביטחונית והתחזית קדימה

דוחות אלביט, תע"א ורפאל לשנה החולפת חושפים גידול של עשרות אחוזים בהכנסות ובצבר ההזמנות ורווח נקי מצרפי שזינק ביותר מ־50% למיליארד דולר ● אנליסטים מעריכים כי המגמה החיובית בתוצאות תימשך תודות למנועי הצמיחה של החברות והביקושים הגדלים, בעיקר באירופה ● האתגר המרכזי של השלוש: הרחבת יכולות הייצור, גם לאחר שגייסו אשתקד מאות עובדים

ד''ר ליאת בסיס, מנהלת תהליך המיון / צילום: כדיה לוי

מנהלת תהליך הבחירה של נבחרת 40 עד 40: "לנהל מיון זה קצת כמו ניהול תורים"

זו השנה השלישית שד"ר ליאת בסיס מנהלת את תהליך המיון בפרויקט 40 עד 40 של גלובס ● בכנס 40 עד 40 היא סיפרה: "אני ממשיכה לעשות את הפרויקט כי זו הזדמנות טובה לייצר חדשות טובות"

שוק הרכב העולמי כמרקחה / צילום: Shutterstock, alexfan32

ארה"ב הטילה 25% על יבוא חלפי רכב. איך תושפע ישראל?

המכסים החדשים של טראמפ על כלי רכב וחלקי חילוף שמיובאים לארה"ב נכנסו לתוקף ● אילו חלפים נכנסו לרשימה, איך מגיבים בעולם והאם גם ישראל תיפגע? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ יורה לכל הכיוונים, השאלה היא האם צריך לקחת אותו ברצינות

דפוס הפעולה הזה של הנשיא טראמפ כולל הכרזה תקשורתית, יצירת דרמה בינלאומית ואז ריכוך - הדרך הזו היא חלק בלתי נפרד מה־DNA של ממשל טראמפ ● אלא שהוא מותיר את השווקים, היצרנים, החברות והמדינות במצב של אי־ודאות כרונית. גם הפעם, נותר להם רק לחכות ולראות אם כל האיומים יתממשו