נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Chris Szagola
בשווקים מחכים בכיליון עיניים ליום רביעי הקרוב. ביום הזה, "יום השחרור" כפי שמכנה אותו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אמורים להיכנס לתוקפם המכסים המשמעותיים ביותר שהנהיג מאז נכנס לפוליטיקה האמריקאית. "במשך עשרות שנים נוצלנו על ידי כל אומה בעולם, גם ידידות וגם אויבות. הגיע הזמן שאמריקה תקבל חלק מהכסף והכבוד בחזרה", כתב טראמפ ברשת החברתית שבבעלותו, Truth Social.
● סטוקים של רכבים בדרך? איך ישראל יכולה להרוויח מהמכסים של טראמפ
● הישראלית מוול סטריט שצללה בכ-10% תוך יומיים ויורדת גם במסחר בת"א
● הבנקים פרסמו את מתווה הקלות ללקוחות. מה הם מציעים?
לפי הכרזתו של טראמפ, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, אמורים להיכנס לתוקף מכסים הדדיים. כלומר, על כל מכס שמדינה זרה מטילה על ארה"ב - האמריקאים יטילו מכס דומה על אותה מדינה. כל שותפות הסחר של ארה"ב מנסות להשיג לעצמן הקלות ופטורים, לרבות ישראל, אך נראה שהפעם טראמפ מתכוון לשחק משחק קשוח במסגרת מדיניות "אמריקה תחילה" שהוא מוביל מאז נכנס לבית הלבן.
"אני יודע שיש כמה יוצאים מן הכלל, והדיונים על כך נמשכים, אבל לא יהיו יותר מדי, לא יותר מדי פטורים", אמר הנשיא בראיון לאתר Newsmax, בסוף השבוע שעבר.
בוול סטריט מודאגים, ולא רק שם. כשהבורסה הגדולה בעולם סובלת מתנודתיות גלי ההדף מורגשים היטב - גם בתל אביב. בניגוד למגמה ברוב השווקים הגדולים, הבורסה האמריקאית מציגה תשואה שלילית בחודשים האחרונים. מדד הדגל S&P 500 איבד מתחילת השנה 5%, והוא רחוק כבר 9% מהשיא שרשם בפברואר. בשבוע שעבר היה נראה למספר רגעים כי הבורסה עולה על מסלול חיובי, ואז הגיעה ההכרזה של טראמפ על הטלת מכסים בשיעור 25% על כל יבוא כלי הרכב לארה"ב. התגובה לא איחרה לבוא.
מסקר שפרסם ארגון המחקר הכלכלי הקונפרנס בורד (The Conference Board) בסוף השבוע האחרון, עולה כי ביטחון הצרכנים בארה"ב נמצא בשפל של ארבע שנים. זאת, על רקע החשש ממיתון ומאפשרות שהמכסים יתדלקו מחדש את האינפלציה בארה"ב.
בכך למעשה חל מהפך משמעותי באופן שבו טראמפ נתפס בעיני המשקיעים. אם לאחר הבחירות בנובמבר המדדים עלו בחדות בשל מהלכיו הצפויים לעידוד צמיחה והפחתת מסים ורגולציה, אז מהלכיו האחרונים הפכו את הקערה.
שומר את הקלפים קרוב לחזה
הטענה העיקרית של טראמפ היא ששותפות הסחר "מרמות" את ארה"ב וכי קיים צורך להגן על התעשייה המקומית. התוכנית צפויה לכלול מכסים הדדיים על מדינות, כולל ישראל, שמטילות מכסים על סחורות אמריקאיות, אך הפרטים לגבי גודל המיסוי, היקפו ואופן הביצוע עדיין אינם ברורים. עד כמה המכסים של טראמפ ישיגו את המטרה? קשה לדעת בשלב זה. בינתיים ציפיות האינפלציה עולות והאפשרות להפחתת ריבית מתרחקת.
בעבר רמז טראמפ שמכסי הגומלין שלו נועדו לאזן חסמים לא־מכסיים שמדינות אחרות מטילות על סחורות אמריקאיות, אך גם ציין שהם לא יהיו בהכרח צעדים מדויקים של "עין תחת עין", ושייתכן שחלק מהמדינות יקבלו הקלות או פטורים. מוקדם יותר אמר טראמפ שהוא "עשוי להעניק הקלות רבות למדינות שונות", מה שהגביר את חוסר הוודאות בקרב משקיעים ועסקים. העמדה המשתנה שלו לגבי פטורים אפשריים מניעה מגעים בינלאומיים קדחתניים, כאשר מדינות מנסות להציע ויתורים ולהדגיש את קשרי הסחר שלהן עם ארצות הברית.
"אני כנראה אהיה יותר סלחן מאשר הדדי", הדגיש טראמפ, "כי אם הייתי נוקשה לגמרי במכסי גומלין - זה היה קשה מאוד להרבה אנשים".
הכרזה עכשיו, ביצוע אחר כך
לפי דוח שפרסמו כלכלני UBS ללקוחותיהם ביום שישי האחרון, ללא פטורים משמעותיים, תוכנית המכסים ההדדיים של טראמפ תדרוש יישום של כ־2.5 מיליון שיעורי מכס נפרדים - מכס ספציפי לכל מוצר מכל מדינה. היקף עצום זה הופך את האפשרות שממשל טראמפ יצליח להוציא לפועל מדיניות כה מורכבת כבר בשבוע הבא לבלתי סבירה.
אם טראמפ אכן יממש ביום רביעי את ההבטחה, ההשלכות עשויות להיות דרמטיות עד לכדי הצתת מלחמת סחר עולמית. אבל בכלל לא בטוח שזה יקרה. גורמים בממשל אמרו לאתר אקסיוס כי מכסי 2 באפריל עשויים להוביל למשא ומתן שבסופו יימנעו הטלת מכסים על מדינות מסוימות. עם זאת, גורם בממשל אמר לרויטרס כי "אם לא תהיה השוואה בין המכסים והחסמים הלא־מכסיים, או אם לארה"ב יהיו מכסים גבוהים יותר, המכסים ייכנסו לתוקף". רעיון נוסף שעלה בממשל הוא לקיים פסגה בנושא כלכלה במאר־א־לגו, בדומה לפסגת פלאזה שנערכה בניו יורק ב־1985 ובה השתתפו בין היתר צרפת, גרמניה המערבית, יפן וארה"ב.
תרחיש האימים של הכלכלה
בין אם התוכנית המלאה תצא לפועל ובין אם לאו, הסנטימנט השלילי בנוגע לכלכלה האמריקאית מתגבר. תרחיש האימים של "סטגפלציה" - שילוב של האטה ואינפלציה - נראה פתאום ריאלי. ביום שישי האחרון התפרסם מדד ההוצאה על צריכה פרטית (PCE), הנחשב למדד האינפלציה המועדף על הפד, והוא הצביע על "ליבת אינפלציה" (בניכוי מזון ואנרגיה הנחשבים תנודתיים) גבוהה מהציפיות.
בעוד היעד של הבנק המרכזי בארה"ב (הפדרל ריזרב) הוא קצב אינפלציה שנתי של 2%, המדד לא הצליח לרדת משיעור של 2.6% זה ארבע שנים, ובחודשים האחרונים נע סביב 2.8%. גם הירידה בביטחון הצרכנים והערכות הפד להתכווצות הצמיחה ברבעון הקרוב משפיעות. מצד אחד מורגשים סימני האטה, ומצד שני החששות מאינפלציה גוברים.
לצד תוכנית המכסים של טראמפ, הנתון הבא שבו יתמקדו השווקים הוא דוח התעסוקה של מרץ שיפורסם בסוף השבוע. אחד הנושאים המרכזיים צפוי להיות השפעת הקיצוצים של המחלקה ליעילות הממשל (DOGE) שמוביל אילון מאסק על שוק העבודה. על פי התחזיות, המשק האמריקאי צפוי להוסיף במרץ 128 אלף משרות, זאת לעומת תוספת של 151 אלף בפברואר. אם הנתונים יפתיעו לרעה, יהיה זה סימן נוסף לחולשה בכלכלה.
ובכל זאת, מבט על הקדנציה הראשונה של טראמפ מספק סיבה לאופטימיות. ברויטרס חזרו לעבר וניתחו כי שוקי המניות חוו ירידות חדות באותה עת על רקע החשש למלחמת סחר בין ארצות הברית לסין. בין ינואר לדצמבר 2018, מדד S&P 500 צנח בכ־18%. עם זאת, המדד עשה קאמבק מרשים בתוך כשלושה חודשים בלבד, כשהחששות ממלחמת הסחר החלו להתפוגג.