גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברת בדיקות הדנ"א המובילה פושטת רגל: מה יקרה למידע של 15 מיליון איש

חברת 23andme האמריקאית, שהפכה לתופעה תרבותית והייתה שווה בשיאה כ־6 מיליארד דולר, לא הצליחה להרוויח מספיק כסף ● בין מיליוני הלקוחות שלה יש גם לא מעט ישראלים ● מה מומלץ להם לעשות עכשיו?

משרדי חברת 23andme / צילום: Reuters, GEORGE FREY
משרדי חברת 23andme / צילום: Reuters, GEORGE FREY

אחרי שנים של מאבקים, מייסדת ומנכ"לית חברת הבדיקות הגנטיות 23andme, אן ווצ'יצקי, הרימה ידיים. היא ניסתה לרכוש את החברה שבניהולה ונכשלה, וכעת היא הולכת לפשיטת רגל. מה הוביל לכישלון של החברה, שבשיאה הובילה את תחום הבדיקות הגנטיות האישיות והייתה שווה 6 מיליארד דולר? ומה יקרה למידע הגנטי של הלקוחות, שעדיין נמצא אצלה?

חייו ומותו הפתאומי של מנכ"ל החברה הגדולה בקוריאה הדרומית
חברת הבשר המתורבת שגייסה 29 מיליון דולר ואימצה אסטרטגיה צנועה יותר: "מפעל ייצור גדול? אף אחד לא יממן את זה"

מה עושה חברת 23andme?

אן ווצ'יצקי, אנליסטית בריאות בוול סטריט, חלמה לשנות את תחום המחקר הרפואי. היא הקימה את החברה ב־2006, שנים לא רבות אחרי הפענוח הראשון של הגנום האנושי, כשהעולם היה עדיין נלהב מהפוטנציאל של ניבוי מחלות וריפוין בפענוח הדנ"א.

אן ווצ'יצקי, מייסדת ומנכ''לית חברת 23andme / צילום: ap, Jeff Chiu

החברה זכתה ליחסי ציבור מצוינים בתחילת דרכה. ווצ'יצקי הייתה אז אשתו של מייסד גוגל סרגיי ברין, וגוגל אף השקיעה במיזם. היו מי שראו במיזם הרחבה של מאמצי גוגל בתחומי אריכות הימים ופריצת גבולות המדע. משקיע סלב נוסף היה יורי מילנר, מיליארדר רוסי־אמריקאי־ישראלי המשקיע היום את רוב מאמציו בתחום אריכות הימים.

"לגנטיקה יש תדמית גרועה", אמרה ווצ'יצקי ב־2009 בראיון בלעדי לגלובס, "של משהו שקשור בבתי חולים ומחלות. אך פענוח הגנום הוא תהליך של מחקר עצמי, עם השלכות מאוד רציניות, אבל גם מאוד כיפיות". החברה הציעה לאתר קרובי משפחה אבודים, לספר ללקוחות משהו על האופי ועל הכישרונות שלהם, ולהצביע על גורמי סיכון לתחלואה.

לדברי פרופ' גבי ברבש, בעבר מנכ"ל בית החולים איכילוב והיום ראש תוכנית "פסיפס", בנק המידע הגנטי של מדינת ישראל, "ישנם היום רק כ־82 גנים שנחשבים Actionable, כלומר נותנים למטופל תובנה שהוא יכול לפעול על פיה. רק לכ־3%־4% מהציבור מוצאים גן כזה". כלומר, עבור 96%־97%, המידע הגנטי עדיין אינו מניב מידע רפואי משמעותי.

ווצ'יצקי טענה ש־90% מהלקוחות מקבלים מידע רלוונטי קלינית, אבל חלק מהתובנות של 23andme היו ברמת "יש לך גן שמאפשר לך להריח אספרגוס בשתן", ויש דרכים זולות יותר. בכל זאת, לאורך השנים, 15 מיליון לקוחות הסתקרנו מספיק כדי לרכוש את הבדיקה של 23andme. הם שילמו כמה מאות דולרים, קיבלו מבחנה קטנה לירוק לתוכה, ושלחו את הדנ"א שלהם לקליפורניה. גם מישראל הגיעו מאות אלפי מבחנות.

בעשור האחרון, החברה הפכה לתופעה תרבותית, במקביל לעובדה שאיבדה מוניטין בקרב אנשי המדע. כך, אופרה וינפרי כללה את ערכת הבדיקה של החברה ברשימת הדברים האהובים עליה, הזמרת ליזו התחפשה לערכה בהאלווין, אדי מרפי דיבר עליה ב"סאטרדיי נייט לייב" וחברי להקת יו טו נצפו בפגישה במשרדי החברה. מנגד, ה־FDA הוריד את הבדיקה מהמדפים בנימוק שהיא מונגשת באופן רשלני. נדרש זמן עד שהיא אושרה מחדש. היו מי שייחסו זאת להיבריס של חברת טכנולוגיה בעולם הרפואה.

מדוע פשטה החברה רגל?

הקושי העיקרי היה להרוויח כסף. 23andme גייסה 1.4 מיליארד דולר מהיווסדה עד סגירתה, אבל מעולם לא הפכה רווחית. ההכנסות מעולם לא היו אמורות להגיע מהלקוחות הפרטיים, אלא משיתופי פעולה מחקריים עם חברות תרופות. בהתחלה זה נראה מבטיח - החברה חתמה על הסכם גדול עם GSK, אבל ההסכם נגמר אחרי שנים ספורות. 23andme החליטה להשתמש בתובנות שלה כדי לפתח תרופות בעצמה, אלא שמודל עסקי כזה מצריך חברה עם אופי אחר לגמרי, וההוצאות הכרוכות בפיתוח תרופה מגיעות למיליארדי דולרים.

אפיק נוסף היה שילוב הבדיקה עם ייעוץ מקוון של רופא מטעם החברה, תמורת כ־1,000 דולר. לשם כך רכשה 23andme חברת טלה־רפואה, אך לא רבים "קפצו" על השירות. ב־2021 הקורונה והמיקוד בבריאות ובבינה מלאכותית נתנו לה פוש להנפקה ושווייה עלה זמן קצר לאחר מכן ל־6 מיליארד דולר, אבל המצב המהותי של החברה לא השתנה. כשהכסף החל להיגמר, המניה התרסקה. בספטמבר האחרון, כל הדירקטורים בחברה התפטרו בשל חוסר הסכמה עם הכיוון האסטרטגי של המנכ"לית ועם מאמציה לרכוש את החברה.

ווצ'יצקי צפויה כעת לפרוש, מה שאולי יפנה אותה יותר לתחום ההשקעות. היא משקיעה נלהבת בתחום הביומד, בין היתר בחברות ישראליות ובהן Nest Health, Wisdo ו־Theator. עדיין יש סיכוי שהיא תרכוש את 23andme מכונס הנכסים. "אין היום בעצם בנק דגימות ביולוגיות שפועל בלי תמיכה ממשלתית או פילנתרופית", אומר ברבש. "בנק הדגימות הבריטי, שנחשב לגדול והמפותח בתחום, נתמך על ידי הממשלה הבריטית וקרן Wellcome. גם פרויקט פסיפס נתמך על ידי ות"ת ורשות החדשנות, ופועל כחברה לתועלת הציבור".

מה קרה בפריצה למאגרים?

בסוף 2023 חטפה החברה מכה משמעותית, לאחר שבפריצה למאגריה נחשפו פרטים של 6.9 מיליון לקוחות. בעקבות זאת הוגשה נגד החברה תביעה ייצוגית. ההאקרים השתמשו בסיסמאות ישנות של לקוחות כדי להיכנס למאגרי המידע. על פי דיווחי החברה, המידע שנחשף כלל שמות, תמונות, תאריכי לידה, שמות ומקומות מגורים של הורים וסבים, מוצא, עצי משפחה (כולל קשרי אבהות שחלקם שונים מאלה המדווחים רשמית), וכל מידע שהם חשפו מיוזמתם לקרובי המשפחה שאיתרו בשירות.

מה יעלה בגורל המידע?

משרד התובע הכללי בקליפורניה פרסם הודעה לציבור, ובה המלצה למחוק את המידע שלהם מהשרתים. הלקוחות יכולים להוריד את המידע למחשב האישי, כך שהרצף הגנטי שלהם יהיה שמור לפני שימחקו אותו. "מדובר בכ־100 ג'יגה של מידע", מזהיר ברבש. במסגרת ההתקשרות עם החברה, חלק מהלקוחות ביקשו שדגימת הרוק תישמר במשרדי 23andme. הם יכולים לבקש להשמיד את הדגימה דרך אתר החברה, אבל בהיותה פושטת רגל, לא ברור אם יהיו לה המשאבים לבצע את ההשמדה.

חלק מהנבדקים גם הסכימו, תמורת תנאי תמחור ייחודיים או כדי לקדם את המדע, לאפשר לחברה למכור או לתת את המידע שלהם לחוקרים חיצוניים. הם יכולים כעת לשנות את ההעדפות, כך שלא תהיה עוד הסכמה לשיתוף המידע והחברה לא תוכל למכור אותו במכירת החיסול שלה.

עם זאת, אם המידע כבר שותף עם גורם נוסף, לא בטוח שניתן למחוק אותו מהמאגרים של השותף. המידע בכל מקרה היה אמור להיות משותף רק באופן אנונימי. גורמים שניסו למחוק את המידע דיווחו כי לפעמים האתר קרס, אבל חזר לפעולה מאוחר יותר, כלומר נראה שהחברה כן עושה מאמצים לאפשר ללקוחות למחוק או לשמור את המידע.

מה יקרה אם המידע ידלוף?

כרגע הסיכון לא נראה גדול. החשש הוא מחשיפת קשרי אבהות, סודות משפחתיים ומידע על מחלות. ישנה טענה שחברות ביטוח עלולות למנוע מאנשים כיסוי על בסיס מידע גנטי שמעמיד אותם בסיכון למחלות, אבל לרוב התובנות שניתן להפיק מהמידע הן לא ברמת דיוק ומשמעות כזו שחברת הביטוח תתעניין בהן. כל זה יכול להשתנות בעתיד, כשתחום פענוח המידע הגנטי יתפתח. וכמו במקרה הבינה המלאכותית, התפתחויות כאלה יכולות לקרות בקפיצות. עדיין לא ידוע אם ולמי 23andme תימכר. אם תהיה עסקה, המידע צפוי לעבור לידי הרוכשת, וסביר להניח שזה אפילו ייחשב הנכס העיקרי של החברה, ככל שיהיו מספיק לקוחות שישאירו את המידע שלהם בידיה.

עוד כתבות

איתי ראב''ד, עדי הוברמן מזוז, גיל פלדמן ומזל מרו, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

ארבעה מזוכי הפרויקט משתפים בתובנות הקריירה שלהם

ארבעה מתוך 40 הנבחרים בפרויקט המנהיגות הצעירה של גלובס התאחרו בפאנל "הדור הבא של ההנהגה העסקית" ● עו"ד מזל מרו, שותפה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי: "הדרך של אמא שלי לימדה אותי שאין אתגר שאני לא יכולה לצלוח" ● מנכ"ל טסלה ישראל, איתי ראב"ד: "אני חייב להגשים את עצמי. לראות שיש תוצאה לעשייה שלי" ● עדי הוברמן־מזוז מבנק לאומי: "הניסיון שצברתי מאפשר לי למצוא פתרונות יחד עם הרגולטורים" ● גיל פלדמן מאל על: "בנינו בתקופת הקורונה לאט-לאט תוכנית שתחזיק אותנו להישרדות"

החניון המתוכנן במחלף מורשה. בעיגול: רון חולדאי / הדמיה: ארקאפקט עדי בואנו, באדיבות נתיבי איילון, צילום: שלומי יוסף

נגד כל הסיכויים: איך הצליח חולדאי לבלום את בניית חניוני הענק

בדיון תקדימי שנערך השבוע הצליחו בעיריית תל אביב ובאגף התקציבים להוביל החלטה למסמוס הקמת שני חניוני הענק בצפון ת"א ● אלו המספרים ששכנעו את חברי הוועדה

מתן אנגרסט. בשבי כבר 545 ימים

אות החיים של מתן מהשבי: "אני רוצה לראות את המשפחה שלי"

מתן נחטף יחד עם חבריו לצוות "טנק פרץ" לאחר שהגנו ולחמו בקרב על מוצב נחל עוז • משפחתו מסרה כי היא נאלצת לפרסם את תיעוד חטיפתו, בכדי להוכיח לציבור את הדחיפות המיידית בעסקה ● עימותים בדרום סוריה: באל-ג'זירה דיווחו על 11 הרוגים מאש צה"ל ●  האמריקנים יירטו מעל סעודיה טיל שנורה מתימן ● חמאס טוען: ישראל פוצצה את המשא ומתן, החלטנו להתעלם מהצעתה ● 59 חטופים - 545 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מלחמת הסחר של טראמפ משפיעה על השווקים / צילום: ap, Michael Probst

"מי שימכור יקבע הפסדים": מנהלי השקעות ממליצים מה כדאי לעשות עכשיו עם התיק

"יום השחרור" של טראמפ הולך ומסתמן כיום של טלטלה בשווקים ● גלובס שוחח עם מנהלי השקעות והביא את ההמלצות שלהם ● למה לבורסה הישראלית יש דווקא יתרון בסערה העולמית, האם ירידות בוול סטריט מייצרות הזדמנויות חדשות, ומדוע לא כדאי לבצע כעת שינויים גדולים בתיק?

גם זה קרה פה / צילומים: שלומי יוסף, יוסי כהן

סמוטריץ' ניסה לשכנע את האמריקאי הלא נכון

שר האוצר כיוון את כל המאמצים למישהו שגוי ● בבנקים חושבים שלא נשים לב להצגה ● ובישראל הלבנת הון זה שטויות, וחבל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אורי אלון, יו''ר בנק לאומי, בכנס 40 עד 40 / צילום: תמר מצפי

יו"ר לאומי לנבחרת הצעירים: "עצבו את עתיד החברה והמשק בנחישות"

יו"ר בנק לאומי, אורי אלון, שיתף את נבחרת המנהיגים והמנהיגות הצעירים של גלובס בכנס 40 עד 40, שהתקיים במרכז פרס לשלום וחדשנות, בארבע תחנות מקריירה ניהולית של שלושה עשורים – וביקש מהם: לא לפחד להוביל

גיורא בר דעה, שטראוס / צילום: איל יצהר

ההר אפילו לא הוליד עכבר: רשות התחרות סוגרת את התיק נגד שטראוס וגיורא בר דעה

במסגרת הפרשה הוגש לפני מספר שבועות כתב אישום נגד רשת ויקטורי והבעלים אייל רביד ונגד יוחננוף וסופר ברקת ● הפרשה התייחסה להתבטאויות פומביות, הסדרים כובלים בענף המזון, ועבירות בחוק המזון בשל התערבות אצל ספקים במחירים לצרכן של קמעונאים אחרים

רכבת ישראל עוברת על פני שדרות / צילום: איל יצהר

בפעם הראשונה: תוכנית התחדשות עירונית בעיר הדרומית

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שדרות המליצה על הפקדה של תוכנית התחדשות עירונית במתחם הפלמ"ח שנמצא בסמוך לכניסה המערבית אל העיר ● וגם: דירות מסובסדות ברעננה - האם האוצר יעצור את התוכנית? וחברת הביצוע החדשה שהקימה רוטשטיין ● חדשות השבוע בנדל"ן

מפעל אינטל בישראל / צילום: אינטל

דיווח: הושגה הסכמה ראשונית בין אינטל ל-TSMC על ייצור משותף

אינטל ויצרנית השבבים הטייוואנית TSMC הגיעו להסכמה ראשונית על הקמת מיזם משותף להפעלת מפעלי הייצור של אינטל, כאשר TSMC תיקח 20% ממניותיו ● הפרטים הפיננסיים טרם נסגרו ועדיין לא הושגה הסכמה סופית בין השתיים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היועמ"שית על זימון העיתונאים בפרשת קטארגייט: "לא יישאלו על מקורותיהם"

המשטרה זימנה מספר כתבים לעדות פתוחה בפרשת קטארגייט, ובעקבות זאת הודיעה היועמ"שית כי "גביית העדויות נעשית בזהירות רבה לשם שמירה על חופש העיתונות" ● בתוך כך, ביהמ"ש האריך עד מחר את מעצרם של יונתן אוריך ואלי פלדשטיין ● בעימות אמש מסר השניים גרסאות סותרות, והמשטרה תערוך ביניהם עימות נוסף

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל הנכנס, בכנס 40 על 40 / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל דוראל: "תחום האנרגיה המתחדשת הפך להיות עניין דרמטי לביטחון האנרגטי של ישראל"

בכנס 40 עד 40 של גלובס אמר מנכ"ל דוראל הנכנס, יוני חנציס, כי "כשמדברים על אנרגיה מתחדשת, צריך סכין בין השיניים כדי לעמוד בבירוקרטיה" ● יקי נוימן, המנכ"ל היוצא וסגן היו"ר הנכנס: "בסבירות גבוהה, דוראל תשלש את עצמה בכמות הנכסים בישראל ובארה"ב תוך שנים ספורות"

דגל ארה''ב לצד ספינות סחורה בנמל בלוס אנג'לס / צילום: ap, Damian Dovarganes

"תנצלו כל עלייה כדי למכור": בנק ההשקעות שממליץ להתרחק ממניות אמריקאיות

גופי ההשקעות והבנקים ברחבי העולם מביעים זעזוע מתוכנית המכסים של טראמפ ● במורגן סטנלי מעריכים כי התוכנית תלחץ את האינפלציה בארה"ב מעלה ● ביוליס בר ממליצים למכור מניות אמריקאיות ולהתמקד כאלו מאירופה ומסין ● בג'יי.פי מורגן מדגישים כי קיים איום של מיתון על ארה"ב ועל הכלכלה העולמית ● ובוולס פארגו וב-UBS מעריכים כי התוכנית תזרז את מתווה הפחתות הריבית של הפד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP-Richard Dre, Shutterstock

המשקיעים מבולבלים, ושתי מניות בבורסה בתל אביב סבלו במיוחד

המכסים עליהם הכריז נשיא ארה"ב הכניסו את השווקים בעולם לטלטלות משמעותיות, שהגיעו גם לחלק מהחברות הנסחרות בתל אביב ● מי החברות בארץ שנפגעו ממלחמת הסחר של טראמפ, ומי דווקא מרוויחה?

שכירות. נקודת מפנה בגישת רשות המסים / צילום: שלומי יוסף

מה נחשב להשכרה עסקית: מי חשוף לתשלום מע"מ על השכרת דירות

פס"ד שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים קובע כי השכרת דירות למגורים, בתנאים מסוימים, עשויה להיחשב "שימוש עצמי" החייב במע"מ מלא, אף שהשכרת דירות למגורים פטורה בדרך כלל מחבות זו ● מה ניתן ללמוד מפסק הדין

זה הסנכרון / אילוסטרציה: Shutterstock

החוקר שמסרב לרכוש דירה ויש לו הסבר מדעי

ד"ר ניל צור, שחוקר את תופעת הסנכרון במערכות מורכבות , טוען שהשוק כבר היה בשל לירידות וטראמפ רק סיפק את הטריגר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מה הקשר בין קוביית קרח למחאות ומניות, ולמה העולם הפך רגיש יותר למשברים ● האם שוק הדיור הבא בתור?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנשיא טראמפ מקיים את הבטחת הבחירות שלו: "הם דופקים אותנו, אנחנו נדפוק אותם"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכריז על "יום שחרור אמריקה" ומטיל מכסים כבדים על 25 מדינות, כולל ישראל ● הוא מאשים אותן שהן "שדדו, בזזו ואנסו את אמריקה" - ומבטיח להחזיר את 90 אלף בתי החרושת שסחר לא הוגן גזל מארה"ב ● מי בעצם ישלם את המכסים, וכמה זמן יידרש עד ש"אמריקה תחזור ותהיה עשירה"?

שי ג'ינפינג, נשיא סין / צילום: ap, Maxim Shemetov

המדינה שחטפה הכי הרבה מטראמפ בתגובה ראשונה

סין היא הנפגעת העיקרית מתוכנית המכסים הגורפת של טראמפ ● משרד המסחר הסיני אמר כי ינקוט צעדי נגד נחושים ● שיעור המכס בפועל על סין עומד על 54% כעת

שטר כתובה / צילום: אייל פישר

תכסיסנות כתובה: האישה הסכימה לוותר על מיליון שקל - ואז חזרה בה

גבר נישא לבחירת ליבו, ובכתובה התחייב לשלם לה סך של מיליון שקל ● כשבני הזוג התגרשו, הם חתמו על הסכם במסגרתו האישה הצהירה שהיא מוותרת על הכתובה ● לאחר מכן האישה חזרה בה בבית הדין הרבני, והגבר נאלץ לשלם מאה אלף שקלים כדי להסדיר את הגט ● הגבר תבע את גרושתו, וביהמ"ש חייב אותה להשיב לו מאה אלף שקל ולשלם הוצאות משפט

איור: גיל ג'יבלי

המגן של חוסכי S&P 500 כבר לא עובד

שנת 2025 מסתמנת כנקודת מפנה לדולר, שמאבד גובה מאז כניסת טראמפ לבית הלבן ● היציבות שתרמה למעמדו כמקלט למשקיעים נעלמה, ובמקביל שוקי המניות יורדים - תופעה שאפיינה משברים כלכליים קודמים ● השאלה הגדולה - האם מדובר בירידה זמנית או בכזאת שתישאר לאורך זמן

פרופ' לארי סאמרס / צילום: Associated Press, Luca Bruno

"המכסים היקרים והמזוכיסטים ביותר שארה"ב נקטה": איך הגיבו אנשי כלכלה למכסי טראמפ

ביל אקמן, מנכ"ל פרשינג קפיטול ותומך נלהב בטראמפ, צודד בישראל ● פרופ' לארי סאמרס, שר האוצר בממשל קלינטון ונשיא הרווארד, התנגד נחרצות ● תגובותיהם של שני אנשי כלכלה משני צידי המתרס