רכבים מיובאים בנמל / צילום: Shutterstock
השבוע החולף ייזכר כאחד השבועות השליליים ביותר עבור המשקיעים במניות תעשיית הרכב הגלובלית מאז 2008. ההודעה של ממשל טראמפ על הטלת מכסים בגובה 25% על כל כלי הרכב והחלפים המיובאים לארה"ב מחקה בין־לילה עשרות מיליארדי דולרים מהשווי של יצרני הרכב באירופה, בקוריאה, ביפן ובארה"ב עצמה. אפילו מניית טסלה, שאמורה להיות אחת המרוויחות הגדולות מהטלת המכסים על מתחרותיה, ירדה בכ־3.5% במסחר ביום שישי.
● יצרני הרכב יעלו מחירים בגלל המכסים? טראמפ: "לא אכפת לי בכלל"
● שאלות ותשובות | מכסי הרכבים של טראמפ: איך זה יעבוד, והאם ישראל תושפע?
● פגיעה בכלכלה, דעיכה בייצור: בגרמניה נערכים להשפעות מכסי טראמפ על כלי רכב
● "יום השחרור" של טראמפ מתקרב: מתיחות בשווקים לקראת יישום תוכנית המכסים
האופטימיים בתעשייה מקווים שמדובר בעוד גחמה קצרת טווח של הממשל האמריקאי, שתתבטל כאשר יופנמו מלוא המשמעויות וההשלכות של המהלך על הכלכלה האמריקאית. אבל הפסימיים, ויש רבים מהם, כבר מתחילים לגבש וליישם תוכניות חירום להעברה או סגירה של מפעלים, להקטנת היקף הייצור והעלאת מחירים. חלקם אף בוחנים לשריין חבילות אשראי מבנקים כדי לעבור התקופה בשלום.
על פי הערכת הבית הלבן, מהלך המיסוי יכניס לקופת ארה"ב כ־100 מיליארד דולר בשנה, אבל בתעשיית הרכב מעריכים שהעלות הכוללת לתעשייה תהיה גדולה יותר. כך, למשל, בסוף השבוע האחרון שלח נשיא פורד, ג'ים פארלי, מייל לעובדי החברה ובו כתב כי "סביר להניח כי להטלת המכסים תהיה השפעה מהותית על כלל התעשייה כולל יצרני רכב, ספקים, מפיצים ולקוחות".
כרגע מוקדם לחזות כיצד תתפתח הסיטואציה ומה יהיו ההשלכות על הסחר העולמי, במיוחד אם המדינות שיפגעו מהמכסים יטילו מכסים נגדיים. אבל אם הממשל האמריקאי אכן יממש את המהלך השבוע זו תהיה רעידת אדמה, שתורגש גם בישראל. ננסה להעריך כאן חלק מההשפעות הישירות והעקיפות.
איך ישראל תושפע
ההשפעה על יבוא הרכב לישראל מתמקדת בשתי חזיתות. הראשונה בטווח הקצר והבינוני, היא התייקרות של דגמי מפתח, שמיוצרים בארה"ב ומיוצאים ממנה. אמנם יבוא כלי הרכב מארה"ב תופס חלק זניח מכלל יבוא הרכב השנתי, פחות מ־1.5% ב־2024, אבל בפלחים מסוימים כמו טנדרים כבדים הוא קריטי. היבוא מארה"ב גם חיוני במיוחד ליבואנים העקיפים. על פי הערכות קרוב ל־40% מיבוא הרכב העקיף לישראל הוא מארה"ב (כ־6,000 רכבים, לא כולל משאיות ומסחריות מעל 3.5 טון), אם כי לא בהכרח של כלי רכב אמריקאים.
החזית השנייה היא יבוא "סטוקים" מוזלים, שהיו מיועדים במקור ליצוא לארה"ב. בסוף השבוע דיווחה המדיה העולמית על ספינות להובלת כלי רכב, שהיו בדרכן לנמלים בארה"ב וקיבלו הוראות לשנות מסלול באופן פתאומי. חלקן הופנו לנמלים בארה"ב, שבהם ניתן יהיה לבצע פריקה ושחרור מהיר של כלי רכב לפני הטלת המכס השבוע. אבל אחרות, שטרם יצאו ליעד או שמועד ההגעה שלהן לארה"ב אמור להיות אחרי הטלת המכסים, עוכבו או הופנו ליעדים מחוץ לארה"ב.
וזה רק קצה הקרחון. מכיוון, שמשך הייצור הטיפוסי של כלי רכב ממועד ההזמנה ועד השילוח הוא לרוב כחודשיים, מאות אלפי כלי רכב שהיו מיועדים להגיע לארה"ב בחודשים הקרובים כבר נמצאים כיום על פסי הייצור או במתקנים לוגיסטיים של היצרנים. כולם בתקינה אמריקאית ובמפרט אמריקאי ולכן אין להם בעולם יותר מדי יעדים חלופיים, שיכולים לקלוט אותם. המשמעות היא, שהרבה סטוקים של כלי רכב שהיו מיועדים ליצוא לארה"ב, עשויים "להיתקע" בחודשים הבאים אצל היצרנים והמפיצים וישווקו בהנחות סיטוניות.
ישראל, שמכירה בתקינת רכב אירופית ואמריקאית, יכולה ליהנות מהם. בעיקר באמצעות יבואני הרכב העקיפים בישראל, שיודעים לאתר הזדמנויות ולהסתגל לשינויים מהירים באספקה.
גם היבואנים הסדירים בישראל עשויים ליהנות מכך באופן זמני. קונצרן יונדאי/קיה למשל, מייצא מקוריאה לארה"ב כלי רכב בעשרות מיליארדי דולרים וחלקם מגיעים בשגרה לישראל. כעת אפשר לצפות להגדלת ההיצע והנחות היצרנים עליהם. הצטברות של סטוקים צפויה גם בדגמי יוקרה ופרמיום מתוצרת גרמניה ויפן, שמיוצאים לארה"ב.
אבל לאחר שהמלאים הללו ייעלמו, מגוון דגמי הרכב המיובאים לישראל דווקא עשוי להתכווץ. כך, למשל, על פי העיתונות הקוריאנית הטלת המכסים עשויה להיות "הקש האחרון" בהחלטה של ג'נרל מוטורס להפסיק ייצור כלי רכב בקוריאה. כיום GM מייצאת מהמפעל בקוריאה לארה"ב עשרות אלפי כלי רכב בשנה ואלה יספגו כעת מכס. המשמעות היא, שהיצוא לישראל של GM מקוריאה, שכולל דגמי שברולט פופולריים, עשוי להיעצר.
שרשרת האספקה בסיכון
הציבור הרחב נוטה להתייחס לכלי רכב כאל מוצר מוגמר, שמשויך ליצרן ולמדינת ייצור ספציפית. אולם כלי רכב מורכבים מאלפי רכיבים וחלקים, שזורמים לפסי הייצור של היצרנים ממפעלים של ספקים בכל העולם.
ארה"ב לבדה מייבאת כיום חלפים לרכב בהיקף של כ־90 מיליארד דולר בשנה. רובם מיוצרים במקסיקו גרמניה, קוריאה, סין, יפן ועוד. כל החלפים הללו יספגו כעת מכס של 25% ויביאו להתייקרות ישירה של ייצור כלי הרכב בארה"ב.
ארה"ב גם מייצאת מדי שנה חלפים לרכב בהיקף של כ־61 מיליארד דולר, חלקם עבור כלי רכב, שמיוצרים במקסיקו ובקנדה עבור השוק האמריקאי ואחרים מיוצאים לאירופה, יפן ועוד.
אם שותפות הסחר של ארה"ב יחליטו להטיל כעת עליהם מכסי גומלין, החלפים הללו יתייקרו ויקפיצו את עלויות הייצור של כלי רכב רבים, כולל כאלה שמיוצאים לישראל.
אבל הסיכון האמיתי הוא שיבוש שרשרת האספקה והלוגיסטיקה של תעשיית הרכב העולמית, שהיא מגדל קלפים עדין ורגיש לזעזועים. הרבה ספקים גדולים של תעשיית הרכב העולמית נמצאו במשבר עוד לפני הטלת המכסים בשל שינויים בביקוש הגלובלי כמו מעבר מהיר לרכב חשמלי ותחרות קשה מכיוון סין. אם תהיה כעת קריסה של ספקים תשובש רוב השרשרת של תעשיית הרכב.
בפעם האחרונה שזה קרה, בעקבות המגיפה העולמית בשנת 2020, לקח לתעשיית הרכב כמעט שלוש שנים כדי להתאושש והתוצאה הייתה עיכובים ממושכים בייצור ובאספקת כלי רכב לצד עליית מחירים, שעדיין מורגשת היטב בשוק הרכב הישראלי. זאת בנוסף לשיבושים בספנות ובלוגיסטיקה הבין־לאומית. כל אלה יתרמו להתייקרות של כלי הרכב המיוצרים במערב בטווח הארוך ויעניקו יתרון לסינים.
דחיפת עידוד לסינים
השלכה נוספת של המכסים האמריקאים עשויה להיות מתן דחיפה וסיוע לתעשיית הרכב הסינית בדרכה לכיבוש שווקי הרכב במערב. אמנם תעשיית החלפים הסינית עשויה לספוג נזק נקודתי מהמהלך בשל המכסים המוטלים על יצוא לארה"ב.
אולם יצרני הרכב הסינים ככלל נמצאים כיום בעמדה טובה בהרבה לנצל את המצב. תעשיית הרכב הסינית נהנית משרשרת אספקה פנימית גדולה ויציבה, שאינה תלויה כמעט בגורמי חוץ. אם כעת יסבלו המתחרים המערביים משיבושים והתייקרות של חלפים היתרון התחרותי שלהם יגדל משמעותית. בשורה התחתונה מדובר בסערה, שתשפיע על תעשיית הרכב הגלובלית וייתכן שגם על שווקי ההון בכלל, כפי שהזהירו בסוף השבוע האחרון האנליסטים של בנק UBS. וכשיורד גשם, כולם נרטבים.