''הפלאט'' / איור: Shutterstock
ההקשר האקטואלי
לקראת אישור תקציב 2025 בקריאה שנייה ושלישית בכנסת בשבוע שעבר, הממשלה נערכה לביצוע קיצוץ רוחבי של כ־3 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה ב־2025. מדובר בקיצוץ של 4.3% מהוצאות הממשלה שאינן מחויבות שנועד לצורך עמידה בתקרת הגירעון שהוגדרה ל־2025 (4.9% מהתוצר).
● המשרוקית | 5 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים - עד כמה זה חריג?
● המשרוקית | מה עומד מאחורי המושג "מכסי מגן" שמחולל סערה בכלכלה העולמית?
הקיצוץ הגדול ביותר הוא במשרד הביטחון, עם הפחתה של כ־860 מיליון שקל. משרד התחבורה יעבור קיצוץ של כ־296 מיליון שקל, מערכת החינוך - 288 מיליון שקל, המשרד לביטחון לאומי - 176 מיליון שקל, ומשרד הרווחה - 116 מיליון שקל.
כדי להקטין את הצורך בקיצוץ, משרד האוצר הציע להגדיל הכנסות, למשל על־ידי מלחמה בהון השחור (כמו הטלת חובת דיווח על הכנסות משכירות). אלא שיו"ר ועדת הכספים התנגד, והממשלה נשלחה לצמצם הוצאות. אם הצעדים יבוצעו בהמשך, אפשר יהיה למתן את הקיצוץ הרוחבי, ולהשיב למשרדי הממשלה חלק מהכסף.
מה זה אומר?
ממש כמו התקציב המשפחתי שלנו, תקציב המדינה, אם הוא מנוהל באחריות ובאופן צופה פני עתיד, אינו אינסופי. התקציב צריך להיות מותאם למשאבים והאילוצים הקיימים מחד, ולשרת את צורכי אוכלוסיית המדינה ההולכת וגדלה מאידך.
בדומה לתקציב עסקי, כדי לצמוח, המדינה מאפשרת לעצמה לצבור חוב. אך כדי לא להיקלע לסחרור, המדינה קבעה כללים פיסקליים שנועדו לשלוט על גובה החוב, על הגירעון התקציבי ועל גובה ההוצאה הממשלתית. אבל מה יכולה לעשות הממשלה כשהצרכים חורגים מהתקציב שאושר? מה קורה כשצריך לממן, למשל, הוצאות ביטחוניות מפתיעות?
כאשר אגף התקציבים במשרד האוצר מכריז כי אין מקור תקציבי קיים למימון הוצאות שכאלה, פתרון שהפך להיות שגור יותר ויותר במהלך השנים הוא קיצוץ רוחבי אחיד בתקציבי משרדי הממשלה - "פלאט" (flat), בשפת אנשי המקצוע. מדובר על הפחתה של אחוז מסוים מכלל תקציבי המשרדים, כך שבמספרים מוחלטים כל משרד "תורם" לפי גודלו היחסי.
איך זה ישפיע עליי?
אילו שירותים יימנעו מהאזרחים בשדה הרווחה? מה תהיה ההשפעה על מערכת החינוך? על אילו מיזמים אסטרטגיים ייאלצו לוותר בינתיים במשרד התחבורה או הבריאות? איזה משרד ממשלתי דווקא כן נדרש להתייעלות? מה דחוף יותר ומה פחות? מה חשוב יותר ומה פחות?
באופן תמוה, הממשלה לא דורשת מענה על כל השאלות הללו כתנאי לאישור הקיצוץ הרוחבי.
שמענו לא מעט מפוליטיקאים על הצורך במשילות. עולה השאלה, כיצד בזירה התקציבית האסטרטגית כל־כך, ממשלות בוחרת שוב ושוב לוותר על ההזדמנות לקבוע סדרי עדיפויות באופן מודע ומפוקח, מתוך אחריות לעתיד המדינה ואזרחיה.
בקיצור, "פלאט" זה מה שקורה כשמחליטים לא להחליט.