גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רקטה שנורתה ממערכת הרקטות HIMARS / צילום: ap, Andreea Alexandru

בתחום הביטחוני מגלים לעיתים שעל אף צרכים פוליטיים ומדיניים, לעיתים אין ברירה אלא להסתמך על ארה"ב - כפי שמשתקף בקנדה. בה בעת, אתגרי ההגנה האווירית מפני כלי טיס בלתי מאויישים הביאו את רוסיה ליצירת כטב"מ ליירוט כטב"מים, וכן איחוד האמירויות ממשיכה להשקיע בחברות זרות לצורך צבירת יכולות. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

● "יכולות יוצאות דופן במחיר נמוך": מנכ"ל רפאל חושף - מתי מערכת הלייזר תהפוך למבצעית
● שנה חלומית ליצרנית הנשק אלביט: "האיום הסיני, הרוסי והאיראני הם הזדמנות אדירה"

משרד הביטחון ליזמים: תביאו טכנולוגיות, הטיסה לחלל עלינו

מנהלת החלל במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) בשיתוף סוכנות החלל הישראלית יצאו בקול קורא לחברות, אקדמיה, תעשייה וגופי מחקר ישראליים לבחינת מטע"דים חלליים ואיסוף נתונים מהחלל. אותם מטע"דים (מטען ייעודי) ישולבו על שני ננו־לוויינים שישוגרו לחלל, כשאת הננו־לוויינים יפתחו וישגרו אוניברסיטת תל אביב.

למעט הצעת הטכנולוגיות, משרד הביטחון לא דורש מהחברות תמורות, תוך שאוניברסיטת תל אביב כאינטגרטור תקבל את המטע"דים מהחברות, תעשה אינטגרציה, בדיקות, תטפל בשיגור לחלל ותשלח את התוצרים. במשרד מתכננים להגיע למצב שבו בשיתוף סוכנות החלל הם יביאו מדי שנה או שנתיים הצעה לשגר פלטפורמות לחלל, שבו יש אתגרים שקשה עד בלתי אפשרי לבחון שלא בחלל.

אלו עשויים להיות, למשל, טרמינל לתקשורת אופטית שירצו לבדוק בחלל, שבו תמיד נמצאים בנפילה חופשית לאורך שנים, כשבכדור הארץ אי אפשר לדמות נפילה כה ממושכת. בה בעת, יש תכונות מסוימות של החלל שניתן לבדוק במידה מוגבלת במאיץ חלקיקים, ובתחום התקשורת ניתן לבדוק קשר בין שני עמודים, אבל לא קשר בין שני לוויינים במרחק כ־5,000 ק"מ האחד מהשני.

חברת חימושים משוטטים השלימה גיוס של יותר מ-10 מיליון דולר

חברת החימושים המשוטטים התל־אביבית SpearUAV, השלימה השבוע סבב גיוס הון של יותר מ-10 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון Deep Insight, שמטרתו לאפשר ייצור מקומי שנתי בהיקף אלפי חימושים משוטטים מבוססי בינה מלאכותית מתוצרה החברה. בכוונת ספיר, לייצר רכיבים מרכזיים של החימושים המשוטטים של החברה מסדרת וייפר אצל קבלני משנה בפריפריה.

את החברה ייסד גדי קופרמן ב־2017, כשהייחוד של החימוש המשוטט של החברה הוא הקומפקטיות שלו, עם שיגור מקפסולה. כיום, החימושים המשוטטים של ספיר משוגרים מפלטפורמות כמו טנקים או נגמ"שים, או בידי לוחמים, אף שהיא החלה את דרכה בכלל מצוללות. היא פיתחה קפסולה שמשוגרת מצוללת תוך כדי צלילה, צפה אל פני המים - ואז משגרת את האמצעי בעת פקודה. כך, הצוללת שומרת על החשאיות, אבל המשוטט מאפשר מימד חדש של יכולות מודיעיניות והתקפיות.

כיום, משתמשים בכלים מתוצרת ספיר בים, בכוחות היבשה, ובכוחות השריון, כאשר שיטת הקפסולה מוגנת בכמה פטנטים. הסטארט־אפ מתמחה בייצור מערכות חמושות החל מדרג הלוחם הבודד ועד רמת הגדוד. זה מייחד אותו, משום שחלק הארי מהשחקנים בעולם מתרכזים בחימושים משוטטים ואמצעי תצפית ששמים דגש על דרגי אוגדה ומעלה.

ההתמקדות בכוחות שבלב שטחי הלחימה מובילה את המוצר של הסטארט־אפ התל־אביבי לדרישות תפעוליות מינימליות מצד המפעיל: שיגור מקפסולה על ידי לוחם מתבצע תוך פחות מדקה, כאשר מאותו רגע - הכלי אוטונומי כמעט לחלוטין. המשוטטים הטקטיים וייפר 40, 300 ו־750 (נקראים על שם משקלם בגרמים) יודעים לזהות מטרות, לתקוף בעצמם, אך באותה מידה יכולים לשמש כאמצעי תצפית. את רמת ההתעסקות של הלוחם בכלי ניתן לסכם באפשרות להחזיר את הכלי למיקום המוצא, להורות לכלי טיס לזוז מנקודה א' לנקודה ב' בלחיצה על מסך וללא סטיקים, או להחליט על ביטול ההתקפה. "הגידול בביקוש למערכות הוייפר שלנו - התומכות ברכבי לחימה, כוחות חי"ר, כלי שיט ואף בצוללות, מצריך הרחבת כושר הייצור בישראל", מסר המנכ"ל יפתח קליינמן. "במקביל, אנו פועלים להנחת התשתית לפעילות עתידית בארה"ב, כחלק מהתרחבות גלובלית כוללת".

קנדה רוצה להתחזק בטילים ובמכ"מים

ממשלת קנדה מתכננת לסגור את רכישת מערכת הרקטות HIMARS מתוצרת לוקהיד מרטין מארה"ב, על אף מדיניות המכסים של הנשיא דונלד טראמפ והמתיחות שנוצרה מכך בין המדינות. לפי אוטווה סיטיזן, הרכישה תתבצע באמצעות מנגנון FMS (Foreign Military Sales) שמאפשר לשותפות של וושינגטון לבצע רכישות מחברות אמריקאיות ישירות דרך הממשל. הסכום שיושקע ברכישה הוא גבוה, 5 מיליארד דולר, ויכלול משגרים, מערכת בקרת אש וחלקי חילוף.

מערכת HIMARS (High Mobility Artillery Rocket System) נישאת על משאית 6X6, ונועדה לשיגורים מדויקים של רקטות לטווח של עד 300 ק"מ. בגרסתו המחודשת, צוות בן שלושה לוחמים נמצא בעמדה משוריינת, שממנה הוא שולט על מערכות הפיקוד והניווט. המערכת הזו תופסת מקום מרכזי בדיון לגבי מדיניות הרכש הביטחונית של אוטווה שבשנת 2023 כללה קרוב ל־30 מיליארד דולר, רובם לארה"ב.

הצורך בגיוון מביא את אוטווה לפנות לאוסטרליה לשיתוף פעולה בבנייה משותפת של מכ"ם A-OTHR. מיזם שבו מתכננים להשקיע יותר מ־4 מיליארד דולר לטובת שיפור יכולת ההתרעה המוקדמת במרחב הארקטי, שחשוב מאוד לקנדה. "מרכיב מרכזי בתוכנית המודרניזציה של פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה, הוא יכולות המעקב אחר איומים ארוכי טווח", נמסר מלשכת ראש ממשלת קנדה, מארק קרני.

רוסיה פונה ליירוט כטב"מים באמצעות כטב"מים

מלחמת רוסיה־אוקראינה נודעה בהיקף השימוש הגדול במיוחד של כטב"מים, כשסוגיה מאתגרת במיוחד היא כיצד להתמודד מולם. רוסיה נמצאת בשלב מתקדם של פיתוח כטב"מ מהיר שנועד ליירט כטב"מי איסוף וחימושים משוטטים, בטרם מגיעים ליעדיהם.

שני הצדדים משתמשים בחימושים משוטטים מדגמים שונים, אבל אלו הבולטים שבהם משקפים עד כמה העצמאות של אוקראינה גדולה יותר: בעת שהאוקראינים משתמשים, יותר מכל, בכטב"מ ליוטיי מתוצרת מקומית, רוסיה משתמשת בעיקר בשאהד 136, שהוא מוצר איראני. מול ליוטיי ויתר הכטב"מים האוקראיניים, מיועד המיירט הרוסי להתמודד באמצעות מהירות גבוהה ויכולות מכ"ם משופרות.

איחוד האמירויות משלבת זרועות עם צרפת בתחום המספנות

הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' (EDGE) הגיע לסיכום עם חברת המספנות הצרפתית CMN נאבאל לבנייה משותפת של ספינות קטנות ובינוניות. במסגרת ההסכם, יוקם מיזם משותף (Joint Venture), שבו יחזיקו האמירותים ב־51%, ויעסוק בייצור קורבטות, ספינות סיור, סירות מהירות, קטמרנים ונחתות.

במסגרת שיתוף הפעולה, מערכות שמייצרות החברות הבנות של אדג' יוטמעו בספינות שמייצרת CMN. כחלק מפעילותה המתרחבת בתחום הימי, אדג' חתמה ב־2023 על חוזה עם הצי האנגולי למכירת ספינות תמורת כ־1.1 מיליארד דולר. עתה, היא תשלב זרועות עם CMN שבדומה לחברות צרפתיות רבות, יש לה דריסות רגליים משמעותיות במדינות שונות באפריקה.

לפני כחודשיים רכש אדג' כ־30% ממניות חברת עין שלישית הישראלית תמורת כ־10 מיליון דולר.

פולאריס משיקה רכב מתקדם

חברת פולאריס השיקה את הדגם החדש MRZR אלפא XP, רכב טקטי קל שנועד להתמודדות עם מתארים סבוכים. במסגרת המענים השונים שהוטמעו ברכב, ישנה יציאה של 5 קילו־וואט, שמייתרת את הצורך בנשיאת גנרטור עבור כוחות בשטח. בתדלוק אחד, הרכב יכול לפעול עד לטווח 360 ק"מ ללא משא, כשמנגד כושר הנשיאה המקסימלי שלו עומד על כ־900 ק"ג.

ברכב יש מקום לצוות של ארבעה לוחמים, והוא יכול להתחיל ללחימה, לסיור ולמשימות לוגיסטיות. הדגם החדש מאפשר הטמעה של אמצעי תקשורת, כשסדרת MRZR הספיקה להוכיח את עצמה בשימושים שונים בצבאות המערב. צבא ארה"ב ושותפותיה של וושינגטון מפעילים כמה דגמים שונים של פולאריס, כשדגם אלפא XP הושפע מהפקות לקחים לאורך השנים של הסדרה.